ה'תשס"ה
(הופנה מהדף תשס"ה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ה'תשס"ה (5765) ובקיצור תשס"ה – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 2004, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 3 באוקטובר 2005.
המולד של תשרי חל ביום שלישי, 19 שעות ו-287 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.
זו שנה רביעית לשמיטה, ושנת 8 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 25 במחזור השמש ה-206.
שנה זו היא שנת 1,936 לחורבן הבית, ושנת 2,316 לשטרות.
אירועים
- כ"ג בתשרי - פיגוע תופת בסיני: מכונית תופת התפוצצה במלון הילטון טאבה, שקרס חלקית ושתי מכוניות התפוצצו לאחר מכן בראס א-שטן
- י"א בחשוון - הכנסת הצביעה בעד תוכנית ההתנתקות
- י"ד בחשוון - טרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון, המוכר גם כנתב"ג 2000, נפתח לראשונה
- כ"ו בחשוון - הכנסת קובעת בחוק הדגל, הסמל וההמנון באופן רשמי את "התקווה" כהמנון הלאומי
- כ"ז בכסלו - פרס נובל לכימיה מוענק לאהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו, מדענים מהטכניון בחיפה, יחד עם האמריקני אירווין רוז על גילוי ותיאור את מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא
- י"ד בטבת - רעידת האדמה בדרום-מזרח אסיה בדרגה 9.3 בסולם ריכטר גרמה לגלי צונמי אימתיים ולבסוף למוות של כ-280,000 אנשים. הרעש הורגש היטב באינדונזיה, מלזיה, תאילנד, הודו, סינגפור וסרי לנקה
- כ"ג בטבת - רעידת אדמה בעוצמה של 4.9 בסולם ריכטר במפרץ סרוני
- כ"ח בטבת - תושבי הרשות הפלסטינית מצביעים בבחירות לנשיאות הרשות, לראשונה לאחר מותו של יאסר ערפאת
- ג' בשבט - 6 הרוגים בפיגוע במעבר קרני
- ז' באדר א' - הכנסת מאשרת בקריאה שלישית את חוק יישום תוכנית ההתנתקות
- כ' באדר א' - שביתת התלמידים הראשונה מתקיימת בישראל
- י"ז באדר א' - 5 הרוגים בפיגוע התאבדות במועדון ה-Stage בתל אביב
- א' בסיוון - ניסן דולינגר (42) אב ל-6 מהיישוב פאת שדה, נרצח בירי על ידי פועל ערבי שהסיע ברכבו
- י"ד בסיוון - תאונה קשה בהתנגשות בין רכבת ומשאית בישראל מובילה לכמאתיים פצועים ושמונה הרוגים
- ה' בתמוז - מחבל מתאבד התפוצץ בסמוך לקניון השרון בנתניה
- ט"ז בתמוז - 88 אנשים נהרגו בסדרת פיצוצים בשארם א-שייח, סיני
- כ"ח בתמוז - עדן נתן-זאדה מראשון לציון פתח ביריות על אוטובוס מלא בנוסעים ערבים בעיר שפרעם ורצח 4 נוסעים, בהמשך הומת נתן זאדה עצמו על ידי חלק מהנוסעים
- י' באב - תחילת ביצוע תוכנית ההתנתקות ברצועת עזה וצפון השומרון
- י"ב באב - התחיל שלב הפינוי בכח של תוכנית ההתנתקות, ברחבי רצועת עזה עימותים מתונים בין כוחות צבא ומשטרה למיועדים לפינוי
- י"ב באב - אשר וייסגן רצח 4 ערבים באזור תעשייה של ההתנחלות שילה
- ח' באלול - סיום מבצע "אשמורת אחרונה": כוחות צה"ל השלימו את נסיגתם מרצועת עזה במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות, והעבירו את השליטה ברצועת עזה לרשות הפלסטינית
נולדו
נפטרו
- י"ח בתשרי - שאול עמור, ראש עיריית מגדל העמק, חבר כנסת, שר ושגריר ישראל בבלגיה (נולד ה'תש"א)
- י"ח בתשרי - זאב לב, פיזיקאי ישראלי ומייסד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (נולד ה'תרפ"ב)
- י' בכסלו - רפאל איתן, הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, ח"כ ושר בממשלות ישראל (נולד ה'תרפ"ט)
- ט"ז בכסלו - סרן משה טרנטו, מפקד צוות המנהרות באוגדת עזה, נהרג באסון בציר פילדלפי
- ב' בטבת - הרב אבבה ברהן ברוך, ממנהיגי קהילת ביתא ישראל באשדוד
- ה' בטבת - יהודית נאות, שרה בממשלת ישראל, חברת כנסת, פרופסור למיקרוביולוגיה בטכניון (נולדה ה'תש"ד)
- ט"ז בטבת - צבי צור, הרמטכ"ל השישי של צה"ל (נולד ה'תרפ"ג)
- י"ז בטבת - ברוך ג'מילי, לוחם פלמ"ח (נולד ה'תרפ"ג)
- כ' בטבת - אשר פרס, פיזיקאי ישראלי (נולד ב-ה'תרצ"ד)
- כ"ז בטבת - יעקב גדיש, כלכלן ישראלי (נולד ה'תרצ"ד)
- י"ד בשבט - רבי דניאל פריש מחבר הספר מתוק מדבש על הזוהר
- כ"ז בשבט - אדיר זיק, עיתונאי
- ד' באדר א' - סילביה רפאל, סוכנת מוסד
- כ"א באדר א' - צבי מלחין, איש המוסד שלכד את אדולף אייכמן (נולד ה'תרפ"ח)
- א' באדר ב' - אמיר דרורי, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל רשות העתיקות (נולד ה'תרצ"ז)
- י"ז באדר ב' - רבי אברהם מנחם דנציגר בעל "אמרי מנחם" האדמו"ר של חסידות אלכסנדר
- כ"ה באדר ב' - סול בלו, סופר אמריקאי יהודי, זוכה פרס נובל לספרות (נולד ב-ה'תרע"ה)
- י' בניסן - הרבנית חנה טאו מחנכת ומהפכנית בלימוד תורה לנשים. מתלמידותיו של הרצי"ה קוק, וממייסדות מדרשת הרובע
- ט"ז בניסן - עזר ויצמן, איש צבא, מפקד חיל האוויר, מדינאי ונשיאה השביעי של מדינת ישראל (נולד ב-ה'תרפ"ד)
- ט"ז בניסן - רבי שלמה וולבה מגדולי המשגיחים בדור האחרון מחבר "עלי שור"
- ג' באייר - רבי אבא מרדכי ברמן ראש ישיבת "עיון התלמוד"
- י"ט באייר - אבנר חי שאקי, פרופסור למשפטים, שר וחבר כנסת מטעם המפד"ל (נולד ב-ה'תרפ"ו)
- כ"ו בסיוון - שמואל אבידור הכהן, רב (נולד ה'תרפ"ו)
- כ"ו בתמוז - הרב שלמה זאב צווייגענהאפט, ראש השוחטים דמדינת פולין, ואב"ד דק"ק הנובר ומדינת נידערזאקסען (סקסוניה התחתונה) במדינת גרמניה
- ט"ז באלול - שמעון ויזנטל, צייד נאצים מפורסם (נולד ה'תרס"ט)
יצירות בספרות העברית
- תולדות אסירי ציון באפריקה במחנות אריתריאה סודאן וקניה, דב הלוי מילמן, הוצאת כותרות
- 'שיטת הבחינות' של הרב מרדכי ברויאר - קובץ מאמרים ותגובות, יוסף עופר (עורך), הוצאת תבונות, אלון שבות
פרסי ישראל
מקבלי פרס ישראל לשנת תשס"ה הם:
מדעי המינהל:
- פרופ' מרים ארז
- פרופ' יחזקאל דרור
- פרופ' יעקב בקנשטיין
חקר הלשון העברית:
- פרופ' אהרן דותן
חקר הרפואה:
- פרופ' רנה זיצוב-מרכס
- פרופ' שאול פלדמן
חקר המזרחנות:
- פרופ' יעקב לנדאו
- פרופ' ששון סומך
מחול:
שירה:
חקר הבלשנות:
- פרופ' אולגה קפליוק
חקר הפילוסופיה הכללית:
- פרופ' בן-עמי שרפשטיין
מפעל חיים:
לוח שנה
| ►► | ה'תשס"ה | ◄◄ |
| 2004 - 2005 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום צום |
מאפייני לוח השנה
ערך מורחב – שנת החא
- שנה מסוג החא, ובה 383 ימים.
- שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
- שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד
- ט"ו באדר ב' חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ב' ועד יום ראשון ט"ז באדר ב' - זהו פורים משולש
- כ"ז בניסן חל ביום שישי, ולכן יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדם ליום חמישי כ"ו בניסן
- ה' באייר חל ביום שבת, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ג' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ב' באייר
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|