חוקת צרפת
| פרטי החוק | |
|---|---|
| שם רשמי | Constitution française du 4 octobre 1958 |
| סוג | חוקה |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של צרפת |
|
הרשות המבצעת
הרשות המחוקקת
פורטל צרפת |
חוקת צרפת הנוכחית אומצה ב-4 באוקטובר 1958. היא נקראת בדרך כלל חוקת הרפובליקה החמישית (בצרפתית: Constitution de la Ve République), והיא החליפה את חוקת הרפובליקה הרביעית של 1946. החוקה הנוכחית כוללת את הפרדת הדת מהמדינה, דמוקרטיה ורווחה חברתית כעקרונות הליבה של המדינה הצרפתית.[1]
נשיא צרפת הראשון בתקופת הרפובליקה הצרפתית החמישית, שארל דה גול, היה הכוח המניע העיקרי בהצגת החוקה החדשה וביצירת הרפובליקה החמישית, בעוד שהטקסט נוסח על ידי מישל דברה. מאז תוקנה החוקה עשרים וארבע פעמים, האחרונה ב-2008.[2]
הוראות
הקדמה
ההקדמה לחוקה מזכירה את הצהרת זכויות האדם והאזרח משנת 1789, ומבססת את צרפת כמדינה חילונית ודמוקרטית השואבת את ריבונותה מהעם.
מאז 2005 היא כוללת את עשרת הסעיפים של אמנת הסביבה.
מוסדות ונהלים ממשלתיים
החוקה הצרפתית קבעה שיטת משטר חצי-נשיאותית, עם שתי משרות "מתחרות":[3] לרשות המבצעת יש גם נשיא וגם ראש ממשלה, ובניגוד לדמוקרטיות פרלמנטריות (בהן לנשיא יש תפקיד סמלי וראש הממשלה מנהל את הממשלה) שני התפקידים הם ביצועיים באופיים.[3] תפקידים אלו נתמכים בסעיפים 5 ו-21 לחוקה, הקובעים בהתאמה כי הנשיא הוא שומר המדינה והחוקה, ולראש הממשלה הסמכות להחליט על פעולות ומדיניות הממשלה.[3]
הפרלמנט הצרפתי חלש יחסית למערכות פרלמנטריות,[3] ויש לו סמכות חקיקה מוגבלת: סעיף 34 של החוקה מפרט תחומים בלעדיים לחקיקה פרלמנטרית, אך שאר התחומים נותרים לתקנות ההנהלה.[3] לנשיא יש גם את הסמכויות המכריעות לערוך משאל עם ולפזר את האספה הלאומית.[3] בעוד שהפרלמנט עשוי להעביר הצעת אי-אמון בממשלה.[3]
שארל דה גול, הנשיא הראשון של הרפובליקה החמישית, היה גורם מרכזי באימוץ החוקה החדשה, שכן הוא נקרא לחזור בו מפרישה ונמנע בקושי מהפיכה כתוצאה ממלחמת העצמאות של אלג'יריה.[4][3] דה גול תמך בפרשנות של החוקה התומכת בנשיא חזק.[3] הנשיא הסוציאליסטי הראשון, פרנסואה מיטראן, שנבחר ב-1981, תמך גם הוא בפרשנות זו.[3]
החל משנת 1986 נבחרו מעת לעת פרלמנטים עם רוב שלא תמך בנשיא.[3] תקופות כאלה מכונות בצרפת חיים משותפים (Cohabitation), ובהן הנשיא ממנה ראש ממשלה מהרוב הפרלמנטרי החדש.[3] במהלך החיים המשותפים, מלבד הסמכויות השמורות לנשיא על פי החוקה,[5] כל שאר סמכויות הממשלה מופעלות על ידי ראש הממשלה.[3] בשנת 2000 תוקנה החוקה על ידי קיצור כהונתו של הנשיא משבע שנים לחמש, במקביל לתקופת כהונת הפרלמנט.[3] משמעות התיקון היא שהבחירות לנשיאות צרפת יתקיימו בסביבות הבחירות לפרלמנט, מה שמגדיל את הסיכוי לבחירת נשיא ופרלמנט שיסכימו זה עם זה ומפחית את הסיכוי לחיים משותפים.[3]
החוקה קובעת את בחירת הנשיא והפרלמנט, בחירת הממשלה, הסמכויות של כל אחד מהם והיחסים ביניהם.[3] הוא מבטיח סמכות שיפוטית ויוצר בית משפט גבוה, מועצה חוקתית[3] ומועצה כלכלית וחברתית.
אמנות והאיחוד האירופי
החוקה מאפשרת אשרור של אמנות בינלאומיות[6] וכאלה הקשורות לאיחוד האירופי. לא ברור אם הנוסח תואם את משפט האיחוד האירופי.
תיקון
החוקה גם קובעת שיטות לתיקון של עצמה: משאל עם (סעיף 11) או הליך פרלמנטרי בהסכמת הנשיא. התיקון חייב להיות מאומץ על ידי שני בתי הפרלמנט ולאחר מכן לעבור ברוב רגיל במשאל עם או ברוב של שלוש חמישיות בקונגרס הצרפתי, מושב משותף של שני בתי הפרלמנט (סעיף 89).
עקרונות
לפני 1971, אף על פי שהחלטות ביצועיות, מינהליות ושיפוטיות היו חייבות לעמוד בעקרונות הכלליים של המשפט, לא היו הגבלות על החקיקה. ההנחה הייתה ששופטים לא נבחרים ופקידים ממונים אחרים לא יהיו מסוגלים לבטל חוקים שעברו בפרלמנט הצרפתי שנבחר ישירות.
חסימה חוקתית
בשנת 1971 ציינה החלטה של המועצה החוקתית את ההקדמה לחוקה והתייחסויותיה לעקרונות שנקבעו בהצהרת זכויות האדם והאזרח כסיבה לדחיית חוק, שלטענת המועצה הפר את אחד העקרונות הללו.[4] למרות שנחשבה אז כהפיכה משפטית, ההחלטה היוותה היום את הבסיס של המועצה החוקתית.[4]
מאז "החסימה החוקתית" כוללת לא רק את החוקה, אלא גם את שאר המסמכים הנזכרים בהקדמה שלה:
- הצהרת זכויות האדם והאזרח משנת 1789
- ההקדמה לחוקת 1946 (המוסיפה מספר "זכויות חברתיות", כמו גם שוויון בין גברים לנשים)
- האמנה לאיכות הסביבה משנת 2004
מאז ניתנה האפשרות לעתור נגד חוקים בפני המועצה. בפועל האופוזיציה עותרת נגד החוקים השנויים במחלוקת.
התהליך מזכיר את הביקורת השיפוטית בישראל, בה נפסלים חוקים על ידי בית המשפט הגבוה לצדק מאז המהפכה החוקתית.
עקרונות הרפובליקה
בחוקה כתובים עקרונות הרפובליקה הצרפתית:[1]
- רווחה סוציאלית, כלומר כל אזרחי המדינה חייבים להיות מסוגלים לגשת לשירותים ציבוריים בחינם ולהיעזר בהם בעת הצורך.
- חילוניות (בצרפתית: Laïcité), כלומר הכנסיות מופרדות מהמדינה והחופש מהדת מוגן.
- דמוקרטיה, כלומר הפרלמנט והממשלה נבחרים על ידי העם.
- אי-חלוקה, כלומר העם הצרפתי מאוחד במדינה ריבונית אחת עם שפה אחת, השפה הצרפתית, וכל האנשים שווים.
תיקונים
לפי סעיף 89, לחוקה יש נוסחה מתקנת. ראשית, הצעת חוק חוקתית חייבת לעבור בשני בתי הפרלמנט. לאחר מכן, הצעת החוק חייבת להיות מאושרת על ידי הקונגרס, מושב משותף מיוחד של שני הבתים, או לעבור במשאל עם.
ב-1962 הציע שארל דה גול שהנשיא ייבחר בבחירות ישירות.[3] הוא עקף את הליך התיקון החוקתי על ידי שליחת ההצעה ישירות למשאל עם, לפי סעיף 11. הנוהל היה הליך להצעת חקיקה, לרבות שינוי ארגון המוסדות החוקתיים.[3] משאל העם של 1962 אושר ב-62% מהקולות, אך רק 46% מהמצביעים הרשומים הצביעו בעדו.[4][3] התיקון איפשר לעם לבחור את הנשיא, מפני שהפרלמנט היה מפיל את הצעת החוק.
משאל העם היה שנוי במחלוקת מאוד באותה תקופה, אך המועצה החוקתית קבעה שהיא יכולה לבחון רק פעולות חקיקה לא-חוקתיות, לא פעולות ביצועיות. מאחר שמשאל העם הוצע על ידי הרשות המבצעת, הוא לא נתון לביקורת.[4] מאחר שמשאל העם ביטא את רצון העם הריבוני, קבעה המועצה כי התיקון אומץ.
ב-21 ביולי 2008 העביר הפרלמנט רפורמות חוקתיות של הנשיא ניקולא סרקוזי בהפרש של שני קולות. השינויים, שהיו סופיים, הציגו מגבלה של שתי קדנציות רצופות לנשיאות, העניקו לפרלמנט זכות וטו על כמה מינויים לנשיאות, הפסיקו את השליטה הממשלתית על מערכת הוועדות של הפרלמנט, אפשרו לפרלמנט לקבוע סדר יום משלו, אפשרו לנשיא לנאום בפרלמנט בזמן המושב וסיים את זכותו של הנשיא לחנינה קולקטיבית.[7]
ציר הזמן של החוקות הצרפתיות
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל צרפת | ||
|
פורטל חוק ומשפט | ||
קישורים חיצוניים
- "La Constitution". Légifrance (בצרפתית). נבדק ב-14 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - "Constitution of October 4, 1958" (PDF).
- "Texte intégral de la Constitution du 4 octobre 1958 en vigueur". המועצה החוקתית (בצרפתית). נבדק ב-14 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Texte intégral de la Constitution du 4 octobre 1958 en vigueur | Conseil constitutionnel, www.conseil-constitutionnel.fr (בצרפתית)
- ^ "Les révisions constitutionnelles". Conseil Constitutionnel. נבדק ב-15 ביוני 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 3.14 3.15 3.16 3.17 3.18 3.19 בל, ג'ון; בוירון, סופי; וייטאקר, סיימון (2008-03-27). Principles of French Law. אוניברסיטת אוקספורד. doi:10.1093/acprof:oso/9780199541393.001.0001. ISBN 978-0-19-954139-3.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Jackson, Vicki C. (2014). Comparative constitutional law. Tushnet, Mark V., 1945- (Third ed.). St. Paul, MN. ISBN 978-1-59941-594-9. OCLC 887207632.
- ^ See e.g. articles 5, 12, 19, and 64, on the role of the President of the Republic, the right to dissolve the National Assembly, the personal powers of the President, and the power to appoint three members of the Conseil constitutionnel, among whom is its president.
- ^ International treaties enter into domestic legal system by law which, according to the French Constitution (Article 55), has above-the-primary rank: Buonomo, Giampiero (2004). "Incompatibilità tra parlamento italiano ed europeo: le "contraddizioni" costituzionali e i paletti ai consiglieri regionali". Diritto&Giustizia Edizione Online. אורכב מ-המקור ב-1 באוגוסט 2012. נבדק ב-5 באפריל 2016.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "France backs constitution reform". BBC News. 21 ביולי 2008. נבדק ב-4 בספטמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה)
