החלטה 425 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Small Flag of the United Nations ZP.svg החלטה 425 של מועצת הביטחון של האו"ם
המזרח התיכון
המזרח התיכון
תאריך 19 במרץ 1978
ישיבה מספר 2,074
קוד S/RES/425 (מסמך)
נושא ישראל-לבנון
סיכום הצבעה

12 הצביעו בעד
0 הצביעו נגד
2 נמנעו

תוצאה התקבלה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין
צרפתצרפת צרפת
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ברית המועצות (1955–1980)ברית המועצות (1955–1980) ברית המועצות
חברות לא קבועות בוליביהבוליביה בוליביה
קנדהקנדה קנדה
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
גבוןגבון גבון
הודוהודו הודו
כוויתכווית כווית
מאוריטניה (1959–2017)מאוריטניה (1959–2017) מאוריטניה
ניגריהניגריה ניגריה
ונצואלה (1930–1954)ונצואלה (1930–1954) ונצואלה
גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית

החלטה 425 של מועצת הביטחון של האו"ם היא החלטה שנתקבלה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ב-19 במרץ 1978, חמישה ימים לאחר פרוץ מבצע ליטני. ההחלטה קראה לישראל להסיג את כוחותיה מלבנון והיוותה את הבסיס להקמת יוניפי"ל.

רקע

החלטת מועצת הביטחון התקבלה חמישה ימים לאחר פלישת ישראל ללבנון ב-14 במרץ, שבאה בעקבות רצח 35 ישראלים בפיגוע כביש החוף ב-11 במרץ על ידי אנשי אש"ף שבאו מלבנון. הייתה זו התקפה אחת בסדרת פיגועים שמקורם בלבנון באותה תקופה. מטרת המבצע הייתה לסלק את בסיסי אש"ף מדרום לנהר הליטני ולהבטיח את גבולה הצפוני של ישראל.

האו"ם, בעידודה של ארצות הברית, ביקש להקים כוח שמירת שלום שייכנס לשטח אותו כבשה ישראל כדי לאפשר את נסיגת צה"ל ולבסס את שלטון ממשלת לבנון בדרום המדינה. מאמצים אלו נשאו פרי בהחלטת האו"ם 425, שנתקבלה במהלך ישיבה מס' 2074 של מועצת הביטחון של האו"ם ב-19 במרץ, שהובילה להקמת יוניפי"ל.

ההחלטה

(תרגום לא רשמי)

"מועצת הביטחון,
רשמה לפניה את מכתביהם של נציג לבנון ונציג ישראל, האזינה לנציגי לבנון וישראל, מודאגת מאוד מהידרדרות המצב במזרח התיכון והשלכותיו על קיומו של השלום הבינלאומי, משוכנעת שהמצב הנוכחי מחייב את השגתו של שלום צודק במזרח התיכון:
1. קוראת לכיבוד קפדני של שלמותה, ריבונותה, ועצמאותה הפוליטית של לבנון בגבולותיה המוכרים;
2. קוראת לישראל להפסיק מיד את פעולותיה הצבאיות נגד שלמותה הטריטוריאלית של לבנון ולהסיג ללא דיחוי את כל כוחותיה מהשטח הלבנוני;
3. מחליטה, לאור בקשתה של ממשלת לבנון, להקים מיד כוח ארעי לדרום לבנון למטרת הבטחת נסיגת הכוחות הישראליים, החזרת השלום והביטחון וסיוע לממשלת לבנון להבטיח את החזרת סמכותה האפקטיבית באזור, הכוח יורכב מאנשים מהמדינות החברות;
4. מבקשת מהמזכיר הכללי לדווח למועצה בתוך 24 שעות על ביצוע החלטה זו."

לאחר ההחלטה

חיילי יוניפי"ל החלו להגיע ללבנון ב-23 במרץ - ארבעה ימים לאחר קבלת ההחלטה. צה"ל סיים את נסיגתו מהשטח בחודש יוני. אולם ישראל פלשה שוב ללבנון בשנת 1982 במבצע שלום הגליל והחזיקה בשטח לבנוני עד מאי 2000. מזכ"ל האו"ם הכריז ב-16 ביוני שישראל עמדה בתנאי החלטת מועצת הביטחון[1], וקו הגבול בין המדינות זכה לכינוי "הקו הכחול".

לבנון טענה שישראל עדיין מחזיקה באדמות השייכות לה בחוות שבעא. ישראל טוענת (והאו"ם מקבל את טענתה) שהחוות הן שטח סורי ועל כן אינן נכללות בהחלטה זו. ממשלת לבנון לא פרסה את צבאה בדרום לבנון, כפי שנדרשה לעשות בהחלטה 1391 של מועצת הביטחון של האו"ם והשטח היה למעשה בשליטת ארגון החזבאללה. ישראל התלוננה על כך באו"ם מספר פעמים. רק לאחר מלחמת לבנון השנייה נפרס צבא לבנון לאורך הגבול עם ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0