חוק הגיוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות.
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות.
חוק הגיוס
Emblem of Israel.svg
פרטי החוק
מדינה ישראל
גוף מחוקק הכנסת העשרים וחמש
משרד ממונה משרד הביטחון

חוק הגיוס הוא שמה של הצעת חוק שנועד להגדיר את חובת השירות הצבאי של חיילי הסדיר והמילואים בצבא ההגנה לישראל, וכן להסדיר את פטור תורתו אומנותו.

רקע

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – חוק טל, בג"ץ חוק הגיוס, מלחמת חרבות ברזל

ב-1 באוגוסט 2002 נחקק בכנסת "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002", המכונה "חוק טל" על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית, ועדת טל, שהמליצה על חקיקתו. חוק זה איפשר המשך דחיית גיוס בחורי ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. לחוק ניתן תוקף לחמש שנים, ותוקף זה הוארך בחמש שנים נוספות, עד לשנת 2012, אז פסק בג"ץ שהחוק אינו חוקתי ובכך מנע את הארכת תוקפו על ידי הכנסת.

ב־1 באוגוסט 2012 פג תוקפו של חוק טל ועל פי חוק שירות ביטחון חלה פורמלית חובת גיוס גם על חרדים.[1] צה"ל בדק אפשרות להעביר גם חרדים תהליך מיון מלא[2] ואף גיבש תוכנית לגיוס כללי של חרדים, אשר תצריך תוספת תקציב בשל תשלומי המשפחה המגיעים לחיילים נשואים.[3] בדיון בבג"ץ ב־15 בנובמבר 2012 הודיעה המדינה שהיא מתחילה בהליכים לגיוס תלמידי ישיבות עד גיל 19, והעתירות שהוגשו נותרו תלויות ועומדות לגבי גיוסם של תלמידים שגילם בין 19 ו־30.[4]

ב-12 בספטמבר 2017 פרסם בג"ץ פסק דין בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון (ידוע בכינויו: "בג"ץ חוק הגיוס"), לפיו ההסדרים שבתיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון, העוסקים בזמני ההמתנה עד קבלת הפטור ובדחיית האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות - אינם חוקתיים, בשל פגיעתם הבלתי מידתית בזכות לשוויון. במשך השנים שעברו ממתן פסק הדין, ביקשה המדינה שוב ושוב דחיות בביטול החוק, בטענה שהמצב הפוליטי, מערכות הבחירות הרצופות ומגפת הקורונה בישראל לא מאפשרים לממשלה לגבש חוק מוסכם בנושא. ביולי 2023 פקעו תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון.[5] הממשלה החליטה לא לאכוף גיוס חרדים עד סוף מרץ 2024.[6] נגד החלטה זו הוגשו עתירות לבג"ץ. החל מה-1 באפריל 2024, יהיה על הממשלה לאכוף גיוס חרדים.

בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל עלה הצורך לעדכן את משך הגיוס של לוחמי ההסדר ומערך המילואים.

תוכן החוק

משך השירות הצבאי

בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוצע החוק אשר יאריך את תקופת השירות לחיילים גברים בשירות סדיר לשלוש שנים, אחרי כמעט 9 שנים בהם משך השירות הסתכם ב-32 חודשים (שנתיים ושמונה חודשים). אורך השירות לבנות לא ישתנה. בהמשך צפוי להתקיים מנגנון דיפרנציאלי שיחלק את משכי זמן השירות בין אוכלוסיות המשרתים, עורפיים, תומכי לחימה ולוחמים.

בנוסף, גיל השחרור משירות מילואים יעלה מ-40 ל-46 לחיילים, ול-50 לקצינים. כמו כן, גיל ההתנדבות למילואים יעלה ל-66.[7][8]

הצעת החוק כוללת תגמול מיוחד למשרתים שירות שמעבר ל-28 חודשים, כך שחייל החל מהחודש ה-29 ועד סיום שירותו יקבל תגמול נוסף על שכרו. גובה התגמול ייקבע בצה"ל ובאישור שר הביטחון. התגמול יהיה דיפרנציאלי בהתאם למערך, ליחידה, לתפקיד ולמקצוע, ואף מוצעת אפשרות שהתגמול יגדל ככל שמספר חודשי השירות יעלה מעבר לחודש ה-28. כמו כן, הצעת החוק מבקשת להגדיל את תגמול המינימום של אנשי המילואים לכ-310 ש"ח ליום, כפי שנעשה במלחמת חרבות ברזל.[9]

פטור 'תורתו אומנותו'

על פי מתווה החוק, לו הסכימו גם רבנים בציבור החרדי, בחורי ישיבות ש'תורתם אומנתם' יהיו פטורים מגיוס. לבחור החרדי שאינו עומד בהגדרת 'תורתו אומנותו' תינתן אפשרות לבחור אם לשרת בצבא או לשרת במסגרות התנדבותיות כדוגמת איחוד הצלה, משטרה וכדומה. מתווה זה קיבל לראשונה הכרה פומבית של רבני הציבור החרדי.[10]

ב-24 במרץ 2024 פורסם כי החוק אותו ממשלת ישראל צפויה להניח את טיוטת החוק על שולחן הכנסת, כולל פטור מגיוס לתלמידי ישיבות חרדיים, שיידרשו להישאר בישיבה עד גיל 35 ולא עד גיל 26 כפי שנקבע בחוק עד אז, וזאת במטרה לתמרץ חרדים שאינם לומדים להתגייס כדי לאפשר להם לעבוד בגיל מוקדם יותר.[11]

למחרת, הממשלה חזרה בה מכוונתה להעלות את גיל הפטור ל-35 בהצעת החוק.[12]

ב-11 באפריל 2024 פורסם כי המפלגות החרדיות הסכימו לקביעת יעד של 25% ממחזור הגיוס החרדי כבר בשנים הראשונות לתחולת החוק, משמעות הדבר היא שבמחזור הגיוס הראשון שלאחר תחולת החוק יגויסו כ-3,000 חרדים לשירות צבאי או לאומי.[13]

לוח הזמנים לחקיקה

על פי התכנון, ב-27 למרץ 2024 טיוטת הצעת החוק אמורה היתה להיות מובאת לאישור הממשלה, אולם בשל אי הסכמות ביחס לסוגיות שונות הקשורות לתוכן החוק, ישיבת הממשלה נדחתה.[14] לאחר שהיועמ"שית התנגדה לבקשת דחייה נוספת מצד הממשלה, זו החליטה כי לא תבקש דחיה מבג"ץ לגבי הגשת תשובת המדינה לעתירות נגד חוק הגיוס, וההכרעה בעניין תעבור לידי בג"ץ.[15] למחרת בג"ץ הוציא צו ביניים המורה למדינה להפסיק את תקצוב הישיבות החרדיות אשר תלמידיהן אינם מתגייסים לצבא, החל מה-1 לאפריל. עוד נקבע כי תקציב חלקי יימשך עד לסוף שנת הלימודים.[16] פסיקה זו עוררה התנגדות של שרים בממשלה ושל חלקים מקרב הציבור המסורתי והחרדי בישראל וקמו התארגנויות אזרחיות להשלמת המימון לתלמידי הישיבות[17] אנשי ציבור ושרים טענו כי בג"ץ מונע משיקולים פוליטיים ומרצון להפיל את ממשלת הימין.[18][19] איש התקשורת ינון מגל הצהיר בערוץ 14 כי ידאג לגייס את המימון שייגרע מהתקציב שיועד לבני הישיבות.[20]

על פי לוח הזמנים המתוכנן, עד ה-21 באפריל יוגש תזכיר החוק. עד ה-19 במאי החוק המלא יאושר בממשלה, ועד ה-29 ביוני החוק יובא לאישור הכנסת.[21][22][23]

תגובות לחוק

ב-14 במרץ 2024 פורסם כי מפלגת יהדות התורה לא שוללת באופן עקרוני קביעת יעדי גיוס עבור חרדים שאינם תחת הסטטוס 'תורתם אומנותם'.[24]

אגף התקציבים באוצר העריך במרץ 2024 כי החוק יגרום נזק של יותר מ-100 מיליארד שקל בעשור למשק, ולא יאפשר לצה"ל להתמודד עם הצרכים הביטחוניים. אגף התקציבים קרא להפסיק את הפטור משירות צבאי לגברים חרדים ולגייס את כולם, פרט לעילויים[25].

תגובות להצעה להעלאת גיל הפטור ל-35

ב-24 במרץ, לאחר פרסום ההצעה להעלאת גיל הפטור ל-35, גורמים במשרד האוצר מתחו ביקורת על ההצעה וטענו כי היא עלולה לגרום נזק למשק של לפחות ארבעה מיליארד ש"ח בשנה בשל עיכוב כניסת החרדים לשוק העבודה ובשל הרחבת היקפי התמיכות בהם בשנים שבהן הם יישארו מחוץ לשוק העבודה.[26] בנוסף, ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, שלח מכתב בהול לראש הממשלה ולשר הביטחון בו התריע מפני העלאת גיל הפטור ל-35 כפי שהוצע.[27]

השר בני גנץ הודיע כי אם החוק יחוקק במתכונתו, הוא יפרוש מממשלת האחדות שהוקמה בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[28]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לילך שובל, יהודה שלזינגר ושלמה צזנה, ‏החל מהיום: גיוס לכולם - לפחות לפי החוק, באתר ישראל היום, 1 באוגוסט 2012.
  2. ^ תוכנית ליום שאחרי חוק טל: כל החרדים יעברו מיון, באתר ynet, 31 ביולי 2012
  3. ^ יובל אזולאי, ‏צה"ל מגבש תוכנית לגיוס החרדים: יבקש כחצי מיליארד שקל, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2012
  4. ^ בג"ץ 5823/12 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון ואח', ניתן ב-15 בנובמבר 2012
  5. ^ נחשוני, קובי (2023-07-02). "עריקים, ואין אכיפה: חוק הגיוס פקע, החרדים נותרו בלי מעמד ובלי פתרון". Ynet. נבדק ב-2024-03-29.
  6. ^ אייכנר, איתמר (2023-06-26). "הממשלה החליטה לא לאכוף גיוס תלמידי ישיבה". Ynet. נבדק ב-2024-03-29.
  7. ^ יואב זיתון, 3 שנים חובה גם למי שאמור להשתחרר, פי 4 יותר מילואים - והפטור לחרדים נמשך | חוק הגיוס החדש, באתר ynet, 7 בפברואר 2024
  8. ^ יהודה שלזינגר, ‏סערת חוק הגיוס: הקרב הבא של הציונות הדתית, באתר ישראל היום, 29 בפברואר 2024
  9. ^ אריאל היימן, עידית שפרן גיטלמן, הצעות חוק הארכת שירות חובה והמילואים – פברואר 2024 – מורה נבוכים, מבט על, גיליון 1831, 26 בפברואר 2024, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  10. ^ חנני ברייטקופף, ‏מסתמן: זה חוק הגיוס המהפכני שגדולי ישראל הליטאיים יסכימו עליו - בשיתוף עם ש"ס, באתר כיכר השבת, 14 במרץ 2024
  11. ^ בנצי רובין, ‏הממשלה הניחה את טיוטת חוק הגיוס: פטור עד גיל 35, באתר "סרוגים", 24 במרץ 2024
  12. ^ חזקי ברוך, הממשלה מוותרת על העלאת גיל הפטור ל-35, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2024
  13. ^ בהסכמת החרדים: אלה יעדי הגיוס בחוק הפטור שהממשלה מקדמת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 באפריל 2024‏
  14. ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, ‏משבר חוק הגיוס: הממשלה דחתה את הדיון באישור הטיוטה, נתניהו ייפגש שוב עם החרדים, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2024
  15. ^ מוטי קסטל, הממשלה לא תבקש דחיה בעניין חוק הגיוס – ההכרעה תעבור לבג"ץ, באתר עכשיו 14, 27 במרץ 2024
  16. ^ בג"ץ בהחלטה דרמטית: צו ביניים להקפאת התקציבים לישיבות החל משבוע הבא, באתר כיפה, 28 במרץ 2024
  17. ^ ישראל רובין, אמסלם: "בלי לימוד תורה - אין קיום לעם היהודי", באתר רדיו קול חי, ‏2024-03-31
  18. ^ מטרת הקמפיין הפלת הממשלה, באתר רדיו גלי ישראל
  19. ^ סערת חוק הגיוס, באתר גלי ישראל
  20. ^ פנחס בן זיו, ינון מגל: "לומדי התורה לא ייפגעו מהחלטת בג"צ", באתר רדיו קול חי, ‏2024-03-31
  21. ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, ‏עקב מחלוקות על הנוסח - ישיבת הממשלה על חוק הגיוס נדחתה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2024
  22. ^ אמיר אטינגר, ‏הממשלה צפויה לאשר: גיוס החרדים יידחה עד יולי - לצד הצהרה על קידום חוק גיוס, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
  23. ^ עטרה גרמן, ‏מסתמן: חקיקת חוק הגיוס תידחה לקיץ, בעיתון מקור ראשון, 14 במרץ 2024
  24. ^ חוק הגיוס: החרדים יסכימו לראשונה על יעדים ומכסות?, באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2024
  25. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, אגף התקציבים באוצר מטיל פצצה: לגייס את כל החרדים פרט לעילויים, באתר הארץ, 24 במרץ 2024
  26. ^ גד ליאור, באוצר מזהירים מהעלאת גיל הפטור לגיוס חרדים: "הפסד של מיליארדים למשק", באתר ynet, 24 במרץ 2024
  27. ^ אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, ‏אזהרת ראש אגף התקציבים: "חוק הגיוס המוצע גם יפגע בכלכלה וגם לא יעלה את שיעור החרדים בצה"ל", באתר ישראל היום, 24 במרץ 2024
  28. ^ אנה ברסקי, ‏גנץ מציב אולטימטום: "אם חוק הגיוס יעבור - לא נהיה בממשלה", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2024
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0