מודיעין עילית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קריית ספר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קריית ספר (פירושונים).
מודיעין עילית
ModiinIlit.svg
הכניסה למודיעין עילית, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעקב גוטרמן
גובה ממוצע[1] ‎283 מטר
תאריך ייסוד 1996
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 85,910 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 21
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.7% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 21,108 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 2
תחום שיפוט[2] 4,070 דונם
    - דירוג ארצי 195
31°55′53″N 35°02′12″E / 31.9315211104407°N 35.0367266687266°E / 31.9315211104407; 35.0367266687266
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
1 מתוך 10
    - דירוג ארצי 250
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3894
    - דירוג ארצי 161
לאום ודת[2]
יהודים: 100%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 20.0%
גילאי 5 - 9 19.3%
גילאי 10 - 14 16.4%
גילאי 15 - 19 10.4%
גילאי 20 - 29 12.0%
גילאי 30 - 44 15.4%
גילאי 45 - 59 5.1%
גילאי 60 - 64 0.4%
גילאי 65 ומעלה 1.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 85
–  יסודיים 48
–  על-יסודיים 41
תלמידים 26,696
 –  יסודי 19,825
 –  על-יסודי 6,871
מספר כיתות 979
ממוצע תלמידים לכיתה 27.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מודיעין עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.modil.org.il
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014

מודיעין עילית היא עיר חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־6 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.

מודיעין עילית נבנתה ב1993 כמועצה מקומית ונקראה 'קריית ספר', בשנת 2008 הוכרזה כעיר[4], וכיום, היא היישוב היהודי הגדול ביותר ביהודה ושומרון. באוקטובר 2023 התגוררו בה כ־87,200 תושבים[5]

היסטוריה

העיר נוסדה ב-1990 על ידי מספר יזמי נדל"ן חרדיים[6] בעלי קרקעות בפאתי היישוב מתתיהו באמצעות "חברת קריית ספר בע"מ". התשתיות, הכבישים ומבני הציבור נבנו על קרקעות פרטיות. באוקטובר 1993 הקים משרד השיכון מנהלת הקמה ליישוב, והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996, והפכה לעיר במרץ 2008[7]. מודיעין עילית הייתה המועצה המקומית הגדולה בארץ עד הכרזתה כעיר.

הקמתה התאפיינה בנתוני פתיחה מאתגרים במיוחד: עיר שנבנתה על קרקעות פרטיות ללא ליווי ממשלתי, ללא תוכניות אב, וללא סיוע של מינהל מקרקעי ישראל. בנוסף, קופת פיתוח העיר נמצאה מרוששת מחוסר הכנסות בסיסי, בשל חוסר בהיטל השבחה וחלף היטל השבחה,[8] וכן מצב סוציו-אקונומי של תושביה במדרג 1 (הנמוך ביותר). למרות האמור, העיר התפתחה מהר ובהצלחה. מודיעין עילית זוכה מדי שנה בפרס ניהול תקין על ידי שר הפנים (היחידה עם דירוג סוציו-אקונומי 1 שזכתה לפרס זה).

בשנת 2005 החלה העיר להתרחב לכיוון מזרח על ידי בנייה של מאות יחידות דיור, על אדמות שתושבי הכפר הסמוך בלעין טענו לבעלות עליהן[9]. לאחר מספר עתירות לבג"ץ ועיכוב של למעלה משנה וחצי במהלכו נאסר אכלוס הדירות והמשך הבנייה, ולאחר הכנת תוכנית מתאר חדשה שתיקנה את הפגמים שנפלו בקודמתה, וקבעה כי יושב המצב לקדמותו במובלעות של קרקע פרטית השייכות לפלסטינים והן יגודרו ותובטח נגישות אליהן, נקבע כי הבנייה במקום חוקית והותרו המשך האכלוס והבנייה[10].

גדר ההפרדה באזור, שעלתה לכותרות לאור המאבק של תושבי הכפר בלעין, תוכננה ונבנתה תחילה תוך התחשבות בצורכי התפתחותה העתידית של העיר ולא רק על פי שיקולים ביטחוניים[11]. בעקבות פסיקת בג"ץ, חויב אלוף הפיקוד לתכנן מחדש את תוואי הגדר באופן שלא יתחשב בטובת התפתחות העיר, אלא בתוואי ביטחוני בלבד, ובהתאם לכך נבנתה הגדר בצמוד לבתי התושבים והופקעו קרקעות שאושרו לבנייה. באותה פסיקה איפשר ביהמ"ש לבעלי הקרקעות להגיש בקשה לפיצויים[10].

במרץ 2013 אושרה תוכנית המתאר העירונית. במסגרת התוכנית בוצעו עבודות ניקוז לפתרון בעיית ההצפות של נחל דולב, מחדל מתמשך שגבה את חייה של ילדה תושבת העיר שנפלה אל הנחל[דרושה הבהרה][12].

בתחילת 2019 אושרה הרחבת אזור התעשייה של שילת[13]. במסגרת ההרחבה צפוי להיבנות במקום מרכז תעסוקה גדול שיכשיר עובדים חרדים מהעיר לעבודה בתחומי המחשוב והטכנולוגיה. כמו כן יוקם גם מסוף אוטובוסים כמענה לצורך המשמעותי של המגזר החרדי בתחבורה ציבורית.

שם היישוב

מודיעין עילית נקראה במקור בפי בני המקום והציבור החרדי בארץ בשם קריית ספר, אולם ועדת השמות הממשלתית פסלה את השם משום שזה היה שמה של חברת הבנייה שבנתה את הפרויקט ומשום שקריית ספר המקראית רחוקה מאזור זה (והיא באזור חברון). השם שהתקבל באופן רשמי הוא מודיעין עילית – בשל הסמיכות לעיר מודיעין. השם קריית ספר נשאר בתור שמן של השכונות הוותיקות בעיר (הגבעה הצפונית והגבעה הדרומית), שהרחובות בהן קרויים על שם ספרים תורניים. באופן בלתי רשמי העיר כולה עדיין נקראת קריית ספר.

ביוני 2018 החליטה מועצת העיר לשנות את שם העיר ל"איילת השחר" על שם ספרו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שנפטר כ-7 חודשים קודם לכן, אך טרם התקבל אישור של ועדת השמות[14] זאת מחמת שאיילת השחר הוא שמו של קיבוץ באצבע הגליל.

אוכלוסייה

העיר מאוכלסת בקהילות חרדיות מכל גווני הציבור החרדי. הייצוג הקהילתי הגדול הוא ממגזר בוגרי הישיבות הליטאיות והספרדיות, עם זאת, ישנן קהילות חסידיות שקבעו את משכנן בעיר, ומתרכזים ברובם בשכונת ברכפלד.

בין הקהילות החסידיות בעיר נמנות חצרות החסידים הגדולות בארץ: קרלין סטולין, ברסלב, ויז'ניץ, בויאן, ביאלא, מודז'יץ, צאנז, אלכסנדר, סדיגורה, בוהוש, פינסק קרלין, קהילת 'ישיבת המתמידים' ועוד. בשכונת ברכפלד ממוקם בית הכנסת והקהילה של רבי שלמה לייב רוקח האדמו"ר מיערוסלב, ובשכונת גרין פארק ממוקם בית מדרשו של האדמו"ר מאונגוואר- מודיעין עילית.

רב העיר הוא הרב מאיר קסלר, בנו וממלא מקומו של הרב הראשון הרב שמחה קסלר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים במודיעין עילית 85,910 תושבים (מקום 21 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 2.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,612 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[15]

שיעור הילודה במודיעין עילית גבוה במיוחד: מדי שבוע נולדים בעיר בממוצע כ-55 תינוקות[16]; כמעט 3,000 בשנה.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

העיר נמצאת במקום השני בשיעור צפיפות האוכלוסין, כ-13,000 תושבים לקמ"ר (לאחר בני ברק).

מרבית התושבים בעיר (65%) הם ילדים ונערים עד גיל 18, מה שיוצר ביקוש רב לגני ילדים ומוסדות חינוך.

לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו ב-4.12.19 עבור השנים 2013–2017, נמצא שתוחלת החיים במודיעין עילית היא הגבוהה בישראל ועומדת על 87.6 שנים.

שכונות

השכונות בעיר הן:

  • קריית ספר – השכונה המרכזית של העיר, מחולקת בדרך כלל לשתים: הגבעה הצפונית שהיא השכונה הוותיקה ביותר בעיר, והגבעה הדרומית החדשה יותר.
  • אחוזת ברכפלד – השכונה הצפונית של העיר. נבנתה על ידי חברת "ציפחה אינטרנשיונל" וקרויה על שם היזם מאיר ברכפלד שעמד בראשה.
  • חפציבה – שכונה מזרחית של העיר לצד דרום. נבנתה על ידי חברת חפציבה. לאחר שזו פשטה רגל, הבניינים שבנייתם החלה הושלמו על ידי סולל בונה. שאר המגרשים נמכרו לקבוצות רכישה.
  • גרין פארק – שכונה הצמודה לשכונת חפציבה. נבנתה במקור על ידי דניה סיבוס (מקבוצת אפריקה ישראל). גם שכונה זו סבלה בבנייתה מפשיטות רגל והליכים משפטיים שליוו את היזמים. בסופו של דבר השכונה נבנתה בכמה שלבים וקבוצות. בחלקם אף נכנסו קהילות מגוונות לשכונה. בתחילת שנת 2009 נרכשו חלק מקרקעותיה על ידי קבוצת רכישה של חסידי בויאן שהקימה במקום את "הקריה החסידית" וחלק נבנה על ידי "ניהול ודיור".
  • נאות הפסגה – שכונה מזרחית של העיר מצפון לשכונות חפציבה וגרין פארק ולנחל דולב. נבנתה על ידי חברת "נאות הפסגה". לאחר שזו נקלעה לקשיים מונו לה מפרק וכונס נכסים שבמרץ 2011 החלו למכור ליזמים פרטיים את שארית הקרקעות שבבעלות החברה. בשנת 2017 החלה חברת קריית ספר בבנייה מחודשת של המשך השכונה, לאחר שקנתה את רוב הקרקעות הנותרות בשכונה, שכונה זו מחולקת לשני חלקים: השכונה הוותיקה נקראת נאות הפסגה, והשכונה החדשה הנקראת נאות עילית.
  • נופי עילית – שכונה מזרחית של העיר, צמודה מצפון לשכונת נאות הפסגה. נבנתה על ידי חברת 'נופי עילית' ונקראת על שמה.
  • גן הדסים – שכונה מזרחית של העיר, צמודה מצפון לשכונת נופי עילית. נקראת על שם האולם וגן-האירועים 'גן הדסים' שנמצא בסמוך. זוהי השכונה החדשה ביותר בעיר.

מוסדות חינוך

ישיבות גדולות

ישיבת מיר ברכפלד

ישיבות קטנות

  • ישיבת 'דרך התורה'[18] בראשות הרב מיכאל צבי גרוס, מונה כ-150 תלמידים.
  • ישיבת 'היכל יוסף' בראשות הרב ברוך לזרוס, מונה כ-290 תלמידים.
  • ישיבת 'חמדת משה' בראשות הרב בנימין זאב פפנהים ומונה 200 תלמידים.
  • ישיבת 'נצח התורה' בראשות הרב טוביה יעקבזון.
  • ישיבת 'ארחות יעקב' בראשות הרב שלמה יעקבזון.
  • ישיבת 'תורת אליהו' בראשות הרב נפתלי מאיר פאלק והרב ישראל בונים שרייבר
  • ישיבת 'תורת מרדכי' בראשות הרב יהודה אריה כ"ץ והרב חיים יצחק זלושינסקי, ובנשיאות הרב ישראל מאיר דרוק ומשתייכת למוסדותיו תפארת ישראל, מונה כ-180 תלמידים.
  • ישיבת 'חדות התלמוד' בראשות הרב יצחק רוזנבלט, הישיבה משתיכת לפלג הירושלמי.
  • ישיבת 'עטרת יוסף שלום' – סורוצקין, בראשות הרב זאב יעקבזון והרב דוד קסלר והרב אהרון דוד וסרמן, תחת מוסדות 'עטרת שלמה' בראשות הרב שלום בער סורוצקין מונה כ-200 תלמידים.
  • ישיבת 'מלכות התורה' בראשות הרב רוזנטלר.
  • ישיבת 'תפארת מרדכי' - סלבודקה, בנשיאות הרב משה הלל הירש בראשות הרב יצחק כהנא.
  • ישיבת 'באר החיים' - בראשות הרב אברהם איצקוביץ'.
  • ישיבת 'אוהל יוסף' בראשות הרב אהרן דב פרוינד.
  • ישיבת 'דרכה של תורה' המשוייכת לחוג חזון איש ועומדת בנשיאות הרב ישראל מנחם הירשפלד[19].
  • ישיבת 'חזון דוד'.
  • ישיבת 'אור יחזקאל'.
  • ישיבת תורת אהרון, בראשות הרב וייזר.

סמינרים לבנות

  • סמינר פוירשטיין בהנהלת הרב אהרן פויירשטיין.
  • סמינר מאיר בהנהלת הרב יעקב רוזנשטיין והרב קרפט.
  • סמינר מעלות שרה בהנהלת אושרת טולידאנו.
  • סמינר נתיבות חכמה בהנהלת זהבה הגר.
  • סמינר מכון בית יעקב למורות – סניף של הסמינר הישן בירושלים.
  • סמינר בנות בת שבע (צימרמן) בהנהלת יעל וייס.
  • סמינר 'החדש' בהנהלת פרידי שוּבּ, הסמינר משתייך לפלג הירושלמי.

ממשל מקומי

ראש מועצת מודיעין עילית הראשון שכיהן בתפקיד כממונה על ידי משרד הפנים הוא יוסף שוינגר.

החל משנת 2000 מכהן כראש העיר יעקב גוטרמן מדגל התורה ברציפות זו הקדנציה החמישית. בשלוש הקדנציות הראשונות לא התמודד מולו מועמד אחר. במערכות הבחירות האלו (בשנים 2000, 2005 ו-2008) הוגשה לוועדת הבחירות רק רשימת מועמדים אחת המשותפת לפלגים השונים בעיר, זאת בהוראה ישירה של רבני העיר, לכן, בהתאם לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות בישראל לא התקיימה הצבעה וגוטרמן והרשימה המשותפת הוכרזו כזוכים.

בשנת 2013 (תשע"ד) נערכו לראשונה בחירות לעיריית מודיעין עילית. יעקב גוטרמן, שהיה ראש רשימת יהדות התורה ומועמדה לראשות העיר, נבחר לקדנציה רביעית ברוב גדול של 85.5%. למועצה נבחרו 13 נציגים של יהדות התורה, 2 נציגים ממפלגת ש"ס ו-2 ממפלגת בני תורה.

בשנת 2018 (תשע"ט) נערכו שוב בחירות לעיריית מודיעין עילית, ויעקב גוטרמן שעמד שוב בראש רשימת יהדות התורה נבחר שוב לראשות העיר ברוב גדול של 88.8%. הרכב המועצה נשאר על כנו גם לאחר בחירות אלו. 13 נציגים ליהדות התורה, 2 למפלגת ש"ס ו-2 למפלגת בני תורה.

ראשי מועצה מקומית ועיריית מודיעין עילית
יוסף שוינגר (מועצה) יעקב אשר גוטרמן (מועצה) יעקב אשר גוטרמן (עירייה)
1996-2000 2000-2008 2008

כלכלה וממשל

בכניסה לעיר יש מרכז מסחרי גדול שבו משרדים של כמה חברות היי-טק, הבולטת שבהם היא חברת מטריקס שמעסיקה מאות מתושבי המקום. בעיר הוקמו עוד כמה מרכזים מסחריים במשך השנים. מיזמי תעסוקה נוספים נפתחו בעיר עם השנים ומהווים פתרון חלקי לנושא התעסוקה. ביניהם: מוקד שירות של חברת ויזה כאל, מוקד תמיכה טכנית של בזק, ושירות לקוחות citybook. תקציב העירייה בשנת 2021 היה כ־336 מיליון ש"ח.

בעיר תחנת משטרה, כחלק ממרחב השומרון השייך למחוז יהודה ושומרון.

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית בעיר מופעלת על ידי חברת קווים עילית מאז קיץ 2013. החברה זכתה במכרז שערך משרד התחבורה בשנת 2012. לפני כן, בשנים 2002–2013, הפעילה את התחבורה הציבורית חברת סופרבוס, שהחליפה את חברת אגד.

בעיות תחבורתיות

העיר סובלת מחוסר משמעותי בתשתיות תחבורה תקינות. לעיר נתיב בודד המשמש לכניסה ויציאה היוצר "צוואר בקבוק" ומקשה על התנועה לעיר. הכניסה העיקרית לעיר תוכננה מכיוון כביש 443 ישירות מצומת מכבים, אך העניין תקוע כבר שנים בהליכי תכנון. במקום זאת הנכנסים לעיר נאלצים להשתמש בכביש 446 שאינו מיועד לכמות כל כך גדולה של אמצעי תחבורה.

כביש 446 הוא כביש חד-נתיבי לכל כיוון; הוא מפותל ומאריך את הדרך לעיר באורכו ובפקקים שנוצרים בו בשעות העומס. קיימת גם בעיה ביטחונית ובטיחותית במצב הקיים – עקב היותו הנתיב היחיד המשמש את כלי הרכב, לעיתים כשמתרחשת בו תאונה, העיר נחסמת למספר שעות. ב-31 במאי 2016 נחסמה העיר על ידי משאית שהתהפכה, ובמשך כשבע שעות הייתה העיר סגורה. במספר מקרים של חסימת הציר העיר שותקה לחלוטין.

בתאריך 17 בדצמבר 2016 אישר משרד התחבורה כביש גישה חדש לעיר[20], שצפוי לצאת ממזרח העיר ולהתחבר ישירות לכביש 443, ולהקל משמעותית על עומסי התנועה הנוצרים בשעות העומס, אולם תכנית זאת מתעכבת עקב התנגדות הארגונים הירוקים.

באוגוסט 2019 פורסם כי שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' החליט לקדם תוכנית שבמסגרתה יורחב כביש 446, המהווה כיום את ציר התחבורה היחיד של העיר. החלטה זו באה לספק פתרון לפקקים שמהם סבלו תושבי האזור במרבית שעות היום[21]. לקראת סוף שנת 2022 החלו עבודות להרחבת כביש הגישה היחיד לעיר – כביש 446.

תשתיות אזרחיות

על פי דו"ח מבקר המדינה, חיברה העירייה ביוני 2008 באופן פיראטי את מערכת הביוב שלה למערכת הביוב של מודיעין-מכבים-רעות[22]. באוגוסט פסק בית המשפט המחוזי כי על העירייה לנתק את החיבור לא יאוחר מה-25 בחודש. החיבור לא נותק אך מאז הגיעו הרשויות להסדר ביניהן, והביוב של העיר מוזרם למתקן טיהור שפכים איילון.

אתרים בעלי עניין

  • שמורת טבע שמורת אלוני בילעין – אחד השרידים הבודדים לחורש הים תיכוני בהרי בנימין
  • ח'רבת בד עיסא – שרידי ישוב חקלאי יהודי מתקופת בית שני ובמרכזו בית כנסת עתיק
  • חורבת אבו א-דנין – שרידי ישוב חקלאי יהודי מתקופת בית שני
  • מערת נטיפים – נתגלתה במהלך חפירות להקמת שכונת נאות עילית, וכיום קבורה תחת בניין ברחוב רמב"ם הסמוך לכיכר בית שמאי
מבט פנורמי על שכונת ברכפלד מכיוון קריית ספר

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודיעין עילית בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודיעין עילית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ עידן יוסף, עיר חדשה בשטחים: מודיעין עילית, חדשות מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2008
  5. ^ https://data.gov.il/dataset/residents_in_israel_by_communities_and_age_groups/resource/64edd0ee-3d5d-43ce-8562-c336c24dbc1f
  6. ^ הרב דוד שרייבר, הרב יצחק טיקוצ'ינסקי, הרב קורלנסקי
  7. ^ משה ויסברג, עיר האברכים: כך הוקמה מודיעין עילית, באתר בחדרי חרדים, 3 בספטמבר 2017
  8. ^ נוהל חלף היטל השבחה באתר רשות מקרקעי ישראל
  9. ^ עקיבא אלדר, המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח, באתר הארץ
    עקיבא אלדר, מאות יחידות דיור נבנות באופן לא חוקי ליד בילעין, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2005
  10. ^ 10.0 10.1 בג"ץ 143/06 ראש מועצת הכפר בילעין ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-5 בספטמבר 2007
  11. ^ בג"ץ 8414/05 אחמד עיסא עבדאללה יאסין, ראש המועצה הכפרית בילעין נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-4 בספטמבר 2007
  12. ^ חיים לב, אושרה תכנית המתאר למודיעין עילית, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2013
  13. ^ יהודה גולן, http://www.mnews.co.il/stories/8298, mnews, ‏27/2/2019
  14. ^ ישראל חבר, מודיעין עילית: אשפה שהיא קודש קדשים, 13 ביוני 2018, באתר כל הזמן
  15. ^ פרופיל מודיעין עילית באתר הלמ"ס
  16. ^ יתד נאמן, י"ד תשרי תשע"ב
  17. ^ ’חדק”ס’ (חדרה קריית ספר) בעגה הישיבתית, זאת מחמת שהישיבה נוסדה כסניף של ישיבת כנסת יצחק.
  18. ^ https://www.bhol.co.il/news/181238
  19. ^ מראשי ישיבת זכרון מיכאל
  20. ^ "אושר הכביש שיחבר בין מודיעין עילית וכפר האורנים לצומת מכבים", באתר עיריית מודיעין עילית.
  21. ^ חדשות כיפה, ‏בשורה לתושבי בנימין: אושרה הרחבת הכביש המוביל לאזור המרכז, באתר כיפה, 21 באוגוסט, 2019 15:35
  22. ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2008
Neot hapisga.JPG Gader hahaha.JPG Residential buildings in Modi'in Illit.JPG
נאות הפסגה
גדר הביטחון הצמודה לנאות הפסגה
ברכפלד, 2006


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0