האמונה (שיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיר האמונה (הראי"ה קוק)

לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה,
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה[1].

שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן[2] קָנָה,
שָׁמָּה נִחְיֶה חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה[3].

שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ
בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה,
שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה[4].

תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ
מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה,
נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ
מִמִּדְבָּר מַתָּנָה[5].

שיר האמונה הוא שיר שחיבר הראי"ה קוק. השיר נכלל בקובץ שיריו אורות הראי"ה. תוכן השיר עוסק בערך התחייה הלאומית בתוכנה וביעדיה. השיר משמש כהמנון של תנועת הנוער אריאל.

השיר נכלל גם במספר קובצי שירים של יהודי תימן ("דיוואן"), וזכה למספר ביצועים. אחד המפורסמים שבהם הוא של דוד רפאל בן-עמי.

לעומת "התקווה"

השיר חובר בשנת ה'תרע"ט. בחוברת בה נתפרסם נכתב שיש לשיר אותו במנגינת התקווה. דעתו של הראי"ה קוק לא הייתה נוחה מההמנון הלאומי, ושיר זה נכתב כתגובה אליו, כשמטרת הראי"ה היא להעמיד את סוגיית התחייה הלאומית של עם ישראל במבט התורני האמוני. יצוין כי המשפט הנועל את הפזמון ('עיר בה דוד חנה') מופיע באחת הגירסאות הקודמות של המנון התקווה.

בולטים בשיר זה שני שינויים לעומת ההמנון הלאומי: האחד הוא בשם השיר - בעוד ההמנון הלאומי מדבר על התקווה (כך בשם השיר, ובמילות השיר "כל עוד בלבב פנימה", "עוד לא אבדה תקוותנו"), כלומר עדיין קיימים סיכויים לתחיית ישראל) שירו של הראי"ה עוסק באמונה (כך בשם השיר, ובמילות השיר "לעד חיה בלבבנו"), כלומר וודאות פנימית בלבבות העם היהודי.

ההבדל השני הוא בתוכן התחייה, בעוד התכלית הלאומית המבוטאת בשיר התקווה היא "להיות עם חופשי בארצנו", בשירו של הראי"ה החיים הלאומיים של עם ישראל הם חיי קודש הכוללים יחס לארץ ישראל כארץ הקודש, עבודת ה' המתבטאת בעליה לרגל לבית המקדש ובלימוד תורה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי הפסוק בספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק א' "קִרְיַת חָנָה דָוִד".
  2. ^ על פי הפסוק בספר בראשית, פרק י"ז, פסוק ה' שנאמר לאברהם אבינו "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ".
  3. ^ על פי הפסוק בספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק י' "מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב". הביטוי בשלמותו "עדת מי מנה" מופיע בנוסח הסיום של הגדה של פסח: "זך שוכן מעונה קומם קהל עדת מי מנה".
  4. ^ על פי הפסוק בספר דברים, פרק ט"ז, פסוק ט"ז: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אלוקיך" בו נאמרה מצוות העליה לרגל.
  5. ^ על פי הפסוק בספר במדבר, פרק כ"א, פסוק י"ח. ביטוי זה מדגיש את מתן התורה לישראל שנעשה דווקא במדבר. נאמרו על כך טעמים רבים. ראו למשל כאן.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0