הפירנאים המזרחיים
| |||
![]() לוגו ![]() | |||
נוף בהרי הפירנאים המזרחיים | |||
מדינה / טריטוריה |
![]() | ||
---|---|---|---|
חבל |
![]() | ||
מושל | Thierry Bonnier | ||
רשות מחוקקת | Hermeline Malherbe-Laurent | ||
נפות במחוז | 3 רבעים, 17 קנטונים, 226 קהילות | ||
ערים במחוז | פרפיניאן, קאנט-אן-רוסיון, סנט-אסטב, סן-סיפריאן, קבסטני, ארג'לס-סור-מר, סן-לורן-דה-לה-סלנק | ||
בירת המחוז | פרפיניאן | ||
שפה רשמית | צרפתית | ||
תאריך ייסוד | 9 בפברואר 1790 | ||
שמות קודמים |
| ||
שטח | 4,116 קמ"ר קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 492,964[1] (2022) | ||
‑ צפיפות | 119.8 נפש לקמ"ר[2] (2022) | ||
קואורדינטות | 42°29′57″N 2°42′56″E / 42.4990388243179°N 2.7154681427557756°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
ledepartement66.fr | |||
|
הפירנאים-המזרחיים (בצרפתית ואנגלית: Pyrénées-Orientales; בקטלאנית: Pirineus Orientals ;באוקסיטנית: Pirenèus Orientals ; נהגה בצרפתית: [piʁene ɔʁjɑ̃tal]), הידוע גם כקטלוניה הצפונית,[3][4][5] הוא מחוז בחבל אוקסיטניה, שבדרום צרפת. נכון לשנת 2019, מנתה אוכלוסיית המחוז 479,979 נפש. חלקים מהמחוז, בהם אזור סרדן, שייכים לחצי האי האיברי. המחוז נקרא על שם רכס הרי הפירנאים.
היסטוריה
לפני חתימת הסכם הפירנאים בשנת 1659, רוב שטח המחוז הנוכחי היה חלק מנסיכות קטלוניה לשעבר, שהשתייכה לכתר אראגון, ולפיכך הייתה חלק ממונרכיית ספרד. כתוצאה מכך, מרבית השטח היה מאז ומתמיד דובר קטלאנית, והאזור עדיין מכונה לעיתים בשם קטלוניה הצפונית.[4]
המחוז הנוכחי, המודרני, הוקם בתחילת המהפכה הצרפתית, ב־9 בפברואר 1790, תחת השם רוסיון (Roussillon), כשמו של חבל רוסיון שהיה לפני המהפכה, אשר תחומיו כמעט חופפים לאלו של המחוז הנוכחי. עם זאת, שטח המחוז כולל גם את אזור פנויה (Fenouillèdes), רצועה קטנה של טריטוריה ששכנה בעבר בקצה הדרומי של חבל לנגדוק. בשל כך, ב־26 בפברואר 1790 שונה שמו של המחוז ל"פירנאים-המזרחיים".
באפריל 1793 פלשה ספרד לאזור, אך שלוש עשרה חודשים לאחר מכן, במהלך מלחמת רוסיון, הוא נכבש מחדש על ידי צרפת.
במהלך המאה ה־19 היה מחוז הפירנאים-המזרחיים אחד מהמחוזות הרפובליקניים השמרניים ביותר בצרפת. איש הרוח והפוליטיקאי הרפובליקני פרנסואה אראגו, אשר שימש בפועל כראש המדינה במהלך החודשים הראשונים של הרפובליקה הצרפתית השנייה בשנת 1848, נולד בעיירה אסטאז'ל שבמזרח המחוז.
גאוגרפיה


המחוז גובל בדרום עם הגבול הצפוני של ספרד ובמזרח עם הים התיכון. הוא גובל במחוז ארייז' מצפון-מערב, במחוז אוד מצפון, במחוז ז'ירונה שבקטלוניה מדרום ובמדינת אנדורה ממערב. המחוז מקיף את המובלעת הספרדית הזעירה לייביה, ולכן יש לו שני גבולות נפרדים עם ספרד.
שטחו של מחוז הפירנאים-המזרחיים הוא 4,116 קילומטרים רבועים. בתחומו שלושה עמקי נהרות העוברים ברכס הרי הפירנאים — מצפון לדרום: עמקי נהר אגלי (Agly), נהר טט (Têt) ונהר טק (Tech) — הנשפכים כולם למישור רוסיון שבמזרח.
רוב האוכלוסייה והחקלאות מרוכזים במישור זה, אף שהוא מהווה רק כ־30% משטח המחוז. בתחום המחוז יש מאגר מים אחד, באגם מאטמאל (Lac de Matemale), וכן אגם נוסף בשם קסטייה (Casteilla).
מחוז הפירנאים-המזרחיים הוא אחד מהמחוזות המעטים בצרפת (יחד עם המחוזות האלפים הימיים, הפירנאים האטלנטיים, אוד וקורסיקה) שבהם יכולים תושבים ותיירים ליהנות הן מן ההרים והן מן הים.
השליש המערבי של מחוז הפירנאים-המזרחיים כולל את העמק העליון של נהר טט (Têt), שבו מתגוררת מעט יותר מעשירית מאוכלוסיית המחוז. בדרום־מזרח שוכנים עמק טק (Tech) וחוף ורמייל (Côte Vermeille), שבהם מתגוררים כ־100,000 תושבים.
אגן נהר אגלי (Agly), בצפון־מזרח המחוז, מאופיין בתכונות גאוגרפיות ותרבותיות הדומות לאזורים הסמוכים שבמחוז אוד.
העיירה לייביה (Llívia), שבחבל סרדן במחוז ז'ירונה שבקטלוניה (ספרד), היא מובלעת ספרדית המוקפת מכל עבר בשטח צרפתי.
ערים עיקריות
הקומונה המאוכלסת ביותר במחוז הפירנאים-המזרחיים היא פרפיניאן, המהווה בירת המחוז, ובה מתגוררים כרבע מתושבי המחוז. נכון לשנת 2019, ישנן שבע קומונות שבהן למעלה מ־10,000 תושבים.
מחוז מנהלי | אוכלוסייה (2019) |
---|---|
פרפיניאן | 119,344 |
קאנט-אן-רוסיון | 12,284 |
סנט-אסטב | 11,719 |
סן-סיפריאן | 11,040 |
קבסטני | 10,301 |
ארג'לס-סור-מר | 10,260 |
סן-לורן-דה-לה-סלנק | 10,071 |
אחריהן, לפי סדר יורד של גודל אוכלוסייה, נמצאות הקומונות פיה (Pia), אלן (Elne), ריבסלט (Rivesaltes), טיר (Thuir), סרה (Céret), לה סולר (Le Soler), בומפה (Bompas), טולוז (Toulouges), קנוהס (Canohès) ופראד (Prades), שכל אחת מהן מונה בין 6,000 ל־10,000 תושבים.
אקלים
המחוז מאופיין באקלים ים תיכני. האקלים הים־תיכוני מאפשר חורפים מתונים יחסית, כאשר שלג נדיר מאוד בשטחים המישוריים. הקיץ חם.
לרוחות תפקיד משמעותי, ובמיוחד לרוח הטרמונטנה (Tramontana),[א] רוח צפונית־מערבית אשר לעיתים קרובות מגיעה למהירויות העולות על 100 קילומטרים לשעה.[6][7] רוח הים, המכונה מרינאד (Marinade),[ב] מביאה עמה שמיים מעוננים וגשם.[8]
ימי שמש: בממוצע כ־300 ימי שמש בשנה. ימי גשם: כ־60 ימים בשנה.
בעיירה קוליוּר, הקיץ קצר, חמים, יבש וברובו בהיר, ואילו החורף ארוך, קר, סוער ומעונן חלקית. לאורך השנה נעה הטמפרטורה בדרך כלל בין 5°C ל־28°C, והיא חורגת לעיתים נדירות מטווח זה – פחות מ־0°C או יותר מ־32°C.[9]
ממוצע הטמפרטורות בקוליוּר: העונה החמה נמשכת כ־2.9 חודשים, מה־16 ביוני ועד ה־12 בספטמבר, ובמהלכה הטמפרטורה המרבית היומית הממוצעת עולה על 25°C. החודש החם ביותר בשנה בעיירה קוליוּר הוא חודש יולי, שבו הטמפרטורה המרבית הממוצעת היא 28°C והמינימלית הממוצעת היא 20°C .
העונה הקרירה נמשכת כ־4 חודשים, מה־17 בנובמבר ועד ה־19 במרץ, ובמהלכה הטמפרטורה המרבית היומית הממוצעת יורדת מתחת ל־16°C. החודש הקר ביותר בשנה הוא חודש ינואר, שבו הטמפרטורה המינימלית הממוצעת היא 5°C והמרבית הממוצעת היא 13°C.[9]
משקעים: העונה הרטובה נמשכת כ־9.3 חודשים, מה־3 בספטמבר ועד ה־14 ביוני, ובמהלכה קיים סיכוי של למעלה מ־14% לכך שיום מסוים יהיה יום גשום. החודש שבו יש את מספר הימים הרטובים הרב ביותר בעיירה קוליוּר הוא חודש אפריל, עם ממוצע של 5.7 ימים שבהם ירדו לפחות 1.00 מילימטרים של משקעים.
העונה היבשה נמשכת כ־2.7 חודשים, מה־14 ביוני ועד ה־3 בספטמבר. החודש שבו נרשמים הכי מעט ימים רטובים הוא חודש יולי, עם ממוצע של 2.8 ימים שבהם ירדו לפחות 1.00 מילימטרים של משקעים.
בקרב הימים הרטובים, מבחינים בין ימים שבהם יורד גשם בלבד, שלג בלבד, או שילוב של השניים. החודש שבו נרשמים הכי הרבה ימי גשם בלבד הוא אפריל, עם ממוצע של 5.7 ימים. לפי סיווג זה, צורת המשקעים הנפוצה ביותר במהלך השנה היא גשם בלבד, עם שיא הסתברות של 21% ב־2 במאי.[9]
נתון מזג אוויר \ חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנתי |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
טמפרטורה מרבית ממוצעת (°C) |
12 | 12 | 14 | 16 | 19 | 23 | 26 | 25 | 23 | 19 | 15 | 13 | 18 |
טמפרטורה מינימלית ממוצעת (°C) |
6 | 6 | 8 | 10 | 13 | 17 | 19 | 19 | 17 | 13 | 9 | 7 | 12 |
כמות משקעים (מ"מ) |
40 | 35 | 48 | 43 | 50 | 30 | 20 | 40 | 58 | 105 | 57 | 60 | 585 |
כלכלה
מחוז הפירנאים-המזרחיים הוא אזור גידול יין ויעד תיירותי.
דמוגרפיה
שנה | 1793 | 1801 | 1806 | 1821 | 1831 | 1841 | 1851 | 1861 | 1872 | 1881 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אוכלוסייה | 105,171 | 110,732 | 126,692 | 143,054 | 157,052 | 173,592 | 181,955 | 181,763 | 191,856 | 208,855 |
שנה | 1891 | 1901 | 1911 | 1921 | 1931 | 1936 | 1946 | 1954 | 1962 | 1968 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אוכלוסייה | 210,125 | 212,121 | 212,986 | 217,503 | 238,647 | 233,347 | 228,776 | 230,285 | 251,231 | 281,976 |
שנה | 1975 | 1982 | 1990 | 1999 | 2006 | 2011 | 2016 | 2022 | 2024 | 2025 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אוכלוסייה | 299,506 | 334,557 | 363,796 | 392,803 | 432,116 | 457,000 | 474,369 | 492,964 | ............. | ............. |
עיר המחוז פרפיניאן מונה כ־122,000 תושבים, ומהווה לבדה יותר מרבע מאוכלוסיית מחוז הפירנאים-המזרחיים. כאשר כוללים את הפרברים הסמוכים, האזור העירוני מהווה למעלה ממחצית מאוכלוסיית המחוז. פרפיניאן היא העיר החשובה היחידה במחוז.
רק הקומונות קנה-אן-רוסיון, סן-אסטב, סן-סיפריאן, ארז'לה-סור-מר, קבסטני וסן-לורן-דה-לה-סאלנק מונות למעלה מ־10,000 תושבים.
קומונות נוספות בעלות חשיבות הן ריבסלט, בומפה, פיה, טיר, סרה, אלן, לה סולר, פראד וטולוז', שכל אחת מהן מונה בין 6,500 ל־10,000 תושבים.
נפת פרפיניאן היא המאוכלסת ביותר במחוז, עם 289,110 תושבים בשנת 2020. שתי הנפות האחרות, סרה ופראד, מונות בהתאמה 133,405 ו־60,250 תושבים.
ההתפלגות לפי קבוצות גיל מצביעה על שיעור גבוה יחסית של תושבים בני 60 ומעלה — 29% מאוכלוסיית מחוז הפירנאים-המזרחיים, לעומת 21.3% בכלל אוכלוסיית צרפת.
הזדקנות האוכלוסייה במחוז הפירנאים-המזרחיים מובילה לשיעור תמותה הגבוה משיעור הילודה. עם זאת, אוכלוסיית המחוז ממשיכה לגדול בעקביות זה כמה עשורים, הודות ליתרה חיובית מובהקת בהגירה פנימה.[15]
המחוז מושך במיוחד גמלאים, בין היתר בשל האקלים הנעים שבו, גורם שתורם הן לעלייה באוכלוסייה והן להזדקנותה.
התפתחות האוכלוסייה מאז 1793:
כמעט כל תושבי מחוז הפירנאים-המזרחיים דוברים צרפתית. שפות מיעוט באזור הן קטלאנית ואוקסיטנית, אשר יחד מדוברות על ידי כ־34% מהאוכלוסייה, ומובנות על ידי כ־21% נוספים.
ב־10 בדצמבר 2007 הכיר המועצה המחוזית של פירנה המזרחיים בקטלאנית כשפה אזורית של המחוז. עם זאת, על פי חוקת צרפת, צרפתית נותרה השפה הרשמית היחידה במדינה.[16]
המחוז נחלק באופן מסורתי ליחידות אזוריות בשם קומרקה (comarques). חמש מהן — סרדן הצרפתית, קפסיר, קונפלן, רוסיון וואייספיר — היו באופן היסטורי דוברות קטלאנית. אזור נוסף, פנויה (Fenouillèdes), היה דובר אוקסיטנית.
חמש הקומרקות דוברות הקטלאנית היו שייכות בעבר לממלכת מיורקה.
מנהל
מחוז הפירנאים-המזרחיים מנוהל על ידי המועצה המחוזית של הפירנאים-המזרחיים, שמרכזה בעיר פרפיניאן. המחוז משתייך לחבל אוקסיטניה.
המועצה המחוזית של פירנה המזרחיים פועלת יותר ויותר בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, במטרה להקים יחד עם ז'נרליטט דה קטלוניה ומדינת אנדורה אזור שיתוף פעולה חוצה-גבולות (Eurodistrict).
פוליטיקה
המועצה המחוזית של הפירנאים-המזרחיים
במועצה המחוזית של הפירנאים-המזרחיים מכהנים 34 נבחרים. בבחירות המחוזיות שנערכו בשנת 2015, זכה המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית (PS) ב־17 מושבים, הרפובליקנים (LR) ב־12 מושבים, והמפלגה הקומוניסטית הצרפתית (PCF) ב־5 מושבים.
מאז שנת 2010 מכהנת הרמלין מאלרב-לורן (PS) כנשיאת המועצה המחוזית.
חברי האספה הלאומית
במהלך הבחירות לפרלמנט הצרפתי בשנת 2022, בחר מחוז הפירנאים-מזרחיים את נציגיו לאספה הלאומית של צרפת.
מטבח
המטבח של מחוז הפירנאים-מזרחיים מושפע באופן טבעי מהנוכחות ההיסטורית של התרבות הקטלאנית באזור.[17] בשל כך, מנות כגון פאייה[18] - חלזונות בצלייה מסורתית ( Caragols a la llauna ) ובצל אביב קטלאני ( calçots ) נפוצות במסעדות המקומיות, במיוחד במועדים חגיגיים כגון ימי חגם של קדושים שונים ופסטיבלים תרבותיים.[19]
האזור ידוע ביינותיו, כאשר רוב זני הענבים המגודלים במחוז הם אדומים. יינות אזוריים מיוחדים, כגון מוסקט דה ריבסאלט ובניולס, נמכרים ברחבי המחוז.
הגאוגרפיה של האזור יוצרת הבדל מובהק במטבח של מחוז הפירנאים-מזרחיים. באזור ההררי שבדרום נפוצים מאכלים המבוססים על מרכיבים הגדלים בו באופן טבעי, כגון זיתים וגבינת עזים.
הדגים פופולריים מאוד באזור, כאשר העיירה קוליור שעל חוף הים התיכון, ידועה במיוחד באנשובי שלה. עם זאת, פעילות הדיג ירדה בעקבות הירידה הכללית במלאי הדגים בים התיכון.
תרבות
מקומות מעניינים כוללים:
- בניולס-סור-מר, מפורסמת ביין בניולס מבוסס גרנאש, עיר הולדתו של אריסטיד מאיול .
- סרה, הנחשבת לאחד ממקומות הולדתו של הקוביזם, מארחת מספר מוזיאונים, ביניהם המוזיאון לאמנות מודרנית .
- העיירה קוליור, הנחשבת לאחד המקומות המפורסמים של הפוביזם .
- פורסה ריאל, מבצר הרוס על פסגת הר.
- פראדס, אתר אוניברסיטת הקיץ הקטלאנית ( Universitat Catalana d'Estiu ).
- פראטס דה מולו, טירת הגנה חשובה מהמאה ה-17 הפונה דרומה אל הרי הפירנאים.
- סלסס, טירת הגנה חשובה מהמאה ה-16, על הגבול העתיק עם ספרד .
למחוז הפירנאים-מזרחיים יש שתי קבוצות ספורט: יו.אס.איי פרפיניאן USA Perpignan ( נמצאת באיגוד הרוגבי) וקטלנס דראגונס Catalans Dragons (נמצאת בליגת הרוגבי).
גלריה
-
פרפיניאן
-
שאטו רויאל דה קוליור
-
פורט דה סלס
-
מנזר סן-מרטין-דו-קניגו
-
מנזר סן-מישל-דה-קוקה
-
ה"עוגב" של איל-סור-טט
-
פסגת קניגו, במרכז
-
פסגת קרלי, במערב.
ביבליוגרפיה
- Mann, Jane; Hareng, Kate (2010). Absolutely Almost all you need to know about the Pyrénées-Orientales. Saint-Estève (Pyrénées-Orientales): Presses littéraires. ISBN 978-2-35073-368-5. OCLC 667612113.
- Cárdenas, Fabricio (2014). 66 petites histoires du Pays Catalan [66 Little Stories of Catalan Country] (in French). Perpignan: Ultima Necat. מסת"ב 978-2-36771-006-8. OCLC 893847466.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מחוז הפירנאים המזרחיים (בצרפתית)
אתר האינטרנט הרשמי של מועצת מחוז הפירנאים המזרחיים (בצרפתית)
- Photography Panoramics 360° website (בצרפתית)
- News and tourist information website (באנגלית)
- הפירנאים המזרחיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
- ↑ רוחות טרמונטנה (Tramontana) רוח הטרמונטנה היא רוח קרה ויבשה שמקורה בהרים שבאזור הים התיכון, במיוחד בין הרי הפירנאים, האלפים והמסיב המרכזי בצרפת. שמה נגזר מהלטינית ("טרנס-מונטנוס" – "מעבר להרים"), והיא נושבת חופי הים, בעיקר באזורים כמו קטלוניה, דרום צרפת, צפון איטליה, קורסיקה וסרדיניה. הרוח יכולה להגיע למהירויות גבוהות מאוד – לעיתים אף מעל 100 קמ"ש ואף 200 קמ"ש במקרים קיצוניים. הרוח מאופיינת באוויר צלול, יבש וקר, שמנקה את השמים מעננים, מגביר את השקיפות והנראות ומביא עמו מזג אוויר בהיר. לעיתים הרוח סוערת מאוד וגורמת לגלים גבוהים בים.[6]
- ↑ רוח המרינאד היא רוח מקומית אופיינית לאזור קטלוניה וצפון-מזרח ספרד, ובמיוחד לאגן נהר האברו. המרינאד נוצרת בעיקר בחודשי האביב והקיץ, כאשר בריזה ימית קרירה מהים התיכון מצליחה לעבור מעל רכס ההרים החופי של קטלוניה ולחדור אל פנים היבשת, לאזור האברו.[8] הרוח נגרמת משילוב של בריזה ימית, רוחות מדרון (upslope winds) ותנאים מטאורולוגיים רחבים יותר כמו רוחות מערביות או שקע תרמי. כאשר האוויר הקריר מהים מצליח לעבור את ההרים, הוא יוצר רוח קרירה ונעימה יחסית ("מרינאד") שמביאה להקלה בחום אחר הצהריים בעמק האברו. מאפייני הרוח ותדירותה תלויים במידה רבה במבנה השטח, בתנאי הים ובמצבים סינופטיים רחבים יותר. המרינאד היא רוח מקומית מובהקת, התורמת לאיזון הטמפרטורות באזור, ולעיתים מסווגת כרוח "נפילה" (fall wind) בשל אופי זרימתה מההרים אל העמק.[8]
הערות שוליים
- ↑ אוכלוסיית המחוז בשנת 2022
- ↑ אוכלוסיית המחוז בשנת 2022
- ↑ McPhee, Peter (1980). "A Case-Study of Internal Colonization: The Francisation of Northern Catalonia". Review (Fernand Braudel Center). 3 (3): 398–428. JSTOR 40240842.
- ^ 4.0 4.1 Xic667 (2014-05-05), Français : Panneau bilingue catalan-français "Département des Pyrénées orientales"/"Benvinguts a Catalunya Nord" sur la route (française) nationale 22 direction Andorre, entre l'Hospitalet-près-l'Andorre (département de l'Ariège, France) et le Pas-de-la-Case (Andorre)., נבדק ב-2018-10-26
- ↑ "Le catalan en Catalogne Nord et dans les Pays Catalans, Même pas mort !". www.lcdpu.fr (בצרפתית). נבדק ב-2018-10-26.
- ^ 6.0 6.1 The Tramontana in the northern Mediterranean
- ↑ North wind tramontana
- ^ 8.0 8.1 8.2 The Marinada Fall Wind in the Eastern Ebro Sub-basin: Physical Mechanisms and Role of the Sea, Orography and Irrigation
- ^ 9.0 9.1 9.2 Collioure Climate, Weather By Month, Average Temperature (France) - Weather Spark, weatherspark.com (באנגלית)
- ↑ Climate data from: Jean-Noël Darde, Plages et côtes de France, Éditions Balland, Paris 1991
- ↑ Collioure Climate, Weather By Month, Average Temperature (France) - Weather Spark, weatherspark.com (באנגלית)
- ↑ Le SPLAF - Historique des Pyrénées-Orientales, splaf.free.fr
- ↑ Population selon le sexe et l'âge quinquennal de 1968 à 2021 (1990 à 2021 pour les DOM) | Insee, www.insee.fr
- ↑ Pyrénées-Orientales (Department, France) - Population Statistics, Charts, Map and Location, www.citypopulation.de
- ↑ Accueil − Insee − Institut national de la statistique et des études économiques | Insee, www.insee.fr
- ↑ See Article 1 of the "Charter of the Catalan Language" (אורכב 22.12.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ Elizabeth Zadora-Rio, Vilarnau en Roussillon (Pyrénées Orientales, France) / In Archaeology of medieval europe : Volume 2: twelfth to sixteenth centuries ad, Aarhus university press (פורסם ב-2012), 2008, ISBN 978-87-7934-291-0
- ↑ Jeff Koehler (21 בספטמבר 2006), La Paella Deliciously Authentic Rice Dishes from Spain's Mediterranean CoastHardcover, Chronicle Books (פורסם ב-2006), ISBN 978-0-8118-5251-7
{{citation}}
: (עזרה) - ↑ Andrews, Colman (1989), Cocina Catalana : el ultimo secreto culinario de Europa, Ediciones Martinez Roca, ISBN 978-84-270-1385-8
הפירנאים המזרחיים41262216Q12709