ישמח לבי
ישמח לבי
|
|---|
|
יִשְׂמַח לִבִּי וְקִרְבִּי, וְנִחוּמִים יִמָּלְאוּ כִּלְיוֹתַי, וּמִגָּלוּת לִי יִקְרָא דְרוֹר, וּבָנַי הַנְּפוֹצִים מַעֲבָרִים, וְלִלְבָבוֹת אֲמוּלוֹת, רוּחַ חַיִּים, וְחַלָּשִׁים נִדְכָּאִים יִמָלְאוּ גְבוּרָה, |
ישמח לבי הוא שיר למוצאי שבת מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. השיר נכלל בספר אורות הראי"ה, יחד עם פרק נוסף העוסק ב"ערכו של עם קדוש במוצאי שבת קודש".
אליהו הנביא ומוצאי שבת
השיר עוסק בציפייה לאליהו הנביא, בדומה לשירים אחרים למוצאי שבת, כדוגמת השיר אליהו הנביא, איש חסיד ואחרים. צאתה של השבת, הפגישה החוזרת עם ימי החול מעוררת כיסופי גאולה ולפי הנאמר בנביא, אליהו הוא מבשר הגאולה:
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם.
.
מתקופת הראשונים נהגו להזכיר את אליהו הנביא במוצאי שבת. לאיזכור הזה הובאו כמה הסברים[2]:
- משום שנאמר בגמרא[3] שאין אליהו בא לא בערב שבת ולא בערב יום טוב מפני הטורח, וממוצאי שבת והלאה הוא זמן ביאתו. ולכן מזכירים את בואו.
- משום שנאמר בתלמוד[4] "אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר[5]: "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו", וכתוב לאחר מכן[6] "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". ועוד נאמר שם, אמר רשב"י אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין... ועל כן אנו אומרים להקב"ה הרי שמרנו את השבת כמו שצויתנו, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא.
- במדרש [7] מובא שבכל מוצאי שבת נכנס אליהו לגן ויושב תחת עץ החיים וכותב זכויותיהם של ישראל.
מאפיינים יחודיים ולחנים
תקוות הגאולה של הראי"ה המובעת בשיר כוללת מאפיינים טבעיים רבים, המתאימים להקשר הזמן של ראשית הציונות: "וּבָנַי הַנְּפוֹצִים מַעֲבָרִים יֵאָסְפוּ יַחַד לַעֲדָרִים, וְיָרֹנּוּ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים לְלַקֵּט כָּל־הַנִּפְזָרִים אֶל־אֶרֶץ תְּאֵנִי וַעֲנָבִי". התקווה כוללת מלבד התקומה הלאומית הכללית גם שמחה פרטית: "לְשַׂמֵּחַ לְבַב נְעָרִי וְשָׁבִי".
השיר זכה למספר לחנים. לפי דברי יעקב אבן חן הלחן הראשון היה של הראי"ה עצמו. יוני גנוט כלל שיר זה באלבומו השני בלחן משלו ובביצוע שלו עם אילן דמרי ומקהלת ישיבת ירושלים לצעירים.
קישורים חיצוניים
- ישמח לבי, באתר ויקיטקסט
- עקיבא צימרמן, הרב קוק זצ"ל והחזנות (בעמוד 22)
- ישמח ליבי // יוני גנוט אילן דמרי ותלמידי הישיבה לצעירים
- השיר בגירסה ווקאלית, באתר רדיו קול חי
הערות שוליים
- ^ על פי לשון הכתוב בספר ישעיה, פרק נ"ב, פסוק י"ג: "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד".
- ^ על פי מטה משה סימן תקכ.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ג עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח עמוד ב'.
- ^ ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ז.
- ^ ספר שמות, פרק י"ז, פסוק ח'.
- ^ מקורו של המדרש אינו ברור. מוזכר במהרי"ל סוף הלכות שבת.
| כתבי הראי"ה | ||
|---|---|---|
| בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
| בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
| סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
| כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
| שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
| הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". | ||
