רבי מאיר שטרן
 | |
| לידה |
י"ג בסיוון ה'תרצ"ו טימישוארה, רומניה |
|---|---|
| פטירה |
כ"ז בתשרי ה'תשפ"ג (בגיל 86) צפת |
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | מירון |
| מקום מגורים | מושב מירון |
| תחומי עיסוק | רב |
| תקופת פעילות | ה'תשי"ט–ה'תשפ"ג |
| השתייכות | חסידות ויז'ניץ, חסידות סרט ויז'ניץ |
| רבותיו | רבי חיים מאיר הגר מויזניץ, רבי ברוך הגר מסערט ויזניץ. |
| אב | רבי משה שטרן |
רבי מאיר זאב שטרן (י"ג בסיוון ה'תרצ"ו – כ"ז בתשרי ה'תשפ"ג) היה רב היישוב מירון.
ביוגרפיה
נולד בטמשוור שברומניה לרבי משה שטרן, ולאמו רבקה, משפחתו היתה משויכת לחסידות ויז'ניץ. בשנת ה'תשי"א עלה לארץ ישראל. למד ביפו בישיבת נדבורנה ולאחר מכן בחיפה בישיבת סערט ויז'ניץ, ולאחר שנים מספר הוסמך לרבנות.
בשנת ה'תשי"ח עוד בהיותו בחור, הגיע[1] לראשונה למושב מירון, ופגש בקיוסק המקומי בשניים מחברי המועצה הדתית המקומית, שהציעו לו את תפקיד רב המושב[2]. לאחר תקופה קצרה בשנת ה'תשי"ט הוכתר לרב המושב, ונחשב באותם ימים לרב הצעיר ביותר בישראל. באותה שנה נישא לפסיה, בתו של רבי אליהו הַאואֶר (ממאקווא) שהתגורר בחיפה, תלמידו של רבי יוסף צבי דושינסקי.
באותן שנים לא היו מחיצות בין הגברים לנשים ברחבת ציון הרשב"י והרב שטרן פעל לקביעת המחיצות[3]. כמו כן הקים יחד עם רבי אליעזר זוסיא פורטוגל האדמו"ר מסקולען, תלמוד תורה חרדי במושב[דרוש מקור].
הרב שטרן היה חסידו של רבי ברוך הגר האדמו"ר מסערט ויזניץ ושל רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ.
נפטר בליל שבת כ"ז בתשרי ה'תשפ"ג, ונקבר בבית הקברות במירון.
כממלא מקומו ברבנות מושב מירון מונה בנו הרב אלעזר.
משפחתו
- בנו הרב טוביה רב בית המדרש 'תפארת איתמר' בבני ברק, חתן רבי נתן אלי' רוט בעמח"ס 'קדוש ישראל'.
- בנו הרב אליהו, רב קהילת 'אור המאיר' ברחובות. חתן הרב שרגא פרידמן
- בנו רבי ישראל שטרן (נפטר בשנת ה'תשע"ג) האדמו"ר מנשכיז. היה חתנו של רבי אברהם חיים ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים.
- נכדו הרב מרדכי, ממלא מקום אביו כאדמו"ר מנשכיז.
- בנו הרב ברוך, חתן רבי אליעזר שלמה שיק.
- בנו הרב שמעון, האדמו"ר מליז'נסק במונסי חתן רבי יוסף מאיר מייער האדמו"ר מליז'נסק במונסי, חתנו של רבי משולם פייש לאווי מטאהש.
- נכדו הרב שרגא יהודה, ראש ישיבת ליזנסק.
- בנו הרב אלעזר, חתן הרב שמואל אליהו פלדמן, רב קהילת 'מאורי אור' באשדוד, וחבר בד"ץ קהילות, מחבר הספרים "כבני מרון", "גן נאה", ושו"ת "ברכת אלעזר". מונה באדר ה'תשפ"ו לרב מושב מירון במקום אביו.[4]
- בנו הרב חיים, חתן רבי סנדר ארלנגר, משפיע בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר וכן בישיבת צמח צדיק, מייסד ורב ביהמ"ד 'מירון' באלעד.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- המבשר, כ"ח תשרי תשפ"ג
הערות שוליים
- ↑ קודם לכן הגיע לכהן כרב באחד המושבים באזור מירון, ולאחר שלא מצא חן בעיניו המושב ההוא הגיע למירון.
- ↑ מנחם כהן, שיחת השבוע גליון 1584, חיים יהודיים, שבת שלום, מירון, ט"ז באייר ה'תשע"ז.
- ↑ רבה של מירון הגאון רבי מאיר שטרן שליט"א, מגולל בשיחה מרתקת את סיפורו ההיסטורי של מירון, באתר דרשו, י"ח באייר תש"פ
- ↑ משה ויסברג, סוף סוף יש ממשיך במירון: הועד מינה את הגר"א שטרן למרא דאתרא, באתר כל רגע, 27 בפברואר 2026