ג'ון מרשל המילטון
 | |||||||
| ג'ון מרשל המילטון | |||||||
| לידה | מחוז יוניון, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות אוק וודס, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'ון מרשל המילטון (באנגלית: John Marshall Hamilton; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-18 בשנים 1883–1885. לפני כן הוא כיהן כסגן מושל המדינה תחת המושל שלבי מור קלם, ולאחר שזה האחרון התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית, החליף אותו המילטון.
ראשית חייו
ג'ון מרשל המילטון נולד במחוז יוניון שבאוהיו. כאשר היה בן שבע הוא עבר עם משפחתו לעיירה רוברטס שבמחוז מרשל, אילינוי. המיליטון החל לראשונה להיות מעורב בפוליטיקה בגיל צעיר, כאשר ב-1861, כשהיה בן 13, הוא הצטרף לארגון הנוער של המפלגה הרפובליקנית, Wide Awakes. עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית ביקש המילטון להתגייס, אך לא יכול היה לעשות כן בשל גילו הצעיר, ובינתיים הוא למד בבית ספר בעיירה הנרי שבאילינוי. ב-1864, כאשר הוא היה בן 17, הוא התגייס לרגימנט הרגלים המתנדבים ה-141 של אילינוי.
לאחר שיחידתו שוחררה מן השירות, הוא למד באוניברסיטת אוהיו וסליאן. הוא החל לעבוד כמורה בהנרי, אך נאלץ להתפטר לאחר שנה אחת בלבד בשל בריאותו הרופפת. כאשר החלים, למד המילטון משפטים בזמנו החופשי. בחיפושיו למקום בו יוכל ללמוד משפטים, הוא הגיע לעיר בלומינגטון. הוא קיבל על עצמו משרה זמנית של פרופסור ללטינית באוניברסיטת אוהיו וסליאן. כשהיה שם הוא למד משפטים במשרד עורכי הדין "ולדון, טיפטון ובנג'מין", וב-1870 התקבל ללשכת עורכי הדין.[1] ב-1871 הוא נשא לאישה את הלן ויליאמס. המילטון עבד במשך כמה שנים כעורך דין בבלומינגטון במשרד בו היה שותף עם ג. ה. ראוול עד שב-1876 נבחר לסנאט של אילינוי מטעם המפלגה הרפובליקנית.[2]
סגן מושל ומושל אילינוי
ב-1881 נבחר המילטון כסגן מושל אילינוי, וכיהן תחת המושל שלבי מור קלם. באותה תקופה היה סגן המושל גם נשיא הסנאט המדינתי. ב-1882 נבחר קלם לסנאט של ארצות הברית והתפטר מתפקידו כמושל בשנה שלאחר מכן. המילטון היה למושל אילינוי ה-18. תקופת כהונתו הקצרה יחסית כמושל זכורה בשל ההחלטה על חינוך חובה לילדי אילינוי. הוא גם חתם על חוק שחייב מקומות למכירת משקאות חריפים לקבל רישיון לכך.[2] ב-1883 שלח המילטון את המשמר הלאומי של אילינוי כדי להרגיע מחאות במכרות במחוזות מדיסון וסנט קלייר.
המשך הקריירה הפוליטית
ב-1884 התמודד המיליטון על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לכהונה נוספת כמושל בוועידת המפלגה המדינתית שהתקיימה בפאוריה. בסופו של דבר בחרה הוועידה בריצ'רד אוגלסבי, שנבחר באותה שנה לתקופת כהונה שלישית בלתי רצופה כמושל. על אף זאת, בחרה הוועידה פה אחד בהמילטון כאחד מנציגיה לוועידת המפלגה הארצית של הרפובליקנים. בתחילה הוא תמך במועמדותו לנשיאות של הסנאטור לשעבר מאילינוי ג'ון לוגן, והצביע עבורו בשלושת סבבי ההצבעה הראשונים. עם זאת, לאחר שלוגן שלח לוועידה מברק בו הוא דוחה את המועמדות, תמך המילטון בנשיא המכהן צ'סטר ארתור. לאחר שבסופו של דבר נבחר ג'יימס בליין כמועמד המפלגה לנשיאות, תמך המילטון בהצלחה במועמדותו של לוגן כסגן הנשיא. בבחירות הכלליות נוצחו בליין ולוגן על ידי גרובר קליבלנד.[3]
את שארית חייו העביר המילטון בשיקגו, שם הוא עסק בעריכת דין.[2]
ג'ון מרשל המילטון נפטר בשיקגו ב-22 בספטמבר 1905. הוא נטמן בבית הקברות אוק וודס שבעיר. ביתו שבבלומינגטון, שנבנה ב-1872, הוכנס ב-1978 למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[4]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ג'ון מרשל המילטון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ון מרשל המילטון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'ון מרשל המילטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Davidson, Alexander; Stuvé, Bernard (1884). A Complete History of Illinois from 1673 to 1884. Springfield, IL: H. W. Rokker, p. 989.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Rasch, Bradley W. (2012). The Governors of Illinois and the Mayors of Chicago: People of Regional, National, and International Consequence. Bloomington, Indiana: iUniverse, p. 22.
- ^ Davidson, Alexander; Stuvé, Bernard (1884). A Complete History of Illinois from 1673 to 1884. Springfield, IL: H. W. Rokker, p. 1005.
- ^ Walters, Jr., William D. (December 20, 1977). "National Register of Historic Places Inventory - Nomination Form: John M. Hamilton House". National Park Service. Archived from the original on April 7, 2014.
