הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות)
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| משרד ממונה | משרד הביטחון |
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022,[1] המכונה בפי תומכיה חוק הגיוס או חוק ההכרה בערך התורה ולומדיה, ובפי מתנגדיה חוק ההשתמטות או חוק הפטור מגיוס,[2] היא הצעת חוק לתיקון חוק שירות ביטחון[3] שנועדה להסדיר את הגיוס והפטור מגיוס של מי שתורתו אומנותו. הצורך בחוק נוצר בעקבות פקיעת תיקונים קודמים לחוק שירות הביטחון ביולי 2023 שהביאו למצב שבו עשרות אלפי בני ישיבות דוחים שירות בצה"ל ללא אסמכתא חוקית. מטרתו המוצהרת של החוק היא לצמצם את הפגיעה בעקרון השוויון בגיוס לשירות הסדיר, ולקדם את שילוב הציבור החרדי בשוק התעסוקה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע הסדר כולל לדחיית שירות ולגיוס חלקי של תלמידי ישיבות, באמצעות שילוב של פטורים מוגדרים, יעדי גיוס מדורגים ומנגנוני סנקציות מוסדיות. מתווה זה נועד להחליף את ההסדרים הזמניים שנקבעו בעבר ולספק מסגרת חקיקתית קבועה.
במהלך הדיונים בהצעת החוק גבר הצורך בהגדלת מצבת כוח האדם הלוחם בצה"ל, בין היתר על רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[4][5]
ההסדרים החוקיים והפסיקה בנושא גיוס תלמידי ישיבות
ערך מורחב – גיוס חרדים לצה"ל
 |
ראו גם – חרדים בישראל, חרדק |
פרק זה סוקר את ההתפתחות ההיסטורית של ההסדרים החוקיים והפסיקה המשפטית שעסקו בדחיית שירותם הצבאי של תלמידי ישיבות בישראל, מראשית חקיקת חוק טל בשנת 2002 ועד להתפתחויות המאוחרות שנדונו בשנים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[6]
חוק טל והסדרת דחיית השירות (2002-2012)
- ערכים מורחבים – חוק טל, הוועדה לקידום השוויון בנטל
ב-1 באוגוסט 2002 נחקק בכנסת "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002", המכונה "חוק טל" על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית, ועדת טל, שהמליצה על חקיקתו.[7] חוק זה הסדיר את המשך דחיית גיוס תלמידי ישיבות בכפוף לתנאים שנקבעו בו. החוק נחקק כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים, והוארך בשנת 2007 בחמש שנים נוספות. בפברואר 2012 קבע בג"ץ כי החוק אינו חוקתי בשל פגיעתו הבלתי מידתית בעיקרון השוויון, ומנע את הארכת תוקפו.[8]
פקיעת חוק טל וניסיונות להסדרה חלופית (2012-2017)
עם פקיעת חוק טל ב־1 באוגוסט 2012, חלה לפי חוק שירות ביטחון חובת גיוס פורמלית גם על תלמידי ישיבות.[9] צה"ל בחן אפשרות להחיל על חרדים תהליך מיון מלא[10] ואף גיבש תוכניות לגיוס רחב יותר, אשר היו כרוכות בתוספת תקציב נוכח מאפייני השירות של חיילים נשואים.[11] בדיון בבג"ץ בנובמבר 2012 הודיעה המדינה כי תחל בהליכי גיוס של תלמידי ישיבות עד גיל 19, בעוד שמעמדם של בני 19-30 נותר תלוי ועומד.[12] בשנים שלאחר מכן נחקקו תיקונים שונים לחוק שירות ביטחון בניסיון להסדיר מחדש את הסוגיה: במרץ 2014 אישרה הכנסת את תיקון 19,[13] שנועד להסדיר את גיוס החרדים באמצעות קביעת יעדי גיוס שנתיים וסנקציות פליליות במקרה של אי-עמידה בהם. התיקון סימן את המעבר מהסדרים מנהליים (כמו חוק טל) לחקיקה ראשית המגדירה יעדים. עם זאת, בנובמבר 2015, בעקבות שינויים בהרכב הקואליציוני, אישרה הכנסת את תיקון 21.[14] תיקון זה ביטל למעשה את הסנקציות הפליליות האוטומטיות שנקבעו בתיקון 19, האריך את תקופת המעבר שבה לא יאכפו חובת גיוס על תלמידי ישיבות עד לשנת 2023, והותיר את סמכות ההכרעה על היקף הגיוס בידי שר הביטחון.
בג"ץ חוק הגיוס והקפאת ההסדרים (2017-2023)
- ערכים מורחבים – בג"ץ חוק הגיוס, ועדת הגיוס
ב-12 בספטמבר 2017 פסק בג"ץ בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון (ידוע בכינויו: "בג"ץ חוק הגיוס"),[15] כי ההסדרים שנקבעו בתיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון, אשר דחו את החלת חובת הגיוס והטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות, אינם חוקתיים בשל פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון. עם זאת, נעתר בית המשפט לבקשות המדינה לדחות את מועד ביטול ההסדרים, בין היתר נוכח חוסר יציבות פוליטית, מערכות בחירות רצופות ומגפת הקורונה. ביולי 2023 פקעו תיקונים 19 ו-21, מבלי שנחקק חוק חדש במקומם.[16]
פקיעת ההסדרים והיעדר הסדר חקיקתי (2023-מרץ 2024)
פקיעת תיקונים 19 ו־21 יצרה מצב משפטי שבו לא התקיים עוד הסדר סטטוטורי המאפשר דחייה גורפת של שירות ביטחוני לתלמידי ישיבות. אף על פי כן, ביוני 2023 החליטה הממשלה לקדם חקיקה חדשה, תוך קביעה שבתקופת הביניים לא תיאכף חובת הגיוס כלפי תלמידי ישיבות.[17] החלטה זו עוררה ביקורת משפטית והובילה להגשת עתירות לבג"ץ, ובראשן עתירת התנועה לאיכות השלטון (בג"ץ 6198/23), נגד החלטת הממשלה. לטענת התנועה, החלטת ממשלה זו מנוגדת להוראות חוק שירות ביטחון, יוצרת הסדר פטור גורף חדש בלא הסמכה מפורשת בחוק, ועומדת בניגוד להלכות בג"ץ, ובכללן ההלכה שנקבעה כ"בג"ץ רובינשטיין", לפיה שר הביטחון לא יכול עוד ליטול לעצמו את הסמכות להכריע בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, ויש להכריע בסוגיה בהחלטת מחוקק בלבד.[18][19]
מלחמת חרבות ברזל והכרעות בג"ץ בהרכב מורחב (2024-2026)
פרוץ מלחמת חרבות ברזל הדגיש את הצורך בהגדלת מצבת כוח האדם בצה"ל, הן בשירות הסדיר והן במערך המילואים. בהיעדר חקיקה חדשה, נוצר החל מ־1 באפריל 2024 מצב משפטי שבו לא התקיים עוד הסדר חוקי המאפשר דחייה גורפת של גיוס תלמידי ישיבות.
לקראת הדיון התחייבה המדינה בפני בג"ץ להשלים חקיקת חוק גיוס על בסיס הצעת חוק מהכנסת הקודמת, בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה ולעמדתם של השר בני גנץ ושל שר הביטחון יואב גלנט.[20] הבהירה היועצת המשפטית לממשלה כי במצב החוקי הקיים על מערכת הביטחון לפעול לגיוס בני הישיבות לפי דין, וכי העברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית, במיוחד נוכח צורכי הצבא בתקופת המלחמה.[21]
ב-25 ביוני 2024 קיבל בג"ץ פה אחד את העתירות וקבע כי לא קיימת מסגרת חוקית המאפשרת הבחנה בין תלמידי ישיבות לבין יתר המיועדים לשירות ביטחוני, וכי למדינה אין סמכות להימנע מגיוסם באופן גורף.[22] בעקבות פסק הדין הופסקה העברת תמיכות מדינתיות לתלמידי ישיבות שלא קיבלו דחיית שירות או פטור כדין, ומימון זה הסתיים בפועל באוגוסט 2024.[23]
בינואר 2025 פרסם בית המשפט העליון החלטה בעתירות בנושא גיוס החרדים, שבה דרש מהמדינה להשיב על שורת שאלות מהותיות – כולל שאלת האכיפה והסנקציות. זאת לאחר שבדיון שהתקיים בתחילת ינואר התברר כי מתוך כ-80,000 תלמידי ישיבות שהגיעו לגיל גיוס, רק 916 התגייסו בפועל.[24]
נכון לינואר 2026, סוגיית גיוס תלמידי הישיבות מוסיפה לעמוד במוקד מחלוקת ציבורית, משפטית ופוליטית, ובית המשפט ממשיך לפקח על פעולות המדינה עד להשלמת חקיקה העומדת בדרישות החוקתיות שנקבעו בפסיקה.
סיכום אירועים מרכזיים
| שנה / תאריך | אירוע מרכזי |
| אוגוסט 2002 | חקיקת חוק טל בעקבות המלצות ועדת טל |
| 2007 | הארכת תוקפו של חוק טל בחמש שנים |
| פברואר 2012 | בג"ץ קובע שחוק טל אינו חוקתי |
| אוגוסט 2012 | פקיעת חוק טל |
| מרץ 2014 | חקיקת תיקון 19 לחוק שירות ביטחון - קביעת יעדים וסנקציות פליליות |
| נובמבר 2015 | חקיקת תיקון 21 - ביטול הסנקציות הפליליות והארכת תקופת המעבר |
| ספטמבר 2017 | בג"ץ פוסל את תיקונים 19 ו-21 מחמת חוסר חוקתיות |
| 2018 עד 2022 | הארכות חוזרות של ההסדרים |
| יולי 2023 | פקיעת תיקונים 19 ו־21 |
| יוני 2023 | החלטת ממשלה על אי־אכיפה זמנית |
| אוקטובר 2023 | פרוץ מלחמת חרבות ברזל |
| אפריל 2024 | היעדר הסדר חוקי לדחיית גיוס |
| 2 ביוני 2024 | דיון בג"ץ בהרכב מורחב |
| 25 ביוני 2024 | פסק דין תקדימי: חובת גיוס לפי החוק |
| אוגוסט 2024 | הפסקת מימון מדינתי לתלמידי ישיבות |
| ינואר 2025 | החלטת בג"ץ נוספת בנושא אכיפה |
| 2025 | דיונים מתמשכים בכנסת ה־25 |
| ינואר 2026 | היעדר הסדר חקיקתי קבוע |
הצעת החוק
פרק זה עוסק בעקרונות ההסדר המוצע לגיוס תלמידי ישיבות ובמהלכי החקיקה שננקטו בכנסת ה־25, לאחר פקיעת ההסדרים הקודמים. האמור מתייחס לנוסחי הצעת החוק ולמתווים שעמדו על הפרק במועדים שונים, על בסיס הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והוחלה עליה דין רציפות, תוך שינויים וטיוטות שהוצגו במהלך הדיונים בוועדת החוץ והביטחון.
עיקרי ההסדר המוצע
על פי מתווה החוק, בחורי ישיבות ש'תורתם אומנתם' יהיו פטורים מגיוס. לבחור החרדי שאינו עומד בהגדרה זו ניתנת אפשרות לבחור אם לשרת בצבא או לשרת במסגרות התנדבותיות כדוגמתשירות אזרחי או ארגוני הצלה. ההצעה מגדירה יעדי גיוס לשיעור נמוך בתחילה, ומספקת מסלולי שירות קצרים להכשרה לשירות המילואים. במקביל נקבע מנגנון סנקציות הדרגתיות על מוסדות לימוד חרדיים, הפחתת תמיכות בהתאם לשיעור המתגייסים בחמש השנים הקודמות. מתווה זה זכה, לראשונה, להתייחסות פומבית מצד רבנים בכירים בציבור החרדי.[25]
במהלך גיבוש המתווה נדונו גם חלופות נוספות, שלא נכללו לבסוף בנוסח שקודם. במרץ 2024 פורסם כי אחת מטיוטות הצעת החוק כללה העלאה של גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות עד גיל 35, במקום גיל 26 שנקבע בהסדרים קודמים, וזאת במטרה לאפשר תמרוץ של צעירים חרדים שאינם לומדים בישיבה להתגייס, ובמקביל לדחות את יציאתם של תלמידי ישיבות לשוק העבודה. למחרת הודיעה הממשלה כי היא חוזרת בה מכוונתה להעלות את גיל הפטור ל־35.
באפריל 2024 פורסם כי המפלגות החרדיות הסכימו, עקרונית, לקביעת יעד גיוס של כ־25% ממחזור הגיוס החרדי כבר בשנים הראשונות לתחולת החוק, יעד שמשמעותו גיוס של כ־3,000 צעירים חרדים לשירות צבאי או אזרחי במחזור הגיוס הראשון.[26]
הצעת החוק מ־2022
הבסיס לחקיקה בכנסת ה־25 הוא הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), שאושרה בקריאה ראשונה בינואר 2022 בכנסת ה־24.הצעה זו נועדה לשמש כהסדר מעבר ונקודת מוצא לגיבוש מתווה רחב יותר.
הצעת החוק קבעה מתווה מדורג של גיל הפטור משירות צבאי: הורדת גיל הפטור מ־26 ל־21 למשך שנתיים, העלאתו לגיל 22 למשך שנה נוספת, ובהמשך קיבועו על גיל 23, במטרה לעודד השתלבות מוקדמת של צעירים חרדים בשוק העבודה. בנוסף, נקבעו יעדי גיוס מספריים נמוכים וקבועים מראש, אשר עלו בהדרגה לאורך עשר שנים, ורק לאחר כ־15 שנים נועדו להתעדכן בהתאם לגידול הדמוגרפי באוכלוסייה החרדית.
ההצעה כללה מנגנון של סנקציות מוסדיות ולא אישיות, שבא לידי ביטוי בהפחתה הדרגתית של תקציבי תמיכה במוסדות תורניים, בהתאם לעמידה ביעדי הגיוס, לאחר בחינה רטרואקטיבית של שיעורי הגיוס לאורך חמש שנים. כן נכללו בה מסלולי שירות קצרים במיוחד, שנועדו להכשיר לשירות במערך המילואים, וכן מנגנון ספירה של צעירים שחדלו להיות חרדים במסגרת יעדי הגיוס.
קידום החקיקה בכנסת ה־25 והחלת דין הרציפות
לקראת הדיון בבג"ץ ביוני 2024 התחייבה המדינה להשלים חקיקת חוק גיוס עד סוף כנס הקיץ,[20] על בסיס הצעת החוק מהכנסת הקודמת. בהתאם לכך, ב־15 במאי 2024 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לקדם את החקיקה באמצעות החלת דין רציפות על הצעת החוק מ־2022.[27]
שר הביטחון לשעבר בני גנץ, שיזם את ההצעה המקורית, הבהיר כי מדובר היה בחוק גישור זמני שאינו מותאם למציאות הביטחונית שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והדגיש כי מדינת ישראל זקוקה להרחבת מצבת כוח האדם הצבאי. גם שר הביטחון יואב גלנט הצביע על הצורך בגיוס חיילים נוספים בכלל התפקידים, וציין כי לאחר פרוץ המלחמה גובר בקרב חלקים בציבור החרדי הרצון להשתתף במאמץ הלאומי.[28]
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הודיעה כי קיימת מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק במתכונתה, מאחר שהיא נעדרת תשתית עובדתית עדכנית ואינה נותנת מענה לצרכים הביטחוניים הדחופים ולשינויים שחלו מאז אישורה בקריאה ראשונה.[29]
למרות עמדה זו, ב־27 במאי 2024 דחתה הממשלה ערר שהוגש נגד קידום החוק,[30] וב־10 ביוני 2024 אישרה הכנסת, ברוב של 63 תומכים מול 57 מתנגדים, את החלת דין הרציפות על הצעת החוק. בעקבות ההחלטה הועברה הצעת החוק לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.[31][32]
דיונים בוועדת החוץ והביטחון וטיוטות מאוחרות
הדיון הראשון בהצעת החוק בוועדת החוץ והביטחון התקיים ב־25 ביוני 2024, שעות אחדות לאחר מתן פסק הדין של בג"ץ שקבע כי אין למדינה סמכות להימנע מגיוס גורף של תלמידי ישיבות. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, הצהיר בפתח הדיון כי החוק יתקדם רק בהסכמה רחבה.
בין יוני לספטמבר 2024 התקיימו 11 ישיבות של הוועדה שעסקו בהצעת החוק ובאפשרויות ליישומה. ביולי 2024 הודיע שר הביטחון גלנט על כוונתו להתחיל בגיוס ראשון של חרדים כבר במהלך חודש אוגוסט.[33] בראשית 2025 חודשו הדיונים בוועדה לאחר חילופי שר הביטחון, עם הצגת עקרונות חדשים של שר הביטחון ישראל כץ לקידום מתווה גיוס.[34]
ב-27 בנובמבר 2025 פרסם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט טיוטה של הצעת החוק המתוקנת, כבסיס להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.[35]
השלכות כלכליות ומשקיות
להצעת החוק השלכות מאקרו-כלכליות רחבות שנדונו בחוות דעת של בנק ישראל ומשרד האוצר. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, התריע בנובמבר 2025 כי היעדר גיוס משמעותי מגדיל את הנטל על האוכלוסייה המשרתת, מה שיוצר פגיעה מצטברת בתוצר ובצמיחה.[36][37] גורמי מקצוע טוענים כי סנקציות מוסדיות על המוסדות הלימודיים הן בעלות השפעה מוגבלת על תמרוץ הגיוס בפועל של הפרט.[38] המומחים מציינים כי הורדת גיל הפטור ללא שילוב לימודי ליבה והכשרה מקצועית תוביל לכניסת כוח אדם בעל פריון נמוך לשוק העבודה, ובכך לא תשיג את מטרתה הכלכלית.[39]
ביקורת על הצעת החוק
מבקרי הצעת החוק טוענים כי המתווה אינו מבטא כוונה ממשית לשילוב הציבור החרדי בשירות צבאי, אלא מהווה ניסיון מצד הנהגת הציבור החרדי להרוויח זמן ולבטל את הסנקציות החלקיות המוטלות עליהם כל עוד פטור "תורתו אומנותו" אינו מוסדר בחוק.
המבקרים מצביעים על מספר התבטאויות של מנהיגים רוחניים ופוליטיים חרדיים מהשורה הראשונה, המאשרות תפיסה זו:
- יו"ר ש"ס אריה דרעי הצהיר ביוני 2025 כי "זה לא חוק שעומד לגייס, זה חוק שבא להסדיר את מי שלומד תורה".[40][41]
- הרב דוב לנדו, מנהיג הציבור הליטאי, אמר כי החוק הוא "הצלה זמנית" בלבד, והוסיף: "מה שמדברים זה שטויות - לא יהיה! אנחנו לא נלך לצבא, אף אחד לא ילך לצבא".[42][43]
- הרב משה הלל הירש, מנהיג הציבור הליטאי, ציין בתגובה לשאלה על עמידה ביעדי הגיוס כי "אף אחד! לא ימלאו. ובסוף החוק ייפול אחרי כמה שנים אבל הרווחנו שנים". הרב הירש הוסיף כי אין הסכמה ש"הציבור שלנו" יתגייס לאף מסגרת צבאית.[42][43]
- הרב שרגא שטיינמן (חבר מועצת גדולי התורה) אמר ביחס ליעדי גיוס החרדים שהוצבו בהצעת החוק, כי כשם שבחוק טל ב-2002 "מעולם לא עמדו ביעדים" ו"לא התכוונו לעמוד ביעדים", כך גם "לא יעמדו היום" ביעדים שבחוק החדש.[44]
- הרב חיים פיינשטיין (ראש ישיבת עטרת שלמה) אמר ביחס להצעת החוק "יש את עצם ההשקפה ויש איך מתנהלים כלפי החילונים האלה שלפעמים צריך להגיד 'כן' ומתכוונים 'לא'. גם כמה רבנים שמסכימים [לחוק], הם גם לא חושבים שבאמת מותר ללכת [לצבא], הם רק סוברים שבדרך הזו אפשר למשוך עוד קצת זמן, זה הכול".[44]
- הרב יהודה כהן (חבר מועצת חכמי התורה) ציין כי מטרת החוק היא ביטול "הגזירות בדיני ממונות" כדי לאפשר "אורך נשימה" והרווחת זמן, תוך קביעה כי אסור ללכת לצבא גם לבחור שאינו לומד.[42][45]
מבקרי הצעת החוק טוענים כי התבטאויות אלה משקפות תפיסה שלפיה ההסדר המוצע אינו נועד להביא לגיוס בפועל, אלא לדחות את ההכרעה בסוגיה. לטענת המבקרים, הדרישה מצד החרדים לעכב את הטלת הסנקציות ב-18 חודשים נועדה, הלכה למעשה, להביא לדחייה באכיפת החוק.[46]
מחאות ציבוריות
- ערך מורחב – המחאה למען שוויון בנטל
הסוגיה של גיוס חרדים לצה"ל מעוררת מחלוקת ציבורית רחבה, והובילה בשנים האחרונות למספר גילויי מחאה בולטים הן בתוך החברה החרדית והן בקרב הציבור הכללי בישראל.
מחאות למען שוויון בנטל
ביולי 2023, בעקבות פקיעת תוקפם של התיקונים הקודמים לחוק שירות הביטחון,[16] והגשת הצעת חוק יסוד לימוד תורה על ידי מפלגת יהדות התורה שלפיה לימוד תורה יוגדר כשווה ערך לגיוס לצה"ל, החלה מחאה נרחבת למען "שוויון בנטל"[47][48], שכללה אירועים ציבוריים והפגנות של קבוצות אזרחיות וקבוצות של חיילי מילואים.[47][48] המוחים דרשו הסדרה של גיוס חרדים שתשקף את עקרון השוויון בנטל ותאפשר את גיוסם למערך צבאי או אזרחי במסגרת השירות הלאומי.
מחאות חרדיות
בחודשים מרץ–מאי 2024 התקיימו הפגנות של חלקים בחברה החרדית נגד ניסיונות לחוקק גיוס חרדים, תחת הסיסמאות "לכלא ולא לצבא" ו"נמות ולא נתגייס".[49][50][51] המפגינים הביעו התנגדות ליעדי גיוס חרדים שנקבעו בהצעת החוק, ולסנקציות הכלכליות הצפויות במידה שלא יעמדו ביעדים. המחאות התקיימו בעיקר בירושלים ובערים בעלות ריכוזים חרדיים גבוהים.
מחאות בקרב מפלגות וקבוצות פוליטיות
בפברואר 2025 החלה מחאה פנימית במפלגת הליכוד תחת הכותרת "הליכוד מתגייס", שקראה לגבש מתווה גיוס פרקטי הכולל את כלל הצרכים השוטפים של צה"ל והבטחת יכולת מענה לצרכים הביטחוניים של המדינה. בכנס שהתקיים יצאו בכירים בליכוד, כולל יו"ר ועדת החוץ והביטחון, במתקפה חריפה על ניסיונות הקואליציה לקדם מנגנון שעשוי להביא להשתמטות חרדית, ודנו בצורך בחוק גיוס משמעותי ואפקטיבי.[52][53]
המחאות מצביעות על מתיחות מתמשכת סביב סוגיית גיוס החרדים, כאשר ההתנגדות לא מוגבלת לחברה החרדית אלא משתרעת גם למגזרים אחרים בחברה הישראלית, תוך הדגשת הצורך בשוויון בנטל והערכים הציבוריים של המדינה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שלבי החקיקה של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- יהודה גל, מסלולו המתפתל של הפטור מגיוס לחרדים | סיור למיטיבי לכת, באתר כיכר השבת, 27 במרץ 2024
- ואלה תולדות הפטור מגיוס, באתר mako
- עמדת המכון למחקרי ביטחון לאומי לגבי הצעת החוק מ-2022
- גיוס ופטור לפי קבוצות אוכלוסייה - הסדרים ונתונים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 6 בינואר 2025
הערות שוליים
- ↑ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, כפי שעברה בקריאה ראשונה במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ סערת חוק הגיוס בשיאה: הקלטות הבכירים בהנהגה החרדית חשפו את האמת, באתר מעריב אונליין, 21 בינואר 2026
- ↑ חוק שירות בטחון – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ↑ יוני גבאי, כוח אדם בצה"ל: הצורך ב-12 אלף חיילים נוספים ותוכניות הגיוס, באתר כיכר השבת, 9 בנובמבר 2025
- ↑ אמיר אטינגר, שילֹה פריד, נציג צה"ל הזהיר את ביסמוט: "זקוקים קודם כל ללוחמים - החוק לא יסייע", באתר ynet, 10 בדצמבר 2025
- ↑ עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, ציר זמן: גיוס תלמידי ישיבות, באתר הכנסת
- ↑ חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, באתר הכנסת, 01/08/2002
- ↑ בג"ץ הכריע: חוק טל לא יוארך, באתר מאקו, 21 בפברואר 2012
- ↑ יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני, דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס, באתר ynet, 12 בספטמבר 2017
- ↑ עמוס הראל, בעוד שבוע: צווי גיוס לאלפי חרדים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2012
- ↑ מאיר אלרן, יהודה בן מאיר, גיוס חרדים לצה"ל - חידוש 'חוק טל', באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, יוני 2012
- ↑ שרי רוט, בחדרי חרדים, תוכנית לגיוס חרדים: 15 אלף בחורי ישיבות יוזמנו לבדיקות, באתר בחדרי חרדים, 15 באוקטובר 2012
- ↑ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, באתר הכנסת
- ↑ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015, באתר הכנסת
- ↑ בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים - פסק הדין, 12 בספטמבר 2017
- ^ 16.0 16.1 קובי נחשוני, עריקים, ואין אכיפה: חוק הגיוס פקע, החרדים נותרו בלי מעמד ובלי פתרון, באתר ynet, 2 ביולי 2023
- ↑ איתמר אייכנר, הממשלה החליטה לא לאכוף גיוס תלמידי ישיבה, באתר ynet, 26 ביוני 2023
- ↑ מערך הדוברות, ביהמ"ש העליון, הרכב מ"מ הנשיא פוגלמן והשופטים עמית, סולברג, ברק-ארז, מינץ, וילנר, גרוסקופף, שטיין וכנפי-שטייניץ: פס"ד בעתירות בעניין גיוס תלמידי הישיבות ומימון המוסדות התורניים (בג"ץ 6198/23 ועוד), באתר הרשות השופטת, 25.06.2024
- ↑ התנועה למען איכות השלטון בישראל, עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לא לאכוף גיוס של בני ישיבות, 2023-07-05
- ^ 20.0 20.1 גלעד מורג, מורן אזולאי, הממשלה מתחייבת בפני בג"ץ: נשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ↑ חני אדרי, היועמ"שית מבהירה: חובה לגייס את כל בני הישיבות, באתר "סרוגים", 30 במאי 2024
- ↑ בג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־25 ביוני 2024;
תקציר פסק הדין - ↑ סוזי נבות, פסק הדין של בג"ץ בעניין הפטור מגיוס והתמיכות לישיבות: צפוי, חד ופה אחד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 ביוני 2024
- ↑ עו"ד אברהם בלוך, בג"ץ מתחיל לאבד סבלנות: כל הפרטים מדרישתו הברורה מהממשלה, באתר מעריב אונליין, 10 בינואר 2025
- ↑ חנני ברייטקופף, מסתמן: זה חוק הגיוס המהפכני שגדולי ישראל הליטאיים יסכימו עליו - בשיתוף עם ש"ס, באתר כיכר השבת, 14 במרץ 2024
- ↑ יצחק קליין, גיוס החרדים: פתרון מבוסס תמריצים, באתר מידה, 2024-06-26
- ↑ שלומית רביצקי טור-פז, מורן קנדלשטיין-היינה, החלת דין הרציפות להצעת חוק שירות ביטחון, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 ביוני 2024
- ↑ אנה ברסקי, התרגיל של נתניהו ודרעי לגנץ: כך נרקם הפתרון לחוק הגיוס | הדרמה מאחורי הקלעים, באתר מעריב אונליין, 15 במאי 2024
- ↑ חזקי ברוך, היועמ"שית נגד חוק הגיוס שנתניהו מקדם; השרים הצביעו בניגוד לעמדתה, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2024
- ↑ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, הממשלה דחתה את הערר נגד חוק הגיוס; גלנט תקף: "קרקס פוליטי", באתר ישראל היום, 27 במאי 2024
- ↑ איתמר אייכנר, אחרי קידום הפטור מגיוס: התכנון לשינוי מהותי בוועדה והתקווה ל"מרד" בקואליציה, באתר ynet, 13 ביוני 2024
- ↑ דברי הכנסת, הכנסת העשרים וחמש, ישיבה מספר 179 מ-10 ביוני 2024, הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022, עמ' 218–248
- ↑ יואב זיתון, שילֹה פריד, יובל קרני, גלנט הודיע שחרדים יזומנו לצו ראשון, ראש אכ"א: היעד לא ישתנה בשנתיים הקרובות, באתר ynet, 9 ביולי 2024
- ↑ הליך החקיקה ישיבות להכנה לקריאה שניה ושלישית בועדת החוץ והביטחון, באתר הכנסת
- ↑ דביר ג'ברה, דפנה ליאל, חה"כ ביסמוט פרסם את טיוטת חוק הפטור מגיוס | המסמך המלא, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2025;
אמיר אטינגר, סעיפים שהושמטו - והקלה בסנקציות: השינויים שעבר חוק הפטור מגיוס, באתר ynet, 28 בנובמבר 2025 - ↑ הודעות לעיתונות, דוח בנק ישראל: השלכות אי-גיוס חרדים על תקציב הביטחון והמשק, באתר בנק ישראל, 10/12/2025
- ↑ דברי הנגיד בישיבת הממשלה על תקציב המדינה לשנת 2026, באתר בנק ישראל, 04/12/2025
- ↑ אור גואטה, באוצר טוענים: רק שתי סנקציות משפיעות באמת על חרדים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 בינואר 2026
- ↑ מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי, [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/75421953-a7e3-ef11-a856-005056aa1f91/2_75421953-a7e3-ef11-a856-005056aa1f91_11_21079.pdf ניתוח ההשפעות הכלכליות של גיל הפטור מגיוס לגברים חרדים והאפשרות לשנותו], באתר הכנסת, 13 באוגוסט 2025
- ↑ שילֹה פריד, ביטאון ש"ס תקף משרתי מילואים, דרעי: "החוק לא יגייס, הוא יסדיר לומדי תורה", באתר ynet, 4 ביולי 2025
- ↑ אחד בפה אחד בלב: בחדרי חדרים אריה דרעי מודה - מטרת החוק היא לא גיוס, באתר מעריב אונליין, 5 ביולי 2025
- ^ 42.0 42.1 42.2 אלי הירשמן, ההקלטות נחשפות | הרבנים שעומדים מאחורי חוק הפטור מגיוס מודים: אף אחד לא יתגייס, התקציבים יחזרו ונרוויח זמן, באתר מאקו, 21 בינואר 2026
- ^ 43.0 43.1 שילה פריד, הקלטות מנהיגי הציבור הליטאי: "החוק בכנסת - הצלה זמנית. אף אחד לא יילך לצבא", באתר ynet, 21 בינואר 2026
- ^ 44.0 44.1 אלי הירשמן, בלעדי: הקלטות חדשות של הרבנים הבכירים שחושפים את בלוף חוק הפטור מגיוס, באתר מאקו, 26 בינואר 2026
- ↑
אבי בר-אלי, "הרווחנו זמן": זעזוע במערכת הפוליטית בעקבות הקלטות רבנים שמודים בהונאת חוק הגיוס, באתר הארץ, 21 בינואר 2026
- ↑ שלומית רביצקי טור-פז, מתווה ביסמוט לחוק הפטור מגיוס שהודלף באוקטובר 2025, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 29 באוקטובר 2025
- ^ 47.0 47.1 יקי אדמקר, טל שלו, "יחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי": יהדות התורה הגישה חוק שישווה לימוד תורה לשירות צבאי, באתר וואלה, 25 ביולי 2023
- ^ 48.0 48.1 אבי כהן, "צעדת השוויון" בבני ברק: אבן הושלכה לכיוון במת הנאומים, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2023
- ↑ דן רבן, אדם קוטב, בעקבות הפגנת חרדים קיצונים: כביש 4 נחסם ונפתח בהמשך, 4 נעצרו, באתר ynet, 2 במאי 2024
- ↑ אבי כהן, מירב סבר, כעבור כמעט שלוש שעות: הפגנת החרדים במחאה על חוק הגיוס הגיעה לסיומה, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2024
- ↑ איתי רון, בשיא העומס חרדים חסמו את כביש 4 והשוטרים לא עשו דבר. ״עוד מעט הרב יקרא להם״, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 4 במרץ 2024
- ↑ בנצי רובין, חוק הגיוס: "לא שירתת - לא קיבלת!": ח"כים בליכוד באמירות מפתיעות נגד השתמטות חרדים, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2025
- ↑ בנצי רובין, כנס חריג בליכוד נגד חוק הגיוס, כ"ץ יגיע: "המתפקדים יזכרו בפריימריז מי תמך", באתר מעריב אונליין, 11 בפברואר 2025
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות)42634802