חיסון נגד מלריה
חיסון נגד מלריה הוא חיסון שנועד למנוע את התפשטותה של מחלת המלריה ולהפחית מקרי מוות כתוצאה ממנה.
מלריה מועברת באמצעות עקיצות יתושים הנושאים טפילים[1][2]. בהתאם לכך, חיסוני המלריה מסווגים לפי השלב ההתפתחותי של הטפיל שהם אמורים למנוע, ומתחלקים לשלושה סוגים (ישנם חיסונים שיכולים להיכלל ביותר מסוג אחד): חיסונים טרום-אריתרוציטים – שמטרתם למנוע את עצם התפתחותם של הטפילים בגוף; חיסונים בשלב הדם – שמטרתם הגבלת השפעתו של הטפיל; וחיסונים חוסמי העברה – שמונעים בעיקר הדבקה. מפתחי החיסונים למלריה שואפים להשפיע על שלבים מוקדמים ככל שניתן[1].
RTS,S/AS01, או בקיצור, RTS,S (אנ') (שם מסחרי: Mosquirix[1]), הוא חיסון המלריה הראשון שהומלץ לשימוש על ידי ארגון הבריאות העולמי, והראשון שנכנס לשימוש בהיקף גבוה[2]. החיסון פועל נגד פלסמודיום פלציפרום, טפיל המלריה הקטלני ביותר בעולם[1], והנפוץ ביותר באפריקה[2]. החומר הפעיל בחיסון מורכב מחלבונים המשמשים את הטפיל, ומאמנים את מערכת החיסון ליצור נוגדנים כנגדם, כך שאם תיחשף מערכת החיסון לחלבוני הטפיל בהמשך, תפתח המערכת נוגדנים במהירות ויעילות גבוהים יותר, ותמנע את יכולתם של הטפילים להתפתח בגוף[3].
בשנת 2019 נכנס החיסון לפיילוט במספר מדינות בעלות סיכון גבוה למלריה[3][1][2], והביא להפחתה משמעותית במקרי המוות כתוצאה מהמחלה[2].
רקע
עם השתפרות היכולות הרפואיות, בוצעו ניסיונות שונים להתמודדות עם התפרצויות מלריה. ניסיונות למניעת התפשטות המחלה כללו בעיקר שכלול של רשתות כילה למניעת מגע עם היתושים שמפיצים את המחלה (הרשתות הייעודיות לכך מכונות ITN), והחל משנת 2000 פותח טיפול יעיל יחסית למחלה, בהשוואה לטיפולים מוקדמים יותר[1][2]. בנוסף נבחנו פיתוחים טכנולוגיים אחרים דוגמת הנדסה גנטית של היתושים[1]. עם זאת, אף על פי פתרונות אלו, המלריה נותרה הגורם העיקרי למותם של ילדים ממחלות, באפריקה שמדרום לסהרה[2][1].
על פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי לשנת 2022, כמעט חצי מיליון ילדים אפריקאים מתחת לגיל 5 מתו ממלריה בשנת 2021, כאשר במדינות אפריקה ישנם 96% ממקרי המוות העולמיים מהמחלה[2].
נתונים אלו גרמו לאו"ם להפוך את הטיפול במלריה לבעיה מספר 3 בסדר העדיפויות שלו, עם שאיפות להפחתת התמותה העולמית ממלריה ב־90% עד לשנת 2030[1].
פיתוח
ראשית פיתוח החיסון בשנת 1987 כחלק משיתוף פעולה של חברת התרופות GSK עם המוסד הצבאי למחקר על שם וולטר ריד (אנ'). החברות ניסו לקיים ניסויים שיוכיחו כי ספורוזואיטים – תאים המתפתחים ברוק היתוש ומוחדרים אל גוף האדם – שהוחלשו בקרינה, הגנו מפני זיהום במלריה. על בסיס הנחה זו נוצרו מספר אנטיגנים, ומספר אבות טיפוס של חיסונים נוסו על מתנדבים בודדים, אך לא הראו את היעילות הקלינית הצפויה[1].
עם התפתחות תחום החיסונים, חברת GSK נעזרה בניסיון שנצבר בפיתוח חיסון להפטיטיס B, ופיתחו גרסה יעילה יותר של החיסונים הישנים. לאחר שכלול הנוסחה, הצליחו ליצור את חיסון ה־RTS,S (אנ'), שנבדק על בעלי חיים והראה יעילות מוגברת במניעת נזקי המחלה. בשלב זה נוצרו מספר גרסאות של החיסון עד שנמצאה הנוסחה שהביאה לתוצאות הטובות ביותר[1].
אופן מתן החיסון
החיסון ניתן בהזרקה של 0.5 מ"ל לשריר של הירך או שריר הדלתא. החיסון ניתן בשלוש מנות, עם חודש הפוגה בין כל זריקה. לעיתים ניתנת גם זריקה רביעית 18 חודשים לאחר השלישית[3].
ראשית השימוש בהיקף רחב
מבדקי יעילות ובטיחות
חיסון ה־RTS,S (אנ') הוא חיסון המלריה הראשון בעולם שקיבל את האישורים הנדרשים לשימוש בהיקף רחב[2].
לאחר שהחיסון עבר את הבדיקות והניסויים המתאימים, בוצע בשנים 2009–2014 ניסוי שלב 3 בהיקף גדול יחסית[1][2], באזורים בהם העברת מלריה נחשבת גבוהה או בינונית. בשלב זה בוצע הניסוי בסמיות כפולה על כ־15,000 משתתפים ב־7 מדינות מאפריקה שמדרום לסהרה. בניסוי נבחנה גם היעילות בתזמונים שונים של חיסוני דחף[1].
ניסוי שלב 3 הראה כי מקרי המלריה בקרב המחוסנים ירדו ביותר ממחצית בשנה הראשונה לאחר החיסון, וירדו ב-40% במהלך 4 שנות המעקב[2]. בנוסף נראה שגם ילדים עם HIV בעלי חיסוניות נמוכה מצליחים לקבל את החיסון בלי תופעות לוואי משמעותיות[1].
בשלב זה, בשנת 2015, סוכנות הבריאות של האיחוד האירופי, ה־CHMP (אנ') בדק את ההתאמה של החיסון לתקני האיחוד, מבחינת שיקולי תועלת/סיכון, ונתן לארגון הבריאות העולמי חוות דעת מדעית חיובית להמשיך במיזמי חיסון באזורים עם תמותה גבוהה ממלריה, הנגרמת ספציפית מטפיל הפלסמודיום פלציפרום[1][3].
ניסוי עדכני יותר שבוצע בשנים 2017–2020 סופק מעט לפני שיא עונת המלריה, באזורים עם סכנת המלריה עונתית במיוחד. ניסוי זה הראה מניעה של כ-75% ממקרי ההידבקות במלריה[2].
פיילוט הכנסת החיסון למערכת הבריאות
פיילוט שבוצע בהכנסת חיסון ה־RTS S למערכות הבריאות בגאנה, קניה ומלאווי, כחיסון אזורי מערכתי לגילאי 6 שבועות עד 17 חודשים[3], הביא להפחתה משמעותית במקרי מלריה שנחשבים לחמורים, ולירידה במקרי מוות של ילדים ובאשפוזים, כאשר על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי הציל החיסון את חייהם של 1 מכל 200 ילדים שהתחסנו במסגרת הפיילוט. הפיילוט התקיים במימון משותף של ארגוני הבריאות הבינלאומיים GAVI (אנ'), הקרן העולמית למאבק באיידס, שחפת ומלריה, ו־Unitaid (אנ') ובסיוע יוניצ"ף. גורמי הבריאות דיווחו על ביקוש גבוה של הקהילות המקומיות לחיסון[2].
נתוני היעילות והבטיחות של החיסון נבדקו במהלך הפיילוט בקרב 1.5 מיליון ילדים בשנים 2019–2023. בעקבות הנתונים שנאספו, שני גורמי ייעוץ מטעם ארגון הבריאות העולמי – אחד המתמחה בחיסונים ואחד המתמחה במלריה – הגדירו את החיסון כבטוח ויעיל, ובהתאם לכך המליצו לשימוש למניעת מלריה בילדים באזורים בהם מידת העברת המלריה עם טפיל הפלסמודיום פלציפרום נחשבת גבוהה או בינונית. זו הפכה לעמדה הרשמית של ארגון הבריאות העולמי[2].
עם התקדמות המיזם, בחנו 28 מדינות אפריקאיות נוספות את האפשרות לקיים פיילוט מקביל גם אצלן, כאשר 15 מתוכן הגישו בקשות לסיוע בהפיכת החיסון לחלק מההתמודדות השגרתית שלהן עם המלריה. חלק ממדינות אלו פועלות להתחיל להשתמש בחיסון באופן נרחב במהלך שנת 2023 או בשנת 2024. עם זאת, היצע החיסון מוגבל, כך שארגוני הבריאות העולמיים החליטו לתת עדיפות למקומות בהם ישנה תפוצה רחבה יותר של המחלה[2].
תופעות לוואי
חיסון ה־RTS S כולל פרופיל בטיחות דומה לחיסונים שגרתיים (דוגמת עצבנות, או כאב ונפיחות באזור המוזרק), למעט סיכון מוגבר לעליית חום, במיוחד במנה השלישית ובקרב ילדים בסביבות גיל שנה[3][1]. תופעה זו נרשמה בקרב 1 לכ־1,000 ילדים[3]. החיסון הגביר את הסיכוי לעליית חום במהלך השבוע שאחרי החיסון, אולם בכל המקרים שדווחו התייצבו הילדים והחלימו עד שבוע לאחר תופעת הלוואי. נרשמו גם סיכונים אפשריים לתופעות נוספות, אולם בעקבות הכמות הנמוכה של המקרים לא ניתן היה לקבוע בוודאות את מידת ההשפעה של החיסון עליהן[1]. החיסון אסור לשימוש למי שהייתה לו תגובה אלרגית למנה הראשונה של החיסון[3].
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 Matthew B. Laurens, RTS,S/AS01 vaccine (Mosquirix™): an overview, המכונים הלאומיים לבריאות, 2019 Oct 22
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 Q&A on RTS,S malaria vaccine, ארגון הבריאות העולמי, 19 April 2023
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 Mosquirix: Opinion on medicine for use outside EU, סוכנות הבריאות של האיחוד האירופי
