הרב חיים אביהוא שוורץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב שוורץ.jpg
לידה ספטמבר 1948 (גיל: 75)
כ"ח באב ה'תש"ח
מקום מגורים ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק מחשבת ישראל, תפילה, ציונות, אמונה
תפקידים נוספים
רבותיו הרב צבי יהודה קוק, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב מרדכי שרעבי, הרב יהושע רוזן הרב יוסף דרורי
חיבוריו לנתיבות התורה הגואלת, מתוך התורה הגואלת (בעריכתו), בעמק אברהם, באהל אברהם, בדרך התורה הגואלת, וקראתם דרור בארץ, אור הכוזרי.
צאצאים הרב אברהם יצחק שוורץ - רבה של קריית ארבע ור"מ בישיבת ניר קריית ארבע

הרב חיים אביהוא שוורץ (נולד בכ"ח באב ה'תש"ח, ספטמבר 1948) הוא ר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב ובישיבת בית אל, ונשיא ישיבת טבריה לשעבר. תלמיד מובהק של הרב צבי יהודה קוק, של הרב אברהם אלקנה שפירא ושל הרב יהושע רוזן, חיבר מספר ספרים, בפרט על הרב צבי יהודה קוק ועל הרב אברהם אלקנה שפירא ומתורתם. מעביר שיעורים בעיקר בספר הכוזרי ובתורת הרצי"ה.

ביוגרפיה

למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת ההסדר כרם ביבנה. כאשר הגיע הרב עוזי קלכהיים, תלמידו של הרצי"ה קוק מישיבת מרכז הרב, ללמד אמונה בכרם ביבנה, הוא החל החל ללמד מתוך ספר אורות התשובה של הראי"ה קוק, מה שלדברי הרב שוורץ פתח בפני התלמידים את העולם של תורת הראי"ה.

בהשפעתו עבר הרב שוורץ לישיבת מרכז הרב על מנת ללמוד אצל הרצי"ה עצמו, ובה למד שנים רבות ונעשה לתלמידם של הרצי"ה והרב שפירא.[1] בהוראת רבו הרצי"ה העביר במשך כמה שנים שיעורים בספר הכוזרי במכון מאיר. קיבל הצעה לעבור לישיבת קדומים וללמד שם, אך לאחר התלבטות ארוכה סירב, בעידוד הרצי"ה.

במהלך שנות השבעים השתתף בעליות של גוש אמונים לנקודות שונות ביהודה ושומרון. סיפר שעלה עם קבוצה מתלמידי הישיבה לשילה, למרות שקודם נעצרו בדרכם והוחזרו לישיבה. בשילה התלמידים קשרו עצמם בשרשראות כדי להקשות על החיילים לפנותם, ופונו על ידיהם בכח. לאחר המעשה שאל את רבו הרצי"ה: "האם כך צריך לעשות? להיאבק עם הצבא?" והרצי"ה השיב: כך צריך לעשות![2].

לאחר פטירת הרב צבי יהודה דבק ברב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ובמהלך הפילוג ולאחריו התנגד בחריפות להר המור.

באמצע שנות השמונים למד אצל הרב זלמן נחמיה גולדברג בכולל הר צבי, ובמקביל לימד בישיבת עטרת כהנים ובישיבת מרכז הרב. לאחר שנתגלו חילוקי דעות בקשר לאינתיפאדה הראשונה בינו לבין ראש הישיבה, הרב שלמה אבינר, עזב אותה. לאחר מכן עבר ליישוב בית אל, וכיהן כר"מ אמונה בישיבה הגבוהה בית אל, כשבמקביל מעביר שיעורים במרכז הרב.

בשנת תשפ"ב עבר להתגורר בירושלים בסמוך לישיבת מרכז הרב, לאחר כשלושים שנות מגורים בבית אל. עם זאת מגיע פעם בשבוע להעביר שיעורים בישיבת בית אל.

דעותיו

לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הצטרף לדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב לפקודה לבצע פינוי יישובים[3].

מתנגד בכל תוקף לקבלת כספי תרומות מנוצרים.

משפחתו

נשוי ומתגורר בירושלים על ידי ישיבת מרכז הרב. בעבר התגורר עשרים ושש שנה בבית אל. בין ילדיו:

ספרים שפרסם

  • מתוך התורה הגואלת – סדרת ספרים ובהם סיכומי שיעורים של הרב צבי יהודה קוק, מסודרים לפי נושאים. יצאה לראשונה בשנים תשמ"ג-תשנ"א בארבעה כרכים, ובין השנים תשע"ג-תשע"ח יצאה במהדורה חדשה בשלושה כרכים, בתוספת מקורות והערות.
  • לנתיבות התורה הגואלת – חוברת הדרכה לבניין האישיות ודרכי לימוד תורה, מפי הרב צבי יהודה קוק.
  • בדרך התורה הגואלת – ספר על תולדות חייו והנהגותיו של הרב צבי יהודה קוק.
  • מעמק אברהם ובאוהל אברהם – תולדות הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא וסיכומי שיעורים כלליים שהעביר.
  • וקראתם דרור בארץ – ספר על חייו והנהגותיו של הצדיק הנסתר הרב יוסף דרורי מטבריה.
  • אור הכוזרי – ביאור מאמר ראשון בספר הכוזרי לריה"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בדרך התורה הגואלת עמוד רל"ז
  2. ^ שמחה רז משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 378
  3. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
  4. ^ הרב אברהם יצחק שוורץ נבחר לרבה של קריית ארבע חברון, הודעת דוברות של המשרד לשירותי גת, אתר gov.il.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0