יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות הדתיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המפקח על ההקדשות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות הדתיים היא יחידה בהנהלת בתי הדין הרבניים, האחראית על רישומן של ההקדשות הדתיים בפנקס ההקדשות, ועל הפיקוח על התנהלות ההקדשות, בראש היחידה עומד המפקח על ההקדשות הדתיים. יחידת הרישום והפיקוח אחראית רק על תחום ההקדשות הדתיים הכפופים לבתי הדין הרבניים, ולא על הקדשים פרטיים או הקדשים ציבוריים, עליהם אחראי רשם ההקדשות.

רקע

בשנת תרפ"ב בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, במסגרת חופש הדת שניתן לעדות השונות, ניתן לרבנות הראשית סמכות ליצירת הקדשות דתיים וניהולם. הנציב העליון קבע בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל כי”לבתי הדין הרבניים של העדה היהודית יהא סמכות שיפוט ייחודי, בכל הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי, שנוצרו לפני בית הדין הרבני לפי הדין הדתי”[1]. עם קום המדינה, נחקק פקודת סדרי השלטון והמשפט הקובע כי כל חוק שהיה קיים קודם ה' באייר ה'תש"ח, יישאר בתוקפו אם אינו סותר את חוקי הכנסת.

בשנת תשנ"ג תוקנו תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל שם נקבע[2] כי נשיא בית הדין הרבני הגדול, יהיה אמון על הפיקוח על ההקדשות, וימנה מטעמו מפקח אשר יבדוק את ניהול ההקדשות על ידי האפוטרופוסים, ויפנה לבית הדין כתובע בעניינים אלה במקרה הצורך. מכוח תקנות אלו, הוסמך מנהל בתי הדין הרבניים, לפעול כמפקח על ההקדשות הדתיים. בשנת תשס"ד מונה תחתיו עוזר מיוחד לרב הראשי לישראל לתקופה של שנה על מנת שיסייע בעדו במשימת הפיקוח.

דוחות מבקר המדינה משנים אלו[3] ביקרו את עבודת המפקחים, וקבעו כי לא התבצע על ידם שום הליך של פיקוח ובקרה על ההקדשות. נוכח הביקורת הקשה הוקם בשנת תשע"ו צוות פיקוח משותף להנהלת בתי הדין הרבניים ולמשרד המשפטים[4]. העבודה בצוות הפיקוח המשותף לא צלחה, זאת בעיקר בשל מחלוקת בין נציגי משרד המשפטים להנהלת בתי הדין הרבניים, בדבר סמכות הפיקוח על ההקדשות הדתיים. לטענת הנהלת בתי הדין הרבניים, סמכויות הפיקוח והבקרה על התנהלות ההקדשות מסורות לבית הדין הרבני בדומה לסמכויות השיפוט, ומאידך נציגי משרד המשפטים טענו כי יש להבדיל בין "סמכות שיפוט" שנמסרה בחוק לבית הדין הרבני, לבין "סמכות פיקוח ובקרה" אשר לא נמסרה לבתי הדין הרבניים, לנוכח המחלוקות הפסיק הצוות את עבודתו בשנת תשע"ח[5]. ביוני 2021 (תשפ"א) אימץ היועץ המשפטי לממשלה את עמדת משרד המשפטים, וקבע כי סמכויות הפיקוח נמצאות בידי רשם ההקדשות[6]. ערעור בעניין עדיין נדון בפני בית הדין הרבני הגדול[7].

הקמת היחידה

לאחר פרסום דוחות מבקר המדינה, ולאור חשיפת פרשיות שחיתות חמורות בהקדשות שונים בירושלים, ביניהם; הקדש בית החולים "ביקור חולים"[8], הקדש בית העלמין העתיק בצפת[9], הקדש תלמוד תורה הכללי וישיבת עץ חיים[10], בית הספר למל[11] ועוד, בהם הועברו נכסי ההקדשות לידיים פרטיות, הגיעו הגורמים המוסמכים במשרדי הממשלה השונים למסקנה, כי השחיתות מקורה בהיעדר מנגנון פיקוח ובקרה אפקטיבי על ממוני ההקדשות[12], מה שגרם לתופעות רבות של השתלטות ופלישה לקרקעות רבים או מכירת נכסי ההקדש, בניגוד לרצונם המקורי של המקדישים אשר הקדישו את רכושם לטובת הציבור. בסמוך לכך הוחלט בנציבות שירות המדינה להקצות תקנים ייעודיים לשם ביצוע מעקב פיקוח ובקרה על ההקדשות הדתיים, כך הוקמה יחידת הפיקוח על ההקדשות הדתיים בבתי הדין הרבניים.

נכון לחודש תמוז תש"פ, רשומים בפנקס ההקדשות מתוך סך ההקדשות הכללי ברחבי הארץ, 849 הקדשות בלבד הכוללים 1,048 נכסים[13]. שאר ההקדשות עדיין לא נרשמו, ובחלקן אף לא מונו אפוטרופוסים במשך שנים רבות. במסגרת תפקידה מאתרת היחידה הקדשות ונכסים אשר לא נרשמו בפנקס ההקדשות. בשנת 2020 עמד התקציב ששימש לאיתור הקדשות על סך 302,000 ש"ח[14]. בעבר הסתייעה היחידה בהתקשרות חיצונית עם חברת נדל"ן עסקית לאיתור הקדשות, אך בשל ביקורת מצד אגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים[15] הורה היועץ המשפטי לממשלה על ביטול ההתקשרות עם החברה החיצונית[16].

תפקידי המפקח על ההקדשות[17]

  1. מעקב ובקרה אחר יישום הוראות בית הדין והוראות מנהל בתי הדין הרבניים
  2. איתור הקדשות ישנים שלא מונו בהם נאמנים
  3. ניהול פנקס הקדשות, רישומם והנפקת תעודות המעידות על רישומם, לצורך פיקוח על ההקדשות
  4. לשמש כצד להליכים משפטיים בבית הדין בכל דיון שיראה לנכון בנוגע להקדשות
  5. פיקוח אחר התנהלות ההקדשות בהתאם למטרותיהם, מילוי הוראות בתי הדין

בשנים האחרונות מתבצעת עבודת מטה רוחבית להרחבת סמכות יחידת הפיקוח וגיבוש נהלים אחידים והנחיות לניהול הקדשות[18].

היחס בין המפקח על ההקדשות לרשם ההקדשות

לאחר הקמת יחידת הפיקוח, נמתחה ביקורת על הפער הקיים בין יחידת רשם ההקדשות ובין יחידת הפיקוח על ההקדשות הדתיים. בעוד שברשם ההקדשות יש 10 תקנים מאוישים מלבד הרשם עצמו וסגניתו, הרי שביחידת הפיקוח על ההקדשות הדתיים כולל 2 תקנים בלבד, מלבד המפקח עצמו[19].

בשונה מהקדש ציבורי הכפוף לחוקי מדינת ישראל ונמצאים תחת פיקוחו של רשם ההקדשות, הקדש דתי כפוף רק לפסקי ההלכה היהודית ולסמכות שיפוט של בית הדין הרבני. פעמים רבות מנסים גורמים שונים ברשם ההקדשות להכפיף אליהם גם הקדשות דתיים, על ידי דרישה מממוני ההקדשות לרשום את ההקדש בפנקס ההקדשות המתנהל אצל הרשם, או דרישה לקבלת דוחות ניהול והתערבות בניהול הפנימי של ההקדש בניגוד לחוק ולנוהג המקובל מזה עשרות שנים[20], בחודש אדר תשפ"א נתן בית הדין הרבני צו ופסק דין הצהרתי הקובע כי אין לרשם ההקדשות שום סמכות פיקוח ובקרה על ההקדשות הדתיים, וכי אסור לממוני ההקדשות לפעול בשיתוף פעולה עם הרשם[21].

המפקחים על ההקדשות

במאי 2018 מונתה עו"ד רחל שקרג'י כמפקחת על ההקדשות, ובכך היתה האשה הראשונה שמונתה לתפקיד זה[22].

שם התחלת כהונה סיום כהונה
עו"ד רפאל אסרף י"ח באדר תשע"ה[23] ו' בשבט תשע"ז
עו"ד רחל שקרג'י ו' בשבט תשע"ז מכהנת

לקריאה נוספת

  • תיק (אזורי, ת"א) 1120437/1 פסק דין בעניין הקדש בית חינוך יתומים לעדת הספרדים בירושלים, בקשה למתן פסק-דין הצהרתי בדבר סמכות הפיקוח על ההקדש. י"א אדר תשפ"א

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סעיף 53(3).
  2. ^ סעיף קצ.
  3. ^ דו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, הפיקוח על הקדשות יהודיים דתיים, דו"ח שנתי 64/ג, עמוד 1125.
  4. ^ בתקופה זו פעלה הנהלת בתי הדין הרבניים כיחידת סמך במשרד המשפטים, ולא תחת המשרד לשירותי דת.
  5. ^ נייר מדיניות בענין פיקוח ההקדשות היהודים הדתיים בישראל, מאת בית הספר למדיניות ציבורית האוניברסיטה העברית, עמוד 9. 28 ביולי 2020.
  6. ^ סעיף 20 לחוות הדעת.
  7. ^ ראו תיק (רבני גדול) 1310115/2 מדינת ישראל נ' הקדש בית חינוך יתומים לעדת ספרד בירושלים.
  8. ^ ראו: תיק 1154933/2 המפקחת רחל שקרג'י נ' נאמן הקדשות ביקור חולים, הרב שמעון חיים הכהן ואח'. קישור לפסק הדין.
  9. ^ ראו: דו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, הפיקוח על הקדשות יהודיים דתיים, דו"ח שנתי 64/ג, עמוד 1132. ה"פ (מחוזי נצרת) המועצה הדתית צפת נ' Yuliana lnc (לא פורסם, 4. ספטמבר 2006).
  10. ^ ראו: פר"ק (מחוזי י-ם) 1363-03-18 עמותת תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ-חיים (בפירוק) ואח' נ' רשם העמותות ואח'.
  11. ^ בית הספר למל הוכרז כהקדש דתי במהלך משולב של בית הדין הרבני ובית המשפט המחוזי, 25. פברואר 2021. באתר בתי הדין הרבניים
  12. ^ ראו: פרוטוקול הדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, מיום 27. אוקטובר 2014, באתר הכנסת.
  13. ^ נייר מדיניות בענין פיקוח ההקדשות היהודים הדתיים בישראל, מאת בית הספר למדיניות ציבורית האוניברסיטה העברית, עמוד 4, וראה שם עוד בעמוד 25 נספח 3 - אומדן נכסי ההקדשות הדתיים היהודיים, 28 ביולי 2020.
  14. ^ על פי הנתונים המפורסמים באתר מפתח התקציב, תקציב איתור הקדשות לשנת 2020.
  15. ^ ראו חוו"ד של עו"ד יעל מימון, באתר משרד המשפטים.
  16. ^ (ת"א) מחוזי 7410-05 באמונה חברה לניהול נאמנויות והקדשות בע"מ נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי הדין הרבניים ואח', סעיף 7 לפסק הדין.
  17. ^ חוזר מנכ"ל בתי הדין הרבניים הנחיות לניהול רישום ופיקוח הקדשות דתיים, מרץ 2017, עמוד 19.
  18. ^ ראו חוזר מנכ"ל בתי הדין הרבניים הנחיות לניהול רישום ופיקוח הקדשות דתיים, מרץ 2017.
  19. ^ נייר מדיניות בענין פיקוח ההקדשות היהודים הדתיים בישראל, מאת בית הספר למדיניות ציבורית האוניברסיטה העברית, עמוד 10. 28 ביולי 2020.
  20. ^ משרד המשפטים מנסה שוב לצמצם את סמכויותיו של בית הדין הרבני – עניין משפטי או אג'נדה פוליטית?, באתר משפטי zap.
  21. ^ בשנת המאה לייסוד הרבנות הראשית: בית הדין דוחה ניסיון השתלטות של רשם ההקדשות על ההקדשות הדתיים. באתר בתי הדין הרבניים
  22. ^ דוד ליבוביץ, מי ישלוט? המחלוקת שקורעת את בית הכנסת הספרדי בתל אביב, באתר חרדים10, 31 במאי 2018
  23. ^ מינוי מפקח על ההקדשות, ילקוט הפרסומים 7008, תשע"ה, 9 במארס 2015, עמ' 4279