הר הקפיצה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית הר ריקה.
הר הקפיצה (בערבית: جبل القفزة), הנקרא גם הר קדומים, הוא הר בהרי נצרת המתנשא לגובה של 397 מטר מעל פני הים. הר הקפיצה שוכן בדרומה של העיר נצרת, והוא משקיף דרומה אל עמק יזרעאל ומזרחה אל הר תבור, הכנרת ורמת הגולן. מקור הכינוי להר במסורת המייחסת לאותו האיש קפיצה מההר אל העמק עת נמלט ממבקשי נפשו. מקורו של השם הר קדומים, הוא ככל הנראה בשמו של נחל קישון הזורם למרגלותיו בעמק יזרעאל, והמוזכר בדברי דבורה הנביאה: "נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון" (שופטים, ה' כ"א).
ממצאים פרהיסטוריים
ערך מורחב – מערת קדומים
ב"מערת קדומים", "מערת קפזה" (Qafzeh Cave) או "מערת הקפיצה" שלמרגלות ההר, נמצאו שרידים חשובים של האדם הקדמון. החפירות במקום נערכו בשנת 1933, ובהפסקות בין 1965 ל-1979. במקום התגלו כירות אש, כלי אבן מהתרבות המוסטרית, עצמות אדם ועצמות בעלי חיים, שמעידים כי המערה שימשה הן כמקום מגורים והן כאתר קבורה[1][2].
הממצאים כללו 13 שלדים שלמים, שישה מהם שייכים למבוגרים והשאר לילדים. חמישה מבני האדם נקברו באופן מסודר בקרקע המערה, ושניים מהם נקברו מסיבה כלשהי עם קרני אייל.
ממצא חשוב נוסף היה שרידי אוכרה שנמצאו הן על עצמות והן ב-71 ריכוזים לפני שימוש, ומשמעות הדבר היא כי פולחן קבורה טקסי בעל משמעות סמלית רווח כבר לפני הרבה מאוד שנים[3].
פיתוח ההר
במהלך המאה ה-20 פעלה במקום מחצבה שהביאה לחציבת חלק ניכר ממדרונו הדרום מערבי של ההר. לאחר סיום פעולת המחצבה ונטישתה, לקראת סוף המאה ה-20, נותר במקום מראה לא טבעי, שכלל מדרונות חצובים בגובה של עשרות מטרים, הבולטים בלובנם אל מול יתר נוף הרי נצרת המכוסה ברובו בחורש טבעי. שיקום המחצבה נראה הכרחי, ותוכניות בעניין זה קרמו עור וגידים עם תחילת המאה ה-21.
בתחילה תוכנן כביש שיעבור דרך ההר, ויחבר את עפולה ישירות עם נוף הגליל, במקום קטע הכביש התלול והמפותל העובר דרך האפיק שממערב לנחל מזרע ממערב, ומגיע לכניסה הדרומית לנצרת (צומת נצרת דרום). פעולות התכנון והבינוי ארכו שנים, ולוו במערכה משפטית של תושבי האזור שהתנגדו לסלילת הכביש. לבסוף, ב-19 בנובמבר 2008 נחנך הקטע בכביש 60, העובר דרך מנהרה בהר, ומקשר את עפולה לנצרת ולנוף הגליל אורכו של הקטע הוא שישה קילומטרים, ועלות סלילתו עמדה על 365 מיליון ש"ח[4].
קטע הכביש החדש קרוי על שמו של רפאל איתן, ומשנודע הדבר לראש עיריית נצרת ראמז ג'ראיסי בעת טקס חנוכת הכביש, עזב את המקום[5]. המנהרה עצמה קרויה על שם יצחק הרשקוביץ, בכיר במע"צ שנפטר בשנת 2004 בנסיבות טראגיות.
הרשויות מקדמות תוכנית מפורטת לשיקום נופי של המחצבה, לטיפוח יער טבעי והקמת פארק, שמורת נוף ואזור נופש, ובמקביל בניית שכונות מגורים נוספות באזור ההר.
ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר
לקראת ביקורו של האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר בישראל בשנת 2009, נבנה בהר הקפיצה תיאטרון ענק היכול להכיל עד 45,000 צופים. במקום הוקמו טריבונות מבטון ל-7,500 איש[6], הוכשרו שני כבישי אספלט מפותלים המטפסים אל ההר מצפון, וסמוך ממערב לו הוכשר מנחת מסוקים[7].
התיאטרון הוקם על ידי עיריית נצרת, קק"ל ומשרד ראש הממשלה, והאפיפיור קיים במקום מיסה המונית ב-14 במאי 2009[8]. לפי ההערכה הגיעו כ-40,000 מתפללים להשתתף בתפילה.
לקריאה נוספת
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1978, עמוד 127, הערך הרי נצרת.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1986, עמוד 6491.
קישורים חיצוניים
- הר הקפיצה או הר קדומים ירוק 110 של הקרן הקיימת לישראל
- הר הקפיצה, עמותת נצרת לתרבות ותיירות
- לו"ז ביקור האפיפיור בנדיקטוס ה-16
- תמונות של גולגולות פרהיסטוריות שנמצאו באתר
- Cave colours reveal mental leap
- Jebel Qafzeh Cave
- Papa Joseph nella città di Maria
- מידע על אתר הר הקפיצה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ הממצאים הפרהיסטוריים
- ^ Qafzeh
- ^ Cave colours reveal mental leap
- ^ "כביש מנהרות" חדש יחבר בין עפולה לנצרת ונצרת-עלית (הארץ)
- ^ מבוכה בנצרת: כביש חדש על שם רפאל איתן
- ^ אתר הביקור של עיריית נצרת
- ^ נצרת מציגה: האמפי שיארח את האפיפיור, הכריתה ה"קדושה": מאות עצים נכרתו לקראת ביקור האפיפיור, אתר nrg
- ^ ביקור האפיפיור: המיסה המרכזית בנצרת ynet
