ויליאם סטרטון
 | |||||||
| ויליאם סטרטון | |||||||
| לידה | אינגלסייד, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ויליאם גרנט סטרטון | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות רוזהיל, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ויליאם גרנט סטרטון (באנגלית: William Grant Stratton; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-32 בשנים 1953–1961.
ראשית חייו
ויליאם סטרטון נולד בעיירה אינגלסייד שבמחוז לייק, אילינוי, כבנם של ויליאם ג'וזף סטרטון, פוליטיקאי גם הוא שכיהן לימים כמזכיר המדינה של אילינוי, ושל זולה ואן וורמר סטרטון.
סטרטון התחנך בבתי הספר הציבורים במחוז לייק, וב-1934 סיים לימודים לתואר במדע המדינה באוניברסיטת אריזונה.
קריירה פוליטית
ב-1940 נבחר סטרטון לראשונה לבית הנבחרים של ארצות הברית. בגיל 26, הוא היה צעיר חברי הקונגרס ה-77. לאחר תום תקופת כהונתו בת השנתיים בבית הנבחרים, הוא נבחר כגזבר של אילינוי. ב-1944 הוא התנדב לשירות בצי ארצות הברית, ושירת במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. הוא הגיע לדרגת לוטננט והשתחרר מהשירות ב-1946.
בשובו לחיים האזרחיים, נבחר סטרטון שוב לבית הנבחרים של ארצות הברית. בעת כהונתו זו הוא היה חבר בוועדת הבנקאות והמטבע, בוועדת בקרת השיטפונות, בוועדת השירות הציבורי, ובוועדה לענייני מחוז קולומביה.
ב-1950 נבחר סטרטון כגזבר של אילינוי בפעם השנייה. בתקופת כהונתו בתפקיד הוא הפחית באופן משמעותי את עלויות הפעלת משרדו.
בשנים 1952, 1956 ,1960 ו-1976 היה סטרטון נציג לוועידה הארצית של המפלגה הרפובליקנית.
מושל אילינוי
ב-1952 נבחר סטרטון כמועמד הרפובליקנים לתפקיד מושל אילינוי, ובבחירות הכלליות ניצח את סגן המושל המכהן, הדמוקרט שרווד דיקסון. בעת שנבחר, היה סטרטון בן 38, המושל הצעיר ביותר אז בכל מדינות ארצות הברית, והצעיר ביותר מבין מושלי אילינוי לאחר 70 שנה. ב-1956 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה. ב-1960 הוא התמודד, באופן חסר תקדים, לתקופת כהונה שלישית רצופה, אך הובס על ידי הדמוקרט אוטו קרנר.
במהלך תקופת כהונתו של סטרטון כמושל, בוצעה רפורמה במערכת בתי החולים של המדינה, הונפקו איגרות חוב למימון מערכת הכבישים המהירים של המדינה, נבחרה האישה הראשונה בקבינט המדינתי, ואושרה הנהגת מס קנייה חדש ששימש למיזמים בבתי הספר. סטרטון ראה בסלילת 320 הק"מ הראשונים של מערכת כבישי האגרה של אילינויי כאחד מההישגים הגדולים ביותר שלו.
סטרטון היה חבר בוועדה המנהלת של ועידת המושלים, וב-1955 הוא דאג לכינוסה באילינוי של הפגישה השנתית של המושלים בפעם הראשונה. ב-1957 הוא היה יושב ראש ועידת המושלים, וב-1958 שימש כנשיא מועצת המושלים. ב-1959 הוא היה חבר בקבוצה של מושלים שביקרו בברית המועצות. במסגרת פעילותו באגודת המושלים הלאומית הוא תרם מאוד לתוכניות בתחום סלילת הכבישים, הבטיחות בדרכים, ומערכת היחסים בין המדינות לממשל הפדרלי. ב-1958, מינה אותו הנשיא דווייט אייזנהאואר כחבר בוועדה לרגל יובל ה-150 להולדתו של אברהם לינקולן.
לאחר כהונתו כמושל
ב-1965 זוכה סטרטון מהאשמות בהשתמטות ממס.[1] ב-1968 ניסה סטרטון ללא הצלחה להתמודד על מועמדות הרפובליקנים לכהונה נוספות כמושל, והובס על ידי ריצ'רד אוגילבי לאחר שסיים שלישי במרוץ וזכה בכשבעה אחוזים בלבד מהקולות בבחירות המקדימות.[2]
חיים אישיים
ב-1934 נשא סטרטון לאישה את מריון הוק. לשניים נולדו שתי בנות. נישואיהם של סטרטון ורעייתו עברו ברובם כשהם חיים בנפרד, בעיקר בשל סדר היום הפוליטי הקדחתני שלו, ומריון לא הייתה שבעת רצון מהנישואים. היא גם תיעבה את העולם הפוליטי ולא הייתה מרוצה ממשכורתו הנמוכה יחסית של בעלה.[3] אף על פי שסטרטון לא היה מעוניין בגירושים, מריון עמדה על כך שהנישואים יסתיימו. ב-1949 הם התגרשו על רקע של הזנחה. אף על פי שלמריון הוענקה המשמורת על בנותיהן, הן חיו בעיקר עם אביהן עד 1952.[4]
ב-1950 נישא סטרטון בשנית לשירלי ברקינרידג', ונולדה להם בת אחת.[4] נישואיו השניים היו מאושרים יותר, ושירלי הייתה פעילה במסעות הבחירות של בעלה. השניים נותרו נשואים עד למותו של סטרטון.
סטרטון היה פעיל באגודות אזרחיות שונות ובארגוני וותיקי המלחמה. בין השאר הוא היה חבר בבונים החופשיים, בליונס ובארגונים רבים נוספים. כוותיק מלחמה, הוא היה חבר בלגיון האמריקאי. הוא היה חבר הכנסייה המתודיסטית.
מותו והנצחתו
ויליאם סטרטון נפטר בשיקגו ב-2 במרץ 2001, בגיל 87. הוא נטמן בבית הקברות רוזהיל שבעיר.
על שמו של סטרטון קרוי הסכר ומאגר המים שעל נהר פוקס, ליד העיר מק'הנרי שבאילינוי.[5] כמו כן קרוי על שמו הפארק המדינתי על שם ויליאם ג. סטרטון שעל גדת נהר אילינוי, ליד העיר מוריס.[6] בנייתו של בניין ויליאם ג. סטרטון, שבמכלול הקפיטול המדינתי של אילינוי, הושלמה בעת תקופת כהונתו הראשונה של סטרטון כמושל, והוא מקום משכנם של משרדים של מחוקקים מדינתיים רבים ושל סוכנויות אחרות של המדינה.[7] באוניברסיטת דרום אילינוי באדוארדסוויל קרויה על שמו של סטרטון חצר.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ויליאם סטרטון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ויליאם סטרטון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם סטרטון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ויליאם סטרטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Earl Aykroid, Stratton cleared of tax dodge, Pittsburgh Post-Gazette - Mar 12, 1965.
- ^ "Our Campaigns - IL Governor". ourcampaigns.com. June 11, 1968.
- ^ Kenney, David (1990). A Political Passage: The Career of Stratton of Illinois. SIU Press.
- ^ 4.0 4.1 "STRATTON v. COMMISSIONER - 54 T.C. 255 (1970) - 4wtc2551287 - Leagle.com".
- ^ "Water Resources". www.dnr.illinois.gov.
- ^ "William G. Stratton State Park". Illinois Department of Natural Resources.
- ^ Stratton Building page on the website of the Office of the Architect of the Capitol's website
- מושלי אילינוי
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הרפובליקנית
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מאילינוי
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- מזכירי אוצר במדינות ארצות הברית
- קצינים אמריקאים במלחמת העולם השנייה
- קצינים וחוגרים בצי ארצות הברית
- בוגרי אוניברסיטת אריזונה
- אמריקאים שנולדו ב-1914
- אמריקאים שנפטרו ב-2001