הרב צפניה ערוסי
| לידה | כפר סיטרין |
|---|---|
| מקום מגורים | מודיעין עילית |
| חיבוריו | טהרת מש"ה |
| רבותיו | הרב יוסף קאפח, הרב מרדכי אליהו, הרב רצון ערוסי |
| דיין, רב קהילת ספרא - משכן שלום, פוסק תימני העוסק במשנת הרמב"ם | |
הרב צפניה ערוסי הוא רב, דיין ומחבר ספרים, הפועל להנחלת מסורת יהדות תימן ומשנת הרמב"ם. חיבר את הספר טהרת מש"ה העוסק בהלכות טהרת המשפחה.
ביוגרפיה
נולד בכפר סיטרין בד' בניסן תשכ"ח, לרב רצון ערוסי ולשרה לבית עוזירי. נימול על ידי הרב יוסף קאפח. בהמשך עבר עם הוריו לבני ברק ולעמנואל[1] ומשם לקריית אונו. גדל והתחנך על פי מסורת יהדות תימן (בלדי), בהשפעת אביו. למד בישיבה קטנה בית ישראל בבני ברק ולאחר מכן בישיבת מאור התלמוד ברחובות. התגייס לרבנות הצבאית ושירת בזיהוי חללים תר"ח (תחנת ריכוז חללים) בתפקיד מש"ק קו"ש (קליטה ושחרור). בהמשך למד אצל הרב מרדכי אליהו במסלול רבנות ודיינות בכולל יד הרב נסים ודרכי הוראה לרבנים, וכן למד אצל הרב יוסף קאפח, במיוחד לאחר נישואיו לבתו של הרב יוסף צדוק, מתלמידי הרב קאפח. השתתף בעריכת פרסומים שונים של דרכי הוראה לרבנים ומכון משנת הרמב"ם, ובכללם ערך עם יוסף פרחי את שלושת כרכי 'אמרי רצון' שבהם רוכזו מאמרי אביו. השתתף גם בעריכת כתבי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.[2]
נשוי ואב לשבעה, מתגורר במודיעין עילית ומשמש רב קהילת משכן שלום - ספרא במודיעין. מכהן כדיין בבית הדין לממונות דרכי הוראה לרבנים בראשות הרב יוסף אליהו. מרצה בקביעות בכנס העולמי לדיני ממונות ומשפט עברי, וחבר במערכת המוציאה את ספרי שערי צדק המסכמים את הרצאות הכנס, וכן חבר במערכת כתב העת מסורה ליוסף. נחשב מומחה למנהגי תימן ומהווה כתובת לפניות גם מחוץ לקהילתו, ושמו מוזכר בספרים תורניים מגוונים כמי שייעץ למחבר וסייע בכתיבת הספר.[3] מפרסם מאמרים גם בקבצי 'עומקא דפרשה' המופצים בבתי כנסת במודיעין עילית[4] ובמסגרות נוספות.
ספר טהרת מש"ה
ספר זה, שיצא לאור לראשונה בשנת תשע"ה,[5] עוסק בהלכות טהרת המשפחה על פי פסקי הרמב"ם, עם דגש על מנהגי יהדות תימן.[6][7] הספר מבוסס, בין היתר, על מחקר היסטורי של מנהג הנשים בתימן בתחום זה.[8] הספר זכה להסכמות של אביו הרב רצון ערוסי, הרב אליהו בקשי דורון, הרב יצחק יוסף, הרב דוד לאו, הרב מאיר מאזוז, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב שלמה יוסף מחפוד, הרב שלמה קורח, הרב עזריה בסיס והרב אברהם יצחק הכהן קוק (רחובות).[9]
לאחר פרסום הספר התעורר פולמוס בעקבות ביקורת של הרב יצחק רצאבי ואחרים, שטענו שיש בו היתרים שאינם מבוססים וכן טענות נוספות, הנוגעות בין היתר למשקל ההלכתי שיש לתת בפסיקה התימנית לספר שערי טהרה של הרב יחיא צאלח, במקרה של פער בינו ובין המנהג בפועל.[10] הרב ערוסי התייחס לפולמוס בנספח למהדורה השלישית של טהרת משה, שיצאה לאור בשנת תשפ"ה.[11]
קישורים חיצוניים
- תשובות הרב צפניה ערוסי באתר נצח ישראל
- שיעורי הרב צפניה ערוסי ביוטיוב
- רשימת הפרסומים של הרב צפניה ערוסי, בקטלוג הספרייה הלאומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:אסיף
'רב: כן' אינו ערך חוקי
שגיאות פרמטריות בתבנית:אסיף
'רב: כן' אינו ערך חוקי אסופת מאמרים של הרב צפניה ערוסי, באתר אסיף- הספר טהרת מש"ה (מהדורת תשע"ה) באוצר החכמה
- אשמורות עם הרב צפניה ערוסי, בית כנסת משכן שלום - ספרא
- הרב צפניה ערוסי, מדריך קצר לחודש ניסן והלכותיו, באתר נוסח תימן
הערות שוליים
- ↑ הרב צפניה ערוסי, הפסיקה התימנית, שיעור בישיבת ההסדר קרני שומרון.
- ↑ שערי עזיאל על הרמב"ם; ועוד.
- ↑ ראו למשל דעת כשרות 15 (שנתון בד"ץ יורה דעה), עמ' 6; ביכורי פנחס, עמ' כח; ויעשו כולם אגודה אחת, עמ' י; ספר זיכרון נחלת חיים, עמ' כה; הלכות שבת ויו"ט על פי משנתו ההלכתית של הרב קאפח, עמ' 13; ועוד.
- ↑ ראו למשל כאן.
- ↑ טהרת משה, בקטלוג הספרייה הלאומית.
- ↑ הרב צפניה ערוסי, פרקי דוגמה מספר "טהרת משה", מסורה ליוסף א-ב, תשס"ז, עמ' 145-130
- ↑ טהרת משה, באתר נצח ישראל
- ↑ מיכל רצון, מנהגי טהרת הנשים של עדת תימן, מסורה ליוסף ה, תשס"ח, עמ' 202-175
- ↑ הסכמות לספר טהרת משה, באתר נצח ישראל
- ↑ ראו כאן וכאן.
- ↑ וכן בהרצאתו: מסורת טהרת המשפחה בתימן במשנתו של מהר"י קאפח, כנס במלאת 14 שנה לפטירתו של הרב יוסף קאפח.