טיוטה:יחסי הכוחות בין אגודת ישראל לדגל התורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.

יחסי הכוחות בין אגודת ישראל לדגל התורה, הם יחסי הכוחות הפוליטיים בישראל בתוך הציבור החרדי-אשכנזי בין מפלגת אגודת ישראל המיצגת בעיקר את החסידים לבין מפלגת דגל התורה המיצגת בעיקר את הליטאים. לאורך השנים קיים דיון ציבורי מתמשך בין המפלגות על יחס הכוחות האמיתי ביניהם, מה שאמור לקבוע את אופן חלוקת המושבים במפלגה המאוחדת יהדות התורה בבחירות הארציות. דיונים נוספים קיימים באופן נקודתי בבחירות המקומיות בערים ספציפיות, כששם בדרך כלל מוכרע הדבר באמצעות ריצה נפרדת. ככלל, מפלגת דגל התורה טוענת לקיפוח מתמשך, ואגודת ישראל דוחה טענה זו בתוקף, ואף טוענת לעיתים לקיפוח נגדי.

מפלגה חרדית נוספת השייכת במקורה ליהדות התורה היא מפלגת בני תורה המיצגת את הפלג הירושלמי. בנוסף ישנן מפלגות ש"ס ויחד המיצגות זרמים שונים בציבור החרדי-ספרדי.

סמל המפלגה המאוחדת יהדות התורה


רקע

יחסי הכוחות בתוך אגודת ישראל עד ה'תשמ"ט

אגודת ישראל בארץ ישראל הוקמה באופן מעשי בשנת ה'תרע"ח. בשנת ה'תש"ח עם ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל היו הרב יצחק מאיר לוין והרב מאיר דוד לוינשטיין נציגיהם של הציבור החרדי בכנסת הראשונה.

לקראת הבחירות לכנסת השנייה בשנת ה'תשי"א, נערכה באגודת ישראל ועידה ארצית בהשתתפות 4 פלגים, שבה הוחלט להימנע מבחירות לנציגי הרשימה, ובמקומה לחלק 'מנדטים' לפי מפתח מוסכם, כאשר 'רשימת המרכז' שייצגה את חסידי גור קיבלה כמעט פי שניים מרשימת 'עולי הונגריה ורומניה' (שבה בלטה חסידות ויז'ניץ) ומרשימת 'הנוער הדתי'[1].

לקראת הכנסייה הגדולה הרביעית שנערכה ב־ה'תשי"ד נרשמו כ־15 רשימות פנימיות לבחירות הפנימיות ל־200 הצירים שיוחדו לאנשי ארץ ישראל ומספר דומה לאנשי חו"ל[2], אך לבסוף הושג הסכם וחלוקת הצירים נערכה ללא בחירות[3].

בשנת ה'תשל"ו נערכו הבחירות היחידות לוועידה הארצית של המפלגה - הפריימריז, כשרוב המצביעים מגיעים ממחוזות הבחירה של בני ברק, ירושלים ותל אביב[4][5]. בבחירות קיבלו מספר קולות משמעותי "הסיעה המרכזית" שייצגה את יוצאי פולין ובראשם חסידות גור, סיעת "שלומי אמונים" שייצגה מגוון של ציבורים, ביניהם קבוצה גדולה של חסידויות קטנות או כלל חסידיים וכן חלק מהליטאים תושבי ירושלים, סיעת צא"י (צעירי אגודת ישראל) שייצגה את הציבור הליטאי (במיוחד הליטאי-בני ברקי), ו"הסיעה המאוחדת" שייצגה את יוצאי הונגריה ורומניה ובראשם חסידות ויז'ניץ.

סיעה ראש הסיעה קולות אחוז
"א" - הסיעה המרכזית יהודה מאיר אברמוביץ 3,895 27.75%
"ש" - שלומי אמונים מנחם פרוש 3,460 24.88%
"צ" - ציות והגשמה (צעירי אגודת ישראל) שלמה לורינץ 2,970 21.36%
"מ" - הסיעה המאוחדת שלמה יעקב גרוס 1,740 12.55%
"חי" - עדות המזרח 1,244 8.94%
"ס" - נאמני התנועה (חסידות סלונים) 356 2.62%
"ע" - אחדות התנועה 204 1.46%
"יס" - יוצאי בוכרה 56 0.4%



כנסת חברי כנסת הערות
מועצת המדינה הזמנית (1948) 2 נציגים: מאיר דוד לוינשטיין, יצחק מאיר לוין
הכנסת ה-1 (1949) במסגרת החזית הדתית המאוחדת 2 מנדטים (מתוך 16 לרשימה כולה): מאיר דוד לוונשטיין, יצחק מאיר לוין, אליהו מזור ב-ה'תש"ט פרש מהכנסת משה קלמר חבר הפועל המזרחי. החליף אותו אליהו מזור.
הכנסת השנייה (1951) 3 מנדטים: , יצחק מאיר לוין, אברהם דויטש, שלמה לורינץ, זלמן יענקלביץ ב-ה'תשי"ג נפטר אברהם דויטש. החליף אותו זלמן בן יעקב. לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השלישית (1955) במסגרת חזית דתית תורתית 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): זלמן יענקלביץ, יצחק מאיר לוין, שלמה לורינץ ב-ה'תשט"ו שינתה הסיעה את שמה ל"אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל".
הכנסת הרביעית (1959) במסגרת חזית דתית תורתית 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): שלמה יעקב גרוס, יצחק מאיר לוין, שלמה לורינץ, מנחם פרוש
  • ב-ה'תש"ך התפלגו המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל שהרכיבו את החזית הדתית התורתית לשתי סיעות נפרדות.
  • ב-ה'תשכ"א נפטר בנימין מינץ חבר פועלי אגודת ישראל. החליף אותו שלמה-יעקב גרוס.
הכנסת החמישית (1961) 4 מנדטים: שלמה-יעקב גרוס, יצחק-מאיר לוין, שלמה לורינץ, מנחם פרוש לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השישית (1965) 4 מנדטים: שלמה-יעקב גרוס, יצחק מאיר לוין, שלמה לורינץ, מנחם פרוש
  • לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השביעית (1969) 4 מנדטים: יהודה מאיר אברמוביץ, שלמה יעקב גרוס, יצחק-מאיר לוין, שלמה לורינץ, יעקב מזרחי, מנחם פרוש
  • ב-ה'תשל"א נפטר יצחק מאיר לוין. החליף אותו יהודה מאיר אברמוביץ.
  • ב-ה'תשל"ב פרש מהכנסת שלמה יעקב גרוס. החליף אותו יעקב מזרחי.
הכנסת השמינית (1973) במסגרת חזית דתית תורתית 3 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): יהודה מאיר אברמוביץ, שלמה יעקב גרוס, שלמה לורינץ, מנחם פרוש
  • ב-ה'תשל"ה פרש מהכנסת מנחם פרוש. החליף אותו שלמה-יעקב גרוס.
  • ב-ה'תשל"ז התפלגו המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל שהרכיבו את החזית הדתית התורתית לשתי סיעות נפרדות.
הכנסת התשיעית (1977) 4 מנדטים: יהודה מאיר אברמוביץ, שלמה יעקב גרוס, שלמה לורינץ, מנחם פרוש
הכנסת העשירית (1981) 4 מנדטים: שמואל הלפרט, שלמה לורינץ, מנחם פרוש, אברהם יוסף שפירא
הכנסת ה-11 (1984) 2 מנדטים: מנחם פרוש, אברהם יוסף שפירא
  • בבחירות אלו התמודדה לראשונה מפלגת ש"ס שזכתה לתמיכתו של הרב שך וקיבלה 4 מנדטים, כששנים מתוכם נדדו אליה כפי הנראה מאגודת ישראל.

הריצה הנפרדת בה'תשמ"ט

בתשמ"ט החליט הרב שך על ריצה נפרדת של הציבור הליטאי לטענתו הם לא קיבלו יצוג מספיק הולם בתנועה חסידות חב"ד התגייסה בפעם הראשונה בהיסטוריה למען מפלגה כלשהי, ואכן המפלגה קיבלה 5 (כמעט 6) מנדטים לעומת דגל התורה שזכתה ב2 מנדטים בלבד.

הסכם ששים ארבעים

חלוקת המנדטים לאורך השנים

טענות הצדדים על רלוונטיות ההסכם

יחסי הכוחות בבחירות המקומיות

"רקע כללי"

בערים החרדיות המרכזיות

ירושלים

בבחיורות 2018 רצו אגודת ישראל ודגל התורה ברשימות נפרדות דגל התורה קיבלה 41,540 קולות שהם 61.4 אחוז ואגודת ישראל קיבלה 26,116 קולות 38.6 אחוז אולם נציגים קיבלה דגל התורה 6 מול 3 לאגודת ישראל שזה נוצר מחמת הסכם העודפים יש לציין שבירושלים גרים אלפי בני תורה ליטאים מחו"ל שיש להם זכות הצבעה לרשויות מקומיות ואין להם זכות הצבעה לבחירות כלליות כך שכנראה יורד הבדל בין היחסי כוחות.

בני ברק

אשדוד

באשדוד לא היתה עד כה נציגות של 'דגל התורה', והציבור הליטאי בעיר, קהילה גדולה שמונה יותר מ-400 משפחות, לא זכה לייצוג במועצה, גם לא במסגרת הסדרי רוטציה כאלו ואחרים (מלבד התקופה שבה שימש כנציג הרב משה בורשטיין ז"ל, שנחשב למזוהה עם הקהילה). ראשי הקהילה נהגו להגיע להסדרים מול ראשי המפלגות, פעם אגו"י ופעם ש"ס, כאשר הם תומכים באופן נקודתי בבחירות תמורת קבלת הבטחות. לקראת הבחירות ב2023 הוחלט על הקמת רשימה תורנית שסימנה 'דגל' שבראשה יעמוד נציג חסידות בעלזא והנציג השלישי והחמישי היה לקהילה הליטאית

ביתר עילית

מודיעין עילית - קרית ספר

אלעד

בית שמש

בבחירות ב2018 רצו ברשימה אחת וקיבלה 8 מנדטים אבל ב2014 הוי פעמים בחירות שבפעם הראושנה אגודת ישראל שרצה בשתי רשימות כח וג' קיבלה יותר מ 6000 ודגל קיבלה כ5000 קולות בבחירות חוזרות אגודת ישראל קיבלה 7,040 קולות ודגל התורה קיבלה 5,265 קולות. באחוזים 57.7 לאגודת ישראל 42.3 לדגל התורה. אגודת ישראל הכניסה 4 נציגים ודגל התורה 3 נציגים כאמור 2018 קיבלו 8 נציגים והתחלקו 4 אגו"י ו4 לדגה"ת

חיפה

בפריפריה החרדית

צפת

בצפת קיימות מספר קהילות המשתייכות ליהדות התורה: כלל חסידי, הקהילה הליטאית, קהילת נחל נובע ברסלב - בראשות הרב קעניג. (מלבדם ישנה קהילת חב"‫ד המתמודדת באופן עצמאי).

  • בבחירות של שנת 2008 התפצלה דגל התורה מאגודת ישראל. אגודת ישראל רצה תחת האות ג ואילו דגל התורה בחרה באות ת - 'למען תורה וגמילות חסדים'.
  • בבחירות של שנת 2013 חלק משמעותי מהקהילות הכלל חסידיות (צאנז, ויזניץ ועוד) התאחדו עם דגל התורה תחת תנועת ת'.
  • בבחירות של שנת 2018 הקהילות החסידיות עזבו את תנועת ת. כמו כן הוקמה מפלגה חדשה שהתמודדה תחת האותיות צח, שחלק ממצביעיה היו חסידים.
שנת בחירות מצביעי דגל התורה מנדטים דגל התורה יחס מצביעי אגודת ישראל (ג,צח) מנדטים אגודת ישראל (ג,צח) יחס
2008 [1] 830 1 43% 1121 2 57%
2013 [2] 1564 (כולל הקהילות החסידיות) 2 61% 992 1 39%
2018 [3] 1387 2 41% ג: 1140, צח: 859, סה"כ: 1999 2 (1+1) 59%

עמנואל

קרית יערים

רכסים

גבעת זאב

  • בבחירות של שנת 2018 התמודדה בעיר מפלגת יהדות התורה באותיות ההצבעה גז, קיבלה 2008 קולות והכניסה 3 נציגים [4], אחד נציג חסידות קרלין ואחד נציג חסידות חבד המזוהות עם אגודת ישראל אך אינן נחשבות לחלק בלתי נפרד ממנה, והשלישי נציג הקהילה הליטאית ומזוהה עם דגל התורה [5].

רחובות

ערד

חצור הגלילית

תל אביב

הבחירות המקומיות ה'תשע"ג - 2013

הבחירות המקומיות ה'תשע"ט - 2018

בשנת ה'תשעט התקיימו בחירות לרשויות המקומיות בישראל. בבחירות אלו רצה דגל התורה בנפרד מאגודת ישראל בכל הערים בהם היא טענה לחוסר שוויוניות ביחסי הכוחות. לפיכך יש הרואים בתוצאות הבחירות מעין פריימריז ארצי. ברוב הערים החרדיות נותרו יחסי הכוחות ללא שינוי. בעיר ירושלים רשמה דגל התורה השג משמעותי והגיעה ליחס של 61/39 מול אגודת ישראל, וכתוצאה מכך גברו הקולות בדגל התורה הקוראים לחלוקת כוחות מחודשת בבחירות הארציות, כשלטענתם חלוקת שישים ארבעים לטובת אגודת ישראל מהווה קיפוח ואיננה הוגנת. לעומתם באגודת ישראל טענו כי קריאה זו נובעת מראייה צרה שאיננה משקללת את מכלול הערים בישראל, ואת ההבדלים שבין הבחירות המקומיות לארציות.

  • ערים בהם גדלה דגל התורה.
  • ערים בהם גדלה אגודת ישראל.
סיכום יחסי הכוחות בכלל הערים
שם העיר פתק הצבעה אגו"‫י קולות אגו"‫י מנדטים אגו"‫י מנדטים ב-2013 פתק הצבעה דגה"‫ת קולות דגה"‫ת מנדטים דגה"‫ת מנדטים ב-2013 סך הקולות המשותף אחוזים לאגו"‫י אחוזים לדגה"‫ת הערות
ירושלים [6] ג 26116 3 5 דת 41540 6 3 67656 39% 61%
בני ברק [7] ג טקסט התא 9 10 ג טקסט התא 7 8 טקסט התא טקסט התא טקסט התא ריצה משותפת
מודיעין עילית ג טקסט התא 4 4 ג טקסט התא 9 9 טקסט התא טקסט התא ריצה משותפת
אשדוד ג טקסט התא 4 4 תמכו בש"ס 0 0 טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
ביתר עילית [8] ג טקסט התא טקסט התא טקסט התא כן טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
בית שמש ג טקסט התא 4 4 ג טקסט התא 3 4 טקסט התא טקסט התא טקסט התא
חיפה ג טקסט התא 1 1 חנ טקסט התא 1 2 טקסט התא טקסט התא טקסט התא
אלעד ג טקסט התא טקסט התא טקסט התא דת טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
פתח תקוה טקסט התא טקסט התא 1 1 טקסט התא טקסט התא 1 1 טקסט התא טקסט התא טקסט התא
נתניה גל טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
תל אביב- יפו גב טקסט התא 1 1 תמכו בש"ס טקסט התא 0 0 טקסט התא טקסט התא טקסט התא
ערד טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא x טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
קרית גת טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
צפת [9] ג טקסט התא טקסט התא טקסט התא ת טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
אופקים טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
רכסים לא היו בחירות
גבעת זאב טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
זכרון יעקב טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
קרית יערים לא היו בחירות
עפולה טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
חצור טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
נתיבות טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
ירוחם טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
רחובות טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
כרמיאל טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
טבריה טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא
עמנואל טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא

מועצת הקהילות

לאחר הבחירות המונציפאליות הוקמה מועצת הקהילות של אגודת ישראל, מועצת הקהילות פועלת ע"י תוכנה המונעת כפילוית ברשימות שנמסרו ע"י החסידוית עפ"י נתוני מועצת הקהילות אגודת ישראל הביאה בבחירות בין 92,000 קולות ומעלה מה שהוביל לקריאות בדגל התורה לשינוי יחסי הכוחות, בין אגודת ישראל לדגל התורה.[דרוש מקור]

בהנהלת גופים שונים

בהנהלת החינוך העצמאי

http://www.m-inyanim.co.il/?p=743

בהנהלת ועד הישיבות

הערות שוליים

לקריאה נוספת

"יהדות התורה ערכה מפקד פנימי רחב היקף" אתר JDN, מתאריך 13.01.17