דב כרמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דב כרמי
לידה אודסה, האימפריה הרוסית
יצירות ידועות #פרויקטים נבחרים
פרסים והוקרה פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשי"ז
בניין מגורים ברחוב גורדון 9, תל אביב
רחוב דיזנגוף 10, מקום משרדו של כרמי, אפריל 2008
בית מגורים משותף בכיכר צרפת

דב כרמי (190514 במאי 1962) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשי"ז.

קורות חיים

כרמי נולד בעיר אודסה שבדרום-מערב רוסיה (כיום באוקראינה) בשנת 1905, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1921. הוא החל בלימודי אמנות בבצלאל ועסק רבות בציור אך משיכתו לתחום האדריכלות הביאה אותו ללמוד את המקצוע. הוא השלים את השכלתו בשנת 1930 באוניברסיטת גנט שבבלגיה.

נישא לחיה, בת חיים מקלב, בנו של מרדכי מקלב, איש העלייה הראשונה ומראשי אנשי הציבור בפתח תקווה.

עד שנת 1932 עבד בירושלים עם מאיר רובין, ולאחר מכן עבר לתל אביב ופעל בשותפות עם אליהו פיטלסון (אביו של יונה פיטלסון) עד 1936. הוא עבד בשותפות עם מספר אדריכלים נוספים, בעיקר בתל אביב, ותכנן במהלך הקריירה המקצועית שלו יותר ממאתיים מבנים. סגנונו העיקרי של כרמי היה מודרניסטי, והוא השפיע רבות על דור של אדריכלים ישראלים.

כרמי זכה בפרס ישראל לאדריכלות בשנת 1957, והיה הראשון שקיבל את הפרס בתחום זה. מאוחר יותר קיבלו את הפרס גם שני ילדיו, האדריכלים רם כרמי (ה'תשס"ב) ועדה כרמי-מלמד (ה'תשס"ז). נכדתו, יעל מלמד, בתו של עדה כרמי-מלמד, היא מפיקה ישראלית-אמריקאית, זוכת פרס האוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר לשנת 2012.

נפטר מהתקף לב ב-1962, בגיל 57, ונקבר בבית הקברות קריית שאול.[1]

בשנת 2010 נערכה בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו תערוכה רטרוספקטיבית לכרמי.

על שמו נקרא רחוב בתל אביב.[2]

פרויקטים נבחרים

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דב כרמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0