חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם
 | |
| תאריך לועזי | 7 בדצמבר 2004 |
|---|---|
| תאריך עברי | כ"ד בכסלו תשס"ה |
| כנסת | הכנסת השש עשרה |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1965, עמ' 36 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הביטחון |
| מס' תיקונים | 0 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, תשס"ה-2004 נועד להסדיר את מעמדם של אנשי צבא דרום לבנון (צד"ל) ובני משפחותיהם שעברו להתגורר בישראל. החוק אושר בכנסת השש עשרה ב-7 בדצמבר 2004.
רקע
צבא דרום לבנון פעל בדרום לבנון בחסות צה"ל, בפיקודם של מייג'ור סעד חדאד וגנרל אנטואן לאחד, החל מסוף שנות ה-70 של המאה העשרים ועד הנסיגה מלבנון, ב-24 במאי 2000. במאי 2000, עם נסיגת צה"ל מלבנון, התמוטט צד"ל, לאחר שמפקדיו הבינו שלא יוכלו לעמוד מול חזבאללה ללא נוכחות צה"ל. כ-6,000 חיילי צד"ל ובני משפחותיהם, שחששו מטבח שיעשו בהם אנשי חזבאללה ותומכיהם, עברו את הגבול לישראל תוך שהשאירו את רכושם מאחוריהם. רובם התיישבו ביישובי הצפון הגדולים: נהריה, מעלות, קריית שמונה, טבריה, כרמיאל וצפת. יוצאי צד"ל הדרוזים השתלבו ביישובים הדרוזיים בישראל. בשנת 2002 חלק מחיילי צד"ל חזרו ללבנון, ובעיקר החיילים הזוטרים יחסית, ואילו מרבית אנשי הקצונה בחרו להמשיך להישאר בתחומיה של מדינת ישראל מחשש לעונש מוות בלבנון.
היסטוריה חקיקתית
את הצעת החוק להסדרת מעמדם בישראל של אנשי צד"ל יזם בתחילת 2004 חבר הכנסת יצחק הרצוג,[1] והיא אושרה בכנסת ב-7 בדצמבר 2004.[2]
החוק תוקן לראשונה במרץ 2021, כך שיסמיך את שר הביטחון להעניק את אות המערכה ברצועת הביטחון גם לאנשי צד"ל.[3]
במרץ 2006 הותקנו תקנות אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (אופן פריסת המענקים), תשס"ו-2006,[4] המפרטות את המענקים שישולמו לאנשי צד"ל בהתאם לסעיף 8 לחוק.
הוראות החוק
החוק קובע כי איש צד"ל, בן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום תחילתו של החוק (15 בדצמבר 2004), ומבקש להיות אזרח לפי חוק האזרחות, יקבל אזרחות ישראלית. שר הפנים הוסמך להעניק אזרחות ישראלית גם לקרוב משפחה של איש צד"ל, שאינו מהמנויים לעיל, אם שוכנע שהאיש מתגורר בישראל משום שנשקפת סכנה לחייו בשל כך שקרוב משפחתו שירת בצד"ל או משום שהענקת האזרחות כאמור היא מעניינה המיוחד של המדינה. שר הפנים ייתן גם לכל איש צד"ל או לבן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל כאמור בחוק הכניסה לישראל, אם הוגשה על ידו בקשה לכך.
שר הביטחון ייתן לכל איש צד"ל תעודה המאשרת כי הוא איש צד"ל, אם הוגשה על ידו בקשה לכך.
דינו של בן משפחה של איש צד"ל שנספה במערכה כדין בן משפחה של חייל צה"ל שנספה כאמור בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. דינו של איש צד"ל שלקה בנכות כדין נכה כאמור בחוק הנכים (תגמולים ושיקום).
סעיף 8 לחוק קובע כי איש צד"ל זכאי למענק הוקרה חד־פעמי, פטור ממס, בשיעור של שלוש פעמים המשכורת הקובעת על כל שנה שבה הוא שירת שירות בצד"ל ולמענק נוסף בשיעור של ארבעים אלף ש"ח. המשכורת הקובעת היא השכר החודשי ששולם לאיש צד"ל ב-23 במאי 2000, ולמי שפרש מצד"ל במועד מוקדם יותר – שכרו ביום פרישתו.
רשאים
חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם כולל את כל מי שהשתתף במיליציית "צבא דרום לבנון" ובמליציית "צבא לבנון החופשית" במלחמת לבנון הראשונה, ובתום המלחמה ברח לישראל וממשיך לגור בישראל. חוק זה כולל גם כל קרוב משפחה של יוצא צד"ל שעבר לישראל בתום המלחמה. החוק לא כולל את יוצאי צד"ל שחזרו ללבנון, או לא עזבו את לבנון מההתחלה.
סוגיות מרכזיות
הצעת החוק עצמה לא נתקלה בקשיים או בערעור ממשי בקרב ממשלת ישראל או בקרב אוכלוסייה המקומית. עם חלוף השנים, התרחשו מספר תקריות בין יוצאי צד"ל לבין הממשלה כאשר יוצאי צד"ל טוענים שהם מרגישים שנשכחו. בשנה 2020, יוצאי צד"ל הגרים בישראל פנו לשר הביטחון נפתלי בנט בבקשה שיממש את הבטחתו להקמת אנדרטה ל-650 חיילי צבא דרום לבנון שנפלו במלחמה. ביום הזיכרון לחללי צה"ל של שנת 2020 פורסמה כתבה בחדשות על בן של יוצא צד"ל שטען שהוא מרגיש ששכחו את ההקרבות של צד"ל למען ישראל. רבים מאנשי צד"ל רוצים לחזור לחיות בלבנון.
קישורים חיצוניים
חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס״ה–2004, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- אילן מרסיאנו, הכנסת אישרה: תוענק אזרחות לאנשי צד"ל, באתר ynet, 7 בדצמבר 2004
הערות שוליים
- ^ חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ד-2004, ה"ח הכנסת 51 מ-21 ביולי 2004
- ^ חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004, ס"ח 1965 מ-15 בדצמבר 2004
- ^ חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א-2021, באתר הכנסת
- ^ תקנות אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (אופן פריסת המענקים), תשס"ו-2006, באתר "נבו"
