משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

סמליל המשרד
מידע כללי
תחום שיפוט
תאריך הקמה	2005
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	יצחק וסרלאוף
תאריך כניסה	29 בדצמבר 2022
מנכ"ל	אלעזר בן הרא"ש
שמות קודמים	המשרד לפיתוח הנגב והגליל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי הוא משרד ממשלתי אשר אמון על קידום וחיזוק הנגב, הגליל והחוסן הלאומי והצבתם בראש סדרי העדיפויות של מדינת ישראל. ופועל לקידום אוכלוסיית הצעירים ושיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים. בראשות המשרד עומד השר יצחק וסרלאוף.

המשרד הוקם בינואר 2005, מכוח החלטת ממשלת ישראל כ"המשרד לפיתוח הנגב והגליל". עם הקמתו התחייבה ממשלת ישראל להביא את הנגב ואת הגליל לידי צמיחה ושגשוש, תוך ניצול מרחב האפשרויות הקיים בהם, לפתח את הפריפריה הגאוגרפית ולהציבה בראש סדרי העדיפויות של מדינת ישראל וזאת, מתוך הבנה שעתידה של מדינת ישראל טמון בפיתוח ובחיזוק הנגב והגליל. באוקטובר 2015, הורחבו סמכויותיו בהחלטת ממשלה 631, כך שהמשרד יטפל גם בפריפריה החברתית, שאינה בנגב ובגליל. בהתאם שמו ל"המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל". בפברואר 2023, שונו סמכויותו כך שהטיפול בפריפריה החברתית עבר לאחריות משרד הפנים. והמשרד קיבל אחריות לטיפול בערים מעורבות, בהתיישבות הצעירה, ביישובים מאוימים ובשכונות בהן קיים שיעור גבוה של מסתננים כהגדרתם בחוק למניעת הסתננות. כמו כן קיבל המשרד אחריות לטפל באוכלוסיית הצעירים ובאזרחים הוותיקים, שעד כה היו באחריות המשרד לשוויון חברתי. בהתאם שונה שם המשרד ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי".

הרחבת סמכויות המשרד לפעול בפריפריה החברתית

הפריפריה החברתית הוגדרה על ידי ממשלת ישראל בהחלטות ממשלה 631 מנובמבר 2015, 1453 ממאי 2016 ו-4811 מינואר 2020. בהתאם לכך המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל פועל לא רק לחיזוק יישובים בנגב ובגליל כפי שעשה מאז היווסדו, אלא גם לחיזוק רשויות ושכונות אשר מוגדרות כ״פריפריה חברתית״ והוכרו על ידי ממשלת ישראל במסגרת "שיקום שכונות" על פי החלטת ממשלה בשנת 1977. וזאת, מתוך מטרה לחזק את החוסן החברתי בפריפריה החברתית, להגדיל את הצמיחה הכלכלית, להביא לצמצום פערים ולשפר את איכות החיים ביישובים אלו.

החלטת ממשלה מס' 631 שהתקבלה ביום 1.11.2015 והחלטת ממשלה 1453 שהתקבלה ביום 15.5.2016, הגדירו כי יישובים ורשויות יוכרו כ״פריפריה״ אם הם משתייכים ליישוב עם מאפיינים של מעמד סוציו-אקונומי נמוך, אף אם מיקומו אינו בפריפריה הגאוגרפית כלומר בנגב או בגליל. יישובים שמוכרים מכוח החלטות הממשלה הוכרזו כאזורי עדיפות לאומית.

כיום, רשויות מקומיות המדורגות באשכולות 1–4 ואינן משתייכות לפריפריה הגאוגרפית נגב או גליל, נכללות בהגדרת פריפריה חברתית. הגדרה זו חלה גם על יישובים ועל שכונות ורחובות בדירוג 1–4 הנמצאים ברשויות מקומיות אשר דירוגן גבוה מ-4 על פי נתוני הלמ״ס.

הפריפריה החברתית בישראל מונה 16 ערים, 19 מועצות מקומיות בנוסף 75 יישובים המומקמים ב-19 מועצות אזוריות. וכן, ישנן שכונות ורחובות מסוימים, הנקראים ״אזורים סטטיסטיים״ ומוכרים כפריפריה חברתית, ב-21 רשויות מקומיות המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, negev-galil.gov.il. סך הכל מתגוררים באזורים אלה כ-31% מכלל האוכלוסייה בישראל. הגדרת רשויות, יישובים ושכונות כפריפריה החברתית בישראל נקבעת אך ורק על ידי הלמ״ס בהתאם לדירוג המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר מבוסס על ארבע קטגוריות של משתנים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה ורמת חיים.

פעילות המשרד

במטרה לקדם שוויון הזדמנויות המשרד פועל באופן מתמיד לחיזוק הנגב והגליל בתחום החינוך הבלתי פורמלי, הפנאי והקהילה והפיתוח הכלכלי במטרה לקדם שוויון הזדמנויות, לצמצם פערים ולחזק מנהיגות מקומית.

• פיתוח כלכלי

בתחום הפיתוח הכלכלי המשרד פועל לחיזוק התעסוקה והיזמות ומקים כ־45 מתחמי עבודה משותפים בשם "קליקה", בהיקף של 90 מיליון ש"ח, המחזקים את התעסוקה ואת היזמות בפריפריה החברתית והגאוגרפית. במקביל המשרד העניק ליזמים בפריפריה קורסי יזמות עסקית וחזק מעל מ־800 עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, במטרה לחזק את הרשויות המקומיות בנגב, בגליל, המשרד מתקצב במיליוני ש"ח מיזמים כלכליים ברשויות, מסייע להן בהתרת חסמים תקציביים בהיקף של מאות מיליוני ש"ח ומשקיע בפרויקטים המניבים לרשויות המקומיות הכנסות ומיטיבים עם התושבים. במקביל, המשרד פועל להפיכת ערים ורשויות בפריפריה לערים חכמות ובמטרה לחזק את הכלכלה המקומית בנגב ובגליל המשרד מקדם את מיזם "ביז בנגב" ו"ביז בגליל", זירות מסחר ממוחשבת לעסקים המאפשרות לבעלי עסקים להיחשף ללקוחות חדשים, לייצר שיתופי פעולה, לחסוך עלויות להשתתף במכרזים ולשלוח הצעות מחיר, הרחבת ההזדמנויות העסקיות לארגונים גדולים, חברות, מוסדות ועסקים קטנים ובינוניים.

קליקה - מתחמי העבודה המשותפים של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל קליקה - מתחמי העבודה המשותפים של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, באתר קליקה - מתחמי העבודה המשותפים של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

קליקה היא רשת מתחמי עבודה משותפים שהוקמה על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל במטרה לחזק את היזמות ואת התעסוקה בפריפריה הגאוגרפית והחברתית. במסגרת זו מוקמים כ-45 מתחמי עבודה משותפים בכל רחבי הארץ אשר מעניקים ליזמים, מעבר לעלויות מופחתות, שירותים מקדמים כגון מטורינג, חדרי ישיבות המצוידים במערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות שיחות וידאו ויצירת קשר עם מתחמי עבודה משותפים נוספים וזאת, לצד מנטורינג, הרצאות מקצועיות בנושא קידום עסקים, פיתוח כלכלי ועסקי, מיסוי לעסקים קטנים, שיווק באינטרנט ועוד. עלות השכרת עמדה פתוחה עולה לכל היותר 500 ₪ ועלות עמדה במשרד עולה לכל היותר 1,300 ₪. עד כה הוקמו מתחמי עבודה משותפים ברהט, בערבה תיכונה, בירוחם, בטירת כרמל, בלוד, בבית ים, באיתמר בחצור הגלילית בצומת וואסט, בצפת, במגדל תפן, ברמת הנגב, בחבל אילות, בכפר קאסם, ברמלה מטה בנימין ובחריש והמשרד ממשיך להקים מתחמי עבודה נוספים.

• פנאי וקהילה

בתחום הפנאי והקהילה המשרד הקים ומפעיל בפריפריה החברתית והגאוגרפית למעלה מ-70 מרכזי צעירים המעניקים מעטפת כוללת בתחום התרבות והפנאי, פיתוח קריירה ועוד. בנוסף המשרד מקדם את פרויקט "תור הזהב" להכשרת מנהיגות מקומית ולהעצמת כ־180,000 תושבים בגיל השלישי תוך שילובם בקהילה ופועל לעידוד תרבות בפריפריה. כמו כן, המשרד פועל לחיזוק משמעותי של עוטף עזה ושדרות בתחום ההתיישבות ופועל לחיזוק התרבות ולתקצוב הפוגות למען תושבי העוטף בזמן לחימה, ופועל לחיזוק הרפואה והמחקר הרפואי בגליל.

במקביל לשיפוץ מוסדות ציבור בפריפריה המשרד פועל להקמת מאות מתקנים לשעות הפנאי למען הילדים וההורים בפריפריה. במסגרת מהלך נרחב זה מוקמים בימים אלה כ-200 גני משחקים מתקדמים, כ-140 גני משחקים מוזיקליים, כ-150 מגרשים משולבים (מיני פיץ') המיועדים למשחק כדורגל, כדורסל וכדורעף, רשת של כ־50 משחקיות מסובסדות בשם "הַמִּשְׁחֲקֶיהָ" ופארקים ומרכזים מדעיים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון ₪ וזאת, במטרה לאפשר לתושבים ליהנות מפעילות פנאי ממש ליד הבית.

• חינוך בלתי פורמלי

בתחום החינוך הבלתי פורמלי המשרד מעודד מצוינות באמצעות תוכניות המעניקות מסגרות חינוכיות לילדים לאחר שעות בית הספר ובתוך כך מעניק לכ-5,000 לילדים ולבני נוער חוגים מסובסדים ברמה אקדמית באמצעות אופק מרכזי מצוינות שהוקמו על ידי המשרד, בנגב ובגליל. זאת, לצד מימון מלא של חוגי ספורט ומחשוב במסגרת זו בשנה האחרונה כ-18,000 ילדים וכ־150 קבוצות ספורט נהנו מחוגים ללא עלות. כמו כן, המשרד מעניק לימודים דיגיטליים לבני נוער והכנה לבגרויות חינם לכ-140,000 תלמידים. במטרה למנוע נשירת תלמידים ממסגרות חינוכיות המשרד יזם פרויקט חונכות ומניעת נשירה ממסגרות חינוכיות בשם "צומחים יחד" הפועל בלמעלה מ-50 רשויות ומעניק חונכות קבוצתית, רגשית ואישית לכ-18,000 תלמידים. בנוסף, המשרד סבסד בשנים האחרונות קייטנות לכ-130,000 ילדים בכ-80 רשויות וזאת מעבר להנחה הניתנת על ידי משרד הפנים.

היסטוריה על פעילות המשרד

• אישור והעברת הטבות ותקציבים בלמעלה מ-200 מיליון ש"ח לחיזוק הנגב והגליל - ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל אישרה החלטות במיליוני שקלים לטובת חיזוק הנגב והגליל, בין ההחלטות אושרו שורת הטבות לאנשי קבע שהתיישבו קבע בנגב, פתרונות דיור לקבוצות התיישבות ברחבי הנגב והגליל במטרה לקלוט מתיישבים ועולים חדשים וקבוצות צעירות, והעמקת סבסוד עלויות הפיתוח ביישובי הגדר- עקב עלויות הפיתוח הכבדות ביישובים הללו כתוצאה ממיקומם הגאוגרפי והמצב הביטחוני- שמגדיל את החשיבות בפיתוחם ובהרחבתם.
• תעסוקה – קידום והגדלת מקורות תעסוקה קיימים בגליל ובנגב, טיפוח וליווי יזמים לפתיחת עסקים קטנים ועידוד מעסיקים גדולים להעתיק את עסקיהם מהמרכז לנגב ולגליל. במסגרת התוכנית לפיתוח הנגב הושקעו למעלה מ 164 מיליון ₪ למינוף כלכלי של הנגב, הגדלה משמעותית של מקורות התעסוקה, סיוע ליזמות מקומית ועסקים קטנים ומתן תמריצים למשקיעים שיעבירו את פעילותם הכלכלית לנגב.
• התיישבות – קידום ההתיישבות והרחבת מגוון אפשרויות המגורים בנגב ובגליל תוך תמיכה בערים, עיירות, יישובים קהילתיים, קיבוצים ומושבים. המשרד פועל במספר אפיקים: סבסוד עלויות פיתוח לבנייה ביישובים בנגב, הקים עמותת איילים התורמת לחיזוק מפעל ההתיישבות והמעורבות החברתית בנגב ובגליל באמצעות התיישבות של סטודנטים וצעירים ביישובים קהילתיים ובערים, ועידוד תושבים חוזרים להתיישב בנגב ובגליל תוך מגוון הטבות בנושאי דיור, תעסוקה, חינוך, תשלומים ועוד.
• חינוך, השכלה גבוהה ומחקר – המשרד יוזם פרויקטים חינוכיים שונים החל מהגברת פעילויות למצוינות, דרך מימון חוגי העשרה ועד לעידוד ההשכלה הגבוהה ברחבי הנגב והגליל באמצעות סבסוד לימודים ובניית מעונות סטודנטים. כמו כן, פועל המשרד בהקמת והגדלת מכוני מחקר ומרכזי פיתוח בתחומי ההיי טק, תעשייה וחקלאות. בין הפרויקטים: הקמת המכון האקדמי מיג"ל, הקמת המרכז לפתרונות מים מתקדמים בשדה בוקר, הקמת פארק המדע "מדערום", התוכנית לטיפוח מצוינות בחברה הבדואית והקמת מרכז מחקר פיתוח אזורי לחברה הבדואית.

המשרד לפיתוח הגליל והנגב בשיתוף "קדימה מדע" חברו לצורך הרחבת פרויקט כיתות חכמות בגליל, והוקצו תקציבים להתקנת כ-400 כיתות חכמות בשלב ראשון הכוללות כיתות ממחושבות, לוחות אינטראקטיביים למורים, תוכנת הידברות, גישה לאינטרנט וערכות נוספות המאפשרות אינטראקציה בתהליך הלמידה.

• פיתוח התיירות – המשרד תומך ומסייע בפיתוח התיירות בנגב ובגליל. המשרד תומך בפיתוח תשתיות תיירותיות ברחבי הנגב ופיתוח תיירות כפרית בנגב. בין הפרויקטים: שיקום פארק נחל באר שבע, הקמת חממות התיירות, סיוע בפסטיבלים בנגב ובגליל ומיתוג התיירות הדרוזית.
• חברה ורווחה – המשרד פועל לקידום פרויקטים בתחומי הרווחה בגליל ובנגב וביניהם: הקמת "כישורית אל מנארה" - כפר לאנשים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים במועצה האזורית משגב שמטרתו היא לתת מענה למגזר הערבי, פרויקט כפר נהר הירדן המסייע לילדים הסובלים ממחלות קשות, ופרויקט "עדי נגב" המסייע למתבגרים הסובלים מליקויים גופניים או שכליים. פרויקט נוסף שקידם המשרד הוא הקמת מרכז טיפולי הידרותרפי לאוכלוסייה מיוחדת בגליל העליון.
• תרבות: ב-2011 המשרד לפיתוח הנגב העביר מיליון שקלים וחצי מתוך סך כל 12 מיליוני השקלים שנדרשו למימון הקמת היכל התרבות בקריית ארבע.
• בחודש ספטמבר 2006 אישרה הממשלה בהחלטה מס' 561 את התוכנית לחיזוק חיפה והצפון על רקע מלחמת לבנון השנייה שהחלה בחודשים יולי ואוגוסט 2006.
• בחודש נובמבר 2006 אישרה הממשלה בהחלטה מס' 747 את התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב אשר מטרתה למנף כלכלית את הנגב ולפתחו במטרה לחזק את תושביו ולעודד מעבר של מתיישבים חדשים אליו.

רשויות סטטוטוריות הכפופות לשר לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל

"הרשות לפיתוח הנגב" ו"הרשות לפיתוח הגליל" משמשות כזרוע המבצעת של המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומיישמות את מדיניות המשרד בפועל. "ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל"' בראשות השר לפיתוח הנגב והגליל, משמשת ככלי לקבלת החלטות רוחביות והעברת תקציבים לפעולות פיתוח בנגב ובגליל תוך תיאום מול משרדי הממשלה וגופים חוץ-ממשלתיים.

הרשות לפיתוח הנגב

הוקמה בשנת 1991 ומורכבת ממועצה מנהלת בת 61 חברים אשר בראשה עומד יעקב טרנר ראש עיריית באר שבע לשעבר. המועצה כוללת את ראשי הרשויות בנגב, מנהלי משרדי הממשלה, נציגי שרים, נציגי האוניברסיטה ובית החולים, נציגי לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים.

תפקידיה העיקריים של הרשות הם ליזום תוכניות לעידוד יזמות ופעילות לפיתוח כלכלי וחברתי של הנגב, לתאם בין משרדי הממשלה וגופים הפועלים לפיתוח הנגב, ליזום מחקרים ולספק מידע הנוגע ליזמות ופעילות בנגב.

הרשות לפיתוח הגליל

תאגיד שהוקם בשנת 1993 ומורכב ממועצה הכוללת את ראשי כל הרשויות המוניציפליות בגליל, נציגי ממשלה, נציגי מוסדות להשכלה גבוהה, התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה, נציגי ההסתדרות החדשה, הסתדרות הפועלים החקלאיים, ארגוני העצמאים, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, תושבי הגליל ונציגי ציבור הממונים על ידי השר לפיתוח הנגב והגליל.

תפקידיה העיקריים הם קידום פעילות לפיתוח כלכלי, חברתי ומדעי-טכנולוגי של הגליל, תיאום בין משרדי הממשלה והגופים הפועלים לפיתוחו של הגליל וכן ליזום מחקרים ולספק מידע הנוגע ליזמות כלכלית בגליל.

ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל

בוועדה מתקבלות החלטות הכוללות איגום משאבים תקציבי של משרדי ממשלה אחרים. כמו כן, היא מהווה במה להעלאת נושאים בעלי חשיבות לאומית לפיתוח הנגב והגליל על סדר היום הציבורי, קבלת דיווח על התקדמות פרויקטים, שחרור חסמים המעכבים התקדמות וקבלת החלטות על אופיים ועתידם של הנגב והגליל.

חיזוק הרפואה בנגב ובגליל

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל פועל באופן מתמיד לצמצום הפערים וחיזוק מערך הרפואה בדגש על טיפוח ההון האנושי והכשרת הדור הבא של מנהלי המחלקות בבתי החולים בגליל, ומקדם תוכניות מצוינות החל מתלמידי תיכון, סטודנטים לרפואה, סטז'רים, מתמחים ואפילו תוכניות שנועדו לעלות רופאים לארץ שיבואו להתיישב בגליל. בשנים האחרונות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל גיבש תוכנית כוללת לחיזוק הרפואה בגליל ובמסגרתה הוביל את המהלך הקמת הפקולטה לרפואה בצפת וממשיך לפעול להרחבת שעריה. זאת, במקביל למתן מלגות לסטודנטים לרפואה ולסטאז'רים בגליל, המקדמים מיזמים בקהילה בה הם חיים במסגרת תוכנית "בוחרים גליל".

חיזוק הרפואה בגליל

• הקמת בית הספר לרפואה בצפת - במסגרת החלטת ממשלה 2090 בשנת 2011 נחנכה הפקולטה לרפואה בצפת, שהיא בית הספר הראשון לרפואה בגליל. הפקולטה מציעה שני מסלולי לימוד מסלול קליני (3 שנים) לישראלים בוגרי שלוש שנות רפואה בחו"ל ומסלול פרה–קליני (4 שנים) לבוגרי תואר ראשון במדעי החיים ובמדעי הרפואה. הפקולטה מהווה עוגן מרכזי ותורמת לפיתוח ומיתוג האזור כולו כמרחב מחקר ומדעים, כיום לומדים בפקולטה למעלה מ– 600 סטודנטים, בעתיד מתוכננים ללמוד למעלה מ-1,000. המשרד השקיע כ־30 מיליון ₪ בהקמת בבית הספר לרפואה בצפת. בית הספר לרפואה בצפת ב-2011.
• שדרוג בתי חולים, הקמת מכוני מחקר ושדרוג מעבדות - הקמת מכוני מחקר ומרחבי הוראה בפוריה, נהריה, זיו ונצרת. במסגרת החלטת ממשלה 3719, בעקבות הקמת הפקולטה לרפואה בצפת ולטובת קליטת הסטודנטים, בוצע עבודות להרחבת בית החולים בגליל ובתוך כך הקמת מכוני מחקר, בניית מעבדות חדשות ותוספת מחלקות בשותפות עם אוניברסיטת בר-אילן, בהיקף כולל של 30 מיליון ₪. במסגרת מהלך זה נבנו 4 מעבדות מחקר בבתי החולים פדה פוריה, זיו, המרכז הרפואי לגליל (נהריה), והמשפחה הקדושה בנצרת. בנוסף, נבנו בבתי החולים כיתות סמינריוניות משוכללות ללימודי הסטודנטים לרפואה.
• הנגשת שירותי רפואת חירום ועיבוי מערך רפואת החירום
• הפעלת חדר מיון קדמי בקריית שמונה - במסגרת החלטת ממשלה 3740 המשרד מממן את, בהיקף של 12 מיליון ₪ ומעניק לתושבי הגליל שירותי בריאות ורפואה זמינים 24/7 ליד הבית.
• עיבוי מערך רפואת החירום - המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל פעל לחיזוק מערך רפואת החירום בנגב ובגליל ובפריפריה החברתית. במיזמים משותפים עם ארגוני ההצלה המובילים, "מגן דוד אדום" ו"איחוד הצלה", בעלות כוללת של כ-10 מיליון ש"ח, התבצעו הכשרות לכ-2,000 כונני רפואת חירום ועל ידי זאת, הוגדל מספר המתנדבים ושירותי החירום בפריפריה.
• הקמת בריכה הידרותרפית במבואות חרמון לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים - המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל השתתף במימון המרכז במבואות חרמון כשבמרכזו בריכה שיקומית המתמקדת בטיפולי הידרותרפיה ושחייה טיפולית לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. כיום מטופלים בבריכה מעל 800 ילדים ומבוגרים, ביניהם נכי צה"ל, בעלי נכויות פיזיות ונפשיות, מכל הדתות ומכל צורות ההתיישבות במרחב הגליל המזרחי והגליל העליון הבריכה פועלת גם כמקום אימון לקבוצות תחרותיות של אותה אוכלוסייה.
• פיתוח ההון האנושי בתחום הרפואה בגליל

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל מחזק את ההון האנושי בתחום הרפואה החל מתלמידי תיכון, סטודנטים לרפואה, סטאז'ארים בין היתר באמצעות הגעת רופאים מצטיינים לבתי החולים בגליל, מתן מלגות לסטודנטים בפקולטה לרפואה בצפת, הכשרת דור העתיד של מנהלי המחלקות בבתי החולים בגליל.

• עבור תלמידי תיכון, גובשה תוכנית "פרחי הנדסה ביו רפואית" המצטרפת לשורה של צעדים אותם מקדם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל במסגרת פעולותיו לצמצום הפערים וחיזוק הרפואה בגליל. במטרה לאפשר לתלמידי תיכון ללמוד תכנים המשלבים בין עולם המדע לעולם הרפואה, המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל והרשות לפיתוח הגליל עם עמותת עתידים ומכללת אורט בראודה, הקימו את תוכנית "פרחי הנדסה ביו רפואית" המיועדת לתמידי תיכון וחושפת את התלמידים ללימודים בתחום הרפואה, פיזיקה והנדסה. כדי שישלבו ביתר קלות בלימודי רפואה. (התכנית הסתיימה ולא חודשה).
• עבור סטודנטים וסטאז'ארים גובשה תוכנית "בוחרים גליל". במטרה שהסטודנטים הלומדים רפואה ישתקעו בגליל גם לאחר הלימודים, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשות לפיתוח הגליל יזמו את תוכנית "בוחרים גליל" בשיתוף הסוכנות היהודית ומפעל הפיס, שמטרתה לחבר את הסטודנטים והסטאז'רים לקהילה בגליל, בה הם חיים. התכנית כוללת מלגת לימודים ומחייה, השתתפות בתוכנית לחזוק הקשר עם הגליל וייזום של פרויקטים קהילתיים ואפילו סיוע במציאת עבודה לבני הזוג. בתוכנית 'בוחרים גליל' פועלים סטודנטים מבתי החולים זיו פוריה ונהריה, הסטודנטים מתנדבים בקהילה החל משיפוץ מחלקות והקמת חדרי סטודנטים, מלימוד ילדים שיעורים באנטומיה ובתזונה ובכך גם הילדים נחשפים עוד בגיל היסודי לעולם לימודי הרפואה.
• עבור מתמחים ברפואה גובשה תוכנית "מנהיגות רפואית בגליל" לקידום רופאים מצטיינים בגליל, המעניקה כלים לרופאים צעירים ומובילים ממוסדות הבריאות בצפון לצד מענקי מחקר. התוכנית הוקמה מתוך הבנה שהרופאים הצעירים שבתוכנית הם אלה שיובילו את מערכות הבריאות בגליל בשנים הבאות. תוכנית מנהיגות רפואית בגליל נועדה לפתח את הדור הבא של עתודת המנהיגים הבאים של הרפואה בגליל מתוך כוונה שהמתמחים המשתתפים בתוכנית יוכשרו להיות הדרג הניהולי העתידי בבתי החולים בגליל. התוכנית מעצימה את ההון האנושי של הרופאים בבתי החולים בפריפריה במטרה לחזק את המנהיגות ואת המחקר הרפואי בגליל" הרופאים המשתתפים בתוכנית מקבלים מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל מלגות מחקר. התוכנית שמה דגש על העצמת רופאים חוקרים מצטיינים לצד פיתוח תחומי המחקר הרפואי בגליל. המתמחים המקבלים ליווי ותמיכה של רופא בכיר, כל אחד בתחום התמחותו, סדנאות מקצועיות, ורכישת מיומנויות ניהול ומנהיגות. התכנית נועדה להכין את עתודת המנהיגים העתידיים של הרפואה בגליל, לשדרג את רמת בתי החולים בגליל ולפתח תחומי המחקר. היא מתמקדת בהעצמת רופאים-חוקרים מצטיינים בשלושה היבטים: קליני-מקצועי, אקדמי-מחקרי וניהולי-מנהיגותי. המשתתפים בתוכנית משתלבים במחלקות המובילות בבתי החולים בגליל, כאשר כל רופא זוכה לליווי צמוד של רופא בכיר – מנטור בתחום התמחותו, אשר תומך בו במחקר ובעבודה הרפואית. כמו כן, המשתתפים זוכים לתוכנית קידום מקצועי "תפורה" למידותיהם ולצורכי בתי החולים השולחים. לצד אלה, הרופאים משתתפים בסדנאות מקצועיות, ורוכשים סט כלים ומיומנויות מנהיגות וניהול ומקבלים מענק מחקר.
• עבור רופאים מומחים ולטובת חיזוק תחום המחקר בבתי החולים בגליל הוקמה מינהלת מחקר רפואי בגליל. במטרה לחזק את המחקר הרפואי בגליל והפוך אותו לפורץ דרך, המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל הקים מנהלת מחקר רפואי, אשר מממנת יחד עם בתי החולים בגליל מחקרים רפואיים ומאפשרת לחוקרים להמשיך ולהתפתח ולבצע מחקר מתקדם בגליל במקביל להענקת שירותי רפואה מתקדמים. מיום הקמת המנהלת ועד היום הוענקו מענקי מחקר ל-69 רופאים וחוקרים בהיקף כולל של 8.5 מיליון ש"ח. המחקרים הם בתחומי מחקר רפואי ייחודי לתושבי הגליל, וזאת מתוך הנחת המוצא שמחקרים אלה יתרמו רבות לשיפור הרפואה בגליל מאחר שרבים מהם עוסקים בתחלואה שנתגלתה לראשונה בגליל וכן במחלות ששכיחותן גבוהה באופן מיוחד בגליל. בנוסף, המינהלת יוצרת חיבורים בין חברות תרופות (פארמה) בינלאומיות ובתי חולים בגליל, באמצעות הבאת תקציבים לביצוע מחקרים קליניים בבתי החולים ובמסגרת זו, למעלה מ - 20 מיליון ש"ח הועברו לבתי החולים בגליל מחברות פארמה לצורך ביצוע ניסויים.
• במטרה לעבות את המערך הרפואי בגליל המשרד גיבש תוכנית לעידוד רופאים עלות לארץ ולהתיישב בגליל. המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ממשיך לחזק את הרפואה בגליל ומעודד רופאים לעלות לארץ, להתיישב ולעבוד בבתי חולים ובמוסדות רפואיים בגליל. הרופאים העולים זכאים לקבל סל הטבות ייעודי הכולל השתתפות בשכר דירה ורכב, השתתפות בפעילות תרבות, פנאי וספורט, תגבור לימודים לילדי העולים, סיוע כספי להשתלמויות מקצועיות ומענק התמדה. במסגרת זו המשרד יצר תוכנית ייחודית המעניקה לעולים סל הטבות ייעודי הניתן בנוסף להטבות הניתנות לכל עולה. סל ההטבות העשוי להגיע עד לגובה של 50 אלף ₪ למשפחה, שהוא מעבר לסל הקליטה הרגיל הניתן לעולים על ידי המדינה. במטרה שהתכנית לעידוד עליית רופאים לגליל, תסייע למשוך כוח אדם רפואי איכותי למערך הרפואה בגליל שיביא לצמצום פערי הבריאות הקיימים בין הגליל למרכז. במסגרת זו המשרד גיבש "נוהל לקליטת רופאים עולים" המעניק סל הטבות לרופאים שיעלו ארצה, יעבדו ויתיישבו בגליל. במסגרת התוכנית עלו והתיישבו בגליל 9 רופאים מומחים.

חיזוק הרפואה בנגב

• הקריה החינוכית השיקומית "עלה נגב" – במסגרת החלטת ממשלה מס' 2025 "תוכנית רב שנתית לפיתוח הדרום" אושרה בשנת 2014 ההחלטה להקים בית חולים שיקומי על יסודות הכפר השיקומי "עלה נגב" שבמועצה האזורית מרחבים. קריה שיקומית זו מספקת מענה לצרכים החינוכיים והשיקומיים עבור תושבי אוכלוסיית הנגב הסובלים מלקויות התפתחותיות קשות (שיתוק מוחין, מחלות גנטיות אוטיזם עיוורון חירשות ועוד). הקריה החינוכית השיקומית "עלה נגב" מציעה שירותי שיקום מתקדמים, אשר לא היו קיימים בעבר באזור הנגב וביניהם מחלקת אשפוז יום ראשונה מסוגה, מחלקת שיקום ארוך טווח לתושבי הנגב. מחלקות אלה נותנות מענה שיקומי לאנשים הזקוקים לשיקום בתנאי אשפוז ובנוסף לאנשים לאחר תקופת האשפוז, המתגוררים בבית וזקוקים להמשך טיפול שיקומי שיסייע להם לחזור לאורך חיים עצמאי ככל הניתן. כיום הקריה השיקומית מספקת אלפי טיפולי-חוץ מדי חודש למטופלים מהקהילה. במסגרת החלטת הממשלה הראשונה החל לספק בית החולים כ-72 מיטות אשפוז למקרים שיקומיים לאחר שחרורם מהטיפול הראשוני בבית החולים בדומה לבית לוינשטיין שבמרכז הארץ. בהחלטה נוספת משנת 2016 הוחלט להרחיב ולפתח את בית החולים והקריה השיקומית "עלה נגב" במסגרת הענקת תקציב ממשלתי נוסף. במסגרת החלטה החדשה משנת 2018 מבצע המשרד התאמות ושיפורים במבני הכפר ובבריכה ההידרותרפית בעלות של 2 מיליון ש״ח.
• הקמת הקריה השיקומית בתל שבע - במסגרת החלטת ממשלה 3122 הוחלט על הקמת הקריה לחינוך ושיקום עבור ילדים מהחברה הבדואית בנגב, בהיקף כולל כ-15.5 מיליון ₪ וזאת במטרה לתת מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים. הקריה השיקומית בתל שבע, כוללת מעונות יום שיקומיים ומעניקה מענה לצרכים החינוכיים והשיקומיים ומהווה מנגנון מקצועי, אשר מסייע לאיתור ולשיקום ילדים מגיל לידה עד גיל שלוש. הקריה השיקומית מעניקה שירותים משלימים לחינוך המיוחד על רצף המסגרות והלקויות ובמסגרתה מוקמים מרכז ספורט ומרכז אומנויות המספקים לתלמידי הקריה מסגרת שיקומית טיפולית משלימה על פי צורכיהם תוך שימת דגש על הכשרה טרום מקצועית שתאפשר שילוב הבוגרים בקהילה.
• הקמת מרכזים לגיל הרך - במסגרת החלטת הממשלה 2025 "תוכנית רב שנתית לפיתוח הדרום" המשרד מקדם יחד עם משרד ממשלה נוספים תקצוב ותחזוקה של מרכזים לגיל הרך וביניהם הקמה, הרחבה, שיפוץ והצטיידות מרכזי שירותים אינטגרטיביים לגיל הרך ביישובי הדרום. בין הפרויקטים שבוצעו ניתן למנות את הקמת מבנה חדש שישמש מרכז ייחודי לטיפול בגיל הרך ביישוב הבדואי שגב שלום, בבאר שבע הוקם מבנה חדש ובשדות נגב ובנתיבות הסתיים שיפוץ מבנים קיימים ובקרית גת המבנים בשלבים אחרונים של הצטיידות.
• מלגות "בוחרים סורוקה"- בדומה לתוכנית "בוחרים גליל", תוכנית זו היא תוכנית רב שנתית המייצרת לסטודנטים לרפואה אופק מחקרי ומנהיגותי בתחום הרפואה בנגב. התכנית כוללת מענק לימודים לסטודנטים בפקולטה לרפואה בבאר שבע בשנתיים האחרונות ללימודיהם ולסטאז'רים המבצעים את שנת הסטאז' שלהם בבתי החולים בנגב. התכנית יצאה לדרך כאשר ברקע, סגירת מחלקה פנימית ומחסור של 150 רופאים. הפרויקט פעל בשותפות עם מפעל הפיס, הסוכנות היהודית, הפקולטה לרפואה ובתי החולים והעניק מלגות ל-80 סטודנטים ו- 40 סטאז'רים. כיום הפרויקט הסתיים היות שהוא עמד ביעדו והביא למצב בו בית החולים סורוקה הפך לאחד מהיעדים המבוקשים ביותר לביצוע סטאז' בנגב וכ-80% מהחוסרים במערכת מולאו.
• תוכנית מנהיגות המכשירה את המנהיגות הפרא רפואי - במסגרת המאמצים לקידום מערכת הבריאות בנגב מתקיים שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון במסגרת זו הושק מסלול הכשרה מיוחד במסלול מנהיגות אשר מיועד לאנשי בריאות המתגוררים ועובדים בנגב. המסלול נועד להכשיר את דור העתיד של מנהיגי הבריאות אשר ימשיכו להצעיד קדימה את מערכת הבריאות בנגב וישמשו כמחוללי שינוי, תוך חיבור הדוק לשטח ולעשייה הרפואית וקידום הבריאות. הלימודים מאפשרים בניית רשת של משפיעים מכלל חלקי מערכת הבריאות, אשר פועלים להובלת שינוי. במסגרת התוכנית המחלקה לניהול מערכות בריאות, המשולבת בפקולטה למדעי הבריאות ובפקולטה לניהול, יחד עם מרכז מנדל למנהיגות בפקולטה לניהול, הרשות לפיתוח הנגב ובמימון המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. התכנית החלה את שנת הלימודים הראשונה תש"פ עם מחזור של 20 סטודנטים המתגוררים ועובדים בנגב. התוכנית מקדמת מנהיגות וזאת מעבר לתוכנית. הלימודים האקדמית לקראת התואר השני, לצד ביצוע פרויקטים בשטח בשיתוף עם גורמים במערכת הבריאות בנגב
• הקמת אתר למקצועות פרא רפואיים- בשנת 2019 הוקם אתר 'מטפלים בקהילה' שמרכז ומנגיש מידע למשתמש בתחום המרפאים בעיסוק וקלינאי התקשורת בנגב. באתר רשומים כ-185 מטפלים ובכל שנה מספר הפניות למטפלים דרך האתר מגיע לכ-1,000 פניות.

שרי המשרד לפיתוח הנגב והגליל

סמליל המשרד לפני הוספת המילה "פריפריה" לשמו

מספר	שם	תמונה	תחילת הכהונה	סיום הכהונה	סיעה	ממשלה
1	שמעון פרס	‏	10 בינואר 2005	23 בנובמבר 2005	העבודה-מימד	ה-30
2	יעקב אדרי	‏	18 בינואר 2006	4 במאי 2006	קדימה
(1)	שמעון פרס	‏	4 במאי 2006	13 ביוני 2007		ה-31
(2)	יעקב אדרי	‏	13 ביוני 2007	31 במרץ 2009
3	סילבן שלום	‏	31 במרץ 2009	14 במאי 2015	הליכוד	ה-32
						ה-33
4	אריה דרעי	‏	14 במאי 2015	13 ביוני 2021	ש"ס	ה-34
						ה-35
5	עודד פורר		13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	ישראל ביתנו	ה-36
6	יצחק וסרלאוף		29 בדצמבר 2022	מכהן	עוצמה יהודית	ה-37

סגני השר

שם	תמונה	תחילת הכהונה	סיום הכהונה	סיעה
איוב קרא	‏	1 באפריל 2009	5 בפברואר 2013	הליכוד
משולם נהרי	‏	27 בספטמבר 2017	20 בינואר 2020	ש"ס
יואב בן צור	‏	25 במאי 2020	13 ביוני 2021	ש"ס

שמעון פרס היה השר הראשון לכהן בתפקיד, החל מהקמתו של המשרד ב-10 בינואר 2005 ועד להיבחרו לנשיאות המדינה ב-13 ביוני 2007. פרס הכיר בחשיבותו הרבה של המשרד וראה בו כממשיך את מורשתו של דוד בן-גוריון. הוא טען כי "על ממשלת ישראל מוטלת החובה לחזק ולפתח את הנגב, ולדאוג כי כל תושביו יזכו לתעסוקה, חינוך ואיכות חיים ברמה גבוהה, כמו תושבי מרכז הארץ. הדבר יביא לשינוי חיוני ומהותי ליישובי הנגב, בהתאם למורשתו של רבי ומורי, דוד בן-גוריון". עם סיום כהונתו כשר לפיתוח הנגב והגליל ציין פרס כי "בשנתיים לקיומו של המשרד ברור לכל, שבלי נגב וגליל חזקים - אין עתיד למדינת ישראל".

לאחר פרס, החליפו בתפקיד יעקב אדרי. אדרי נכנס לתפקיד ב-4 ביולי 2007 במקביל לכהונתו כשר לקליטת עלייה.

עם הקמת הממשלה ה-32, סילבן שלום מונה למשנה לרה"מ וגם לשר לפיתוח הנגב והגליל, כאשר מתחתיו מכהן סגן השר איוב קרא. למשרד הוקצו כתקציב כ-160 מיליון ש"ח.

בשנת 2015 אריה דרעי מונה לשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל וכיהן בתפקיד זה מספר קדנציות רצופות.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

• משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ארכיון המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל באתר ארכיון המדינה
• הרשות לפיתוח הגליל
• הרשות לפיתוח הנגב
• חזון נגב גליל

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35654055משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי