מודיעין עילית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קריית ספר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קריית ספר (פירושונים).
מודיעין עילית
200px
הכניסה למודיעין עילית, 2006
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעקב גוטרמן
גובה ממוצע[1] ‎283 מטר
תאריך ייסוד 1996
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 76,374 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 22
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.5% בשנה עד סוף 2019
  - צפיפות אוכלוסייה 15,812 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 3
תחום שיפוט[2] 4,830 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 195
31°55′53″N 35°02′12″E / 31.9315211104407°N 35.0367266687266°E / 31.9315211104407; 35.0367266687266
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
1 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2017[2]
0.3995
    - דירוג מדד ג'יני 160
לאום ודת[2]
יהודים: 100%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 22.4%
גילאי 5 - 9 20.5%
גילאי 10 - 14 15.0%
גילאי 15 - 19 9.0%
גילאי 20 - 29 12.0%
גילאי 30 - 44 16.2%
גילאי 45 - 59 3.7%
גילאי 60 - 64 0.3%
גילאי 65 ומעלה 0.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 79
–  יסודיים 46
–  על-יסודיים 37
תלמידים 22,805
 –  יסודי 17,420
 –  על-יסודי 5,385
מספר כיתות 797
ממוצע תלמידים לכיתה 28.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
פרופיל מודיעין עילית נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
http://www.modil.org.il
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014

העיר מוֹדִיעִין עִלִּית היא עיר חרדית, הממוקמת בהרי בנימין סמוך לקו הירוק, כ־6 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר מודיעין-מכבים-רעות. מודיעין עילית הוכרזה כעיר בשנת 2008[3], והיא היישוב הישראלי הגדול ביותר ביהודה ושומרון. בשנת 2019 התגוררו בה כ־75,000 תושבים.

היסטוריה

העיר נוסדה ב-1990 על ידי מספר יזמי נדל"ן חרדיים בעלי קרקעות בפאתי היישוב מתתיהו באמצעות "חברת קריית ספר בע"מ". התשתיות, הכבישים ומבני הציבור נבנו על קרקעות פרטיות. באוקטובר 1993 הקים משרד השיכון מנהלת הקמה ליישוב, והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996, והפכה לעיר במרץ 2008[4]. מודיעין עילית הייתה המועצה המקומית הגדולה בארץ עד הכרזתה כעיר.

הקמתה התאפיינה בנתוני פתיחה מאתגרים במיוחד: עיר שנבנתה על קרקעות פרטיות ללא ליווי ממשלתי, ללא תוכניות אב, וללא סיוע של מינהל מקרקעי ישראל. בנוסף, קופת פיתוח העיר נמצאה מרוששת מחוסר הכנסות בסיסי, בשל חוסר בהיטל השבחה וחילף היטל השבחה,[דרושה הבהרה] וכן מצב סוציו-אקונומי של תושביה במדרג 1 (הנמוך ביותר). למרות האמור, העיר התפתחה מהר ובהצלחה. מודיעין עילית זוכה מדי שנה בפרס ניהול תקין על ידי שר הפנים (היחידה עם דירוג סוציו-אקונומי 1 שזכתה לפרס זה).

בשנת 2005 החלה העיר להתרחב לכיוון מזרח על ידי בנייה של מאות יחידות דיור, על אדמות שתושבי הכפר הסמוך בלעין טענו לבעלות עליהן[5]. לאחר מספר עתירות לבג"ץ ועיכוב של למעלה משנה וחצי במהלכו נאסר אכלוס הדירות והמשך הבניה, ולאחר הכנת תוכנית מתאר חדשה שתיקנה את הפגמים שנפלו בקודמתה, וקבעה כי יושב המצב לקדמותו במובלעות של קרקע פרטית השייכות לפלסטינים והן יגודרו ותובטח נגישות אליהן, נקבע כי הבנייה במקום חוקית והותרו המשך האכלוס והבנייה[6].

גדר ההפרדה באזור, שעלתה לכותרות לאור המאבק של תושבי הכפר בלעין, תוכננה ונבנתה תחילה תוך התחשבות בצרכי התפתחותה העתידית של העיר ולא רק על פי שיקולים ביטחוניים[7]. בעקבות פסיקת בג"ץ, חויב אלוף הפיקוד לתכנן מחדש את תוואי הגדר באופן שלא יתחשב בטובת התפתחות העיר, אלא בתוואי ביטחוני בלבד, ובהתאם לכך נבנתה הגדר בצמוד לבתי התושבים והופקעו קרקעות שאושרו לבניה. באותה פסיקה איפשר ביהמ"ש לבעלי הקרקעות להגיש בקשה לפיצויים[6].

במרץ 2013 אושרה תוכנית המתאר העירונית, במסגרת התוכנית יבוצעו עבודות ניקוז ופתרון לבעיית ההצפות של נחל דולב[8].

בתחילת 2019 אושרה הרחבת אזור התעשייה של שילת[9]. במסגרת ההרחבה צפוי להיבנות במקום מרכז תעסוקה גדול שיכשיר עובדים חרדים מהעיר לעבודה בתחומי המחשוב והטכנולוגיה. כמו כן יוקם גם מסוף אוטובוסים כמענה לצורך המשמעותי של המגזר החרדי בתחבורה ציבורית.

באוגוסט 2019 פורסם כי שר התחבורה דאז, בצלאל סמוטריץ', החליט לקדם תוכנית שבמסגרתה יורחב כביש 446, ציר התחבורה העיקרים והחשובים במודיעין עילית. החלטה זו באה לספק פתרון לפקקים שמהם סבלו תושבי האזור במרבית שעות היום[10].

שם היישוב

מודיעין עילית נקראה במקור בפי בני המקום והציבור החרדי בארץ בשם קריית ספר, אולם ועדת השמות הממשלתית פסלה את השם משום שזה היה שמה של חברת הבנייה שבנתה את הפרויקט ומשום שקריית ספר המקראית רחוקה מאזור זה (והיא באזור חברון). השם שהתקבל באופן רשמי לקריית ספר עם השכונות הסמוכות הוא מודיעין עילית - וזאת בשל הסמיכות לעיר מודיעין.

ביוני 2018 החליטה מועצת העיר לשנות את שם העיר ל"איילת השחר" על שם ספרו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שנפטר כ-7 חודשים קודם לכן, אך טרם התקבל אישור של ועדת השמות[11]. איילת השחר הוא שמו של קיבוץ באצבע הגליל.

אוכלוסייה

העיר מאוכלסת בקהילות חרדיות מכל קשת הציבור החרדי. הייצוג הקהילתי הגדול הוא מהמגזר הליטאי, המתרכז בשכונה הגדולה בעיר, קריית ספר. עם זאת, ישנן קהילות נוספות כמו קהילות הספרדים, התימנים וכן קהילות חסידיות שקבעו את משכנם בעיר.

עם הקהילות החסידיות בעיר נמנות חצרות החסידים הגדולות בארץ: קרלין סטולין, ברסלב, ויז'ניץ, בויאן, ביאלא, מודז'יץ, אלכסנדר, סדיגורה, בוהוש ועוד. בעיר גם ממוקמת חצרו של האדמו"ר מיערוסלב תושב שכונת ברכפלד ובית מדרשו של האדמו"ר מאונגוואר תושב שכונת גרין פארק. בשלהי שנת 2008 הוקמה בשכונת ברכפלד הספרייה החסידית על ידי בית חב"ד מודיעין עילית.

רב העיר הוא הרב מאיר קסלר, בנו וממלא מקומו של הרב הראשון הרב שמחה קסלר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים במודיעין עילית 76,374 תושבים (מקום 22 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, למודיעין עילית דירוג של 1 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 3.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 4,612 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).[12] קצב הילודה במודיעין עילית גבוה במיוחד: מדי שבוע נולדים בעיר בממוצע כ-55 תינוקות[13]; כמעט 3,000 בשנה.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

העיר נמצאת במקום הרביעי בשיעור צפיפות האוכלוסין, כ-13,000 תושבים לקמ"ר (לאחר בני ברק, גבעתיים ובת ים).

מרבית התושבים בעיר (65%) הם ילדים ונערים עד גיל 18, מה שיוצר ביקוש רב לגני ילדים ומוסדות חינוך.

לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו ב-4.12.19 עבור השנים 2013–2017, נמצא שתוחלת החיים במודיעין עילית היא הגבוהה בישראל ועומדת על 87.6 שנים.

שכונות

השכונות המרכזיות בעיר הן:

  • קריית ספר - השכונה המרכזית של העיר, מחולקת בדרך כלל לשתים: הגבעה הצפונית שהיא השכונה הוותיקה ביותר בעיר, והגבעה הדרומית החדשה יותר.
  • אחוזת ברכפלד - השכונה הצפונית של העיר. נבנתה על ידי חברת "ציפחה אינטרנשיונל" וקרויה על שם היזם מאיר ברכפלד שעמד בראשה.
  • נאות הפסגה - שכונה מזרחית של העיר לצד דרום מעל שכונות חפציבה וגרין פארק. נבנתה על ידי חברת "נאות הפסגה". לאחר שזו נקלעה לקשיים מונו לה מפרק וכונס נכסים שבמרץ 2011 החלו למכור ליזמים פרטיים את שארית הקרקעות שבבעלות החברה. בשנת 2017 החלה חברת קריית ספר בבניה מחודשת של המשך השכונה, לאחר שקנתה את רוב הקרקעות הנותרות בשכונה.
  • גרין פארק - חפציבה - שכונה מזרחית של העיר לצד צפון, שם כולל לשתי שכונות. נחלת חפציבה, אשר נבנתה על ידי חברת חפציבה. לאחר שזו פשטה רגל הבניינים שבנייתם החלה הושלמו על ידי סולל בונה. שאר המגרשים נמכרו לקבוצות רכישה. גרין פארק, נבנתה במקור על ידי דניה סיבוס (מקבוצת אפריקה ישראל). גם שכונה זו סבלה בבנייתה מפשיטות רגל והליכים משפטיים שליוו את היזמים. בסופו של דבר השכונה נבנתה בכמה שלבים וקבוצות. בחלקם אף נכנסו קהילות מגוונות לשכונה. בתחילת שנת 2009 נרכשו חלק מקרקעותיה על ידי קבוצת רכישה של חסידי בויאן שהקימה במקום את "הקריה החסידית" וחלק נבנה על ידי "ניהול ודיור".
רבני השכונות הם:
    • הרב מאיר קסלר - רב העיר
    • הרב ישראל זיכרמן - רב שכונת ברכפלד
    • הרב שלמה פוזן - רב שכונת נאות הפסגה
    • הרב חנניא יו"ט ליפא ליוש - רב שכונת גרין פארק
    • הרב יצחק לוקסנבורג - רב הגבעה הצפונית

מוסדות חינוך

ישיבות גדולות

ישיבת מיר ברכפלד


סמינרים לבנות

  • סמינר לבנות בהנהלת הרב פוירשטיין
  • סמינר מאיר בהנהלת קובי רוזנשטיין והרב קרפט
  • סמינר מעלות שרה בהנהלת אושרת טולידאנו
  • סמינר נתיבות חכמה בהנהלת זהבה הגר
  • סמינר מכון בית יעקב למורות - סניף של הסמינר הישן בירושלים
  • סמינר בנות בת שבע בהנהלת יעל וייס

פוליטיקה מקומית

ראש מועצת מודיעין עילית הראשון שכיהן בתפקיד כממונה על ידי משרד הפנים הוא יוסף שוינגר.

החל משנת 2000 מכהן כראש העיר יעקב גוטרמן מדגל התורה ברציפות זו הקדנציה החמישית. בשלוש הקדנציות הראשונות לא התמודד מולו מועמד אחר. במערכות הבחירות האלו (בשנים 2000, 2005 ו-2008) הוגשה לוועדת הבחירות רק רשימת מועמדים אחת המשותפת לפלגים השונים בעיר, זאת בהוראה ישירה של רבני העיר, לכן, בהתאם לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות בישראל לא התקיימה הצבעה וגוטרמן והרשימה המשותפת הוכרזו כזוכים.

בשנת 2013 (תשע"ד) נערכו לראשונה בחירות לעיריית מודיעין עילית, יעקב גוטרמן שהיה ראש רשימת יהדות התורה ומועמדה לראשות העיר נבחר לקדנציה רביעית ברוב גדול של 85.5%. למועצה נבחרו 13 נציגים של יהדות התורה, 2 נציגים ממפלגת ש"ס ו-2 ממפלגת בני תורה.

בשנת 2018 (תשע"ט) נערכו שוב בחירות לעיריית מודיעין עילית, יעקב גוטרמן שעמד שוב בראש רשימת יהדות התורה נבחר שוב לראשות העיר ברוב גדול של 88.8%. הרכב המועצה נשאר על כנו גם לאחר בחירות אלו. 13 נציגים ליהדות התורה, 2 למפלגת ש"ס ו-2 למפלגת בני תורה.

כלכלה

בכניסה לעיר יש מרכז מסחרי גדול אשר בתוכו משרדים של כמה חברות הייטק, הבולטת שבהם היא חברת מטריקס שמעסיקה מאות רבות מתושבי המקום.

כן הוקמו בעיר עוד כמה מרכזים מסחריים במשך השנים. העירייה מעודדת פתיחת מקומות תעסוקה ייעודיים בעיר עבור נשות העיר.

תקציב העירייה לשנת 2013 עמד על 194 מיליון ש"ח.

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית בעיר מופעלת על ידי חברת קווים עילית מאז קיץ 2013. החברה זכתה במכרז שערך משרד התחבורה בשנת 2012. לפני כן, בשנים 2002 - 2013, הפעילה את התחבורה הציבורית חברת סופרבוס, שהחליפה את חברת אגד.

בעיות תחבורתיות

העיר סובלת מחוסר משמעותי בתשתיות תחבורה תקינות. לעיר נתיב בודד המשמש לכניסה ויציאה היוצר "צוואר בקבוק" ומקשה על התנועה לעיר. הכניסה העיקרית לעיר תוכננה מכיוון כביש 443 ישירות מצומת מכבים, אך העניין תקוע כבר שנים בהליכי תכנון. במקום זאת הנכנסים לעיר נאלצים להשתמש בכביש 446 אשר אינו מיועד לכמות כל כך גדולה של אמצעי תחבורה.

כביש 446 הוא כביש חד נתיבי לכל כיוון, מפותל ומאריך את הדרך לעיר באורכו ובפקקים שנוצרים בו בשעות העומס. קיימת גם בעיה ביטחונית ובטיחותית במצב הקיים, עקב הנתיב היחיד המשמש את עוברי הדרך לעיתים כשמתרחשת תאונה על הציר - העיר נחסמת למספר שעות. ב-31 במאי 2016 נחסמה העיר על ידי משאית שהתהפכה, במשך כשבע שעות הייתה העיר סגורה. ובמספר מקרים של חסימת הציר העיר שותקה לחלוטין.

בתאריך 17 בדצמבר 2016 אישר משרד התחבורה כביש גישה חדש לעיר[14], שצפוי לצאת ממזרח העיר ולהתחבר ישירות לכביש 443, ולהקל משמעותית על עומסי התנועה הנוצרים בשעות העומס. בניית הכביש צפויה להסתיים בסוף 2022.

תשתיות אזרחיות

על פי דו"ח מבקר המדינה, חיברה העירייה ביוני 2008 באופן פיראטי, את מערכת הביוב שלה למערכת הביוב של מודיעין-מכבים-רעות[15]. באוגוסט פסק בית המשפט המחוזי כי על העירייה לנתק את החיבור לא יאוחר מה-25 בחודש. החיבור לא נותק אך מאז הגיעו הרשויות להסדר ביניהן, והביוב של העיר מוזרם למתקן טיהור שפכים איילון.

אתרים בעלי עניין

מבט פנורמי על שכונת ברכפלד מכיוון קריית ספר

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

ויקישיתוף ראו מודיעין עילית בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. עידן יוסף, עיר חדשה בשטחים: מודיעין עילית, חדשות מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2008
  4. משה ויסברג, עיר האברכים: כך הוקמה מודיעין עילית, באתר בחדרי חרדים, 3 בספטמבר 2017
  5. עקיבא אלדר, המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח, באתר הארץ
    עקיבא אלדר, מאות יחידות דיור נבנות באופן לא חוקי ליד בילעין, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2005
  6. 6.0 6.1 בג"ץ 143/06 ראש מועצת הכפר בילעין ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-5 בספטמבר 2007
  7. בג"ץ 8414/05 אחמד עיסא עבדאללה יאסין, ראש המועצה הכפרית בילעין נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-4 בספטמבר 2007
  8. חיים לב, אושרה תכנית המתאר למודיעין עילית, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2013
  9. יהודה גולן, http://www.mnews.co.il/stories/8298, mnews, ‏27/2/2019
  10. חדשות כיפה, ‏בשורה לתושבי בנימין: אושרה הרחבת הכביש המוביל לאזור המרכז, באתר כיפה, 21 באוגוסט, 2019 15:35
  11. ישראל חבר, מודיעין עילית: אשפה שהיא קודש קדשים, 13 ביוני 2018, באתר כל הזמן
  12. פרופיל מודיעין עילית באתר הלמ"ס
  13. יתד נאמן, י"ד תשרי תשע"ב
  14. "אושר הכביש שיחבר בין מודיעין עילית וכפר האורנים לצומת מכבים", באתר עיריית מודיעין עילית.
  15. דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2008
Neot hapisga.JPG Gader hahaha.JPG Residential buildings in Modi'in Illit.JPG
נאות הפסגה
גדר הביטחון הצמודה לנאות הפסגה
ברכפלד, 2006


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0