הסכם דוחה
הסכם דוחה (בערבית: اتفاق الدوحة) היה הסכם שנחתם בין מפלגות ומילציות לבנוניות יריבות ב-21 במאי 2008 ונחתם בדוחה, בירת קטר[1].
ההסכם נחתם לאחר שפרצו קרבות בלבנון בגלל המשבר הפוליטי המתמשך (אנ') במדינה, בעקבות החרפת המשבר והחשש מפריצת מלחמת אזרחים שנייה במדינה הזמין אמיר קטר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני את כל המפלגות הפוליטיות בלבנון כדי לדון איתם בחתימת הסכם שיסיים את המשבר.
לפני ההסכם
המשבר הפוליטי של לבנון פרץ לאשר שממשלת לבנון קיבלה כ-2 החלטות, הראשונה היא לפרק את רשת הטלקומוניקציה של ארגון החזבאללה וההחלטה השנייה הייתה לפטר את ראש מערך הביטחון של נמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי, החלטות אלו באו לאחר שהתגלו מצלמות מעקב של החזבאללה, מצלמות המעקב הותקנו כך שיוכלו לעקוב אחרי מסלול ההמראה המערבי "17" שמשמש בעיקר בכירים שטסים במטוסי סילון ומטוסי מנהלים.
בתגובה להחלטות אלו החלו מהומות ברחבי בירת המדינה, ביירות ובמהרה המהומות החריפו והפכו להתכתשויות בין חזבאללה למילציות אחרות. בשלב מסוים החלה חזבאללה להשתלט על מערב ביירות, למעשה זו הייתה הפעם הראשונה מאז מלחמת האזרחים בלבנון שחזבאללה השתמשה בנשקה במסגרת סכסוך פנים-לבנוני. הקרבות החלו להתפשט גם לאזור הר הלבנון. על פי הערכות כ-300 בני אדם קיפחו את חייהם בחילופי האש בין חזבאללה למיליציות האחרות.
המועצה הערבית פעלה במהירות לעצירת האלימות, לבסוף ב-15 במאי 2008 נחתם ההסכם בין הצדדים.
פורום הדיאלוג הלאומי הלבנוני
פורום הדיאלוג הלאומי הלבנוני התקיים בדוחה, בירת קטר והתקיים בין התאריכים 16 במאי ל-21 במאי 2008, בפורום השתתפו כל המנהיגים הלבנוניים וכולם הצהירו כי הם מחיובים לסיים את המשבר הפוליטי ועל ההשלכות שלו על הדו-קיום בקרב האזרחים הלבנונים. בנוסף לכך, התחייבו המנהיגים לשמור על העקרונות המעוגנים בחוקת לבנון ובהסכם טאיף.
כתוצאה מהדיונים שנערכו במסגרת הפורום הגיעו כל הצדדים להסכמה.
עיקרי ההסכם
- לבנון תחזור לחוק הבחירה שחוקק במדינה ב-1960, בעקבות חזרה זו יוחלק מחוז ביירות לכ-3 אזורים, חמישה מושבים באזור הראשון (באזור זה יש רוב לנוצרים הלבנונים), שבעה מושבים באזור השני (בו יש שיעים וארמנים) ושבעה חברים נוספים באזור 3 (בו יש בעיקר סונים).
- המפלגות הסכימו כי תוקם ממשלת אחדות לאומית שתורכב מכ-30 שרים, הקואליציה המקורית תיוצג על ידי 16 שרים, האופיזציה תיוצג על ידי 11 שרים וה-3 הנותרים יהיו אנשיו של הנשיא. מכוח הסכם זה התחייבו כל הצדדים לא להתפטר ולא להפריע לפעילות השוטפת של הממשלה.
- המפלגות התחייבו לדאוג שתשמר הריבונות הלבנונית בכל רחבי המדינה על מנת שלא יהיו אזורים שישמשו מקלט לעבריינים וכן מתוך כבוד לעליונות החוק יעבירו המפלגות את הפושעים לידי מערכת המשפט הלבנונית.
- המפלגות הסכימו שדובר הפרלמנט הלבנוני יזמין את הפרלמנט להתכנס תוך 24 שעות על מנת לבחור את המועמד המוסכם לתפקיד הנשיא, הגנרל מישאל סולימאן.
- המפלגות התחייבו להימנע משימוש בכלי נשק ואלימות על מנת להשיג רווחים פוליטיים.
- המפלגות התחייבו להימנע מרטוריקה מסיתה וגזענית.
- ארגון חזבאללה יקבל זכות להטיל וטו על החלטות הממשלה[2].
ההסכם נחתם בדוחא ב־21 במאי 2008 על ידי המנהיגים הפוליטיים הלבנונים שלקחו חלק בפורום, ההסכם נחתם בנוכחות הנשיא וחברי ועדת השרים הערבית.
תמיכה בינלאומית
מועצת הביטחון של האומות המאוחדות בירכה על ההסכם שהושג ועל סיום המשבר הפוליטי במדינה, שארך כ-18 חודשים. בהודעה ששחרה מועצת הביטחון, הדגישה האחרונה כי על פי ההחלטות שהתקיימו לאורך השנים במועצה יש לפרק את כל המיליצות הלבנוניות והמילציות הזרות ששוהות במדינה.
צרפת גם היא בירכה על ההסכם, הנשיא הצרפתי, ניקולא סרקוזי הצהיר כי "ההסכם הוא הצלחה גדולה עבור לבנון וכל הלבנונים"[3], גם שר החוץ הצרפתי, ברנאר קושנר אמר כי על אף שההסכם לא פתר את שורשו של המשבר, ההסכם היה צעד ראשון לעבר פתרון הסכסוך. קושנר אף הצהיר כי "ההסכם הולך בכיוון הנכון, אך נראה כי המהומות עדיין נמשכות" אך מיד הסתייג וטען כי ההסכם עדיף לאור העובדה שיש נשיא וממשלה מתפקדת[4].
איראן: דובר משרד החוץ האיראני בירך על ההסכם והצהרי כי "איראן מקווה שהסכם דוחה יתן ללבנונים עתיד מזהיר"[5].- דובר משרד החוץ האיראני בירך על ההסכם ואמר כי "איראן מקווה שהסכם דוחא ייתן לבנונים עתיד מזהיר."
ערב הסעודית: שגריר ערב הסעודית בלבנון אמר כי "סעודיה מודיעה על תמיכתה בהסכם, אנחנו שמחים מאוד שהושג ההסכם הזה"[6].
ארצות הברית: מזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליזה רייס הצהירה כי "ארצות הברית מברכת על ההסכם אליו הגיעו מנהיגי לבנון בדוחה. אנחנו רואים בהסכם זה צעד חיובי לעבר פתרון המשבר הפוליטי בעזרת בחירת נשיא והקמת ממשלה חדשה בהתאם ליוזמת הליגה הערבית"[7]. גם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש הצהיר כי הוא "מקווה שההסכם החדש יכניס עידן של פיוס פוליטי לטובת כלל הלבנונים".
אחרי הסכם דוחא
ב־25 במאי 2008 בחר הפרלמנט הלבנוני את הגנרל מישאל סולימאן כנשיא המדינה החדש, התפקיד לא היה מאויש מאז נובמבר 2007[8].
הערות שוליים
- ^ Makhzoumi, Fouad (2010). "Lebanon's Crisis of Sovereignty". Survival: Global Politics and Strategy. 52 (2): 5–12. doi:10.1080/00396331003764298.
- ^ חיים איסרוביץ וסוכנויות הידיעות, סוף למשבר בלבנון – חיזבאללה הוא המנצח, באתר nrg, 21 במאי 2008
- ^ Lebanese reach agreement to resolve 18-month political crisis, אתר הניו יורק טיימס, 21 במאי 2008
- ^ Naharnet Newsdesk - Kouchner: Doha Accord Doesn't Tackle Crisis Roots
- ^ "Iran hails Lebanese deal to end crisis". Tehran Times. נבדק ב-2008-05-22.
- ^ "Lebanese Leaders Sign Historic Agreement". נבדק ב-22 במאי 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "United States Welcomes the Doha Agreement on Lebanon". נבדק ב-2017-06-24.
- ^ הגנרל מישל סולימאן נבחר לנשיאות לבנון, באתר ynet, 25 במאי 2008
