חזית ארץ ישראל
ערך זה עוסק בלובי פוליטי. אם התכוונתם לערך העוסק בחזית ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, ראו חזית ארץ ישראל היא לובי פרלמנטרי שהוקם על ידי ח"כ מיכאל איתן בשנות ה-80 במטרה לסייע להתיישבות היהודית ביש"ע ולחזק את מעמדה הציבורי. פעילות החזית בתחילת דרכה הייתה בעיקר הצהרתית והפגנתית. מועצת יש"ע שיתפה פעולה עם החזית, והסתייעה בה להעברת תקציבים בוועדת הכספים של הכנסת לטובת פיתוח היישובים היהודים ביש"ע, הרחבתם ושמירה על ביטחונם.
היסטוריה
בשנת 1996 מונה מיכאל איתן ליו"ר הקואליציה בממשלת נתניהו. תפקידו החדש העמיד אותו בניגוד עניינים עם תפקידו כיו"ר חזית ארץ ישראל שהתנהלה כאופוזיציה לנתניהו מימין. איתן ביקש להעביר את השרביט לח"כ אחר מסיעתו, ומי שנכנס לנעליו היה ח"כ מיכאל קליינר.
המאבק בהסכם חברון
קליינר נכנס לתפקידו כיו"ר חזית ארץ ישראל בתקופה סוערת במיוחד מנקודת מבט של ההתיישבות ביש"ע. הימים היו הימים שלאחר הסכמי אוסלו ובפתח עמד "הסכם חברון" שעליו חתם בנימין נתניהו, ובמסגרתו אמור היה להעביר את השליטה בחלקים מחברון לידי הפלסטינים. פעילות חזית ארץ ישראל בתקופה זו הפכה ליותר ויותר פוליטית. כיו"ר החזית עלה מיכאל קליינר על דוכן הכנסת והודיע כי אם הסכם חברון לא יגיע להצבעה בכנסת יחבור לאופוזיציה מימין ובתור חבר קואליציה יתמוך בהצעת האי-אמון בממשלה שהגישה סיעת "מולדת". האיום נשא פרי. דוד לוי, ששימש אז כשר חוץ בממשלת נתניהו והיה משיב מטעם הממשלה בדיון בכנסת, התחייב בשם הממשלה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, וכך היה. לאחר קיום ההצבעה על הסכם חברון בכנסת, התברר כי היו 17 חברי כנסת שהצביעו נגד ההסכם. בראיון בערוץ הראשון שהתקיים סמוך לאחר ההצבעה כינה קליינר את חברי החזית שהצביעו נגד הסכמי חברון "כוח 17", וכינוי זה דבק בחברי החזית שהפכה מיליטנטית יותר ושימשה כאופוזיציה לוחמת מימין.
המאבקים לבנייה יהודית במזרח ירושלים
- מאבק למען בניית השכונות היהודיות בהר חומה - כשהתברר שנשיא ארצות הברית ביל קלינטון מתנגד לבניית השכונות היהודיות החדשות באזור הר חומה, התחייב נתניהו בפני קלינטון כי יקפיא את תוכניות הבנייה. כתגובה, 14 מחברי החזית יצאו לסיור הפגנתי בהר חומה, והותירו את הקואליציה של נתניהו ללא רוב בהצבעות שהתקיימו באותה עת בכנסת. הקואליציה נחלה תבוסה בהצבעות, וכשחרב דמוקלס של נפילה נוספת בהצבעות עקב איום מצד חברי החזית לחזור על הצעד ההפגנתי הזה, חזר בו נתניהו מהבטחתו לקלינטון ואפשר את הבנייה בהר חומה.
- מאבק החזית למען בניה במעלה הזיתים (ראס אל עמוד) - שכונת "מעלה הזיתים" עתידה הייתה לקום על קרקע פרטית בבעלותו של ארווין מוסקוביץ' במזרח ירושלים, אך נתקלה בהתנגדות מצד הממשל האמריקאי. למרות שתוכניות הבנייה אושרו על ידי ועדות הבנייה העירוניות הכריז נתניהו על הקפאת הבנייה ולא אפשר לגדר את המתחם המיועד לבנייה בטענה שהקמת הגדר תגרור התפרעויות של המוני ערבים בראשותו של פייסל חוסייני. עשרות המטרים הראשונים של הגדר הוקמו על ידי 3 מחברי חזית ארץ ישראל (מיכאל קליינר, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, הרב בני אלון) שהגיעו לשטח ותוך ניצול חסינותם הקימו את הגדר במו ידיהם. הקמת הגדר שעברה בשקט יחסי מצד הפלסטינים תושבי המקום סללה את הדרך להקמת השכונה כולה.
המאבק נגד הסכמי וואי והפלת ממשלת נתניהו
לקראת צאתו של נתניהו לוואי פלנטיישן גיבשו חברי חזית ארץ ישראל מכתב אולטימטום שבו הודיעו כי אם יפעל נתניהו למימוש הסכם וואי יתמכו בהפלת הממשלה בראשותו. שנים עשר חברי כנסת חתמו על המכתב: בני בגין, חנן פורת, רחבעם זאבי, מיכאל קליינר, בני אלון, צבי הנדל, ניסן סלומיאנסקי, שאול יהלום, דוד ראם, רפאל איתן, משה פלד וחיים דיין. נתניהו לא שעה לאזהרות, והתוצאה הייתה שארבעה מתוך חברי החזית (בני בגין, רחבעם זאבי, מיכאל קליינר ובני אלון) הודיעו כי יצביעו בעד החוק להקדמת הבחירות שח"כ חיים רמון העלה להצבעה. הודעתם הבטיחה רוב של 61 חברי כנסת לחוק, ובשל כך הצטרפו לעמדתם גם חברי הכנסת מהמפד"ל (חנן פורת וצבי הנדל). כך נפלה ממשלת נתניהו.
בסיס לכינון סיעת האיחוד הלאומי
לאחר נפילת ממשלת נתניהו הפכה חזית ארץ ישראל בסיס להקמתה של סיעת האיחוד הלאומי. בני בגין, מיכאל קליינר ודוד ראם פרשו מהליכוד והקימו את חרות - התנועה הלאומית. בשלב מאוחר יותר פרשו חנן פורת וצבי הנדל מהמפד"ל וחברו למפלגת "תקומה" שהוקמה על ידי בכירים ממועצת יש"ע. שלוש המפלגות - מולדת, חרות החדשה ותקומה - הקימו יחד את רשימת האיחוד הלאומי, שהתמודדה בבחירות לכנסת ה-15.