המדפיסים בני פואה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות לשוניות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות לשוניות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

המדפיסים בני פואה (Foa) הם בני משפחת מדפיסים, אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה. בית דפוס הראשון שהפעילו היה בשנת ה'שי"א (1551) בסביונטה ליד מנטובה בצפון איטליה. בשנת 1554 הייתה העיר למרכז דפוס עברי.

היסטוריה

המניע לפתיחת בית הדפוס בסביונטה היה סגירת בתי הדפוס העבריים בוונציה. אחדים מעובדיהם עברו לעבוד בדפוס פואה. דפוס שהיה ממוקם בבית פרטי ורק אך לאחר מכן הוקם בניין מיחוד עבורו. שני הספרים הראשונים שהודפסו בדפוס פואה היו: בשנת 1551 "מרכבת משנה" - פירושו של דון יצחק אברבנאל על ספר דברים.[1] ובשנת 1552 "חזות קשה" - ספרו של רבי יצחק עראמה מספרד.[2]

בדפוס סביונטה הייתה מקובלת השיטה של הזמנה מראש של הדפסת הספר, אשר הייתה מוקדשת לאדם מסוים. כאשר נאספו די חותמים מראש לספר החדש, נאספו התשלומים מהמשתתפים והדפסת הספר החלה. אם בין התורמים היו כאלה נדיבים במיוחד, שמם הופיע בהבלטה בעמודים הראשונים של הספר.

ברוב הספרים שהודפסו על ידי בני המשפחה הופיע סמל המשפחה: שני אריות נשענים על דקל משני צדדיו ובענפי הדקל משולב מגן דוד. הדגלים נקבעו: בשער, העמוד הראשון ולעיתים בסוף הספר. מסביב לדגל הופיע הפסוק: "צדיק כתמר יפרח טוביה פואה יצ"ו", או השם בראשי תיבות "ט.פ.י." לפעמים המדפיס הוסיף פסוקים מתהילים ובכולם המילה "מגן". במשך הדורות היה שינוי במבנה הדגלים.

בדפוס טוביה פואה - המדפיס הראשון מבני המשפחה, הודפסו סך הכל 26 ספרים, העתקים מרובם נמצאים בבית הספרים הלאומי בירושלים ובספריית שוקן. נתנאל פואה - הבן הבא למשפחת פואה, פעל באמסטרדם במשך 14 שנה בין השנים 17021715, ובמאה ה-18 ומאה ה-19 פעלו בני המשפחה בונציה ובפיזה והדפיסו 121 ספרים. אחרון בני פואה שעסק בהדפסה פעל בטורינו ושמו לא ידוע. הוא הדפיס את הספרים "סדר חג הזיכרון לחברת חבד" ו"אמת ברג'יו" שנכתב לזכר חללי מגפה.

המדפיסים בני משפחת פואה

רשימת בני משפחת פואה המוכרים הם:

  1. אליעזר ב"ר אברהם פואה - קרפי - ה'רכ"ט (1492)
  2. המקובל פרץ פואה - ה'רצ"ו (1536)

מכאן לפי סדר הא"ב

  1. אברהם פואה - צפת - חי בימי האר"י הקדוש
  2. אברהם ב"ר משה פואה מגנואה - ה'תקל"ז (1777)
  3. אברהם פואה השוחט מגנואה
  4. אברהם בן הרופא שלמה פואה - דפוס ונציה
  5. אברהם פואה - דפוס קושתא
  6. אברהם ברוך פואה - ממנטובה ה'תקכ"ז (1767)
  7. אלחנן דוד-בן יצחק פואה - 1730
  8. אליהו עמנואל בן יעקב פואה - יסד בית חינוך לילדי ישראל בורצ'ילי
  9. אליעזר פואה - אביו של המדפיס טוביה פואה מסביונטה
  10. אליעזר חי בן אלישמע פואה (1713)
  11. רבי אליעזר נחמן פואה - (נפטר בב' בתמוז ה'תי"ט, 1659) תלמיד הרמ"ע מפאנו - חיבורו "מדרש בחדוש" על ההגדה של פסח הודפס בוונציה, וגרן ארנ"ן דרושים על התורה בכ"י[3].

ספרים שהדפיסו (רשימה חלקית)

לקריאה נוספת

  • אברהם יערי, המדפיסים בני פואה (בתוך) מחקרי ספר פרקים בתולדות הספר העברי, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ח, ירושלים, עמ' 323 - 326

הערות שוליים

Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0