ישיבת הר המור
 סמליל הישיבה | |
 | |
| בית המדרש של הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית, ישיבות הקו, חרדי לאומי |
| תקופת הפעילות | ה'תשנ"ח, 1997 – הווה |
| מייסדים | הרב צבי ישראל טאו |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג |
| תלמידים | |
| כ-750 תלמידים ואברכים | |
| מיקום | |
| מיקום |
 הר חומה, ירושלים, ישראל |
ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם החרדי לאומי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי ישראל טאו וראש הישיבה הוא הרב עמיאל שטרנברג. יחד עמו עמד בראש הישיבה אחיו התאום הרב מרדכי שטרנברג, עד פטירתו בכסלו התשפ"ג, הישיבה נחשבת לספינת הדגל של ישיבות הקו. בישיבה כ-750 תלמידים, מתוכם כ-250 אברכים.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בחודש אלול תשנ"ח (1997) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מישיבת מרכז הרב. הסיבה לפרישה נעוצה בהבדלי גישות בין ראש הישיבה הרב אברהם שפירא לבין הרב טאו, בין השאר על היחס בין לימודי אמונה לגמרא. נקודת השבר הייתה התנגדותו של הרב טאו להצעת משרד החינוך, לשילוב לימודי הוראה במקביל ללימודים בישיבה. לדעת הרב טאו הדבר עשוי היה לפגוע בטהרת ערך לימוד התורה בישיבה, ובתחילת הפולמוס תיאר את התוכנית כרצון לפתיחת מכון להכשרת מורים בישיבה. הרב שפירא הכחיש כוונה כזו[1]. לאחר הפרישה התכנסו זקני תלמידי הרצי"ה במרכז הרב, ביניהם - הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב אריה שטרן ועוד, וחתמו על מכתב הקורא לפורשים לחזור בתשובה ולבקש מחילה מהרב שפירא, כשהרב מרדכי אליהו מצטרף לדבריהם.[2].
בתחילת דרכה, הישיבה שכנה בשכונת קריית מנחם בירושלים, ולאחר מכן בשכונת בית וגן. בשנים תשס"ח (2008) - תשע"ז (2017) שכנה הישיבה סמוך לשכונת קריית יובל שבירושלים, ב"מתחם כרמית". הישיבה עברה למבנה הקבע בשכונת חומת שמואל (הר חומה) בל' באב תשע"ז (22 באוגוסט 2017).
מקור השם בפסוק ”עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה”. (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו') השם "הר המור" מקובל גם ככינוי להר הבית. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה ובבית אל, שנוסדו בשנות השבעים-שמונים. המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב"[3].
דרך הישיבה
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב קוק, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובעלת גישה ממלכתית הרואה במדינת ישראל קדושה מיוחדת, על פי דברי הראי"ה קוק "מדינת ישראל יסוד כיסא ה' בעולם"[4] הישיבה עומדת בראש שורה של מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "ישיבות הקו", ונחשבת בעלת רמה לימודית גבוהה. בלימוד הגמרא יש דגש רב ללימוד עמקני של דברי התלמוד עם פרשניו הקלאסיים. על אף שישנן קבוצות לימוד בישיבה שלומדות בדגש הלכתי, מגמת הלימוד המרכזית של הישיבה היא עיונית, ולא פרקטית הלכתית.
הישיבה מחשיבה באופן בולט במיוחד את ערך העמל בלימוד התורה. בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ומחשבת ישראל לפי קריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים נוספים בלימוד ואין בישיבה לימודי הוראה.
התלמידים שחונכו ברוח בית המדרש מכוונים לשרת בצבא במסגרת "הסדר מרכז" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש רב להתיישבות ביהודה ושומרון. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: עצמונה ונצרים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את היישובים נווה ובני נצרים, וכן היישוב קשת שברמת הגולן.
בישיבה כ-750[5] תלמידים, מתוכם כמחצית הם אברכים נשואים, ומתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם הדתי לאומי.
הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי כמה שנים חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.
מדי שנה מתקיימות בישיבה במוצאי שמחת תורה הקפות שניות המוניות עד עלות השחר, שבהן משתתפים אלפים רבים[6][7].
ר"מים בישיבה
- הרב עודד וולנסקי - ר"מ אמונה
- הרב יעקב לבנון - ר"מ אמונה
- הרב אלי בזק - ר"מ אמונה
- הרב אריאל אדרי - ר"מ ודיין בבית הדין הרבני בבאר שבע
- הרב ידידיה ריין - ר"מ שיעור א'
- הרב דוד ג'יאמי - ר"מ
- הרב שלמה דרייפוס - ר"מ וחתנו של הרב יהושע צוקרמן.
- הרב נתנאל צור - ר"מ שיעור א' וחתנו של הרב יעקב לבנון.
- הרב אריאל כהן - ר"מ, חתנו של ראש הישיבה הרב עמיאל.
- הרב משה שטרנברג - ר"מ שיעור א', בנו של ראש הישיבה הרב עמיאל.
- הרב אסף שטראוס - ר"מ לבוגרי צבא.
- הרב יעקב מורלי - ר"מ חושן משפט.
בעבר שימש כר"מ אמונה גם הרב יהושע צוקרמן עד לפטירתו בשנת התשפ"א
מוסדות הקשורים לישיבה
- הוצאות הספרים חוסן ישועות ושירת ישראל.
לקריאה נוספת
- לדרך הקודש - שיחות ומסמכים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של "הר המור", ירושלים תשנ"ח (חוברת)[8]
- צדיק באמונתו יחיה - שיחות של הרב צבי טאו בנושא לימוד תנ"ך, היחס לגדולי האומה והיחס לאקדמיה, ירושלים תשס"ב
- ישי רוזן-צבי, 'מטפיזיקה בהתהוותה: הפולמוס בישיבת מרכז הרב - עיון ביקורתי', בתוך: מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים, אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג, עמ' 421–444 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הר המור- חוסן ישועות - מכון תורני להוצאת כתבי רבני הישיבה
- עמותת הישיבה, אתר גיידסטאר ישראל
הערות שוליים
- ^ מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא
- ^ שביעי 276
- ^ המערכה הציבורית, עמ' עא.
- ^ שמונה קבצים, א קפ"ו, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ האתר הרישמי של ישיבת הר המור
- ^ הקפות שניות תשפ"ג.
- ^ 18,000 בני אדם בהקפות שניות בהר המור, באתר ערוץ 7
- ^ זוהי מהדורה שנייה של "קובץ שיחות" - חוברת פנימית, שבה שיחות רבני הישיבה שהועברו לפני הפילוג ובמהלכו. ב"לדרך הקודש" נוספה שיחה מאת הרב יעקב לבנון וכן שיחות שנישאו לאחר הפילוג.
