הרצאת הרב
הרצאת הרב היא הרצאה שמסר הראי"ה קוק בכ' בטבת ה'תרפ"א לרגל יום פטירת הרמב"ם, בפני "חכמי מרכז הרב". בהרצאה קרא הרב ל"חיים של יצירה", וקרא ליצירתם של כמה מפעלים של ספרות תורנית: אנציקלופדיה לתורה שבעל-פה, סיכום פרשנות התלמוד, הלכה ברורה ובירור הלכה, פירוש לביאור הגר"א על השולחן ערוך[1] ועוד.
לדבריו מפעלים אלה יתנו "הוד והדר על תופשי התורה בארץ ישראל".
במהלך השנים שחלפו מאז נמסרה ההרצאה בוצעו חלק ממפעלים ספרותיים אלה. חלקם בוצע על ידי תלמידי הרב קוק ואחרים שהושפעו מדרכו, בין היתר בהשפעת הרצאה זו[2].
המאמר הודפס במהדורות רבות, וכיום מצורף לחלק ממהדורות הספר אורות התורה.
רקע ההרצאה ותוכנה
הרקע להרצאה
לדברי הרב יוחאי רודיק הרקע להרצאה היה כפול: מחד, בחוגי הישוב הישן הייתה עייפות בלימוד התורה והיעדר חדוות יצירה אצל לומדים רבים. מאידך, בחוגי הישוב החדש הייתה תנועה של הקמת מערכות ומסגרות חינוך שמתנערות מנקודות הקודש מהמסורת ומהאמונה היהודית. כפתרון שמבקש דווקא למנף את הסיטואציה, קרא הראי"ה להרחבת הלימוד בעומק האגדה, וכן ליצירת ספרות תורנית בהירה ועמוקה בתחום ההלכתי ובקשר בין התלמוד להלכה. על היצירות הספרותיות להיות כוללות, כאלה שמעמידות את כלל התורה שבעל פה כתוכן שלהן, וכן עליהן להיווצר בשיתוף פעולה של הצוות הכותב.
קהל שומעי ההרצאה
על כריכת החוברת מודפס שההרצאה ניתנה לפני "חכמי מרכז הרב". הכוונה אינה לתלמידי ישיבת מרכז הרב, שהוקמה רק בשנת ה'תרפ"ג, שנתים לאחר מועד ההרצאה, אלא, לפי דברי הרב נריה גוטל הכוונה לתלמידי כולל האברכים "המרכז" של הרב יעקב משה חרל"פ, שהעמיד את הראי"ה בנשיאותו.
מתכני ההרצאה
מלבד הקריאה ליצירת מפעלים ספרותיים תורניים, ההרצאה כוללת תכנים כלליים, מבין התכנים הללו:
- שורשי המחלוקות בהלכה: לדברי הראי"ה יש חמש סיבות עיקריות למחלוקות בהלכה: א. מחלוקת בפירוש. ב. חילוק גרסה בסוגיה. ג. דחיית סוגיה אחת מפני סוגיה אחרת. ד. מחלוקת בכללי ההלכה, כגון הכלל הלכה כבתראי. ה. מחלוקת בהכרע הסברא.
- חיבור ההלכה והאגדה: המקצוע בתורה של הלכות דעות, חובות הלבבות ובכלל כל תחום האגדתא צריך להילמד בגדלות: ברוחב בעומק ובהיקף, בכל גווניו וסגנונותיו, ועל ידי כך להאיר את מרחב ההלכה.
השפעת ההרצאה
הרב משה צבי נריה כותב על השפעת הרצאת הרב והרעיונות הגלומים בה. לדבריו לאחר זמן רב ניכרה השפעת דברי הראי"ה על שומעיה ששימשו חלק מצוות המפעלים התורניים (כדוגמת האנציקלופדיה התלמודית)[3]: ”...כמה מבחירי ישיבתו... אע"פ שלכאורה... דיבורי הרב על הלכה ברורה ובירור הלכה כאילו לא שינו דבר במהלכי עיונם, הרי מתברר שבהמשך הזמן המסר נקלט יפה יפה, ובהמשך הזמן הללו נהיו לעמודי תוך של המפעלים התורניים הגדולים... ביצירותיהם של תלמידים מעולים אלו קולטים אנו את הד קולו של הרב, אם בפירוש ואם מכללא.”
המפעלים שהראי"ה קורא ליצור
אנציקלופדיה לתורה שבעל-פה
הראי"ה כותב שיש לחבר אנציקלופדיה לתורה שבעל פה, שתתמקד בדברי התלמוד והראשונים, בהצגת הכללים היסודות והגדרים בשפה ברורה כדי שיוכל כל קורא נבון להבין את הדברים. לדבריו, אנציקלופדיות דומות קודמות, כמו השדי חמד, עסקו בעיקר באיסוף שיטות האחרונים והצגתן, ולא בהצגת ההגדרות והיסודות, ולכן דרוש מפעל חדש שיהיה ”אוֹצָר גָּדוֹל שֶׁיֵּלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה בְּיִחוּד, וּבִפְרָט עַל פְּנֵי הַתַּלְמוּדִים וְדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְיַצִּיעַ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה אֶת כָּל הַכְּלָלִים הַיְסוֹדִיִּים שֶׁל הַסֻּגְיוֹת הָעִקָּרִיוֹת, הַתַּמְצִית הַבְּרוּרָה שֶׁל הַתַּלְמוּדִים וְהַשִּׁיטוֹת, בֵּאוּרֵי גִדְרֵיהֶן וּגְבוּלֵיהֶן בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה וִישָׁרָה וּבְאֹפֶן הַמֵּפִיץ אוֹרָה עַל כְּלָלוּת הָעִנְיָן בְּהַסְבָּרָה מוּבֶנֶת לַמְדָנִית וּמַדָּעִית”.
לדבריו על האנציקלופדיה לעסוק גם בתחום האגדה.
עשרות שנים לאחר ההרצאה, יזמו הרב שלמה יוסף זוין והרב מאיר בר-אילן את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית, שאכן נועדה לרכז על פי נושאים את הספרות התלמודית ההלכתית ולסדר אותה באופן אנציקלופדי. הדמיון בין הרעיונות, והקשר האישי בין הרב מאיר בר אילן לראי"ה הביאו את הרבנים יהושע בן מאיר ונריה גוטל למסקנה שהאנציקלופדיה הוקמה "לאור חזון זה". לעומתם טוען הרב אורי רדמן שאין קשר ישיר בין ההרצאה שנשא הרב קוק למיזם האנציקלופדיה התלמודית, וכסימוכין לכך הוא מציין שמייסדי האנציקלופדיה לא הזכירו כלל את ההרצאה כהשראה למפעלם.[4] הרב מאיר בראלי, חבר במערכת האנציקלופדיה התלמודית, התיחס לדמיון בין הרעיונות, אך ציין שקיימים שני הבדלים בין המפעל שהתווה הרב קוק לאנציקלופדיה התלמודית: א. הראי"ה בקש ליצור אנציקלופדיה מתומצתת הממוקדת בשיטות הראשונים, בעוד האנציקלופדיה התלמודית מסכמת גם את דברי האחרונים, וערכיה לעיתים מקיפים את הנושא באריכות ולא מתמצתים אותו. בנקודה זו לדעתו המיקרופדיה התלמודית דומה יותר למפעל שלו קרא הראי"ה. ב. העובדה שהאנציקלופדיה התלמודית אינה כוללת דברי אגדה. לדעתו כשתסיים האנציקלופדיה התלמודית את ערכי ההלכה, יושלם המפעל גם על מרחב האגדה. גם הרב אורי רדמן ציין חלק מהבדלים אלה, ולכן סיכם שספק גדול אם המיזם כפי שנוצר, קשור למיזם שבקש הרב קוק.[4]
הלכה ברורה ובירור הלכה
ערך מורחב – הלכה ברורה ובירור הלכה
הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שאליה קרא הרב בהרצאתו. המטרה היא חידוש הקשר בין התלמוד להלכה והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.
”לְסַדֵּר עַל שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים אֶת הַהֲלָכוֹת שֶׁל הַפּוֹסְקִים, לְשׁוֹן הָרַמְבָּ"ם בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מַסְפִּיק בְּהַהֲלָכוֹת שֶׁהֵן בְּרוּרוֹת וְאֵין בָּהֶם חִלּוּקֵי דֵעוֹת וְשִׁיטוֹת, וּבְמָקוֹם שֶׁעַל פִּי הַפּוֹסְקִים הָאֲחֵרִים יֵשׁ בָּהֶן שִׁנּוּי דֵּעוֹת לְצָרֵף אֶת לְשׁוֹן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּבְמָקוֹם שֶׁעַל פִּי מַסְקָנַת גְּדוֹלֵי הָאַחֲרוֹנִים הַמְפֻרְסָמִים מְפָרְשֵׁי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ נוֹטָה הַהֲלָכָה לִצְדָדִים אֲחֵרִים, לְהַעֲלוֹת בִּקְצָרָה גַּם אֶת הַמַּסְקָנוֹת הַלָּלוּ... עַד שֶׁמֵּהַקִּבּוּץ בִּכְלָלוֹ יֵצֵא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוּ "הֲלָכָה בְּרוּרָה" שֶׁל שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים עֲרוּכִים זֶה לְעֻמַּת זֶה הַגְּמָרָא וְהַפּוֹסְקִים מְעֻבֶּדֶת וּמְסֻדֶּרֶת... בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת צְרִיכִים לְהוֹסִיף אֵיזֶה בֵּאוּר, בְּאֵיזֶה אֹפֶן יָצְאָה הַהֲלָכָה מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּדִים, וְהַהֶעָרוֹת הַלָּלוּ צְרִיכוֹת לְהִכָּתֵב בְּהַחֶלֶק שֶׁל "בֵּרוּר הֲלָכָה"... בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁיטוֹת מְחֻלָּקוֹת צָרִיךְ הַמְחַבֵּר הָעוֹסֵק בְּאוֹתָהּ הַיְצִירָה הַמְיֻחֶדֶת לוֹ לְבָאֵר אֶת הַנִּמּוּק שֶׁל כָּל שִׁיטָה וְשִׁיטָה, אֵיךְ הַהֲלָכָה נוֹבַעַת מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּד עַל פִּי שִׁיטַת כָּל אֶחָד מֵהַפּוֹסְקִים הַמְקֻבָּלִים בְּיִשְׂרָאֵל”
לשם פיתוח השיטה, פרסומה ומילוי מטרותיה, הקים בנו של הרב, הרצי"ה קוק, בירושלים את מכון הלכה ברורה ובירור הלכה שכיום נמצא בישיבת מרכז הרב, ופעילים בו אברכי הישיבה ורבניה, בראשות רבה של ירושלים הרב אריה שטרן.
השיטה מורכבת משני חלקים:
- הלכה ברורה - סיכום של פסק ההלכה היוצא מסוגיות הגמרא, כפי שהוא מופיע ברמב"ם ובשולחן ערוך. מודפס בתחתית דף הגמרא. חלק זה נכתב על ידי הראי"ה קוק עצמו.
- בירור הלכה - מחקר וסיכום של שיטות המפרשים על סוגיות הגמרא שנוגעות לפסק ההלכה, והסבר על השתלשלות ההלכה הנובעת מתוך כך, החל מהגאונים והראשונים ועד לפסק בספרי ההלכה המקובלים. מודפס בנפרד בסוף הגמרא.
עד כה (ה'תשפ"א) יצאו לאור על ידי המכון רוב מסכתות התלמוד הבבלי.
סיכום הפרשנות לתלמוד
מפעל נוסף שאליו קרא הראי"ה הוא סיכום שיטות מפרשי התלמוד האחרונים, בדומה למה שנעשה בשיטה מקובצת על חידושי הראשונים.
”גַּם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְדִבְרֵי הָאַחֲרוֹנִים, מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּהֶם עַד אַחֲרוֹנֵיהֶם, שֶׁהַרְבֵּה מְאֹד פְּנִינִים יְקָרִים מְפֻזָּרִים בָּהֶם, שֶׁאִם יָבֹאוּ בְּסֵדֶר נָכוֹן יִהְיוּ לִמְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים בַּהֲלִיכוֹת הַתּוֹרָה, הַהוֹרָאָה, וְסִגְנוֹן הַלִּמּוּד. רָאוּי הָיָה לַעֲסֹק בַּעֲרִיכַת "שִׁיטָה מְקֻבֶּצֶת" חָדָשׁ עַל כָּל הַשַּׁ"ס, הַבַּבְלִי וְהַיְרוּשַׁלְמִי, מִבְּהִירֵי הַפְּנִינִים שֶׁבְּדִבְרֵי הָאַחֲרוֹנִים הַמְפֻזָּרִים בַּהֲמוֹן הַסְּפָרִים הָרַבִּים, וּלְהַעֲרִיכָם עַל סִדְרֵי הַמַּסֶּכְתּוֹת דַּף עַל דַּף, בִּבְחִירָה הֲגוּנָה וּבְסֵדֶר נָכוֹן. זֹאת תִּהְיֶה עֲבוֹדָה מוֹעֶלֶת וּרְצוּיָה”
יצירה דומה לזו שקרא אליה הראי"ה היא "אוצר מפרשי התלמוד", ובמידה מסוימת דומה לו המדור "ילקוט ביאורים" שבמהדורת מתיבתא.
באר אליהו וברכת אליהו
המפעל של פענוח ביאורי הגר"א נועד גם הוא לחבר בין ההלכה לבין התלמוד. ביאורי הגר"א מביאים את המקורות התלמודיים של השיטות השונות בשולחן ערוך, אך בקיצור רב. פענוח הביאורים מנגיש את המקורות שאליהם ציין הגר"א ללומדים, ובכך נקשרים לומדי ההלכה למקורותיה בתלמוד:
”צָרִיךְ לָשׂוּם לֵב לַהַשְׁלָמָה שֶׁל בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א עַל אַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ... כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בְּבֵאוּר הַגְּרָ"א בְּחוּג הַלּוֹמְדִים הוּא כָּל כָּךְ מְמֻעָט מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיבוֹ לְפָרְשׁוֹ וּלְבָאֲרוֹ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה עַד שֶׁיּוּכַל גַּם תַּלְמִיד חָכָם בֵּינוֹנִי לַעֲסֹק בְּלִמּוּד חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה וּלְקַבֵּץ הֲמוֹן סְפָרִים... עַד שֶׁיַּעֲמֹד עַל הַכַּוָּנָה שֶׁל דִּבְרֵי הַגְּרָ"א בְּבֵאוּרָיו, צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיב וּלְפָרֵשׁ אֶת הַבֵּאוּרִים בְּלָשׁוֹן בָּרוּר בְּהַעֲרָכָה מְבֹרֶרֶת וּמְדֻיֶּקֶת מִכָּל הָעִנְיָנִים הַצְּרִיכִים לַהֲבָנַת הָעִנְיָן וְלַהֲפָצַת אוֹרָה שֶׁל בֵּאוּר פָּשׁוּט בַּמְּקוֹמוֹת הָרַבִּים שֶׁהָעִנְיָן דּוֹרֵשׁ כָּךְ, וְאָז יֵצֵא לָנוּ אוֹר גָּדוֹל, וְהַהִתְחַבְּרוּת שֶׁל הַפּוֹסְקִים עִם שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים וְהָרִאשׁוֹנִים בְּשִׁיטוֹתֵיהֶם - יִהְיֶה מֵאִיר וּמַבְרִיק לְעֵינֵינוּ לְהַרְחִיב אֶת הַדַּעַת וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַלּוֹמְדִים שֶׁל הַדּוֹר...”
במפעל הבאת מקורות הגר"א על הגהותיו על השולחן ערוך החל הרב קוק עצמו בספרו באר אליהו. חיבור מקיף בשם "ברכת אליהו" נעשה על ידי הרב ברוך רקובר החל משנת תשכ"ח והמשיך גם אחרי פטירתו על ידי צוות תלמידי חכמים הממשיכים את מפעלו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: הרצאת הרב |
- הרצאת הרב, באתר היברובוקס
- הרב יהושע בן מאיר (עורך), השלמות לאנציקלופדיה התלמודית, (עמוד 8–9)
- לרגל מלאת 100 שנים ל"הרצאת הרב" - סדרת שיחות מצולמות על 'הרצאת הרב' והשפעתה, באתר בית הרב קוק
- הרב נריה גוטל, מאה שנה להרצאת הרב, באתר "תורה ומדינה"
- מטרת מכון הלכה ברורה, באתר מכון "הלכה ברורה ובירור הלכה"(ע"פ סדר א"ב)
הערות שוליים
- ^ בהקדמתו של הרב ברוך רקובר לכרך הראשון של ספרו "ברכת אליהו", המבאר את ביאורי הגר"א הוא מציין את דברי הרב קוק ב"הרצאת הרב" שקרא לחבר חיבור כזה: "וְאֶחָד מִמִּצְעָדָיו (שֶׁל הַגְּרָ"א) שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְמַלֹּאות אַחֲרָיו עַל שְׂדֵה הַהֲלָכָה הִיא הַשְׁלָמַת בֵּאוּרָיו לְחֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ; כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בְּבֵאוּר הַגְּרָ"א בְּחוּג הַלּוֹמְדִים הוּא כָּל כָּךְ מְמֻעָט מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיבוֹ לְפָרְשׁוֹ וּלְבָאֲרוֹ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה עַד שֶׁיּוּכַל גַּם תַּלְמִיד חָכָם בֵּינוֹנִי לַעֲסֹק בְּלִמּוּד חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה וּלְקַבֵּץ הֲמוֹן סְפָרִים", הקדמה זו התולה את חיבורו של הרב רקובר ב"דברי הגאון הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל" (ראו כאן), נכתבה בראש הכרך הראשון על אבן העזר, תשכ"ח. ההקדמה הושמטה מהמהדורה השניה שיצאה בתשס"ט.
- ^ בכתיבת הלכה ברורה ובירור הלכה למסכת ביצה השתתפו אחיו, הרב דב הכהן קוק, וכן תלמידים של הראי"ה. לימים נוסד מכון הלכה ברורה על יד ישיבת מרכז הרב.
- ^ בשדה הראי"ה, "על תלמי השדה".
- ^ 4.0 4.1 הרב אורי רדמן, "בין חששות לאידיאל: יחסם של גדולי התורה לאנציקלופדיה התלמודית, המעין סא [ג] (ניסן תשפ"א), עמ' 112–114.
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
|---|---|---|
| כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה •
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
 |
| ממשנתו ושיריו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • שיר האמונה • לחשי ההויה • כנפי רוח | |
| תלמידיו | הרב צבי יהודה קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
| מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
| הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
| ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד | ||
