התנועה הבין-לאומית להשמדת נשק גרעיני
 | |
התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (באנגלית: International Campaign to Abolish Nuclear Weapons; בראשי תיבות: ICAN) היא תנועה בינלאומית המאגדת ארגוני חברה אזרחית, שמטרתה לקדם את האמנה לחיסול הנשק הגרעיני (אנ'). התנועה הוקמה בשנת 2007, וחברים בה 468 ארגונים מ-100 מדינות.
התנועה קיבלה פרס נובל לשלום לשנת 2017 על ”עבודתה להפניית תשומת הלב לתוצאות ההרסניות של שימוש בנשק גרעיני, ולמאמציה המשמעותיים לקידום אמנה האוסרת על נשק זה” ([1]).
מטרה
מטרת התנועה לפרק את הנשק הגרעיני בעולם, בעיקר בגלל האיום ההומניטרי הנשקף ממנו. לנשק גרעיני, יחסית לנשק קונבנציונלי, יש יכולת הרס גבוהה מאד והוא משמיד שטחים נרחבים ולא ממוקדים. פגיעתו קטלנית, ונגרם נזק רב גם לבריאותם של הניצולים. בשימוש בנשק גרעיני נפלטת קרינה רדיואקטיבית קטלנית וקשה מאד לטיפול רפואי. קרינה זו גורמת גם נזק רב-שנים לסביבה.[2]
מייסדי התנועה קיבלו השראה מהצלחת המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, תנועה שניסחה וקידמה בשנת 1997 את אמנת אוטווה, האוסרת על השימוש במוקשים נגד בני אדם.[3]
ייסוד התנועה
בספטמבר 2006, זוכת פרס נובל לשלום האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית אימצה הצעה בקונגרס הדו-שנתי שלה בהלסינקי, פינלנד, לייסד תנועה בינלאומית שמטרתה פירוז הנשק הגרעיני ברחבי העולם.[4] התנועה הושקה בשני אירועים ציבוריים, האחד ב-23 באפריל 2007 במלבורן, אוסטרליה, שם גויסו כספים להקמת התנועה, והשני ב-30 באפריל 2007 בווינה במפגש של מדינות החתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. לאחר מכן הצטרפו לתנועה תנועות דומות מעשרות מדינות בעולם.
חברות ותמיכה
תנועת ICAN מורכבת מ-468 ארגונים שותפים ב-100 מדינות. צוות הסגל של הקמפיין ממוקם בז'נבה, שווייץ, ומשם הוא מתאם ומנהל את הקמפיין באופן שוטף.
קבוצת עבודה בינלאומית מפקחת על התנועה. ההרכב הנוכחי של קבוצת העבודה הבינלאומית כולל מספר גופי סיוע הומניטריים, בהם האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית וליגת נשים בינלאומית לשלום וחירות.
בין הארגונים השותפים בארגון נמנים "התנועה הישראלית נגד גרעין ונשק להשמדה המונית",[5][6] וכן נציגים ישראלים ופלסטינים של האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית.[7]
אבני דרך מרכזיות
- ב-28 במאי 2010 החלו דיונים פנימיים בתנועה לשינוי יעדה, ממניעת נשק גרעיני לאיסור מוחלט. בשנת 2011 אומצה החלטה ברוח זו על ידי ארגון הצלב האדום.
- ב-6–7 באוגוסט 2015 התנועה קיימה מספר אירועים לציון 70 שנה להטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי.
- בפברואר–אוגוסט 2016 התנועה השתתפה בסבבי דיונים עם האו"ם על ניסוח האמנה לחיסול הנשק הגרעיני (אנ'), שהתקבלה בסופו של דבר ב-7 ביולי 2017. 122 מדינות הצביעו בעד האמנה, מדינה אחת התנגדה (הולנד), מדינה אחת נמנעה (סינגפור) ו-69 מדינות לא השתתפו בהצבעה, בהן כל המדינות בעלות נשק גרעיני.[9]
- ב-6 בספטמבר 2017 התנועה קיבלה פרס נובל לשלום לשנת 2017 "על עבודתה להפניית תשומת הלב לתוצאות ההרסניות של שימוש בנשק גרעיני, ולמאמציו המשמעותיים לקדם אמנה האוסרת על נשק זה."[10]
תומכים
בין תומכיה הבולטים של התנועה נמנים חתני פרס נובל לשלום דזמונד טוטו, טנזין גיאטסו וג'ודי ויליאמס, המוזיקאי הרבי הנקוק, שחקן הקריקט איאן צ'אפל (אנ'), השחקנים מרטין שין ומייקל דאגלס והאמנית יוקו אונו.
בנובמבר 2012 מזכ"ל האו"ם באן קי-מון שיבח את התנועה ושותפיה "על עבודה עם מחויבות ויצירתיות במטרה להשיג את המטרה המשותפת שלנו - עולם ללא נשק גרעיני".[11] לפני כן הוא סיפק לתנועה ברכת מצולמת לתמיכה ביום הפעילות העולמי שלה.[12]
פרס נובל לשלום 2017
ארגון ICAN זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2017, ב-6 באוקטובר 2017. בהודעה לעיתונות על הזכייה נכתב "על עבודתו להסב תשומת לב להשלכות ההומניטריות הרות האסון של כל שימוש בנשק גרעיני, ובשל מאמציו פורצי הדרך להשגת אמנה עולמית שתאסור שימוש בנשק מסוג זה ... זו ההוכחה המוצקה של ועדת הנובל הנורווגית, כי ל-ICAN, יותר מכל אחד אחר, היה בשנה האחרונה בהתחשב במאמצים להשגת עולם ללא נשק גרעיני כיוון חדש ומרץ חדש".[13] הפרס יוענק ב-10 בדצמבר.[14]
לאחר הבחירה בתנועה לפרס פרסם אנשיל פפר מאמר בו טען שהתנועה חסרת השפעה ממשית: "עד היום, ההישג המרכזי שלהם הוא העברת האמנה לאיסור אחזקת נשק גרעיני השנה בעצרת האו"ם. ההצבעה על האמנה אמנם עברה לפני שלושה חודשים ברוב עצום של 122-1, אבל כל המדינות המחזיקות בעצמן בנשק גרעיני לא השתתפו בהצבעה ומעבר לערך הצהרתי, זהו מסמך ריק מתוכן ממשי. הפרס מן הסתם יסייע ל-ICAN להרים את הפרופיל הציבורי שלו ולגייס כספים, אבל הוא גם חושף כמה הפרס חסר השפעה."[15]
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של התנועה הבין-לאומית להשמדת נשק גרעיני- התנועה הבין-לאומית להשמדת נשק גרעיני, באתר פרס נובל (באנגלית)
- נוסח האמנה לחיסול הנשק הגרעיני, באתר "אפלה גרעינית ושינוי אקלים עולמי"
יניב חלילי, "אני ממש מקווה שאף אחד מהמנהיגים לא ילחץ על הכפתור, אבל אני גם מפחדת", באתר "ידיעות אחרונות", 20 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ ynet, פרס נובל לשלום לארגון לפירוז העולם מנשק גרעיני, באתר ynet, 6 באוקטובר 2017
- ^ IPPNW (2016). "The health and humanitarian case for banning and eliminating nuclear weapons" (PDF). www.ippnw.org. IPPNW. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-01-13. נבדק ב-12 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני", רונלד מקקוי, 30 באפריל 2016 (באנגלית)
- ^ אבני דרך של התנועה 2006 אתר ICAN
- ^ חיים איסרוביץ', יובל בר, השותפה הישראלית לפרס הנובל לשלום: "עבדנו יחד למען המטרה, ונשיג אותה", באתר מעריב אונליין, 11 בדצמבר 2017
- ^ הישראלית שזכתה בנובל לשלום: "אנחנו הופכים את הנשק הגרעיני ללא חוקי", באתר שיחה מקומית, 11 בדצמבר 2017
- ^ רשימת ארגונים שותפים, באתר התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני
- ^ "Humanitarian Pledge" (PDF). Austrian Ministry of Foreign Affairs. 9 בדצמבר 2014. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-08-01. נבדק ב-12 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ICAN (19 באוגוסט 2016). "Majority of UN members declare intention to negotiate ban on nuclear weapons in 2017". www.icanw.org. ICAN. נבדק ב-12 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ הארץ, גרדיאן ורויטרס, הקמפיין לפירוז העולם מנשק גרעיני זכה בפרס נובל לשלום, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2017
- ^ מכתב ממזכ"ל האו"ם, נשלח ל-ICAN, 2 בנובמבר 2012 (באנגלית)
- ^ ברכה של באן קי-מון ל-ICAN, יוני 2010
- ^ "The Nobel Peace Prize 2017 - Press Release". www.nobelprize.org. נבדק ב-2017-10-06.
- ^ ynet, פרס נובל לשלום לארגון לפירוז העולם מנשק גרעיני, באתר ynet, 6 באוקטובר 2017
- ^ אנשיל פפר, הזוכה השנה לא הותיר מקום לספק: פרס נובל לשלום כבר לא רלוונטי, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2017.
