קמרון מוריסון

קמרון מוריסון

לידה	מחוז ריצ'מונד, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
פטירה	קוויבק סיטי, קנדה
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל קרוליינה הצפונית ה־55 12 בינואר 1921 – 14 בינואר 1925 (4 שנים) → תומאס וולטר ביקט אנגוס וילטון מקלין ←
סנאטור מטעם קרוליינה הצפונית 13 בדצמבר 1930 – 4 בדצמבר 1932 (שנתיים) → לי אוברמן רוברט רייס ריינולדס ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס העשירי של קרוליינה הצפונית 3 בינואר 1943 – 3 בינואר 1945 (שנתיים) → אין, חלוקה מחדש של המחוזות ג'וזף וילסון ארווין ←

קמרון א. מוריסון (באנגלית: Cameron A. Morrison‏; 5 באוקטובר 1869 – 20 באוגוסט 1953) היה פוליטיקאי אמריקאי, אשר כיהן כמושל קרוליינה הצפונית ה־55 בין השנים 1921–1925.

ביוגרפיה

ראשית חייו

מוריסון נולד ב-5 באוקטובר 1869 במחוז ריצ'מונד שבקרוליינה הצפונית.

בשנת 1898 השתתף מוריסון במהומות בווילמינגטון, הפיכה אלימה שבוצעה בידי קבוצה של תומכי עליונות לבנה. הם סילקו את המנהיגים הפוליטיים השחורים והלבנים שעמדו מולם בעיר, החריבו רכוש ועסקים של אזרחים שחורים שנבנו מאז מלחמת האזרחים – כולל העיתון השחור היחיד בעיר – והרגו, לפי ההערכות, בין 60 ללמעלה מ־300 בני אדם. מושל קרוליינה הצפונית, דניאל לינדזי ראסל , נאלץ להימלט מווילמינגטון לראלי. מוריסון עלה לרכבת של ראסל במאדטון שבקרוליינה הצפונית, בלוויית קבוצה קטנה של אנשי 'החולצות האדומות'. הוא הזהיר את ראסל שקבוצה עוינת יותר של 'החולצות האדומות' ממתינה בתחנה הבאה, והמליץ לו להסתתר בקרון המטען כדי לא להיתלות. ראסל אכן עשה זאת.

בשנת 1900 נבחר מוריסון לסנאט של קרוליינה הצפונית לתקופת כהונה אחת.

כהונה כמושל

בתמיכתו של הסנאטור פרניפולד מקלנדל סימונס ובעזרת טקטיקות הסתה גזעית מצד א. ד. ווטס, הביס מוריסון את אוליבר מקס גרדנר בבחירות המקדימות הדמוקרטיות לתפקיד המושל בשנת 1920. בבחירות הכלליות הוא ניצח את מועמד המפלגה הרפובליקנית ג'ון ג'. פארקר.

מוריסון הושבע לתפקיד ב־12 בינואר 1921. הוא כונה 'מושל הדרכים הטובות' בשל תמיכתו במערכת כבישים מודרנית. הוא גם הנהיג מגוון רפורמות ודחף להגדלת תקציבי החינוך הציבורי, תוך מאבק בהוראת תאוריית האבולוציה.

קריירה מאוחרת

לאחר מותו של הסנאטור לי אוברמן, מונה מוריסון לכהן כסנאטור מטעם קרוליינה הצפונית בשנים 1930–1932, אך הפסיד את מושבו בסיבוב השני של הבחירות המקדימות הדמוקרטיות לרוברט רייס ריינולדס.

בשנים 1943–1945 נבחר מוריסון לתקופת כהונה אחת בבית הנבחרים של ארצות הברית. בשנת 1944 הפסיד שוב בבחירות המקדימות הדמוקרטיות לסנאט, הפעם לקלייד הואי. הוא נפטר בקוויבק סיטי שבקנדה ב-20 באוגוסט 1953.

חיים אישיים

מוריסון נישא פעמיים. אשתו הראשונה, לוטי מיי טומלינסון, ילדה ארבעה ילדים אך רק אחת – אנג'ליה לורנס מוריסון – שרדה את הינקות. טומלינסון נפטרה בשנת 1919.

בשנת 1924, בעת שכיהן כמושל, נישא בשנית לשרה וירג'יניה אקר ווטס, אלמנתו של ג'ורג' וושינגטון ווטס. טקס הנישואין נערך ב'הרווד הול'. עם אשתו השנייה בנה מוריסון את 'מורוקרופט', אחוזה גדולה בעיר שארלוט. בצוואתו, או אולי עוד לפני מותו, העניק המושל מוריסון את שטח העורף של ביתו האישי לקהילה השחורה של כנסיית שארון רואד המתודיסטית. כיום נמצאים שם קברים לא מסומנים של בני הקהילה השחורה.

הנצחתו

מעון בן עשרה קומות בקמפוס אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל נקרא על שמו של מוריסון. ביתו בשארלוט], 'מורוקרופט', נרשם במרשם הלאומי של אתרי מורשת בשנת 1983.

ספרייה בשארלוט] נקראה על שמו, אך שמה הוסר בשנת 2020 בשל קשריו של מוריסון ל'חולצות האדומות' ולעליונות הלבנה. מעון סטודנטים באוניברסיטת קרוליינה הצפונית A&T נקרא גם הוא על שמו, אך השם הוסר בשנת 2020.

קישורים חיצוניים

• קמרון מוריסון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• קמרון מוריסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קמרון מוריסון42458507Q888112