חסידות שומרי אמונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שומרי אמונים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר הראשון, רבי אהרן ראטה בעל ה"שומר אמונים"
רבי אברהם חיים ראטה האדמו"ר מ"שומרי אמונים"
הרב שלמה ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים ירושלים
רבי רפאל אהרן ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים בני ברק
הרב גדליה משה ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים אשדוד

חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים רבי אהרן ראטה. את הנהגתו המשיך בנו רבי אברהם חיים ראטה ששימש כאדמו"ר החסידות, לצד חתנו רבי אברהם יצחק קאהן שהקים חסידות חדשה בשם תולדות אהרן.

החסידות הקימה שכונת מגורים סמוך לשכונת מאה שערים בירושלים, הנקראת קריית שומרי אמונים. בסמוך לה שוכן בית מדרש של ראש השושלת רבי אהרן ראטה וכולל אברכים. בעיר בני ברק יש לחסידות בית מדרש, ישיבה קטנה, תלמוד תורה וכולל אברכים.

רבי אהרן ראטה

רבי אהרן ראטה, הקים בשנת תרפ"א את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, כחבורת אברכים שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. בשנת תרפ"ח עלה רבי אהרן לארץ ישראל וייסד בית מדרש בשכונת מאה שערים. עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[1]: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כו, ב) - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן".

רבי אהרן נפטר בו' בניסן תש"ז. לאחר פטירתו התפלגו תלמידיו לשניים. רובם בחרו בחתנו המנוח רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות תולדות אהרן. תלמידים אחרים קיבלו כרבם את רבי אברהם חיים, שירש את בית מדרשו של אביו.

רבי אברהם חיים ראטה

האדמו"ר רבי אברהם חיים שכונה תחילה האדמו"ר מברגסז על שם עיר הולדתו, היה חתנו של רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל. היה בעל תפילה שניחון בקול ערב[דרוש מקור].

בתחילת שנות ה-תש"ך, הקים האדמו"ר את קריית שומרי אמונים בין השכונות הירושלמיות הוותיקות מאה שערים ובית ישראל, סמוך לשער מנדלבוים, בה אף ייסד תלמוד תורה וישיבות. בשנת תשל"ו עבר לעיר בני ברק, שם התגורר במשך רוב ימות השנה ובה הקים בית מדרש והעביר לשם את ישיבותיו. נפטר בה' באלול תשע"ב.

בשנת תשס"ד - נפתח בית המדרש של החסידות בעיר אשדוד, שם שימש בנו רבי אהרן כרב הקהילה, ובשנת תשס"ח - הקימה החסידות בית מדרש גם בעיר בית שמש. בסוף עשור ה-תש"ס נפתחה מחדש ישיבה קטנה של החסידות בירושלים.

האדמו"ר ה'חוקי חיים' היה נמנע מלשבות בבתי מדרשיו בבית שמש ובאשדוד[2], אולם ביקר שם בימות החול.

הדור השלישי

לאחר פטירת רבי אברהם חיים התמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, על פי צוואתו[3]:

  • בנו הגדול רבי רפאל אהרן (שהוכתר בשנת תשל"ו לרב הקריה בירושלים וכיהן גם כרב בית הכנסת באשדוד) מונה לאדמו"ר בבני ברק, נפטר בחודש אב תש"פ.
  • בנו רבי גדליה משה, מונה לאדמו"ר באשדוד.
  • בנו רבי שלמה, מונה לאדמו"ר בירושלים וכאפוטרופוס על קריית שומרי אמונים. בקהילתו בבית שמש, מכהן כרב בנו, הרב אהרן צבי ראטה.
  • בנו רבי יעקב יצחק (נולד בי"ח בשבט תשי"ח), נשוי לבת הרב יצחק אייזיק שנייבאלג האדמו"ר מזידיטשויב-באר שבע. הוא מכהן כאדמו"ר בקריית גת, והקים שם בית מדרש בשנת תשע"ד. בבית מדרשו מתפללים גם חסידי אחיו האדמורי"ם, הגרים בקריית גת[4]. ירש על פי הצוואה את זכויות היוצרים להוצאת ספרי בית שומרי אמונים, ומונה על ידי חברי המכון להוצאה לאור לנשיא המכון.
  • נכדו הרב אהרן געלדציילער. כיהן כמנכ"ל ישיבת "חוקי חיים - שומרי אמונים", וכיום הוא ראש הישיבה[5].

שיטתה של החסידות

בחסידות "שומרי אמונים" נשמרת שיטתו של האדמו"ר הזקן בכל הנוגע לצורת התפילה. התפילה בבתי המדרש של החסידות אורכת שעות רבות. החסידות שומרת על סגירות יחסית, ועיקר צמיחתה נובע מריבוי טבעי ומהצטרפותם של מעטים מתלמידי הישיבה שבמקורם אינם מבני החסידות.

אחד המנהגים הבולטים של החסידות היא כאשר אחת לשנתיים-שלוש, יוצאים האדמו"ר עם קהל החסידים למעמד הנקרא "קציר חטים" כאשר כל התהליך נעשה בעבודת יד, ואת החטים שומרים במחסן מיוחד עבור אפיית מצות בשנים הבאות.

על פי תקנת רבי אברהם חיים, מתאספים החסידים אחת לחודש (ביום שני הקודם לראש חודש) מתאספים החסידים ללימוד משותף של 5 שעות רצופות בבתי המדרש, זאת בשל הבטחת רבי אברהם חיים כי מי שישתתף בסדרים אלה "לא יחסר לו לא ברוחניות ולא בגשמיות ויוכל לפעול כל משאלות ליבו מהקב"ה".

מאפיין נוסף הוא ההקפדה על הלימוד בסדר חק לישראל, כפי שעורר רבות רבי אברהם חיים בשיחותיו הכלליות והפרטיות.

היחס למדינת ישראל

בשונה מגיסו (חתן אביו) רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן, שכתלמיד שיטת סאטמר נודע כמתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל ונמנה עם חוגי העדה החרדית, חלק ממוסדות שומרי אמונים נהנים מתקציבים ממשלתיים[6]. רבי אברהם חיים היה חסיד של האדמו"ר מבעלז ולא היה מביע דעה לגבי ההצבעה בבחירות, ואביו רבי אהרן נפטר עוד לפני קום המדינה, וחלק מחסידיו בעיקר תושבי בני ברק משתתפים בבחירות לכנסת, בבחירות לכנסת ה-25 בתשפ"ג הצביע לראשונה האדמו"ר מבני ברק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת שבת דף קי"ט
  2. ^ מחשש עינא בישא, כאשר הגעתו של אדמו"ר ישיש להתארח בשבת מחוץ לעיר מגוריו, גוררת בדרך כלל פרסום רב[דרוש מקור].
  3. ^ יונה גרין, 'שומרי אמונים' • בחדרי חרדים חושף: פרטי הצוואה, באתר בחדרי חרדים, 4 בספטמבר 2012.
  4. ^ בעיקר חסידי אחיו רבי שלמה מירושלים, שהורה לחסידיו להתפלל שם.
  5. ^ הישיבה נפתחה בחיי סבו, ולאחר פטירתו נקראה על שמו.
  6. ^ לעומת זאת, כוללי אברכים של קהילות שומרי אמונים בירושלים ובאשדוד אינם מתוקצבים מכספי הממשלה