הרב שמואל ברוט
 | |
| הרב ברוט בתקופת כהונתו כחבר הסיים | |
| לידה |
אוגוסט 1885 כ"ט באב ה'תרמ"ה לודז', האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
29 במרץ 1963 (בגיל 77) ה' בניסן ה'תשכ"ג תל אביב, ישראל  |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
| תאריך עלייה | 1951 |
| מדינה | הרפובליקה הפולנית השנייה, בלגיה, ארצות הברית, ישראל |
| תקופת הפעילות | 1906–1963 (כ־57 שנים) |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| תפקידים נוספים | חבר הסיים הפולני; חבר הוועד הפועל הציוני; נשיא המזרחי בפולין |
| רבותיו | הרב מאיר יחיאל הלוי הולשטוק |
| חיבוריו | "סוגיות בקדשים" |
| בת זוג | פסה לבית זיבנברג |
| אב | מיכאל יחזקאל ברוט |
| אם | רבקה לבית פלאטו |
| מספר צאצאים | 5 |
הרב שמואל יום טוב הלוי ברוט[1] (כ"ט באב ה'תרמ"ה, אוגוסט 1885 - ה' בניסן ה'תשכ"ג) היה רב, דיין ועסקן ציבור פולני. כיהן כרב בכמה ערים בפולין, באנטוורפן ובניו יורק, חבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, חבר הסיים הפולני ונשיא המזרחי בפולין.
חייו
בפולין
נולד בלודז' שבפולין (אז תחת שלטון האימפריה הרוסית) למיכאל יחזקאל ברוט ורבקה לבית פלאטו. הושפע מדמותו של רב העיר, אליהו חיים מייזל[2]. כשהיה בן שש אביו נפטר, והוא גדל אצל סבו ר' שלמה פלאטו, שהיה מחסידי רבי גרשון חנוך ליינר מראדזין. סבו לקחו לפני חגיגת בר המצווה שלו אל האדמו"ר ר' מאיר יחיאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה, שהתרשם ממנו וביקש שהנער יישאר ללמוד אצלו. במשך חמש שנים שהה בחצרו של האדמו"ר מאוסטרובצה, למד מתורתו והודרך ממנו באופן אישי, ואף הפך ל"סופרו" של האדמו"ר המוציא ומביא לפניו את השאלות ההלכתיות שהופנו כלפיו ואת תשובותיו עליהן.
בסביבות 1906 נשא את פסה בת הרב אברהם זיבנברג, חבר ועד הרבנים בוורשה, והיה סמוך על שולחן חותנו. בסביבות 1910 הוזמן לכהן כרב בקהילת בז'שץ' קויאבסקי (בריסק קויאבסק, בריסק דקויא), ובטקס ההכרתה שלו נאם הרבי מאוסטרובצה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ייסד עם רבנים נוספים את "אגודת הרבנים בפולין" שנועדה לטפל בצרכי הציבור של יהודי פולין, והיה לחבר הנשיאות של האגודה. עם ייסודה של תנועת המזרחי בפולין, באותה העת בערך, הצטרף אליה, ותרם רבות להתבססותה במרחב הפולני. הוא הרבה לכתוב מאמרים בעיתוני התנועה והשתתף בוועידותיה בשנים 1917 ו-1922, והיה לנשיא המזרחי בפולין[3]. הוא ביקר מטעם התנועה בארץ ישראל[4] ונשלח כציר מטעמה לקונגרס הציוני ה-12 (ולכל הוקנגרסים שהתקיימו מאז), ונבחר לסגן יו"ר הוועד הפועל הציוני.
ב-1912 התמנה לכהן כרבה של ליפנו. וב-1922 נבחר לחבר הסיים מטעם "בלוק המיעוטים הלאומיים" (אנ'), וכיהן במשך שתי קדנציות עד 1930. באותה התקופה נפגש עם החפץ חיים, שעודד אותו ללמוד סדר קודשים בתור לוי[5].
ב-1928 נבחר לכהן כרבה של טומשוב מזוביצקי כמועמד מטעם המזרחי, לאחר שאגודת ישראל הציבה כמועמד מטעמה את הרב דוד בורנשטיין. הליך הבחירות לווה במלחמה קשה בין שני הצדדים שנמשכה שנים מספר, ובעיצומה הגיע הרב בורנשטיין לשבת בטומשוב ללא מינוי רשמי, והמאבקים אף הובילו להתערבות המשטרה[6]. הרב ברוט לא הסכים לכהן עד שקיבל את הסכמתו של הרב בורנשטיין.
בבלגיה ובארצות הברית
לאחר שבע שנים בטומשוב, נאות לקבל על עצמו את רבנות קהילת "שומרי הדת", הגדולה והרשמית שבקהילות היהודיות באנטוורפן שבבלגיה, במקומו של הרב משה אביגדור עמיאל שעבר לכהן כרבה של תל אביב. ייסד ישיבה באנטוורפן.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, פעל לטיפול בפליטים היהודים שבאו מגרמניה. כשנתבע על ידי הכובשים הגרמנים לשתף עמם פעולה נמלט ב-1941 לליון שבשטח צרפת החופשית[7], ומשם לניו יורק. יחד עם יהודים נוספים יוצאע אנטוורפן, ייסדו בניו יורק את קהילת "מוריה", והוא היה לרבה. גם בניו יורק היה פעיל בעסקי הציבור היהודי, והיה חבר בוועד ארצי למען אסירי המחתרות[8].
בשנת 1946, לאחר פטירת הרב עמיאל, היה מועמד לכהונת רבה הראשי של תל אביב מטעם המזרחי[9][10], אך הפסיד לרב איסר יהודה אונטרמן[11]. באותה השנה השתתף בקונגרס הציוני העולמי ה-22 שהתכנס בבזל, ובנאומו שם תקף בחריפות את מדינות העולם על עמידתן מן הצד במהלך השמדת יהודי אירופה. נאומו עורר הדים אף בעיתונות השווייצרית המקומית.
בישראל
לאחר הקמת מדינת ישראל, הוזמן לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. הוא עלה בתחיחת שנת 1951[12], והתגורר בצפון החדש של תל אביב. התמנה לבית הדין ב-20 בדצמבר 1950 (י"א בטבת ה'תשי"א). כיהן כנשיא כבוד של חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי. הביע תמיכה פומבית ב"חזית הדתית הלאומית" (לימים, המפד"ל)[13], והוצב במקום ה-117 ברשימתה בבחירות לכנסת הרביעית ב-1959[14].
נפטר בפתאומיות בליל שבת, 29 במרץ 1963 (ה' בניסן ה'תשכ"ג), ונקבר למחרת בבית הקברות נחלת יצחק[15].
משפחתו והנצחתו
בנו הרב בן ציון ברוט היה מנהל ישיבת בני עקיבא פרחי אהרן בקריית שמואל, חיפה.
בנו מיכאל היה חבר קיבוץ לוחמי הגטאות.
בתו יהודית נישאה לאברהם פרסלר, שהיה מנהל אדמיניסטרטיבי של בתי החולים הפסיכיאטריים נס ציונה ואברבנאל, חבר ועידת התביעות ויקיר העיר תל אביב לשנת 1999.
על שמו רחוב בשכונת טובורג בנתניה ובשכונת פרדס כץ בבני ברק.
ספרו
בשנת1969 הוציא לאור הרב חיים נפתלי וייסבלום את הספר "סוגיות בקדשים" ובו חידושיו של הרב ברוט על ענייני סדר קדשים. חלק מסימני הספר הוא סיכומי שיעורים שהעביר בבמות שונות, חלקו תשובות לשאלות וחלקו חידושים שכתב.
לקריאה נוספת
- שבתי דון-יחייא, הוראה והנהגה: הרב שמואל ברוט, בתוך: "אנשי תורה ומלכות: שבעה אישים ודבריהם על מדינת ישראל", תל אביב תשכ"ז, עמ' 377 - 402.
- הרב כתריאל פישל טכורש, הרב הגאון ר' שמואל הלוי ברוט זצ"ל, "שנה בשנה" תשכ"ד, 501 - 503.
- הרב חיים נפתלי וייסבלום, מבוא לספר "סוגיות בקדשים", 1969.
קישורים חיצוניים
מפרי עטו
- קרבן פסח, שבילין ה, תשכ"ג, עמ' יג - יד.
- יחס רבני פולין לתנועת המזרחי, הצופה, 8 באפריל 1963.
- ישראל ויהדות אמריקה, ראיון עם הרב ברוט, הצופה, 10 במאי 1949.
- עטורי חג הבכורים ליקוט דברי תורה לחג השבועות בהם גם מדבריו של הרב ברוט.
מאמרי הערכה בעיתונות
- הרב כתריאל פישל טכורש, רב למופת, הצופה, 25 ביוני 1946.
- הרב כתריאל פישל טכורש, רב ומנהיג ציבור, הצופה, 3 במאי 1963.
- רב ומנהיג, הצופה, 10 במאי 1949.
- אריה לייב גלמן, נגדע הארז של תנועת המזרחי, הצופה, 1 באפריל 1963.
- שר הדתות: גדול בתורה ואיש המעשה, הצופה, 31 במרץ 1963.
- הרב כתריאל פישל טכורש, הרב ר' שמואל הלוי ברוט ז"ל, הצופה, 12 במרץ 1964.
הערות שוליים
- ^ לפעמים נכתב שם המשפחה ברוד או בראדט
- ^ הרב ר' שמואל הלוי ברוט, הצופה, 22 בפברואר 1946
- ^ ראו כאן
- ^ ראו תמונות ממסעו, יחד עם הרבנים זאב גולד ומאיר בר אילן, בטמונות ותמונות, הצופה, 9 באפריל 1965.
- ^ ערב הגר"ש הלוי ברוט ז"ל עם צאת ספרו "סוגיות בקדשים", הצופה, 16 ביוני 1969.
- ^ ראו מאמרים מצד המזרחי: בר בי-רב, הרבנות בזמן הזה, המזרחי, 11 באוקטובר 1923; שרביט, העד האציל, המזרחי 21 בספטמבר 1922.
- ^ הרב שמואל ברוט בליאון, הצופה, 7 באפריל 1941.
- ^ מ. ניישטט קציר הדמים, דבר, 21 במאי 1947.
- ^ על מועמדות יחידה של הרב ברוט לרב ראשי בת"א, הצופה 14 ביוננ 1946.
- ^ הרב סולובייצ'יק מסכים לבא, הבוקר 3 בינואר 1946.
- ^ הרב אונטרמן נבחר רב ראשי בתל אביב, המשקיף, 1 ביולי 1946.
- ^ הרב ברוט הגיע, הצופה, 14 בינואר 1951.
- ^ ראו כאן וגדולי ישראל לימין החזית הדתית הלאומית, מעריב, 14 באוגוסט 1961.
- ^ רשימת המועמדים לכנסת הרביעית מטעם חזית דתית לאומית, הצופה, 9 בספטמבר 1959.
- ^ הגר"ש הלוי ברוט ז"ל - הובא למנוחות, הצופה, 1 באפריל 1963.
- רבנים פולנים
- פעילי תנועת המזרחי
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- רבנים חברי פרלמנטים
- יהודים חברי הסיים הפולני
- פעילים ציונים בפולין
- אנטוורפן: רבנים
- ניו יורק: רבנים
- עולים בשנות ה-1950
- רבני הציונות הדתית בישראל
- דייני בית הדין הרבני הגדול
- תל אביב-יפו: רבנים
- רבנים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
- ישראלים שנולדו ב-1885
- ישראלים שנפטרו ב-1963
- אגודת הרבנים בפולין
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש