המסע בצופים
המסע בצופים היא תוכנית ההדרכה של תנועת הצופים העבריים החל משנת 2014. על-פי תנועת הצופים, "המסע בצופים" הוא התהליך החינוכי שעובר חניך מכיתה ד' ועד לכיתה י"ב, או סך כל המסעות השכבתיים אותם עובר חניך בשנותיו בצופים.
עקרונות ההדרכה במסע מבוססים על תפיסתו החינוכית של הלורד רוברט באדן פאוול, שמרכיביה הם: קבוצה קטנה, טבע ואתגר[1].
חוויית החניך (למידה בהתנסות) - הדרכה טובה היא כזו שהחניך יוצא ממנה עם תחושות שייכות, משמעות ומסוגלות. כדי להשיג זאת על החניך להיות פעיל (לכן קוראים לזה פעולה). בשונה מבית הספר בו החניך בעיקר פסיבי, בצופים, על החניך לקבל על עצמו אחריות, לבצע משימות ולעמוד באתגרים – אלו יהפכו את ההדרכה לטובה בהרבה. "שמעתי-שכחתי // ראיתי-זכרתי // עשיתי-הבנתי" (רוברט באדן פאוול, "צופיות לבני הנעורים")
דמות המדריך - מדוגמה אישית לאישיות לדוגמה. העיקרון קובע כי ההשפעה החינוכית הגדולה ביותר מתרחשת מהסתכלות על המדריך ועל אופן התנהגותו ולאו דווקא מדברים שהמדריך אומר. לפי עיקרון זה, הדרכה טובה היא הדרכה הנשענת על מדריך שמתנהג בדיוק כפי שהוא מצפה מחניכיו להתנהג. "היה מי שאתה מחנך את חניכיך להיות".
קשר מדריך חניך- העיקרון קובע כי הדרכה משמעותית היא הדרכה שמבוססת על יחסים חמים וקרובים בין המדריך לחניכיו. יחסים המבוססים על אמון, אכפתיות, הבנה ונתינה. הדרכה כזו, היא הדרכה שנעשית בסביבה בה המדריך הוא "מדריך" במלוא מובן המילה ולא רק "מעביר הפעולות".
תוכן איכותי – העיקרון קובע כי הדרכה טובה היא הדרכה שהתוכן שמועבר במסגרתה הוא תוכן איכותי וערכי המכוון לחשיבה מעמיקה על נושאים מגוונים ועל גיבוש דעה.
אופן העברת הפעולה- העיקרון קובע כי הדרכה טובה נשענת על יכולתו של המדריך להעביר את הפעולה בצורה מעניינת וכזו המעודדת דיון פורה בו נשמעים כל המשתתפים. כמו כן קובע העיקרון כי הדרכה טובה היא הדרכה המותאמת למצב הקבוצה, להזדמנויות החינוכיות שנוצרות בה ולמציאות המשתנה.
היסטוריה
בשנת 1999 יצאה תוכנית ההדרכה התנועתית המקיפה האחרונה טרם "המסע בצופים", הידועה בשמה "הדרכה 2000". בני הנוער עבורם נכתבה תוכנית זו היו שונים מאוד מחניכי ומדריכי התנועה בשנת 2014 - הם כמעט ולא השתמשו ברשת האינטרנט, הם לא העלו סטטוסים בפייסבוק ולחלקם הגדול אף לא היה מכשיר סלולרי, בוודאי שלא מכשיר "חכם". נראה כי במהלך השנים שלאחר מכן מעמדה של ההדרכה ככלי המרכזי של תנועת הצופים הלך ונחלש, הידע הצופי והשימוש במתודה הצופית נשחקו והמדריכים בילו שעות רבות בכתיבת פעולות בפורמטים מסובכים במקום להדריך הדרכת טבע פשוטה או הדרכת חדר מדויקת. פורמטים המקדשים את המבנה וצורת הפעולה ולא את התהליך, התוכן, המהות והחוויה הצופית.
בשל גורמים אלה, ובעיקר בשל העדר כיוון הדרכתי ברור מכיוון מטה התנועה, החליטה תנועת הצופים על הקמתה מחדש של מחלקת הדרכה ועל יציאה למסע של כתיבת תפיסת הפעלה הדרכתית ותוכנית הדרכה מקיפה ומעודכנת. תוכנית זו החליפה את תוכנית הדרכה 2000 שבמילא לא נמצאה בשימוש בחלק גדול משבטי התנועה.
בשנת 2012 יצאה מחלקת הדרכה לתהליך "חיפוש" בשבטי הצופים ומחוצה להם באמצעות קבוצות מיקוד, שאלונים, למידה ממומחי תוכן, ארגונים חינוכיים, תנועות נוער אחרות, חומרי ארכיון ורכזי הדרכה בצופים לדורותיהם. השאלות המרכזיות שנשאלו היו: מהי הדרכה טובה? מהי הדרכה צופית? ואיך מחנכים במאה ה-21?
בשנת 2014 הודפסה מהדורה ראשונה של המסע בצופים בערכות ייעודיות ואישיות על פי תפקיד ושכבת גיל וכל שדרת ההדרכה בתנועה החלה לעבוד על פי התכנית החדשה.
בשנת 2018 הושק אתר המסע בצופים[2] המביא את אותה תפיסה חינוכית בכלי חדש. כלי שמבטא את שיטת ההדרכה: נושמת, מתעדכנת ומתפתחת עם מימד של בחירה. האתר סגור ומעוצב לשימושם של חניכי התנועה והוא כלי עבודה אישי לתכנון הפעילות (לטווח קצר ולטווח ארוך) התוכן באתר הוא שיתופי ולכן הוא מתעדכן ומשתנה בהתאם לעריכה של כל קהילת המדריכים והמדריכות.
מקור השם "המסע בצופים"
יציאה למסע היא תהליך מתוכנן וספונטני כאחד, שנשען על ידע והיכרות קודמים ועם זאת עמוס באי ודאות. כדי להשאיר מאופיו הלא-וודאי של המסע, בחרה מחלקת ההדרכה של תנועת הצופים העבריים שלא לשרטט את המפה כולה, אלא לתת סימנים ברורים וקבועים, שבעזרתם יוכלו המדריכים לנווט את הדרך יחד עם החניכים שלהם[3].
תהליך הכתיבה
גיבוש תוכנית ההדרכה היה תהליך מהותי וארוך שלווה באופן רציף על ידי ועדת הדרכה מורחבת ומחודשת והושפע מדיונים בפורומי תנועה משתנים. התהליך החל בשלב של חיפוש ולמידה בו חברי הוועדה ענו יחד על דילמות מהותיות הקשורות לחינוך והדרכה, המשיך אל שלב פדגוגי בו הוגדרה תפיסת ההפעלה של ההדרכה בתנועה: מהי דמות הצופה הבוגר, כיצד צריכה להיראות ולהיכתב פעולה, מהי הפעולה הצופית, אילו מדרגי התפתחות חשוב לשלב בתוכנית ועוד ולבסוף נכתב סילבוס התוכנית והתכנים עצמם. שלושת השלבים: שלב החיפוש, השלב הפדגוגי ושלב הכתיבה היו שלבים מורכבים שאופיינו בעבודת חשיבה משותפת של קהלים ובעלי תפקידים שונים והגיעו לשיאם בכנס כתיבה רב משתתפים אשר התקיים באשקלון ופעל על פי עקרון חוכמת ההמונים[4][5]
דילמות שליוו את תהליך פיתוח המסע בצופים
מי צריך לפתח הדרכה?
השאלה מי אמון ואמור לפתח הדרכה בתנועת נוער בכלל ובתנועת הצופים בפרט, היא איננה שאלה טריוויאלית. עד לתוכנית "המסע בצופים", רוב פיתוח ההדרכה התרחש בשבטים עצמם על ידי בני הנוער ויש שיאמרו כי מדובר במצב רצוי ומיטבי. לדעת אלה האחרונים, פיתוח ההדרכה מבטיח העצמה ולמידה של בני הנוער ובמקביל, מייצר תוכן שמותאם לקבוצה ולשבט בצורה מיטבית. כמו כן, היכולת של מדריך להעביר פעולה שהוא בעצמו כתב היא יכולת טובה יותר שכן הוא מבין לעומק את הפעולה והיא ככל הנראה חשובה לו. מצד שני, שנים של פיתוח הדרכה המתבצע בשבטים על ידי בני הנוער, ככל הנראה, הביא לחזרתיות, ירידה ברמת ההדרכה וכמו כן לירידה ברמת העיסוק בתכני ליבה תנועתיים דוגמת דמוקרטיה, אחריות חברתית או זהות יהודית.
במסע בצופים, התנועה אחראית על רוב פיתוח התוכן, תוך שהיא מותירה "מרחבי פיתוח" להנהגות, לשבטים ולמדריך. בכל מסלול יהיה חופש למדריך לבחור משחקים, את משימת המסלול, את סדר הפעולות, להתייחס למציאות, לפתח תוכן בנושא מסוים שקרוב לליבו וכן להתאים את הפעולות לקבוצתו. פיתוח התוכן על ידי התנועה, העלה את רמת התוכן ובעיקר פינה זמן להכשרת המדריכים על ידי הרשג"ד, זמן שלפני כן היה מוקדש בעיקר לכתיבת פעולות. הבסיס להחלטה זו נעוץ בהבנה שמדריך טוב הוא תנאי הכרחי לפעולה טובה ויש להקדיש זמן להכשרה וליווי שלו לאורך שנתו הראשונה. הצעת ההחלטה מתבססת גם על החשיבה לפיה העצמתו של מדריך באה לידי ביטוי בזמן העברת הפעולה ובהתייחסות להזדמנויות חינוכית במהלכה ולאו דווקא בעצם כתיבתה מאפס. בנוסף, בתוך כל פעולה ומסלול הושאר מרחב בחירה ופיתוח ניכר למדריך ולרשג"ד[6].
הדרכה וטכנולוגיה?
האם המסע בצופים צריך לכלול שימש בטכנולוגיה או שאולי התפקיד הצופי הוא להוות מרחב נטול טכנולוגיה עבור בני הנוער?
במסע בצופים, "טכנולוגיה צריכה להיכנס במקום שבו יש לה יתרון בקידום תהליך חינוכי"[7].
- כאמצעי המחשה (לדוגמה סרטוני הדרכה ללימוד מיומנויות צופיות)
- כחלק ממתודה
- כמקור ללמידה
- ככלי להכנה ולתכנון הפעולה (אתר המסע בצופים)
איך משלבים צופיות בהדרכה?
במקביל לשחיקת הידע הצופי והשיטה הצופית, נעלמה גם התיאוריה בנוגע לאופן בו נכון לשלב את הצופיות בפעילות השבטים ובעיקר בתוך ימי הפעילות השגרתיים. מצב זה הוביל שבטים רבים לעשות צופיות במועדים מיוחדים בלבד ולא בשגרת הפעילות או להשתמש במתודה הצופית באופן מאולץ ולא טבעי למהלך הפעולה. במטרה להחזיר את הצופיות לקדמת הבמה התקיימו במסגרת שלב החיפוש דיונים רבים אודות האופן הראוי לשילוב הידע והמיומנויות בתוך ימי הפעילות.
במסע בצופים, הצופיות נחלקת לקטגוריות: ידע צופי, מיומנות צופית, חוויה צופית והרוח הצופית. כל אחת מהקטגוריות מקבלת מקום אחר במסע. הידע הצופי (אודות תנועת הצופים) והרוח הצופית (עשרת מידות הצופה) משולבים בתוך פעילויות התוכן הבונות את המסעות השכבתיים ואילו החוויות הצופיות והמיומנויות הצופיות הן שני רכיבי פעולה אותן מעביר המדריך בפעילות השגרתית מבלי לקשר אותן לנושא מארגן. פשוט משום שצופיות היא כלי הדרכתי קלאסי ועל זמני שיכול לעמוד בפני עצמו.
שפת המסע
פעולה: פרק הזמן הפורמלי שעובר החניך ביום פעילות מרגע ההגעה לשבט ועד לחזרה הביתה.
מסלול: מכלול הפעילויות שעובר חניך בתקופת שנה מסוימת. בשנה יש 5 מסלולים המחולקים לפי הסדר הבא: מפתיחת השנה עד חנוכה, מחנוכה עד ט"ו בשבט, מט"ו בשבט עד פסח, מפסח עד שבועות, ומשבועות עד אחרי מחנה הקיץ.
המסע השכבתי: סך כל המסלולים שעוברת שכבת גיל בשנת הפעילות
המסע בצופים: התהליך החינוכי אותו עובר חניך מכיתה ד' ועד יב'. או סך כל המסעות השכבתיים אותם עובר חניך בשנותיו בצופים.
מרכיבי הפעולה:
משימת מסלול - למידה בהתנסות. בכל פעולה ראשונה של מסלול, המדריך מוביל את החניכים לבחירה ותכנון פרויקט, אותו יזמו ועליו יעבדו יחד במשך חודשיים.
פעילות תוכן - חוויית למידה ערכית. בכל פעילות תוכן הקבוצה הופכת לקהילת חשיבה ועוסקת בשאלה אחת לעומקה.
זמן צופיות - מיומנויות וחוויות צופיות. זמן שבו המדריך מלמד מיומנות צופית או מעביר חוויות צופיות. החניכים לומדים בהדרגתיות בכל שנה מיומנויות נוספות וחווים חוויות צופיות בהן יישמו את הדברים שלמדו.
זמן משחק - זמן בפעולה שבו פשוט משחקים. "החינוך היעיל ביותר הוא לתת לילדים לשחק בדברים נפלאים" (אפלטון)
מפקד -מפגש קהילת השבט/הגדוד/הקבוצה. זמן בו נפגשת כל קהילת השבט, הגדוד או הקבוצה לערוך מסדר מסורתי, להתכנס בחגיגיות, לשיר, לחוות חוויות משותפות וגם להציג משימות מסלול.
זמן עצירה - כאן ועכשיו. זמן העצירה הוא זמן שלא מתוכנן בתהליך החינוכי של המסלול או של המסע השכבתי, הוא מגיב למציאות כפי שהיא קורית עכשיו.
נקודת מבט -ללמוד יחד את המציאות ולגבש את דעתי עליה. נקודת מבט היא למעשה זמן עצירה מתוכנן והיא חלון הזדמנויות להתייחסות לעניין שעלה על סדר היום בתקופה האחרונה, אירוע היסטורי או אקטואלי.
רעיונות מרכזיים במסע בצופים
- צופיות עיונית וחווייתית בקדמת הבמה
- תהליך חינוכי ספירלי ומתפתח
- פעולה מודולרית ומותאמת לקבוצה
- מרכיבי פעולה שונים - פעולה מגוונת המאפשרת התייחסות למציאות
- מרחב בחירה גבוה למדריך – כל קבוצה והמסע שלה
- פעילות תוכן ממוקדת וקצרה יחסית עם שאלה במרכזה
- הגדרה מחודשת של תפקיד הרשג"ד כ"מורה דרך."
- הדרכה משמעותית גם לחניכי השכבה הבוגרת
שבילים
המסע בצופים מחולק לחמישה שבילים מרכזיים וההליכה בהם מזמנת לחניך, לקבוצה, ולמדריך חוויות, אתגרים ועניין. למעשה, המסע מורכב מאין סוף דרכים, גאיות, שלוחות, נקודות ציון, והרים, שנוצרו ונוצרים מהשילוב בין השבילים המרכזיים; החיבור בין כמה שבילים מייצר תוואי נוף מרתק; המעבר בין השבילים מגלה דרך חדשה ויוצר שבילים חדשים המרכיבים את המסע האישי של החניכים בתנועה[8][7].
שביל הדמוקרטיה
הליכה בשביל הזה תפגיש את ההולך עם תפיסת העולם הדמוקרטית ותאפשר לו היכרות מעמיקה עם עקרונות הדמוקרטיה, עם הדילמות שעולות מהתנגשות ערכיה ועם החשיבה הביקורתית שהיא, במובנים רבים, נשמת אפה של הדמוקרטיה. הליכה בשביל זה תעניק להולך בו את הזכות השווה לבטא את ייחודיותו, להביט על העולם דרך עיניים דמוקרטיות ולשפוט אותו לאור ערכים נצחיים כמו שוויון, חירות, אחווה, הכרעת הרוב, שמירה על מיעוט, וסובלנות. כמו כן, יפגוש ההולך בדרך מושגים כמו 'זכויות האדם', 'שוויון מגדרי' ועוד, שהם אבן דרך באימוץ ובעיצוב של תפיסת עולם דמוקרטית.
שביל האחריות החברתית
שביל זה מזמן לצועדים בו מפגש מרתק עם הקהילה ועם החברה שהוא חי בה, ואת הכלים הנדרשים לבחינת מערכת היחסים שלו עם הסביבה, עם האחר, עם השונה ועם הדומה. שביל זה יאפשר לצועדים היכרות מעמיקה עם אוכלוסיות שונות, על צרכיהן ומאפייניהם השונים, ויבנה בהולך את ההבנה בדבר האחריות ההדדית והקולקטיבית שיש לכל אחד מאיתנו כלפי הסובבים אותנו. בנוסף, הליכה עקבית בשביל תייצר בהולך את הרצון ואת הכוח לטובת עשייה משמעותית ואיכותית עבור האחר.
שביל כישורי החיים
בשביל כישורי החיים שזורים כלים ומיומנויות, שתפקידם להעניק להולך אפשרות טובה יותר להתמודד עם האתגרים שמזמנים החיים בעבור ילדים ובני נוער. שביל זה מכוון את ההולכים בו אל הבנת עולמם הפנימי, אל גיבוש של זהות עצמית, אל יצירת חוסן נפשי ואל ויסות רגשי. ההולך בשביל מרכזי זה יקבל את ההזדמנות להתלבט עם הקבוצה בדילמות שמלוות את חייו החברתיים והרגשיים, וללמוד משיח זה על מקומו, על יכולותיו, על מגבלותיו ועל הגבולות הפנימיים שלו. ההולכים על השביל מזמנים לעצמם חוויית חיים מעצימה שתעניק להם כוחות ויכולת התמודדות טובה יותר.
שביל הצופיות
שביל הצופיות הוא השביל המאגד קרוב למעלה מ-100 שנה של מסורת צופית עשירה הכוללת, זה לצד זה, מיומנויות וחוויות של קבוצה בטבע, ואת תפיסת העולם הצופית הבאה לידי ביטוי בעשר מידות הצופה. שביל זה יעניק להולך בו היכרות מעמיקה עם ערכי הצופה, עם ההיסטוריה הצופית ועם המורשת התנועתית. לצד היכרות זו, החוויות, ההתנסות והלמידה שיצבור ההולך יאפשרו לו להיות 'נכון' בתום המסע, ולזכות בתואר "צופה".
שביל זהות יהודית וישראלית
שביל הזהות היהודית והישראלית מחבר בין העבר, ההווה והעתיד. ההולך בשביל זה יראה עצמו כחלק משרשרת הדורות היהודית ויחוש שייכות למקורות שלו. הוא יחבר בין מורשתו היהודית לבין חייו בישראל וילמד על התהליכים שהובילו להקמת המדינה, על אירועים, על מלחמות ועל אתגרים בכינון מדינה יהודית. ההולך בו יחוש מחויב למדינת ישראל, לקיומה כמדינה דמוקרטית וצודקת ולחברה הישראלית. הוא ישאב השראה ממקורותיו היהודיים להתמודדות עם אתגרים בהווה וכן יתמודד עם דילמות וקונפליקטים העולים מתוך הזהות היהודית-ישראלית.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מחלקת הדרכה, עקרונות ההדרכה של המסע, באתר תנועת הצופים, 01/10/2014
- ^ אתר המסע בצופים - אותה תפיסה חינוכית בכלי חדש
- ^ מחלקת הדרכה, מה מקור השם המסע בצופים?, באתר צופים ברשת, 8/2/2016
- ^ מחלקת הדרכה, כותבים את המסע בצופים, באתר צופים ברשת, 9/1/2014
- ^ המסע בצופים - סיכום כנס הכתיבה
- ^ הנהגה צופית, באתר ynet, 2018-02-23
- ^ 7.0 7.1 המסע בצופים, באתר hamasa.zofim.org.il
- ^ מחלקת הדרכה, הרבה שבילים – מסע אחד, באתר תנועת הצופים, 01/10/2014
