הרב פנחס הכהן רבין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב פינחס הכהן רבין

לידה כסלו ה'ת"ש

1939, ירושלים

פטירה ה' בחשוון ה'תש"ף

3 בנובמבר 2019, בני ברק

מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
מקום פעילות בני ברק, תל אביב
תחומי עיסוק רבה הראשי של העדה הבוכרית בישראל ובתפוצות, דיינות (מומחה בענייני גיטין), אב"ד תל אביב
רבותיו אביו רבי בן ציון הכהן רבין, רבי יעקב אדלשטיין, רבי אליהו אליעזר מישקובסקי, רבי אליהו לופיאן

הרב פינחס הכהן רבין (ה'ת"ש, 1939 - ה' בחשוון ה'תש"ף, 3 בנובמבר 2019) היה רבה הראשי של העדה הבוכרית בישראל ובתפוצות.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לאביו הרב בן ציון הכהן רבין, שהיה רבה הראשי של העדה בא"י ובן לשושלת דיינים שכיהנו כרבני העדה מזה דורות, ולאמו שהייתה בת דודו של אביו, בתו של רבי חזקיה הכהן רבין.

בצעירותו גדל בשכונת הבוכרים בירושלים ולמד בתלמוד תורה "בני ציון" שבשכונה. מיד לאחר סיום לימודיו בת"ת הלך ללמוד אצל הגאון רבי יעקב אדלשטיין בישיבת השרון. בהמשך, כאשר סיים את לימודיו שם, רצה ללמוד בפונוביז' אלא שמורו ורבו, הרב אדלשטיין הציע לו ללכת ללמוד בכפר חסידים בישיבת כנסת חזקיהו, שם היה לתלמידם של ראש הישיבה הרב מישקובסקי והמשגיח הצדיק ר' אליהו לופיאן. מאוחר יותר הלך ללמוד בישיבת פורת יוסף בירושלים עד שנישא. לאחר שנישא, הוצעה לו משרת משגיח כשרות בתל־אביב ועבר להתגורר בבני ברק הסמוכה. רבי פנחס שימש בתפקיד לפרק זמן קצר עד שהניח את המפתחות באומרו כי אין ביכולתו ליטול על כתפיו את האחריות על הכשרות. במהלך שנות אברכותו למד בכולל תורה והוראה של רבי אליהו שרם זצ"ל בבני ברק וזאת באותה תקופה בה כיהן רבי עובדיה יוסף זצ"ל כרבה הראשי של תל אביב, ומדי שבוע היה מוסר בכולל שיעור וברבות השנים התפתחה ידידות ביניהם. בימים אלה הרב היה חי בעוני ולעתים אף פת לחם לא הייתה מגיעה לפיו. לאחר שסיים את חוק לימודיו בהוראה ודיינות מונה לרב צעיר באחת משכונותיה של העיר תל אביב שבאותן שנים רחוקות הייתה מלאה ביהודים שומרי תורה ומצוות מכל העדות ומכל המדינות. לצורך פרנסתו מונה לעמוד בראש מערך הכשרות של המועצה הדתית של תל אביב, זאת לאחר ששנים לפניכן הוא עזב את התחום. לאחר מכן הוצע לו לשמש כדיין בבית הדין הרבני של תל אביב שם שימש כדיין וכאב"ד. לאחר פטירת הוריו, הקים בביתם בית כנסת ובית מדרש "שערי ציון" ברחוב בן זכאי 43, בבני ברק. בעשר שנותיו האחרונות המשיך ללמוד בכולל של בנו בבני ברק[1].

רבה הראשי של העדה הבוכרית

בתקופת העלייה הגדולה של יהודי חבר העמים בשנות התשעים ובפרט יהודי בוכרה, הבין רבי פינחס את הצורך לעזור לבני העדה בראש ובראשונה להסדיר את ענייני יהדותם בישראל, והחליט לקחת על כתפיו את הנטל והמשא הכבד וכל מה שכרוך בכך. רבי פנחס ישב ימים כלילות לעסוק בענייני ההלכה ומתן תוקף ליהדותם של רבים מבני העדה ואף מעדות אחרות מאוחר יותר- ובכך קנה לו ניסיון רב ומוניטין בתחום זה וכן בענייני גיטין, עד שהיו רבים מהארץ ומהעולם משחרים לפתחו לשאול עצה ותושייה בענייני יהדות וגיטין. בד בבד, הגיע לרב הצעה לעסוק בדיני ממונות, אך הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהיה באותה עת הרב הראשי, הורה לו להמשיך לעסוק בענייני גיטין ובירורי יהדות. לאחר הקמת ארגון קונגרס יהודי בוכרה העולמי ע"י איש העסקים לב לבייב, הלה ביקש מרבי פנחס להיות רבה הראשי של העדה הבוכרית בישראל ובתפוצות ובכך להחזיר עטרה ליושנה כאשר הוא ממשיך את אבותיו בכהונה הראשית ברבנות העדה. רבי פינחס לא הסכים אך לבסוף התרצה להיות רבה הראשי של העדה, לאחר שהבין שהדבר יעזור ויתרום לביסוסם הרוחני של בני העדה. רבי פנחס דאג מאוד לענייני העדה בפרט העניינים התורניים והרוחניים עד יומו האחרון. בין היתר, דחף רבים מבני העדה ללמוד במוסדות תורניים ובכוללים ולהמשיך אף ללימודי רבנות ודיינות[2].

קווים לדמותו

מקורביו מעידים עליו, שהיה ירא שמים בתכלית, ענוותן גדול ושתקן גדול ולא היה מוציא מילה מיותרת מפיו. היה בעל אהבת ישראל גדולה ובעל חסד גדול ומכבד ומוקיר כל אדם, עזר אף לרבים מן הפונים בענייני ממון וגשמיות אע"פ שהוא עצמו היה חי בהצנע. היה בורח מכבוד ומפרסום ונחבא אל הכלים אך יחד עם זאת היה נוטל על עצמו אחריות ציבורית כמנהיג, היה ידוע בעבודת המידות שהייתה לו, היה אהוד ואהוב על כל החוגים התורניים ומקורב לגדולי ישראל באשר הם[3].

פטירתו

כארבע שנים לפני פטירתו, התגלתה אצלו מחלת הסרטן בכבד. לאחר שנותח הבריא מהמחלה, אך בשנה האחרונה לפני פטירתו שוב חזרה לו המחלה שממנה נפטר והלך לבית עולמו. מקורביו מספרים כי הרב התכונן לכך נפשית אך לא נתן תחושה לאיש להבין את גודל סבלו וצערו ותמיד התנהג בנחת ובישוב הדעת ובמאור פנים. בימיו האחרונים כבר היה תשוש מהמחלה ולא השתתף באירועים או קיבל קהל מחמת חולשתו. בליל ה' בחשוון (מוצאי שבת) קרא לבני ביתו ומקורביו ונפרד מהם, מיד למחרת בבוקר ביקש להניח תפילין ולקרות קריאת שמע ולברך על הבשמים, ומיד לאחר מכן יצאה נשמתו בטהרה. מסע ההלוויה יצא מבית הכנסת "שערי ציון" בבני ברק להר המנוחות בירושלים, בה השתתפו אלפים. הרב היה בן 79 בפטירתו[4].

משפחתו

הרב פינחס הכהן רבין הוא בן לשושלת משפחתית של תלמידי חכמים ודיינים שכיהנו גם כרבני העדה הבוכרית לאורך הדורות, ואשר להם ייחוס לעזרא הסופר. שם משפחתו המקורי של הרב הוא "חיימוב" על שם הסב הקדמון רבי יצחק חיים הכהן רבין בנו של רבי פנחס הכהן רבין המכונה "רבי פנחס הגדול", מייסד השושלת[5]. מאחר ששימשו כרבני העדה- עם הכיבוש הרוסי של בוכרה וגלילותיה ניתן להם הכינוי "רבין" שפירושו ברוסית הוא "רב"- ומאז הפך זה הכינוי לשם משפחתם בפועל. הרב נישא לבתו של רב המועצה האזורית גזר, הרב יצחק בניזרי. בין בניו הם הרב בן ציון הכהן רבין- דיין בבית הדין הרבני בפתח תקווה, הרב יצחק חיים הכהן רבין, עו"ד אלישיב רבין ואיש העסקים מאיר רבין (אשר היה מעורב בפרשת הולילנד). גיסיו הם הרב אברהם סאלים ראש ישיבת מאור התורה בירושלים, והרב יעקב עבאדי ראש ישיבת אמת ליעקב בירושלים.

הערות שוליים