הלוויית דיאנה, הנסיכה מוויילס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסע ההלוויה ליד קשת ולינגטון שבפינת הייד פארק

הלוויית דיאנה, הנסיכה מוויילס נערכה ב-6 בספטמבר 1997, לאחר מותה בתאונת דרכים בצרפת ששה ימים קודם לכן. מסע האשכבה וטקס האשכבה נערכו בלונדון, והנסיכה נקברה באחוזת משפחתה, משפחת ספנסר, במחוז נורת'האמפטונשייר. האירוע כולו (למעט הקבורה) שודר בשידור ישיר בטלוויזיה והיה לאחד האירועים הנצפים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה בבריטניה ובעולם כולו: בבריטניה צפו בו 32.7 מיליון איש, וברחבי העולם צפו באירוע או בחלקו כ-2.5 מיליארד איש. היה זה אירוע האבלות הראשון בהיסטוריה שמחאו בו כפיים (בעיקר במסע האשכבה, ובטקס האשכבה)[1][2], נוהג שאינו מקובל על פי רוב בעיתות אבל.

ההכנות להלוויה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הנסיכה דיאנה#מותה

הנסיכה דיאנה נהרגה בתאונת דרכים בפריז שבצרפת ב-31 באוגוסט 1997. בשעות הערב של אותו יום הובא ארונה ללונדון על ידי מטוס של חיל האוויר המלכותי. אל הטיסה נלוו בעלה לשעבר צ'ארלס, נסיך ויילס ושתי אחיותיה.

ארונה של הנסיכה הוצב במשך חמישה ימים בארמון סנט ג'יימס ולאחריהם הובל אל ארמון קנזינגטון, מקום מגוריה עד מותה. דגל הממלכה המאוחדת שעל תורן ארמון בקינגהאם, מקום מושב המלכה, הורד לחצי התורן. בימים שלפני ההלוויה נראו גילויים של אבל המוני בציבור הרחב ואלפי אנשים הניחו זרי זיכרון ליד גדרות ארמון קנזינגטון וארמון בקינגהאם. המלכה אליזבת השנייה אף נשאה במהלך ימים אלו נאום טלוויזיוני קצר לזכרה של הנסיכה.

ההלוויה לא הוגדרה כהלוויה ממלכתית אלא כטקס לאומי ציבורי לפי מנהג הכנסייה האנגליקנית. למעלה מחמש מאות עיתונאים ביקשו לסקר את האירוע.

מסע האשכבה

בבוקר יום שבת, 6 בספטמבר, יצא מסע האשכבה מארמון קנזינגטון בדרכו אל מנזר וסטמינסטר. הארון הובל על גבי מרכבת תותח שנגררה על ידי סוסים בלווית משמר כבוד של חיילי המשמר הוולשי. הוא כוסה בנס המלכותי של הממלכה המאוחדת[3] והונחו עליו זרי פרחים, ובהם גם זר אישי של שני בניה של הנסיכה, הנסיכים ויליאם והארי (שהיו אז בני 15 ו-13, בהתאמה).

מסע האשכבה נע ברחובות לונדון במשך 107 דקות. ליד ארמון סנט ג'יימס הצטרפו אליו וצעדו אחרי הארון אחיה הצעיר של הנסיכה, הרוזן צ'ארלס ספנסר ושני בניה של הנסיכה (לפי בקשתם), ועמם גם הנסיך מוויילס והנסיך פיליפ, בעלה של המלכה. בעקבותיהם צעדו חמש מאות נציגים של ארגוני צדקה, שהנסיכה הייתה מעורבת בפעילותם. רבבות אנשים ניצבו בצדי הדרך בה צעד המסע ומחאו כפיים כאשר ארון הקבורה של דיאנה חלף על פניהם במה שהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמחאו כפיים לאדם שנפטר.

טקס האשכבה

ארונה של הנסיכה הוכנס למנזר וסטמינסטר, שבה נערך טקס האשכבה. בטקס נכחו 1,900 איש בראשות בני משפחת המלוכה, ראש הממשלה טוני בלייר ודמויות פוליטיות שונות, ובהן ראשי הממשלה לשעבר מרגרט תאצ'ר ואדוארד הית' וראשי הכנסייה האנגליקנית. לטקס הגיעו נציגים ממדינות רבות, ובהם רעיית נשיא ארצות הברית הילרי קלינטון, אשת נשיא צרפת ברנדט שיראק ונור, מלכת ירדן. נכחו בטקס גם אישים רבים, ובהם הנרי קיסינג'ר, קליף ריצ'רד, אלטון ג'ון, סטיבן ספילברג וטום הנקס.

הטקס החל בשעה 11:00 בבוקר. לפניו הושמעו יצירות מוזיקליות מאת המלחינים באך, דבוז'אק וסן-סנס והונחו זרים לרגלי הארון על ידי הנסיך מוויילס ובניו ובני משפחת המלוכה.

הטקס נפתח בשירת ההמנון הלאומי, "אל נצור את המלכה". הושמעו תפילות ונקראו קטעי קריאה, בין השאר על ידי ראש הממשלה בלייר ואחותה של הנסיכה, ליידי שרה מקורקדייל. הקהל והמקהלה שרו מזמורים[4] והזמר אלטון ג'ון שר גרסה חדשה לשירו "Candle in the Wind", לזכרה של הנסיכה תוך שאת המילים שינה ברני טופין (שכתב גם את מילות השיר המקורי). הרוזן ספנסר נשא הספד.

בסיום הטקס נשאו חיילי המשמר את הארון אל דלת היציאה מהכנסייה, ולפניה עצרו לדקת דומייה, שבה דממה המדינה כולה.

הקבורה

ממנזר וסטמינסטר הובל ארונה של הנסיכה במכונית הלוויות אל אחוזת אלת'ורפ (Althorp), אחוזת משפחתה שבחבל נורתמהפטונשייר, כ-150 קילומטרים מצפון-מערב ללונדון. הנסיכה נקברה באחוזה בטקס דתי פרטי ללא נוכחות של אמצעי התקשורת. בטקס השתתפו אמה, אחיותיה ואחיה, בניה והנסיך מוויילס. הנסיכה הולבשה לפני קבורתה בשמלה כהה שנבחרה על ידיה. בידיה הונחה מחרוזת תפילה שניתנה לה על ידי האם תרזה, שנפטרה גם היא באותו שבוע.

אתר קברה של הנסיכה הוא אי הניצב במרכזו של אגם קטן בשטח האחוזה. אתר זה נבחר על ידי משפחתה והועדף על פני קבורתה בתאי הקבורה של משפחת ספנסר בכנסייה שבעיירה הסמוכה ברינגטון הגדולה (Great Brington).[5] אל האי מובילה שדרה של 36 עצי אלון, שניטעו כדי לסמל כל שנה משנות חייה של הנסיכה. על גדת האגם ניצב ביתן, שהוסב למבנה זיכרון לנסיכה. בקרבתו מצוי גן, שבו מצויים עצים שניטעו על ידי בניה של הנסיכה, על ידי בני משפחה אחרים שלה ועל ידיה עצמה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Princess Diana Funeral - Bryan Appleyard". Bryan Appleyard (באנגלית אמריקאית). 1997-09-07. אורכב מ-המקור ב-2017-12-07. נבדק ב-2017-12-06.
  2. ^ Princess Diana's Funeral Part 21: The Bells and The Applause, נבדק ב-2021-03-16
  3. ^ הנס שנפרש על הארון לא היה הנס המשמש את המלכה, אלא גרסה שלו, בתוך מסגרת סמור (מסגרת לבנה שעליה סימונים שחורים, המייצגים את פרוות הסמור).
  4. ^ אחד המזמורים - I Vow to Thee, my Country - הוכנס לתוכנית הטקס לבקשת הנסיך ויליאם, בנה הבכור של הנסיכה.
  5. ^ הרוזן ספנסר אמר כי אתר הקבורה באחוזה נבחר מטעמי פרטיות וכן על מנת שלא לגרום להצפת העיירה ברינגטון הגדולה בתיירים בעתיד.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0