רבי זלמן נחמיה גולדברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב זלמן נחמיה גולדברג
ZalmanNechemya92.jpg
הרב גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט העברי בבית אביחי
לידה 28 בינואר 1931
י' בשבט ה'תרצ"א
מינסק, ברית המועצות
פטירה 20 באוגוסט 2020 (בגיל 89)
ל' באב ה'תש"פ
הדסה עין כרם, ירושלים
כינוי הגרז"נ
מקום פעילות ירושלים, ישראל
תפקידים נוספים חבר בית הדין הגדול לערעורים,
אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב,
עורך ראשי של האנציקלופדיה התלמודית,
ראש כולל "דעת משה" בירושלים
רבותיו רבי שמואל רוזובסקי,
רבי דוד פוברסקי
רבי שלמה זלמן אוירבך
חיבוריו חזון קדומים, גנזי התורה, אור המועדים ועוד
הרב גולדברג באמצע, במבחן בישיבת פורת יוסף, לידו רבי יהודה צדקה

הרב זלמן נחמיה גולדברג (מכונה הגרז"ן; י' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931 - ל' באב ה'תש"ף, 20 באוגוסט 2020) היה ראש ישיבה ודיין ישראלי, חבר בבית הדין הרבני הגדול והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית.

ממייסדי בית הדין הפרטי לענייני ממונות "הישר והטוב" וראש כולל "דעת משה" של חסידות סדיגורה בירושלים. בעבר שימש גם ראש ישיבה בבית המדרש של המרכז האקדמי לב וראש כולל לדיינות "שבט ומחוקק". רבים מדייני ישראל בארבעים שנה האחרונות הם תלמידיו. נחשב אחד מגדולי הדור ופוסקי הדור והיה מגדולי המשיבים שבדור האחרון, נחשב ממשיך דרכו של חמיו רבי שלמה זלמן אוירבך.

קורותיו

נולד במינסק לפריידל לבית זייצ'יק ולרב אברהם גולדברג, מחניכי ישיבת נובהרדוק. למחרת ברית המילה שלו אביו נאסר על ידי הבולשויקים ונגזרו על אביו עשר שנים בסיביר משום שהחזיק ישיבה במינסק, לאחר מאמצים שנמשכו כשנה שוחרר וגורש לריגה שבלטביה. כעבור שנתיים וחצי, כשהיה בן חמש, עלו בני המשפחה לארץ ישראל עם סרטיפיקט שקיבלו בעזרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והתיישבו בירושלים. שנתיים הוא למד בתלמוד התורה "מאה שערים" וכמה שנים ב"עץ חיים" ובגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת צבי. בגיל ארבע עשרה נכנס לישיבת חברון. כעבור מספר חודשים, בחשוון ה'תש"ז, עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק, בעצת החזון איש. בשנת תשי"א שב ללמוד בישיבת חברון. בחודש אב התשי"ג בא בברית האירוסין ובחודש אלול תשי"ד נישא לרחל, בתו של רבי שלמה זלמן אוירבך (נפטרה ט"ז בשבט ה'תשפ"א). התגורר בשיכון חב"ד בירושלים.

מפסיקותיו

אל אבלי הגאון האדיר מוה"ר זלמן נחמי' זצ"ל. אתכם אנכי באבלכם בהלקח מאתכם ומאתנו גאון ישראל רעי הטוב אלוף נעורי, ידועה הייתה בישיבה אמרתו של רבנו הגאב"ד דפוניבז' כי מוחו של זלמן נחמיה מנגן ככינור.

ובזקנותו זכה להיות פוסק הדור לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא בכל התורה כולה...

הרב ברוך דב פוברסקי, מכתב[1]

הרב גולדברג התפרסם כפוסק וכמוסר שיעורים, בישיבות שונות מכל החוגים בין היתר בישיבת אור עציון בישיבת כרם ביבנה וכן בשיעור שבועי קבוע בכולל ארץ חמדה. ציבור השומעים העיקרי שלו היה אברכים לומדי רבנות ודיינות. היה לו ידע מקיף בתחום הטכנולוגי, הרפואי והמשפטי. העביר שיעורים בישיבת קדומים, אשר הקימה מכון להוצאת כתביו לאור. בימי שישי היה מעביר שיעור לתלמידים מישיבת בית אל.

הרב גולדברג השתייך לזרם הליטאי, ונחשב מקורי בדעותיו ובפסקיו יחסית למקובל בזרם זה. בין השאר הורה שיהודי שומר תורה ומצוות יכול, תחת סייגים, לחתום על כרטיס אד"י בהסכמת רב מוסמך[2].

בשנת תשס"ה[3] הצטרף למכתבם של רבי נסים קרליץ, רבי אהרן יהודה לייב שטינמן, רבי מיכל יהודה ליפקוביץ ורבי חיים קניבסקי בעניין איסור לא תחנם בזמן הזה: "הננו לגלות בזה דעתנו דעת תורה שאסור למכור קרקע או בית בארץ ישראל לגוי אפילו שאינו עובד עבודה זרה או לישמעאלי אפילו במקום הפסד גדול ושעת הדחק, שדעת כל הראשונים שאסור למכור קרקע בארץ ישראל לגוי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח."

בשנים האחרונות לחייו נהג להטיל פתיל תכלת מסוג ארגמון קהה קוצים בציציותיו[4], במשך כל השנים התפלל בבית כנסת של חסידות חב"ד, הסמוך לביתו.

בשנת 1965 קיבל כושר לדיינות ולבקשת הרב אויערבאך, הרב אלישיב והרב אליעזר גולדשמידט הסכים לעמוד בראשות כולל דיינות 'שבט ומחוקק' שהוקם באותם ימים על ידי הרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן, מתוך רצון להעמיד דור חדש של דיינים. בשנת 1998 נתבקש על ידי שר הדתות דאז לכהן כדיין בבית הדין המיוחד לעגונות שהוקם באותו זמן וכעבור כמה שנים נתמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול[5].

בשנת 2014 פורסם שנתן הסכמה לפסק דין של בית הדין הרבני בצפת, שבו הותרה מעגינותה אישה שבעלה שקע בתרדמת שבע שנים קודם לכן. לאחר שפורסם הדבר פרסם הבהרה כי אכן שוחחו איתו קודם לפסק ושמע את דעתם של הדיינים אך לא הסכים לבצע את הדבר בפועל[6].

הרב גולדברג היה ידוע כרב שנתן הסכמות ליותר מאלף ספרים[דרוש מקור], הוא התפרסם גם במבחנים הרבים שהיה עושה למבקשים לקבל סמיכה לרבנות ודיינות, במשך חמישים שנה האחרונות לחייו עברו אצלו כמה אלפי רבנים מבחנים בכתב ובעל פה, אלפי מוסמכים של הרב מהארץ ומהעולם מכהנים כרבנים ומורי הוראה בכל העולם[דרוש מקור].

הרב גולדברג תמך באגודת קדושת ציון[7].

נפטר בל' באב ה'תש"פ לאחר אירוע מוחי[8] זוגתו רחל נפטרה ט"ז בשבט ה'תשפ"א[9].

כתביו

  • משפט ערוך - סדרת ספרים מקיפה המביא את פסיקת ההלכה ושיטות האחרונים על שולחן ערוך חושן משפט. עד ה'תשע"ז יצאו לאור שישה כרכים. יו"ל על ידי מכון משפט ערוך שעל יד ישיבת קדומים בראשות הרב ישראל בן שחר וחבר תלמידי חכמים. בכ' אב תש"פ חגג הרב בביתו את הופעת הכרך השביעי מסדרת ספריו משפט ערוך על סימנים קפ"ט קצ"ח מחושן משפט
  • חזון קדומים - שיעורים שנאמרו בישיבת קדומים על מסכתות כתובות וקידושין, וסוכמו על ידי הרב ישראל בן שחר (אחיו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר).
  • גנזי התורה - שיעורים על מסכתות מסדרי נשים ונזיקין שנמסרו בישיבת כרם ביבנה והוצאו לאור על ידה.
  • אור המועדים - שיעורים בהלכות המועדים שסוכמו על ידי תלמידו הרב קורן, תשס"ב.
  • בנין אריאל - שאלות ותשובות
  • דולה ומשקה - בירור סוגיות בהלכות טוען ונטען לפי סדר השולחן ערוך, על פי שיעוריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, מאת הרב אלי סדן.
  • נתיב מצוותיך - על משמעותם ההלכתית של טעמי המצוות, תשע"ז (מהדורה שנייה תשע"ט), בעריכת הרב ישראל בן שחר.
  • שירת הכרם - שיעוריו בישיבת כרם ביבנה על מסכתות: פסחים, סוכה, גיטין, בבא קמא, בבא בתרא ומכות.
  • לב המשפט - ב' כרכים נערכו והודפס על ידי תלמידו הרב אריה קורן זצ"ל, בסוף הספר מופיעים פרקי חיים של משפחתו של הרב.
  • משנת נחמיה - שיעורים בשלחן ערוך אבן העזר, חושן משפט ואורח חיים, תשפ"א.
  • מאות מאמרים בהלכה פרסם במשך השנים בכתבי עת תורניים. בשנה האחרונה נאספו המאמרים לספר ונמצאים בשלבי עריכה כדי להנגישם לציבור הרחב במקום אחד.
  • מכתבי הלכה שלו ששלח לאלפי הפונים נמצאים ג"כ בשלבי איסוף על מנת להדפיסם.

משפחתו

לרב גולדברג 3 בנים ו-5 בנות.

בניו:

  • הרב חיים יהודה, ר"מ בישיבת נועם התלמוד
  • הרב אליהו, דיין בביה"ד 'הישר והטוב'
  • הרב אהרן, עורך כתבי סבו הרב שלמה זלמן אויערבאך

מחתניו:

  • הרב יצחק חיים פוס ראש כולל בירושלים ומחבר ספרים
  • הרב צבי ויסבקר, ר"מ בישיבת בית מתתיהו
  • הרב אריה שפירא, מחבר הספרים אחרית כראשית, מגדיל ישועות מלכו, ייחוד ברכה וקדושה, ועוד.

לקריאה נוספת

  • מ. שרייבר, מוסף שבת קודש - יתד נאמן כארז בלבנון - שיחה עם חתניו רבי אברהם ישעיהו וולפא ורבי צבי ויסבקר, ח' אלול ה'תש"פ

קישורים חיצוניים

תורתו ומשנתו

אודותיו

הספדים

הערות שוליים


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0