רבי אליעזר זוסיא פורטוגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מסקולען
הרב אליעזר זוסיא פורטוגל
סקולען.jpg
האדמו"ר מסקולען
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 27 באוקטובר 1897
א' בחשוון ה'תרנ"ח
סקולן, מולדובה
פטירה 18 באוגוסט 1982 (בגיל 84)
כ"ט באב ה'תשמ"ב
ניו יורק
מקום קבורה מונסי, ניו יורק
מקום פעילות סקולן, צ'רנוביץ, בוקרשט, קראון הייטס, ויליאמסבורג
רבותיו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן סדיגורה
חיבוריו קונטרס השבת, נועם אליעזר, קדושת אליעזר
בת זוג הרבנית שיינא רחל
אב רבי ישראל אברהם פורטוגל
אם לאה ריזל בת רבי חיים שור, אב"ד סלפקוביץ
אדמו"ר מסקולען ה־הראשון
לא ידוע – כ"ט באב ה'תשמ"ב
צוואת הרב פורטוגל ליתומי השואה

"...זכרו נא שהייתי מסור לכם מיום דעתי אתכם. לא היה אוהב קרוב ממני. בגוף, בממון, בייסורים רבים שעברו עלי לא-עלינו. כמעט כל יום ערב ובוקר עמדתי על המשמר להשגיח אם כבר אכלתם, שתיתם, וכדומה. וגם שכרתי לכם מלמדים מצוינים ושילמתי שכר לימוד כראוי כדי ללמד אתכם, להאיר עיניכם בתורת השם, ולהדריככם בדרך הטוב והישר. אבקש מאד להישמר מביטול תורה ומדברים בטלים. הלא מימי ילדותכם נתגדלתם אצלי כבנים, אבקשכם מאד, עשו נא נחת רוח לנשמתי, הוסיפו נא ללמוד תורה באהבה ושמחה. מלבד שתקיימו מצות תלמוד תורה, מלבד זה יתוסף לכם מצות חסד של אמת שתעשו עם נשמתי."

מתוך צוואת הרב פורטוגל המוקדשת ליתומים

רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול) (א' בחשוון תרנ"ח, סקולן - כ"ט באב ה'תשמ"ב, ארצות הברית) היה מייסד חסידות סקולען ואדמו"רה הראשון. ייסד את הרשת "חסד לאברהם" המסייעת לניצולי השואה. בבגרותו עסק בשחרור יהודים ממאסר בכלא השלטון הקומוניסטי.

תולדותיו

רבי אליעזר זוסיא פורטוגל נולד בא' בחשוון ה'תרנ"ח בעיירה סקולן שבמולדובה, לרבי ישראל אברהם פורטוגל (תלמיד רבי ישעיה שור, ובסוף ימיו רב העיר סקולן) ולאמו לאה ריזל, בת רבי חיים שור אב"ד סלפקוביץ שבחבל פודוליה. רבי ישעיה שור היה תלמידו של רבי מרדכי מקרמניץ, בנו של המגיד מזלוטשוב תלמיד הבעל שם טוב, ולכן החשיב רבי אליעזר זוסיא את עצמו כדור חמישי לקבלת תורת החסידות מהבעל שם טוב[1].

היה תלמידם של אדמור"י רוז'ין בדורו, ביניהם רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט, שאמר עליו "עוד יעמדו על פתח ביתו חסידים רבים בכדי להתברך מפיו ולראות את עבודת השם שלו"[1] והאדמו"רים רבי ישראל שלום יוסף פרידמן מבוהוש, ורבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה.

בשנות בחרותו נחשב כעילוי והתפרסם בהתמדתו בתורה. בהיותו בן שבע עשרה, נפטר אביו (י"ח באייר תרע"ה), והוא הוכתר כממלא מקומו במשרת הרבנות בעיר סקולן.

נשא את בתו של רבי יעקב (בן רבי נח) שו"ב בפרומושיקא, מחסידיו של רבי אברהם מתתיהו משטפנשט[2].

משרת הרבנות

רבי אליעזר זוסיא היה בקיא בש"ס ובשולחן ערוך. כשהתמנה לרב העיר כתב קונטרסים בהלכות שבת, כדי להקל על בני קהילתו את ידיעת ההלכות. הרב פורטוגל הקים את תלמוד התורה הראשון בעיר סקולן לילדים ודאג למכירת אוכל כשר עבור יהודי העיר. לחם בהתפשטות ההשכלה בחברה היהודית. ברבות השנים החלו להתקבץ סביבו חסידים רבים שהעריצו אותו בשל פעולותיו הרבות לחיזוק היהדות בסביבה, והוכתר כ"אדמו"ר מסקולען".

הצלחתו בהפצת היהדות בסקולן הוציאה לו מוניטין ברחבי בסרביה ורומניה עד שנתבקש על ידי "עדת יראים" בצ'רנוביץ כי יעבור לפעול בה. לאחר עשרים שנה במשרת הרבנות בסקולן יעץ לו רבו האדמו"ר מסדיגורה פשמישל, רבי מרדכי שלום יוסף, לעבור לעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה שם הוכתר הרב פורטוגל כאחד מרבני העיר וכנשיא אגודת-ישראל.

תקופת השואה ואחריה

בעת מלחמת העולם השנייה החל מצבו הבריאותי להתדרדר באופן משמעותי.

לאחר סיום המלחמה החל לפעול למען הצלת יהודים ובעיקר למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו. ביתו נהפך לבית יתומים בו התגוררו מאות ילדים יתומים, שבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. לאחר החרפת מצב יהודי העיר צ'רנוביץ בשל רדיפות הקומוניסטים הבריח הרב פורטוגל את הילדים היתומים לעיר בוקרשט שברומניה.

הקומוניסטים ברוסיה והמשטר עצמו רדפו אחרי הרב פורטוגל בשל פעילותו למען הצלת יהודים. המשטר הקומוניסטי אף אסר אותו ועינה אותו, לאחר שחרורו מהכלא הקומוניסטי המשיך לפעול למען הצלת הילדים היתומים אותם שלח לרומניה אך בחשאי. לאחר שנכלא בשנית עם בנו, הרב ישראל אברהם פורטוגל, בא' בניסן, ה'תשי"ט, הופסקה פעילותו. הרב ובנו נכלאו בנפרד במשך חמשה חודשים בשנת ה'תשי"ט. בערב שבת 'נחמו' שוחררו, אך נאלצו לשבת בכלא עוד כמה ימים מכיוון שלא רצו לחלל את השבת ולחתום על כתב השחרור.

בספר "שם ושארית ישראל" שהוציא בנו של הרב פורטוגל מקובצים דברי תורה של סבו, הרב ישראל אברהם. בספר מובא בקצרה על תקופת המאסר:

”וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים”

לאחר היציאה מאירופה

בא' בניסן ה'תש"כ הצליח הרב פורטוגל לצאת מרומניה. הוא היגר לשכונת קראון הייטס בעיר ברוקלין שבניו יורק, שם ייסד בית כנסת והמשיך לפעול להצלת יהודים ניצולי שואה. כשנה לאחר מכן, בשנת ה'תשכ"א, נסע בפעם הראשונה בחייו לביקור בארץ ישראל ומאז ביקורו הראשון הרבה לבקר בה. הוא סייר רבות במוסדות חב"ד בישראל כדי לספר לרבי מלובביץ' שגר גם הוא בקראון הייטס על הפצת היהדות בקרב חסידיו[דרושה הבהרה]. הרב פורטוגל ייסד בישראל את מוסדות "חסד לאברהם" על שם אביו, הרב אברהם, להצלת ילדים יהודיים יתומים מהשואה (בעיקר מרומניה).

היה נוסע רבות לאירופה לחזק קהילות יהודיות בשמירת שבת וכשרות. בין השאר היה נוסע לגייטסהד לגיוס תרומות, בעידודו של רבי אליהו לאפיאן[דרושה הבהרה][3].

לאחר פטירת רעייתו (בג' בסיון ה'תשכ"ז) נישא בזיווג שני ליענטיל, בתו של רבי שרגא שמואל שניצלר (אלמנתו של רבי ברוך יהודה ליבוביץ). לאחר פטירתה (בה' בשבט ה'תשל"ו), נשא בזיווג שלישי את מרים חנה[4], אלמנתו של הרב חיים אברהם מוסבכר[5].

בשנת 1976 חלה במחלת לב וממנה נחלש מאד, גם ראייתו היתה קלושה מאוד. בנו, הרב ישראל אברהם פורטוגל, החל למלא את מקומו בהנהגת החסידות. בערב ראש חודש אלול, כ"ט באב ה'תשמ"ב, כשהוא בן שמונים וארבע נפטר, ונטמן בבית העלמין היהודי במונסי ובנו הוכתר להיות האדמו"ר מסקולען.

השקפותיו

אסר על מוסדותיו לקחת תקציבים מהמדינה[6].

ניגוניו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ניגוני סקולען

רבי אליעזר זוסיא היה מלחין ידוע, רבים משיריו ידועים גם מחוץ לציבור החרדי, כמו: "וטהר ליבנו", "יוודע בגויים", לולי תורתך שעשועי"[7], "זכר דבר לעבדיך", ועוד. הוא ייחוס חשיבות רבה להפצת ניגוניו, עד כדי ציווי לכתוב על מצבתו את התואר "סקולענער רבי" כדי שמי שיבוא לציונו יזכר בניגוניו ויחזו בתשובה.

ספריו

  • נועם אליעזר
  • קדושת אליעזר
  • קונטרס השבת - הלכות שבת, בשפות: עברית ויידיש.

לקריאה נוספת

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רעה-ש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תולדות החסידות בארץ ישראל, עמ' 271 - 272
  2. ^ אלה מסעי, סקולען תש"ע, עמ' 39
  3. ^ שיחת בנו עם רבי יצחק טוביה וייס.
  4. ^ חמותו של רבי מאיר הורוביץ, האדמו"ר מבוסטון הר נוף
  5. ^ ימי זכרון, אב, עמ' קפ"ב, בני ברק: אהרן שפירא, תשנ"ב
  6. ^ גינת וורדים שם עמ' קז
  7. ^ YouTube full-color icon (2017).svg לולי תורתך שעשעי כ"ק אדמו"ר סקולען זצוק"ל - ביצוע ר' דוד וערדיגער, סרטון באתר יוטיוב
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם: אדמו"רי סקולען הבא:
רבי ישראל אברהם פורטוגל