חמד בן ג'אסם בן ג'אבר אאל ת'אני
.jpg) |
שייח' חמד בן ג'אסם בן ג'אבר אאל ת'אני (בערבית: حمد بن جاسم بن جبر آل ثاني; נולד ב-30 באוגוסט 1959[1]), הידוע גם בראשי התיבות שלו HBJ, הוא פוליטיקאי קטרי. הוא היה ראש ממשלת קטר בין ה-3 באפריל 2007 ל-26 ביוני 2013, ושר החוץ מ-11 בינואר 1992 עד 26 ביוני 2013.
ביוגרפיה
הוא נולד בדוחה, קטר, בשנת 1959, בן לשושלת הקטרית ת'אני.[2] הוא בנו החמישי של ג'אסם בן ג'אבר אאל ת'אני.[3] דרך אביו הוא נכדו של ג'אבר בן מוחמד אאל ת'אני. ג'אבר היה אחיו הצעיר של ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני, האב המייסד של קטר המודרנית.
קריירה פוליטית
בין השנים 1982 ל-1989 היה חמד מנהל לשכת השר לעניינים מוניציפליים ולחקלאות. ביולי 1989 מונה לשר לעניינים מוניציפליים ולחקלאות ובמאי 1990 מונה בנוסף גם לסגן שר החשמל והמים.[4]
ב-1 בספטמבר 1992 מונה לשר החוץ של קטר על ידי האמיר ה-8. הוא נשאר בתפקידו כאשר בנו של האמיר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, עלה לשלטון בהפיכה ב-1995. חמד מילא תפקיד חשוב בהפלת האמיר ה-8. ב-16 בספטמבר 2003 מונה חמד לסגן ראש הממשלה תוך שמירה על תפקידו כשר החוץ. ב-2 באפריל 2007, הוא מונה לראש ממשלת קטר, לאחר התפטרותו של עבדאללה בן ח'ליפה אאל ת'אני. במקביל לתפקידו כראש ממשלה המשיך לכהן כשר החוץ.[5][6]
מבחינה פוליטית הוא מילא כמה תפקידי מפתח נוספים, ביניהם חבר מועצת הביטחון העליונה, שהוקמה ב-1996; ראש הוועדה הקבועה של קטר לתמיכה באל קודס, שהוקמה ב-1998; חבר בוועדת החוקה הקבועה, שהוקמה ב-1999; חבר מועצת המשפחה השלטת, שהוקמה בשנת 2000; וחבר המועצה העליונה להשקעת עתודות המדינה, שהוקמה בשנת 2000.[4]
.jpg)
בפרשת קייבלגייט התגלה כי ב-2010 שגרירות ארצות הברית בדוחה טענה כי "שייח' חמד (HBJ) אמר לסנאטור האמריקני ג'ון קרי כי הציע עסקה עם נשיא מצרים, חוסני מובארק, שכללה הפסקת השידורים במצרים בתמורה לשינוי עמדתה של קהיר בנוגע למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, וכי 'נעצור את אל-ג'זירה לשנה' אם מובארק יסכים בפרק הזמן הזה לספק הסדר בר-קיימא לפלסטינים".[7]
ב-2011 תחת שלטונו, קטר החלה לסייע למורדים בסוריה על ידי אספקת נשק. מהלך זה הביא ביקורת על קטר, מכיוון שנשאלה השאלה האם הנשק הזה בסופו של דבר הגיע לידיים הלא נכונות.[6]
ב-25 ביוני 2013, חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני התפטר מתפקיד אמיר קטר,[8] ולמחרת, 26 ביוני, התפטר חמד מתפקידו כראש ממשלה. חלקם שאלו אם זה בגלל שהאמיר החדש משך אותו מתפקידו לאחר שהבין כמה כוח צבר HBJ.[6] הוא הוחלף על ידי עבדאללה בן נאצר בן ח'ליפה אל ת'אני כראש ממשלה[9] ועל ידי חאלד בן מוחמד אל עטייה כשר החוץ.[10] ב-3 ביולי, חמד שוחרר גם מתפקיד סגן ראש רשות ההשקעות של קטר (QIA).[11]
בנאום ב-2015 בלונדון הזהיר את הישראלים, והזכיר להם שהם מוקפים ב-400 מיליון ערבים, ואמר "ידכם על העליונה עכשיו אבל אתם מוקפים. קבלו את גבולות 1967, פתרון שתי המדינות. העליונות שלכם לא תימשך לנצח. פתרו את הבעיה הפלסטינית והטרור ינוטרל".[6]
ביוני 2021 פרסם בית המשפט הגבוה לצדק בלונדון תביעה, לפיה משרדו הפרטי של חמד בן ג'אסים היה בלב המסלולים החשאיים שבאמצעותם הועברו כספים לשותפה של אל-קאעדה בסוריה, ג'בהת פתח א-שאם.[12]
במרץ 2022 אמר חמד בן ג'אסים לטלוויזיה קטרית כי פיקוד המבצעים הצבאיים בירדן ובטורקיה הוציא 2 טריליון דולר כדי להדיח את נשיא סוריה בשאר אל-אסד.[13]
ב-2022 פורסם כי בין השנים 2011 ל-2015 העביר 3 מיליון יורו באמצעות מזוודות, תרמילים ושקיות לנסיך הבריטי, צ'ארלס.[14]
לפי הדיווחים היו לחמד קשרים חזקים עם ממשלת ארצות הברית. כיום הוא מכהן במועצה המייעצת הבינלאומית של מכון ברוקינגס ויושב ראש המועצה המייעצת הבינלאומית של מרכז ברוקינגס. יש לו אחיזה בעסקים רבים כמו קטר איירווייז וחברת ההשקעות הזרות, רשות ההשקעות של קטר, אי הפנינים בדוחה (אנ') והרודס. הוא שותף בפרויקט גרנדה (גרנזי), והיזם של One Hyde Park בלונדון, בריטניה.[15]
מאמצי גישור
חמד פעל באופן פעיל ליישוב סכסוכים פוליטיים הן באפריקה והן במזרח התיכון במהלך 20 השנים האחרונות.
בשנת 2007 סייע חמד בארגון הדיאלוג הלאומי הלבנוני והסכם השלום בין קבוצות פוליטיות לבנוניות שונות כדי לסיים את הלחימה הפנימית הקשה ביותר בלבנון מאז מלחמת האזרחים של 1975–1990. בניסיון לפתור עימות פוליטי רחב יותר ששיתק את המדינה במשך 18 חודשים, זימן חמד את ממשלת לבנון ואת האופוזיציה בראשות חזבאללה לקטר לשיחות. הוא הכריז על הסכם בחסות הליגה הערבית לטיפול במשבר בלבנון. בהסכם התחייבו הצדדים, "להימנע מלחזור לשימוש בנשק או באלימות כדי לממש הישגים פוליטיים. "ממשלת לבנון התחייבה בנוסף להציג חוק בחירות חדש שנועד לספק ייצוג טוב יותר במערכת העדתית של חלוקת הכוח במדינה.[16]
הוא השתתף בתיווך להפסקת האש בתימן בין ממשלת תימן לתנועה החות'ית ב-2007. ב-2010 הסכימו שני הצדדים לקיים את ההסכם לאחר עימותים שאיימו על הפסקת האש. הגישור סיים מלחמה בת שש שנים בין שני הצדדים.
בשנת 2009 השתתף חמד בתיווך הסכם שלום לסיום הסכסוך בדארפור ("הסכם בניית הרצון הטוב והאמון") בין ממשלת סודאן לתנועת צדק ושוויון. ההסכם נפתח גם לשאר הפלגים בדרפור.
ב-2009 סייע בהסכם הפשרה בין סודן לצ'אד. מלחמת האזרחים בצ'אד החלה בדצמבר 2005. ב-8 בפברואר 2006 נחתם הסכם טריפולי, שעצר זמנית את הלחימה. עם זאת, פעולות האיבה התחדשו לאחר חודשיים, מה שהוביל למספר ניסיונות הסכם חדשים ולהסדר סופי בין שני הצדדים ב-2009.
בשנת 2010 הוא הוביל את מאמצי התיווך שהביאו לחתימת הסכם שלום בין ג'יבוטי ואריתריאה ליישוב סכסוך הגבול ביניהם[17][18] ובכך לסלול את הדרך לשיחות שלום רחבות יותר לסיום הסכסוך בן שש השנים באזור. על פי הצהרת השלום, שני הצדדים התחייבו לתת "עדיפות אסטרטגית ליישוב הסכסוך בדארפור", ולנקוט את האמצעים הנדרשים ליצירת "סביבה ראויה להשגת הסדר בר-קיימא", כולל עצירת "אי נוחות לפליטים והבטחת זרימת סיוע הסעד". כמו כן, הצדדים התחייבו לחילופי אסירים ולשחרורם של העצורים עקב הסכסוך.
בעיות חוקיות
חברת BAE Systems
בעקבות שכנוע של מייקל פורטילו (פוליטיקאי בריטי), קטר חתמה על עסקת נשק בשווי 500 מיליון פאונד עם BAE Systems.[19] מתוכם 7 מיליון ליש"ט הועברו לשתי נאמנויות בג'רזי, אשר חמד הוגדר כמוטב בהן. בניסיון למנוע הלבנת הון, הכספים הוקפאו מ-16 ביולי 2000 על ידי הוועדה לשירותים פיננסיים בג'רזי, שהחלה אז בחקירה בבית המשפט.[20] חמד שילם לרשויות ג'רזי 6 מיליון ליש"ט כ"פיצוי מרצון" והתיק נסגר על ידי הרשויות בג'רזי.[6]
חברת הנפט Heritage Oil
ביוני 2014, HBJ רכש 80% ממניות Heritage Oil, שנרשמה כחברת חיפושים והפקה בלונדון. במקביל, הוא היה רשום כ"יועץ" בשגרירות קטר וככזה זכה לחסינות משפטית על פי אמנת וינה. סעיף 42 לאמנה זו קובע כי דיפלומט לא יעסוק במדינה המארחת בעסקים למטרות רווח אישי, מה שהיה אמור לפסול את הרכישה אותה ביצע. הרכישה, המוערכת ב-924 מיליון ליש"ט הועברה ל"חברה בת בבעלות מלאה" של אל-מירקב קפיטל, חברת השקעות בבעלות פרטית של HBJ ומשפחתו. עורכי הדין של HBJ טוענים כי העובדה שהחברה נרשמה בלונדון אינה ראיה מספקת כדי לקבוע שסעיף 42 הופר.[21]
מסמכי פרדייז
בנובמבר 2017, חקירה שבוצעה על ידי הקונסורציום הבינלאומי לעיתונות חוקרת ציינה את שמו ברשימת הפוליטיקאים המופיעים במסמכי פרדייז.[22]
אל קורטה אינגלס
בשנת 2010 רכש 10% מ-El Corte Inglés בספרד, רשת חנויות הכלבו הגדולה במדינה. לעסקה זו הוא השתמש בדמות מקומית, דייוויד בריירו נוגלדו, שנחקר על ידי בית המשפט במדריד בגין מקרה פוטנציאלי של הלבנת הון ומרמה.[23]
עסקים ועושר
אאל ת'אני הוא אחד האנשים העשירים בעולם,[24][25] לאחר שהיה אחראי על קרן העושר הריבונית של קטר בסך 230 מיליארד דולר עד 2013. הוא זכה בתואר "האיש שקנה את לונדון" על ידי הצהובונים הבריטיים. אחזקותיו בלונדון כוללות את מגדל השארד, הרודס אינטרקונטיננטל ו-London Park Lane.[26] הוא גם הבעלים של מועדון הכדורגל פריז סן ז'רמן.[27]
במאי 2015 רכש חמד את ה-"Les Femmes d'Alger", יצירה של פיקאסו תמורת 179.4 מיליון דולר כולל עמלות, מחיר שיא עבור ציור במכירה פומבית.[28][29] בבעלותו גם יאכטה, אל מירקב, בשווי 300 מיליון דולר.[26]
בשנת 2021, ה-Sunday Times Rich List העריך את שוויו הנקי ב-2 מיליארד ליש"ט.[30]
בשנת 2023 פורסם כי נגנב לו יהלום בשווי 100 מיליון דולר.[31][32]
אותות כבוד
- אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה (16 בנובמבר 2010, איטליה).[33]
- דוקטור לשם כבוד במכתבים הומניים מהאוניברסיטה הלבנונית האמריקאית (28 באפריל 2010, לבנון).[34]
חיים אישיים
בשנת 1982, נשא חמד לאישה את שייח'ה ג'וואהר בינת פהד אאל ת'אני. ב-1996 התחתן עם שייח'ה נור אל סובאיי, בתו של שר החינוך לשעבר כאשתו השנייה. יש לו 15 ילדים משתי נשותיו.[35]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Introducing His Excellency Sheikh Hamad bin Jassim Al Thani ("HBJ")". de-tenants.org. אורכב מ-המקור ב-6 באוגוסט 2019. נבדק ב-2019-08-06.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Who is Sheikh Hamad bin Jassim Al Thani?". Al Jazeera. 26 ביוני 2013. נבדק ב-27 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sheikh Hamad bin Jassim bin Jaber al-Thani: Meet the man who bought, The Independent, 2013-06-21 (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 2006 U.S.-Islamic World Forum Biographies – Hamad bin Jassim bin Jabr Al Thani (אורכב 05.06.2011 בארכיון Wayback Machine) – Brookings Institution
- ^ "Qatar’s emir appoints new PM" (אורכב 13.10.2008 בארכיון Wayback Machine), Middle East Online, 3 April 2007.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 Smooth operator: Qatar’s ex-PM breaks his silence, Middle East Eye (באנגלית)
- ^ theguardian.com: "WikiLeaks cables claim al-Jazeera changed coverage to suit Qatari foreign policy", 6 Dec 2015
- ^ The Report: Qatar 2014. Oxford Business Group, 15 Apr 2014
- ^ Tuttle, Robert (26 ביוני 2013). "Qatar's Emir Tamim Forms Cabinet Lead by Bin Nasser". Bloomberg. נבדק ב-27 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Aboudi, Sami (26 ביוני 2013). "Qatar drops influential prime minister in cabinet reshuffle". Reuters. נבדק ב-27 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Qatar's former PM loses role at wealth fund". Arabian Business. Reuters. 3 ביולי 2013. נבדק ב-17 באוגוסט 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Andrew Norfolk (2021-06-04). "Qatar funneled millions of dollars to Nusra Front terrorists in Syria". The Times.
- ^ "Hamad bin Jassim: we spent $2 trillion to remove Bashar al-Assad (English subtitles)" – via www.youtube.com.
- ^ 3 מיליון אירו במזומן: הנסיך צ'רלס קיבל מזוודת כסף מקטאר, באתר ynet, 26 ביוני 2022
- ^ "What recession? Flats in Central London go on sale at £5m-plus". The Times. 18 באפריל 2010. נבדק ב-7 בנובמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ רועי נחמיאס, הליגה הערבית: להסיר את הסגר מעל לבנון, באתר ynet, 20 באוגוסט 2006
- ^ "What Can the Middle East Learn From What's Happening in Qatar?". PBS. 28 ביוני 2013. ארכיון מ-31 בינואר 2019. נבדק ב-17 ביולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Qatar and Saudi princes meet secretly in Italy". ארכיון מ-4 באפריל 2019. נבדק ב-17 ביולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Former Qatari PM has eyes on top UN job". Telegraph.co.uk. נבדק ב-2016-04-28.
- ^ "Banker who financed 9/11 mastermind now funding terrorists in Syria and Iraq". Telegraph.co.uk. נבדק ב-28 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Qatari sheikh bought UK oil company while bound by diplomatic rules". Telegraph.co.uk. נבדק ב-2016-04-28.
- ^ "Explore The Politicians in the Paradise Papers - ICIJ". ICIJ (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-12-06.
- ^ Ballesteros, Roberto R. (2017-03-13). "El juez investiga a la cúpula de El Corte Inglés por apropiación indebida y blanqueo". elconfidencial.com (בספרדית). נבדק ב-2023-09-25.
- ^ LaFraniere, Sharon; Haberman, Maggie; Goldman, Adam (14 בדצמבר 2018). "Trump Inaugural Fund and Super PAC Said to Be Scrutinized for Illegal Foreign Donations". The New York Times. נבדק ב-14 בדצמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ramesh, Randeep (12 בינואר 2016). "Qatar's former PM invokes diplomatic immunity over Briton's torture claims". The Guardian. נבדק ב-14 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 26.0 26.1 Profile Hamad bin Jassim: the man who bought London, EgyptToday, 2017-07-21
- ^ Sayed, Nawal (21 ביולי 2017). "Profile Hamad bin Jassim: the man who bought London". Egypt Today. נבדק ב-14 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Picasso's Women of Algiers smashes auction record". BBC News Online. 12 במאי 2015. נבדק ב-12 במאי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sherwell, Philip (21 במאי 2015). "Billionaire Qatari sheikh 'identified' as secret buyer of world record Picasso". The Daily Telegraph. נבדק ב-21 במאי 2015.
{{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, July 2021) - ^ "The Sunday Times Rich List 2021". www.thetimes.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2021-11-22.
- ^ העולם הבוקר, שוד מושלם: איך היהלום הכי מהפנט בעולם נגנב מאחד האנשים העשירים ביותר במזרח התיכון?, באתר חדשות 13, 18 ביוני 2023
- ^ אמיר בר-שלום, השייח', העוזרת, המנטליסט והיהלום הוורוד, באתר "זמן ישראל", 13 ביוני 2023
- ^ "Quirinale website".
- ^ News: LAU honors leader of Qatar with Honorary Doctorate in Humane Letters – Official website of LAU
- ^ סוכנויות הידיעות, ראש ממשלת קטאר קנה בית בניו יורק ב-47 מיליון דולר, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2012-08-26
