ז'וזה רמוס הורטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חוזה רמוס הורטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'וזה רמוס הורטה
Jose Ramos 1996.jpg
מדינה מזרח טימורמזרח טימור מזרח טימור
מפלגה עצמאי
נשיא מזרח טימור ה־2
20 במאי 200720 במאי 2012
(5 שנים)

ז'וזה מנואל רמוס-הורטהפורטוגזית: José Manuel Ramos-Horta; נולד ב-26 בדצמבר 1949) הוא נשיאה השני של מזרח טימור וחתן פרס נובל לשלום.

ביוגרפיה

ראמוס-הורטה נולד בשנת 1949 בדילי, בירת מזרח טימור, לאם טימורית ולאב פורטוגלי שהוגלה לטימור הפורטוגזית דאז על ידי הדיקטטורה הסלאזרית. הוא התחנך בבית ספר קתולי, בכפר הקטן סויבאדה, שנבחר מאוחר יותר על ידי פרטילין כמפקדה לאחר הפלישה האינדונזית. מתוך אחד עשר אחיו ואחיותיו, ארבעה נהרגו על ידי הצבא האינדונזי.

ראמוס-הורטה למד משפט בינלאומי פומבי באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג בשנת 1983 ובמכללת אנטיוכיה בג'ול ספרינגס, אוהיו, שם סיים תואר שני בלימודי שלום, בשנת 1984. הוא למד דיני זכויות אדם במכון הבינלאומי לזכויות אדם בשטרסבורג בשנת 1983. אחר כך סיים קורסים לתואר שני במדיניות חוץ אמריקאית באוניברסיטת קולומביה. הוא חבר בכיר במכללת סנט אנטוני באוניברסיטת אוקספורד מאז 1987 ומדבר שוטף בחמש שפות: פורטוגזית, אנגלית, צרפתית, ספרדית והשפה הנפוצה ביותר במזרח טימור, טטום.

קריירה פוליטית

ראמוס-הורטה היה מעורב באופן פעיל בפיתוח המודעות הפוליטית בטימור הפורטוגזית, ועקב כך הוגלה למשך שנתיים בשנים 1970–71 למזרח אפריקה הפורטוגזית. סבו, לפניו, הוגלה גם הוא, מפורטוגל לאיי האיים האזוריים, אז קייפ ורדה, גינאה הפורטוגזית ולבסוף לטימור הפורטוגזית.

ראמוס-הורטה היה ביו המתונים במנהיגות הלאומנית הטימורית המתעוררת, ומונה לשר החוץ בממשלת "הרפובליקה הדמוקרטית של מזרח טימור" שהוכרזה על ידי מפלגות תומכי העצמאות בנובמבר 1975. כמונה לשר, ראמוס-הורטה היה רק ​​בן 25. הוא עזב את מזרח טימור שלושה ימים לפני שחיילי אינדונזיה פלשו, כדי להציג בפני האו"ם את העניין הטימורי. הוא הגיע לניו יורק כדי לפנות למועצת הביטחון של האו"ם ולהפציר בהם לנקוט בפעולה מול הכיבוש האינדונזי במהלכו ימותו כ-102,000 מזרח טימורים. ראמוס-הורטה היה הנציג הקבוע של פרטילין באו"ם בעשר השנים הבאות. חבריו באותה תקופה הזכירו שהוא הגיע לארצות הברית עם סכום כולל של 25 דולר בכיס. מצבו הכספי היה לעיתים קרובות קשה באותה תקופה; הוא שרד בחלקו בחסד האמריקאים שהתפעלו מהפוליטיקה שלו ומהנחישות שלו. יתר על כן, הוא היה חייב לנסוע ברחבי העולם כדי להסביר את עמדת מפלגתו.

בשנת 1993 הוענק פרס רפטו לתושבי מזרח טימור. שר החוץ הגולה ראמוס-הורטה ייצג את אומתו בטקס הפרס.

מ-26 ביוני 2006 עד 19 במאי 2007 כיהן כראש ממשלת מזרח טימור והיה ראש הממשלה השני של המדינה[1].

מ-20 במאי 2007 עד 20 במאי 2012 כיהן כנשיא[2]. במהלך כהונתו, ב-11 בפברואר 2008, נפצע רמוס-הורטה לאחר שכוח של מורדים תקף את ביתו[3].

בבחירות מזרח טימור של 2022, הוא נבחר בפעם השנייה כנשיא מזרח טימור, לאחר שגבר על הנשיא הנוכחי, פרנסיסקו גוטרש. הוא צפוי להתחיל את תפקידו ב-20 במאי 2022.

פרסים והוקרה

ב-1996 זכה רמוס-הורטה בפרס נובל לשלום יחד עם קרלוס בלו על פעילותם לקראת פתרון של שלום בסכסוך במזרח טימור. אחר כך היה פעיל בקידום האמנה לפיקוח על סחר בנשק[4].

ב-1998 קיבל את עיטור "הצלב הגדול של מסדר החירות" של פורטוגל.

ב-2002 קיבל פרס לוחית הזהב של האקדמיה האמריקאית להישגים.

ב-2007 קיבל את עיטור "צווארון מסדר הנסיך אנריקה" של פורטוגל.

ב-2010 קיבל את עיטור "ידיד כבוד של מסדר אוסטרליה"

חיים אישיים

הוא גרוש מאנה פסואה פינטו, שרת המינהל הממלכתי והפנימי של מזרח טימור, איתה יש לו בן, לורו הורטה, שנולד בגלות במוזמביק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0