ז'אן-מישל אדם
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ז'אן-מישל אדם[1] (בצרפתית: Jean-Michel Adam; נולד ב-23 בינואר 1947) הוא בלשן צרפתי-שווייצרי, פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטת לוזאן בשווייץ, מהתאורטיקנים של בלשנות הטקסט ו"הניתוח הטקסטואלי של השיח".
חייו
ז'אן מישל אדם נולד בלה האבר בחבל נורמנדי (נורמנדיה) בצרפת. אחרי לימודי תואר ראשון לשפה וספרות באוניברסיטת נורמנדיה עלית ברואן (1970), סיים בשנת 1971 באותה אוניברסיטה את התואר השני תחת הדרכתו של פרופ' דֶני סלאקטה, עשה לימודי דוקטור-מומחה עם תזה "על דקדוק הטקסט וניתוח השיח" תחת הדרכתו של פרופ ז.-ב. מרסלזי. ב-1982 סיים דוקטורט ממלכתי באוניברסיטת פראנש-קונטה בבזנסון אצל פרופ' ז'אן פטאר עם העבודה "מחקרי דידקטיקה וסמיוטיקה של השיח". בשנים 1984-1974 לימד כמדריך מחקר במרכז להשתלמות למורי מכללה של האקדמיה ברואן, אחר כך, בשנים 1984-1978 לימד כמרצה לבלשנות כללית באוניברסיטת רואן. החל משנת 1984 ועד פרישתו לגמלאות ב-2012 פעל כפרופסור מן המניין לבלשנות צרפתית באוניברסיטת לוזאן. משנת 2012 הוא מכהן בה כפרופסור אמריטוס.
ז'אן מישל אדם לימד כפרופסור אורח במקומות רבים בעולם, לרבות באוניברסיטת ז'נבה, אוניברסיטת קוויבק, מכללת מידלברי במדינת ורמונט בארצות הברית, אוניברסיטת אורהוס בדנמרק, אוניברסיטת קואימברה, באוניברסיטאות ברבאט ובפאס במרוקו וכו'.
אדם כתב 15 ספרים - בתחום הבלשנות הטקסט, התיאור, ניתוח השיח הספרותי והטיעונים הפרסומיים. יחד עם אוטה היידמן כתב מספר ספרים על הגישה הבינתחומית לטקסטים הספרותיים ועל טקסטואליות ואינטר-טקסטואליות במעשיות.
הטיפולוגיה של הטקסטים לפי ז'.מ. אדם (1985)
סוגי טקסטים:
- טקסטים דיאלוגיים/שיחתיים – אפיונים: שיח ישיר, חילופי בני שיח, ניקוד: מירכאות, בשפות מסוימות - קו מפריד. סוגות: שיחת טלפון, שיחת חולין של יום-יום, דיון, ראיון, דיאלוג ברומן, במחזה, בסרט קולנוע וכו'.
- טקסטים שיריים/רטוריים – אפיונים: יצירת משמעויות חדשות בעזרת חזרה על יסודות דומים: צליל, מספר הברות, מבנה דקדוקי, מילים, פסוקים או קבוצות פסוקים (פזמון) - גלישות של המשמעות (מטפורות), אסוציאציות לא רגילות, יצירת מילים, סידור בצורה גפרית מסוימת, שאלה או יציקה מחדש של טקסטים ידועים או ביטויים. סוגות: שיר או פואמה, על צורותיהם, פרוזה שירית, זמר, שיר ילדים, פרסומת, פתגם, אימרת שפר, טקסטים הומוריסטיים מסוימים וכו'.
- טקסטים הוראתיים או בלשון ציווי (injonctifs) – צורות פועל בסיסיות: מודוס ציווי, שם פועל, זמן עתיד, מודוס אינדיקטיבי בזמן הווה בגוף שני, ארגונים טקסטואליים כרונולוגיים, עליונות אמיתית או גנובה של המביע. סוגות: מתכון, כללי התקנה, הוראות שימוש, חוקים, כללי משחק,
- טקסטים תאוריים (דסקריפטיביים) – אפיונים: מבנה מיוחד, בחירת הפרטים לפי הטקסט שבו הם משולבים, צורות פועל בסיסיות: הווה, אימפרפקטום. מיקוד (נקודת מבט} מי המתאר? סוגות: תיאור טכני, עד לתיאור ספרותי (המשולב בדרך כלל בסוג אחר של טקסט).
- טקסטים הסברתיים ואינפורמטיביים – אפיונים: תשובה לשאלה או לסוגיה שהועלתה בנקודת ההתחלה. נוכחותן של הודעות המבליטות את תוכנית ההרצאה וכ חזרות ומארגני טקסט לוגיים הנועדים לכוון את הצופה או המאזין.
- טקסטים סיפוריים (נרטיביים) – אפיונים: היסטוריה. מבנה מיוחד. דמויות: שם, תפקיד (ראשי, משני, מסייע, מתנגד), אפיונים (פיזיים, מוסריים)... רפרנט מציאותי או דמיוני. מסגרת כרונולוגית של הסיפור: משך העלילה, עיתוי העלילה, אפיזודות מפורטות או רק מוזכרות. מיקומי העלילה: מציאותיים או דמיוניים, מדויקים או מעורפלים. ה"סיפר": מיקוד (נקודת מבט): מי המספר? צורות פועל בסיסיות: הווה, (ושני ערכיו היסודיים: "כאן ועכשיו", ו"היסטורי"), פרפקטום מורכב, אימפרפקטום ופלוס קוואם פרפקטום, פרפקטום פשוט. אימפרפקטום (ופלוס קוואם פרפקטום). סמנים כרונולוגיים. כינויי גוף. סוגות: רפורטאז'ה, כתבה, חדשות מקומיות, סיפור חיים, סיפור היסטורי, פרבולה, אגדה, רומן, על תת-סוגותיו, נובלה, סיפור קצר, הומורסקה, וכו'.
- טקסטים ארגומנטטיביים (טיעוניים) – אפיונים: מטרה מפורשת או לא של המחבר: לשכנע. שימוש בטיעונים ובמארגנים טקסטואליים לוגיים מסוימים. סוגות: פרסומת, בקורת סרטים או בקורת תיאטרון, בקורת ספרות, בקרות אמנות, מאמר מערכת, כתב טענות, עבודת תואר, מסה.
- טקסטים פרדיקטיביים (ניבויים) – מפתחים דיבור ניבויי. סוגות: נבואה, הורוסקופ, תחזית מזג האוויר.
ספרים
- avec Jean-Pierre Goldenstein Linguistique et discours littéraire 1976
- 1984 Le récit dans la collection Que sais-je, PUF
- 1985Pour lire le poème
- 1985Le texte narratif
- 1985?Quels types de textes
(Revue Le français dans le monde)
- 1986 avec Francoise Revaz L'analyse des récits
- 1987 Les types de sequence de texte élémentaire
- avec André Petitjean Le texte descriptif 1989
- 2003avec Marc Bonhomme, Henri Mitterand L'argumentation publicitare - rhétorique de l'éloge et de la persuasion
- Éléments de linguistique textuelle 1990
- 1992 Les textes : types et prototypes - récit, description, argumentation, explication et dialogue
avec Ute Heidmann (éd.), Sciences du texte et analyse de discours. Enjeux d’une interdisciplinarité 2005
- avec Ute Heidman Le texte littéraire. Pour une approche interdisciplinaire 2009
- avec Ute Heidman Poétiques comparées des mythes
- 2010 - avec Ute Heidman Textualité et intertextualité des contes
- 2011 - La linguistique textuelle. Introduction à l'analyse textuelle des discours
- 2011 - Genres de récits. Narrativité et généricité des textes
- La Description en L'Encyclopedia Universalis
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ז'אן-מישל אדם
,Jean-Michel Adam - Genres, textes, discours: pour une reconception linguistique du concept de genre Revue belge de philologie et d'histoire Année 1997 Volume 75 Numéro 3 pp. 665-681 (בצרפתית)
- Jean-Marie Viprey Jean-Michel Adam, La linguistique textuelle. Introduction à l’analyse textuelle des discours - review Semen, revue de semio-linguistique et des textes et discours 32/2011
Jean-Marie Viprey
- Raymond Blain Discours, genres, types de textes, textes…De quoi me parlez-vous Québec français 98 (1995): 22–25.
- Lorenzo Devilla Analyse de la linguistique textuelle 2007
HAL archives ouvertes - Centre pour la communication scientifique directe (CCSD) du Centre national de la recherche scientifique (CNRS
- exemplier de Jean-Michel Adam
- Analyse du discours
- Typologie des textes de Jean-Michel Adam(הקישור אינו פעיל)
Défi écrire, editions Accès 1985
הערות שוליים
- ^ מבטאים "אדאן" עם ן מאונפף
