לדלג לתוכן

ויליאם קר סקוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ויליאם קר סקוט
William Kerr Scott
לידה 17 באפריל 1896
האו ריבר, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
פטירה 16 באפריל 1958 (בגיל 61)
ברלינגטון, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
מקום קבורה Hawfields Presbyterian Church Cemetery
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת המדינה של צפון קרוליינה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
מושל קרוליינה הצפונית ה־62
6 בינואר 19498 בינואר 1953
(4 שנים)
סנאטור מטעם קרוליינה הצפונית
29 בנובמבר 195416 באפריל 1958
(3 שנים)

ויליאם קר סקוטאנגלית: William Kerr Scott‏; 17 באפריל 189616 באפריל 1958) היה פוליטיקאי אמריקאי מקרוליינה הצפונית, חבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל קרוליינה הצפונית ה־62 בשנים 19491953, וכחבר הסנאט של ארצות הברית בשנים 19541958.

ביוגרפיה

ראשית חייו

סקוט נולד ב־17 באפריל 1896 בהאו ריבר שבקרוליינה הצפונית, והיה בנם של רוברט ו. סקוט וליזי סקוט. בשנת 1913 השלים את לימודיו בבית הספר התיכון Hawfields, ולאחר מכן למד במכללת החקלאות והאמנויות המכניות של קרוליינה הצפונית (כיום אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית). הוא סיים תואר ראשון בחקלאות ב־1917. במהלך לימודיו הצטיין, רץ במסלול אתלטיקה והתנדב בארגון ה־YMCA. לאחר סיום לימודיו עבד זמן קצר כסוכן בסוכנות חירום לייצור מזון עבור משרד החקלאות האמריקאי.

עם כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, התגייס לצבא כטוראי. הוא עבר אימוני ארטילריה בקנטקי במשך ארבעה חודשים, ולפני שהספיק להירשם לקורס קצינים – הסתיימה המלחמה והוא שוחרר מהשירות.

סקוט היה היחיד מבני משפחתו שביקש לפתח קריירה פוליטית. אביו יעץ לו לרכוש אדמה ולבסס משק חקלאי, כדי שיוכל בעתיד להתמודד על תפקידים ציבוריים בלי לחשוש מתבוסה פוליטית. לכן, לאחר השחרור, הוא לווה 4,000 דולר מאביו וקנה שטח של 224 אקרים, שבו גידל צאן ובקר.

קריירה

ב־6 בינואר 1949 הושבע סקוט כמושל קרוליינה הצפונית. בתפקידו יזם את תוכנית "Go Forward" שאושרה בידי בית המחוקקים. הוא גם חתם על תוכנית של 200 מיליון דולר לשיפור כבישים כפריים, שהביאה לסלילת כ־15,000 מיילים של כבישים נוספים.

בהשוואה לדמוקרטים דרומיים אחרים בתקופתו, נחשב סקוט למתון יחסית כשהיה מושל. למרות תמיכתו בהפרדה גזעית, מינה את החבר השחור הראשון במועצת החינוך של המדינה, ד"ר הרולד טריג. כמו כן מינה ב־1949 את פרנק פורטר גרהאם – מן הדמויות הפרוגרסיביות ביותר בדרום – לסנאט.

כאשר התמודד גראהם לאחר מכן בבחירות המשך לסנאט והותקף בקמפיין בעל גוון גזעני בוטה, סייר איתו סקוט ברחבי המדינה בניסיון להגן עליו. למרות תמיכה מסקוט, הנשיא הארי טרומן ואחרים – הובס גרהאם בידי עורך הדין השמרן ויליס סמית'.

אשתו של סקוט, מרי וייט סקוט, הייתה כה מזועזעת מטון הקמפיין של סמית', עד שסירבה ללחוץ את ידו באירוע רשמי בבית המושל.

סקוט הוחלף בתפקיד המושל ב־8 בינואר 1953 על ידי ויליאם אמסטד.

כהונתו בסנאט ושינוי עמדותיו

מיד לאחר כהונתו כמושל נבחר לסנאט של ארצות הברית, שם כיהן בשנים 19541958. בנו, רוברט סקוט (אנ'), כיהן כמושל בין 1969 ל־1973; ונכדתו, מג סקוט פיפס, שימשה נציבת החקלאות של קרוליינה הצפונית בין 2001 ל־2003.

כאשר התמודד סקוט לסנאט, הוא אמר בקריצה לעיתונאי כי יתמודד עם קמפיינים גזעניים "בדרך שלו", ברמיזה שהוא פחות סלחני מגרהאם.

סקוט ניצח בפער של כ־8,000 קולות. הוא הושבע ב־29 בנובמבר 1954 (מוקדם מהרגיל בשל מושב ריק). בדצמבר הצביע בעד גינוי הסנאטור ג'וזף מקארתי.

במהלך כהונתו בסנאט, התרחק מנימותיו המתונות וחתם על המניפסט הדרומי, שהתנגד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין Brown v. Board of Education, שקבעה כי הפרדה גזעית בבתי הספר אינה חוקתית.

סקוט הצהיר כי קיווה שבית המשפט ”ישוב ויאשר את החלטותיו ההיסטוריות התומכות במתקנים נפרדים אך שווים”, והוסיף: ”תמיד התנגדתי לכך שילדים שחורים ולבנים ילמדו יחד.”

הוא גם התנגד לחוק זכויות האזרח של 1957 ולהחלטתו של הנשיא אייזנהאואר לשלוח חיילים להגנת תלמידים שחורים בבית־הספר בליטל רוק.

מותו והנצחתו

סקוט נפטר בברלינגטון שבקרוליינה הצפונית, ב־16 באפריל 1958, ונקבר בבית הקברות של כנסיית הוקפילדס הפרסביטריאנית במייבן.

על שמו קרויים סכר ואגם W. Kerr Scott במחוז וילקס, פרויקט שסייע לקדם בעת כהונתו בסנאט. בנוסף, קרויות על שמו מעונות באוניברסיטת איסט קרוליינה ובניין טכנולוגיה באוניברסיטת האפלאצ'ים.

ביתו וחוותו, "Kerr Scott Farm", נכללו ב־1987 במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם קר סקוט בוויקישיתוף

ויליאם קר סקוט42297433Q885047