הרב יהודה ליב קובלסקי
 | |
| הרב יהודה לייב קובלסקי | |
| לידה |
8 באוגוסט 1862 ה'תרכ"ג פובונזק (פול') |
|---|---|
| פטירה |
26 ביולי 1925 (בגיל 62) ד' באב ה'תרפ"ה ברסלאו |
| מדינה | הרפובליקה הפולנית השנייה |
| תקופת הפעילות | 1885–הווה (כ־139 שנים) |
| השתייכות | חסידות סוכטשוב; המזרחי |
| רבותיו | רבי אברהם בורנשטיין |
| תלמידיו | הרב כתריאל פישל טכורש; פישל לחובר |
| בת זוג | מינדל |
| אב | הרב נחמן קובלסקי |
| אם | רחל |
| צאצאים | חנה קובלסקה |
| רבה של גראבוב | |
| רבה של חוז'לה | |
| רבה של וולוצלאבק | |
הרב יהודה ליב קובלסקי (בפולנית: Jehuda Lejb Kowalski ה'תרכ"ג, 8 באוגוסט[1]1862 - ד' באב ה'תרפ"ה, 26 ביולי 1925) היה רב פולני שכיהן כרב וראש ישיבה בגראבוב, חוז'לה ווולוצלאבק, מראשי המזרחי וחבר הסנאט של פולין.
ביוגרפיה
נולד בפובונזק (פול'), פרבר של ורשה, לרב נחמן קובלסקי, שכיהן בהמשך כרב בגראבוב ובקובאל, ולרחל. בצעירותו התבלט בכשרונותיו ובגיל 15 נשלח ללמוד אצל רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, בעל "אבני נזר", אשר הסמיך אותו לרבנות. לאחר נישואיו למינדל בת שמואל זינוויל התגורר סמוך לבית חותנו בלנצ'יצה, שם למד ולימד בבית המדרש המקומי. במקביל, השתלם בלימודי חול, ונבחן בבחינות ממשלתיות. לאחר כשנה עבר לקובאל, שם עזר לאביו בעבודת הרבנות. בשנת 1885 (ה'תרמ"ה), בהיותו בן 23, התמנה לרבה של גראבוב (במקומו של אביו)[2], ובה ניהל ישיבה שלמדו בה כמה עשרות תלמידים.
בשנת 1897 (ה'תרנ"ח) התמנה לרבה של חוז'לה (חורז'ל), שם ניהל ישיבה של כ-200 תלמידים[3]. ב-1899 התקבל לרב בוולוצלאבק, בהמלצת נחום סוקולוב[4]. הוא ייסד בה את ישיבת "עץ חיים"[5], שבה למדו מאות תלמידים (בהם הרב כתריאל פישל טכורש). הוא פעל להחלשת כוחה של האליטה העשירה והמתבוללת ששלטה ביד רמה בהנהגת הקהילה, ולהגדלת כוחם של פשוטי הקהילה[6].
פעילות ציבורית
כבר בראשית דרכה של התנועה הציונית, בחר הרב קובלסקי להצטרף לשורותיה, בניגוד לעמדת רבו הרב בורנשטיין, שאף ניתק את קשריו עמו בשל כך. הוא סבב בקהילות שונות בפולין ודרש לטובת הרעיון הציוני[7]. ב-1902 השתתף בכנס הייסוד של "המזרחי" בווילנה, שם נבחר לחבר בוועד המרכזי של התנועה. היה ממייסדי "צעירי המזרחי". ב-1919 נבחר לנשיא המזרחי בפולין. הוא סבל מהטרדות והתנכלויות רבות בשל הזדהותו המלאה עם המזרחי והציונות. בסוף אדר ה'תרפ"א, 1921 ביקר בארץ ישראל, והוצע לו על ידי נחום סוקולוב לקבל את משרת רבה של תל אביב, אך לבקשתו ניתנה המשרה לרב שלמה הכהן אהרונסון שברח מפני הבולשביקים ונותר מחוסר פרנסה[8]. הוא שהה בארץ כחמישה חודשים ורצה להשתקע בה, אך בעקבות פרעות תרפ"א שפרצו ביפו זמן קצר לאחר בואו, שב לפולין. הוא התמסר לעבודה למען קרן היסוד, ובשנת 1923 נבחר כחבר בסנאט הפולני מטעם בלוק המיעוטים (אנ'). הוא המשיך בעבודתו למען קרן היסוד וכן בעבודת הרבנות בוולוצלאבק במקביל לכהונתו כסנאטור. בשנת 1925 תכנן לבקר שנית בארץ ישראל כדי להשתתף כנציג יהדות פולין בטקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן להישאר לגור בארץ, אולם מצבו הבריאותי התערער מאד והוא נאלץ לעבור כמה ניתוחים. הוא הועבר להמשך טיפול רפואי בברסלאו, שם נפטר. נקבר בהלוויה המונית בוולוצלאבק, ו"אוהל" הוקם על קברו.
על שמו קרוי רחוב בשכונת קריית הרצוג בבני ברק.
בתו הייתה הציירת חנה קובלסקה שהיגרה לפריז, ובמהלך שואת יהודי צרפת הנהיגה מחתרת יהודית, עד שנשלחה להשמדה בפולין[9].
לקריאה נוספת
- יצחק גור אריה, הרי"ל קובלסקי ז"ל - מלחמת חייו, הוצאת "כנסת", ירושלים, תרפ"ו (עיון בספר באתר אוצר החכמה)
- הרב כתריאל פישל טכורש, הרב ר' יהודה לייב קובלסקי ז"ל, בתוך: הנ"ל ומאיר קוז'אן (עורכים), "ולוצלבק והסביבה: ספר זכרון", 1967, עמ' 143 - 164 בעברית, ועמ' 165 - 176 ביידיש.
קישורים חיצוניים
- שבת הראי"ה 103, פרשת וישלח תש"ע.
הערות שוליים
- ^ כך על פי הלוח הגרגוריאני. על פי הלוח היוליאני שנהג באותה העת: 27 ביולי.
- ^ גראבוב באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- ^ חוז'לה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- ^ ספר זכרון לקהילת חורז'ל, תל אביב 1967, עמ' 31.
- ^ וולוצלאבק באתר מרכז מורשת יהדות פולין.
- ^ מאיר קוז'ן, הקהילה בשנים 1900 - 1939 בתוך "ולוצלבק והסביבה: ספר זכרון", עמ' 27 - 28.
- ^ בחיי האגודות, המזרחי, 24 ביוני 1920
- ^ מ. אונגרפלד, קהילה צעירה שגדלה לתפארת, הצופה, 17 בנובמבר 1967
- ^ בתו של הרב קובלסקי מפולין עמדה בראש מחתרת יהודית בצרפת, המשקיף, 31 בינואר 1945
