לדלג לתוכן

גבריאל (טיל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הילטון (טיל))
גבריאל
טיל גבריאל משוגר מספינה מדגם סער 4, 1975.
טיל גבריאל משוגר מספינה מדגם סער 4, 1975.
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד ספינות (טיל ים-ים)
מדינת מקור ישראלישראל ישראל
יצרן התעשייה האווירית לישראל
מלחמות ומבצעים כל המלחמות החל ממלחמת יום הכיפורים
מפעילים
  משתמשים
  משתמשים לשעבר
מאפיינים כלליים
משקל דור חמישי - 1,250 ק"ג
ממדים
אורך דור חמישי - 5.5 מטר
ביצועים
טווח דור ראשון - 20 ק"מ; דור שני - 40 ק"מ; דור חמישי - 200 ק"מ
גובה טיסה 2.5 מטר
מערכת נשק גבריאל בספינת סער
תצוגת הטיל גבריאל בעת ביקור קציני צי קולומביה על סיפון אח"י יפו בנמל קרתגנה במהלך מבצע פעמון החירות, 1976

גבריאל הוא סדרת טילים נגד ספינות מתוצרת התעשייה האווירית. הגרסאות הראשונות של הטיל פותחו בשנות ה-60 של המאה ה-20 על בסיס טיל קרקע-קרקע בשם לוז. במלחמת יום הכיפורים נעשה בגבריאל שימוש קרבי לראשונה ובהצלחה רבה בקרב לטקיה, בקרב טרטוס ובקרב דמיאט. כ-50 טילי גבריאל שוגרו במלחמה זו, קרוב למחציתם פגעו במטרה.

היסטוריית פיתוח

בשנות ה-60 של המאה ה-20 ספינות חיל הים היו מטרות פגיעות לטילי ים-ים מצריים, והוחלט בתעשייה האווירית להיכנס לפיתוח שאפתני של טיל הים-ים הראשון בישראל.

טיל הלוז

ערך מורחב – לוז (טיל)

מאז שנת 1954 עסק חמ"ד (שהפך לימים לרפא"ל) בפיתוח טיל מונחה בניהוג ידני לפי קו ראייה.[1] טיל זה פותח במקור עבור חיל האוויר לשיגור ממטוס דקוטה, אך אומץ לבסוף על ידי חיל התותחנים לשימוש יבשתי.[2]

הטיל סבל מטווח מינימלי בן שישה ק"מ שהיה גדול מדי לכוחות היבשה, ומאי עדיפות על פני סוללות תותחים רגילות. נציגי חיל הים שהשתתפו בניסויים בשנת 1958 החליטו לאמץ אותו כטיל נגד ספינות בכינוי "לוז" וב-18 במאי 1959 נערך ניסוי שיגור מוצלח מהמשחתת אח"י אילת.על אף הירי המוצלח בפני האורחים, לא הצליחו אנשי רפא”ל והרמטכ”ל לשכנע את משרד הביטחון להקצות משאבים לרכישת מכ”ם לצורך ניהוג ימי לטווחים גדולים ובלית ברירה נמשכו הניסויים בניהוג אופטי[3]. בשנת 1960 הוענק פרס ביטחון ישראל למדעני רפא"ל עבור פיתוח הטיל "לוז".

בשנים 1962-1961 לאחר הכנות שכללו הכנת משגר אטום שיעמוד בתנאי הים ומערכות לשליטה ובקרה בתנאי ים בוצעה סדרת ניסויים שכללה ירי של 21 טילים לעבר מטרות ימיות, שישה מהם מהחוף וחמישה עשר נוספים מסיפון המשחתת אח"י יפו. בניסויים אלו התברר שהערפל הנוצר על ידי גזי הפליטה של המנוע כאשר הטיל משייט קרוב לפני הים מסתיר את הטיל וגם את המטרה ואינו מאפשר הנחיה אופטית אמינה. הניסיונות להתגבר על הבעיה באמצעים ושיטות שונו לא הביאו לפתרון.[3]

בשנת 1963 נערך ניסוי נוסף של לוז מן היבשה לעבר מטרה ימית בנוכחות הרמטכ"ל צבי צור ומוניה מרדור.

ההתקדמות המצרית בתחום טילי הקרקע-קרקע הביאה להעתקת משאבי הפיתוח ברפא"ל לתחום זה. ביטול הפרויקט עקב אי השלמת הפיתוח, היה פוגע בצורך המבצעי של חיל הים ומבחינת תעשייה אווירית היה גורם לביטול התוכנית לייצור הטילים שלא הושלם פיתוחם. בעקבות הצעה של התעשייה האווירית להתגברות על בעיית ההנחיה, העביר משרד הביטחון את הפיתוח, בעידוד חיל הים לתעשייה האווירית שקיבלה מוצר שהיה עליה להשלים את פיתוחו לעמידה בייעודו כטיל נגד ספינות.[3][4]

פיתוח הגבריאל

ראשוני צוות הפיתוח בתעשייה האווירית היו יואב סימון מהנדס המערכת אליו הצטרף המהנדס אורי אבן טוב שפרש מרפא"ל ועבר לתעשייה האווירית בעידודו של אל שווימר, כדי להוביל את פרויקט הגבריאל.[5], אליהם הצטרפו אלי ברק (ראש קבוצת תכנון האלקטרוניקה), יחזקאל פרבר (אחראי להרכבות האלקטרוניות), פיני דגן (אחראי לעבודות המכניות), יורם שפירא (אחראי לתכנון השינויים ההנדסיים המכניים בטיל), יעקב בקר (אחראי לתכנון מערכת מד הגובה והזיווד ואהרון שפירא (ראש קבוצת הבקרה ואחראי לתכנון המפורט של הטיל). לימים התפתח והתרחב צוות זה והיווה את גרעין ההקמה של מפעל מבת במחצית השנייה של שנות ה-60. ראשוני צוות הפיתוח הגיעו לתפקידים בכירים במבת ובתעשייה האווירית.[6][7]

התעשייה האווירית שיפרה את מנגנון הנחיית הטיל שפוצל להיגוי גובה מבוסס מד גובה (אלטימטר) ומכ"ם נעילה והיגוי. מכ"ם הנעילה וההיגוי, שקולט את ההד החוזר ממערכת בקרת האש של הספינה המשגרת, מעביר הנחיה לטיל (שיטה המכונה "הנחיה חצי-אקטיבית"). שיטה זו אפשרה הטבעת ספינות אויב קרובות מאוד לחוף, פגיעה במטרות חוף וכן התגברות על לוחמה אלקטרונית, במחיר אי יכולת שיגור הטיל מעבר ל"אופק" מכ"ם המשגר. השיטה לפיתוח שתי מערכות הייתה פרי מחשבתו של מוביל הפיתוח אבן טוב.

מאפיין נוסף של ה"גבריאל" הוא מעופו הנמוך מעל פני הים, מה שהקשה על יירוטו בתותחי נ"מ.

הפיתוח הושלם ב-7 באפריל 1969 עת הוטבעה המשחתת אח"י חיפה (ק-38) שהוצאה משירות והוטבעה באמצעות טיל, שנורה ממערכת הטילים הראשונה שהותקנה על ספינת הטילים שקיבלה גם את שמה, אח"י חיפה (ס-322).

גבריאל סימן פריצת דרך ביכולות המבצעיות של חיל הים להשמדת ספינות אויב ממרחק של עשרות קילומטרים ובגובה טיסה של מטרים ספורים מעל פני הים, המקשה על גילוי הטיל. בנוסף היווה פריצת דרך טכנולוגית לתעשייה האווירית כולה, והביא לזכייתה בפרס ביטחון ישראל ולעסקאות נוספות ברחבי העולם.

במלחמת יום הכיפורים טיבעו טילי הגבריאל 13 ספינות אויב. טיל הגבריאל שימש כנשק התקיפה העיקרי של חיל הים במשך שלושה עשורים.

פרויקט מרקיז - בזמן מלחמת ההתשה סופקו לחיל האוויר 20 מערכות של טילי גבריאל שהורכבה בראשם עדשת מכ"ם, כפיתיון להסחה של טילי נ"מ. מצריים. טיל קרקעי זה שהורכב על נגמ"ש, היה עולה לגובה של מטוס סקייהוק וצולל לעבר סוללת נ"מ. במלחמת יום כיפור נעשה שימוש בטילים אלו. על פי פיני דגן ממנהלי הפיתוח של טיל הגבריאל, כנגד כל טיל גבריאל שהופעל נורו בממוצע כ-30 טילי נ"מ מצריים.[8]

תפוצה

טילי ומערכות נשק גבריאל בגרסאותיה הראשונות נמכרו למספר מדינות, החל מתחילת שנות השבעים, בחלק מהמקרים (לדוגמה: צ'ילה[9], סרי לנקה[10], מקסיקו[11]) הועברו הטילים כחלק ממכירת סטי"לים של חיל הים הישראלי לאותן מדינות כולל מערכות הנשק שעליהן.

לאחר פיתוח טיל מתקדם גבריאל 5, נמכרו החל מסוף העשור השני של המאה ה-21 גם מערכות גבריאל 5 למספר מדינות.

גרסאות

טילי הגבריאל הראשונים

גבריאל 1

ירי טיל גבריאל מעמדה קדמית באח"י חיפה (סער 2) במסגרת ניסויי קבלת המערכת, 1969
בדיקת ארגז שיגור הגבריאל שנורה מאח"י מזנק (סער 2) בלילה הקודם, 7 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים.
משגר מצטודד לגבריאל בספינות סער 2 וסער 3, 1973

ב-1969 הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של הטיל, והוא הוצג לראשונה לציבור ב-1970. בגרסה זאת נעשה שימוש במלחמת יום הכיפורים. הטיל היה לוחך ים בגובה של כ-2.5 מטר וטווח יעיל של 20 ק"מ.[12] 50 טילים מדגם זה הועברו לאבלואציה לחיל הים של טאיוואן.

גבריאל 2

פיתוח של גרסה משופרת, "גבריאל 2" החל בשנת 1972, והיא נכנסה לשירות מבצעי ב-1978. גבריאל 2 הגיע לטווח כפול של 40 ק"מ.[13] דרום אפריקה קיבלה רישיון לייצר את הדגם הזה. גם טאיוואן רכשה טילים מגרסה זו (בהמשך פיתחה וייצרה את טילי "Hsiung Feng I"(אנ') על בסיס הנדסה הפוכה של טיל הגבריאל)[14][15].

גרסת ים-קרקע של הטיל כונתה "הילטון" ושימשה במלחמת לבנון הראשונה.[16]

גבריאל 3

גרסה מתקדמת בשם "גבריאל 3" הוצגה בשנת 1978 ונכנסה לשירות מבצעי ב-1982,[17] פותחה גם גרסת אוויר-ים בשם "גבריאל 3‏ A/S" בעלת טווח של 60 ק"מ אשר נבחנה בטיסות ניסוי אך לא נכנסה לשימוש מבצעי.[18][6][19] שתי הגרסאות צוידו במנגנון שגר ושכח.

גבריאל 4

בתחילת שנות ה-90 פותחה הגרסה "גבריאל 4". הטיל מבוסס על גבריאל 3, אך גדול ממנו ובעל מנוע טורבו-סילון. לגרסה זו 3 אפשרויות הנחיה: שגר ושכח, שגר ועדכן ושגר ושלוט בעזרת עדכוני מכ"ם.

טיל ים-ים מתקדם גבריאל 5

במאה ה-21 פותח טיל ים-ים מתקדם תוצרת התעשייה האווירית אשר נקרא גבריאל 5 (למרות שהוא טיל שונה אשר אינו קשור הנדסית לדגמים הקודמים בסדרה).[20][21] במהלך העשור השני של המאה ה-21 נחשפה גרסת הייצוא של הטיל תחת השם Advanced Naval Attack Missile.[22]

ביולי 2018 נחתם חוזה בין התעשייה האווירית לפינלנד למכירת מערכות הטיל בשווי של כ-162 מיליון יורו. במסגרת החוזה יסופקו משגרים, טילים, סימולטור, ציוד בדיקה וחלקי חילוף. הטילים הראשונים יימסרו ב-2019 והאספקה תימשך עד שנת 2025.[23]

חיל הים הפיני חשף את הטיל גבריאל-5 לטווח של 200 ק"מ, שכולל מערכות ניווט GPS ו-INS ומסוגל לפגוע גם במטרות בחוף. בטיל ראש ביות מכ"מי ויכולת ל"א. משקלו של הטיל 1,250 ק"ג ואורכו 5.5 מטרים. יש הסוברים שפעולה זו הביאה לידי חשיפת יכולות של חיל הים הישראלי.[24]

בספטמבר 2020, הודיע צה"ל על ניסוי מוצלח, לקראת שילובו בספינות סער 5 וסער 6[25] ובאוגוסט 2022 הושלם ניסוי מוצלח נוסף במערכת שבוצע מספינת סער 6[20].

בפברואר 2025 הודיע חיל הים על ניסוי מוצלח נוסף[26].

בספטמבר 2021 נחשף בעמדה של התעשייה האווירית בתערוכת DSEI 2021 בלונדון כי לטיל יש טווח של כ-290 ק"מ.[27]

באוקטובר 2021 פורסם כי בעקבות פינלנד, גם אסטוניה תרכוש טילי גבריאל בסכום של 30 מיליון דולר.

גרסאות מוצעות

משתמשים

ספינת טילים מדגם "סער 4" של חיל הים משגרת טיל גבריאל
ירי קבוצתי של טילי גבריאל מתקדמים מספינות דגם סער 4.5

מפעילות לשעבר:

לקריאה נוספת

  • מאירה גונט, גבריאל זה לא מלאך, אוריון הוצאת ספרים, 2025.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ ד"ר ראובן אשל, פיתוח טיל ג-26 נגד כלי שיט, באתר רפא"ל
  2. ↑ רונן ברגמן, ואשינגטון, "אתם זקוקים לטיל קרקע-קרקע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 ד"ר ראובן אשל, חבלי הסבת טיל קרקע-קרקע “לוז” לטיל ים-ים “גבריאל”, באתר רפא"ל
  4. ↑ עמוס דגן, ראיון עם צמח חירות, באתר מוסד הרצל לחקר הציונות, ‏1999
  5. ↑ מת המהנדס אורי אבן טוב, חתן פרס ביטחון ישראל, באתר הארץ, 8 במרץ 2003
  6. ^ 6.0 6.1 דני שלום (עורך ראשי), חזון ומעשה בתעשייה האווירית, מפעל מהות, 2013, עמ' 363
  7. ↑ מאירה גונט, גבריאל זה לא מלאך, אוריון הוצאת ספרים, 2025, עמ' 58-78
  8. ↑ ראיון של דר מילשטיין, ראיון עם פיני דגן - חלק א (עמ' דקה 35), באתר יוטיוב, ‏23 באוקטובר 2021
  9. ^ 9.0 9.1 סטי"לים לצ'ילה, באתר www.amutayam.org.il
  10. ^ 10.0 10.1 סטי"לים לסרי לנקה, באתר www.amutayam.org.il
  11. ^ 11.0 11.1 סטי"לים למקסיקו, באתר www.amutayam.org.il
  12. ↑ טיל גבריאל, באתר www.amutayam.org.il
  13. ↑ שי שגב, יעקב בקר - מראשוני הגבריאל, גימלאון - ביטאון גמלאי התעשייה האווירית גיליון 132, יולי 2025, עמ' 14-16
  14. ↑ "Hsiung Feng I anti-ship missiles have been retired | The China Post". The China Post (באנגלית אמריקאית). 2013-04-09. נבדק ב-2025-12-27.
  15. ↑ Hsiung Feng I / IA, Missile Threat (באנגלית אמריקאית)
  16. ↑ הזירה הימית במלחמת שלום הגליל (פגיעה באויב בחוף - עמוד 6 במסמך), באתר עמותת חיל הים, ‏19 באוגוסט 2011
  17. ↑ Gabriel III, GlobalSecurity
  18. ↑ Gabriel III, GlobalSecurity
  19. ↑ Gabriel (Israel), Air-to-surface missiles - Anti-ship, Janes, ‏8 בספטמבר 2010
  20. ^ 20.0 20.1 הושלם בהצלחה ניסוי בטיל מסוג ״גבריאל 5״ נגד ספינות. צפו, באתר צה"ל, 21 בספטמבר 2022
  21. ↑ Gabriel 5 Anti-Ship Missile System, Defense-Update, April 26, 2008
  22. ↑ Advanced Naval Attack Missile, Israel Aerospace Industries
  23. ↑ אמיתי גזית, התעשייה האווירית תמכור לפינלנד טיל ים-ים ב-162 מיליון יורו, באתר כלכליסט, 6 ביולי 2018
    יובל אזולאי, ‏תע"א תספק טילי גבריאל לפינלנד ב-162 מיליון אירו, באתר גלובס, 6 ביולי 2018
  24. ↑ עמי רוחקס דומבה, ‏נחשף: טיל ים-ים של התעשייה האווירית, באתר "IsraelDefense‏", 18 בדצמבר 2019
  25. ↑ טל שניידר, ‏צה"ל הודיע על ניסוי מוצלח במערכת טילי ים-ים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2020
  26. ↑ הושלם בהצלחה ניסוי ירי בטיל ים-ים מסוג "גבריאל 5", באתר צה"ל, 6 בפברואר 2025
  27. ↑ DSEI 2021 day 1: Sea Breaker, Sea Serpent, New OPVs and the Cube, נבדק ב-2024-03-19
  28. ↑ Israel and Singapore Team up to Market Advanced Anti-Ship Missiles, Defense-Update, July 16, 2020
  29. ↑ עמי רוחקס דומבה, ‏תעשייה אווירית: צבא אסטוניה ירכוש טילי תקיפה חוף-ים תוצרת החברה, באתר "IsraelDefense‏", 6 באוקטובר 2021
  30. ↑ IAI, Thales Offer Sea Serpent Missiles to Replace the Harpoon on the Royal Navy Frigates, Defense-Update, April 13, 2021
  31. ↑ דן ארקין, אסטוניה קיבלה טילי תקיפה תוצרת תעשייה אווירית | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il, ‏2024-02-11
  32. ↑ Arms transfer database, Gabriel to Equador, armstransfers.sipri.org
  33. ↑ Arms transfer database, Gabriel to Mexico, armstransfers.sipri.org
  34. ↑ סטי"לים ישראלים ראשונים נמסרו לסרי לנקה, באתר וואלה‏, 10 ביולי 2000
  35. ↑ Robin Häggblom, Gabriel 5 missile now operational with the Finnish Navy, Naval News, ‏2025-09-02 (באנגלית אמריקאית)
  36. ↑ עמי רוחקס דומבה, פינלנד הציבה לשירות מבצעי טילי “גבריאל” מתוצרת ישראל | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il, ‏2025-08-26
  37. ↑ Eugenio´s Warships - LM-30 Casma - Saar IV, Los Barcos De Eugenio - ברוכים הבאים לסיפון
  38. ↑ Arms transfer database, Gabriel to Kenya, armstransfers.sipri.org
  39. ↑ Arms transfer database, Gabriel to South Afrika, armstransfers.sipri.org
  40. ↑ סטי"לים דגם סער 4 לדרום אפריקה, באתר www.amutayam.org.il
  41. ↑ Hsiung Feng I / IA, Missile Threat (באנגלית אמריקאית)
  42. ↑ PFM Sea Wolf, www.globalsecurity.org
  43. ↑ Arms transfer database, Gabriel to Thailand, armstransfers.sipri.org
כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב נשר • כפיר • נמר • אריה • לביא • F/A-259 סטרייקר
מטוסים צבאיים ערבה • סי-סקאן • צוקית
מטוסים אזרחיים וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
כטב"מים בירד-איי • I-View
כטב"מים טקטיים מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע • הרון-T
כטב"מים לשהייה ממושכת הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • יסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפי • הארופ • ברקן ירוק
טילים שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • להט אלפא • נמרוד • ברק 8 • ברק MX • גבריאל • לורה • חץ 2 • חץ 3 • חץ 4 • רמפייג' • ג'אמפר • ‏Wind Demon (אנ')

גבריאל (טיל)42633719Q1007182

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גבריאל_(טיל)&oldid=3647771"