הפלג הירושלמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפלג הירושלמי
הרב שמואל אוירבך מקים הפלג ומנהיגו הראשון
הרב שמואל אוירבך מקים הפלג ומנהיגו הראשון
אוכלוסייה
כ-60,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
ירושלים, בני ברק, אשדוד, מודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית, בית שמש
שפות
עברית
דת
יהדות

הפלג הירושלמי היא קבוצה מתוך הזרם הליטאי ביהדות החרדית בישראל, הדוגלת באידאולוגיה שמרנית יחסית לזרם הליטאי המרכזי, ובעקבות המחלוקת בציבור הליטאי התפצלה ממנו החל מ-2012. הקבוצה ידועה בהתנגדותה להתייצבות בני ישיבה בלשכת גיוס, ובהפגנות שהיא מקיימת. הפלג מונה כ-60,000 נפש, ומהווה כ-6.5% מהחרדים בישראל.[1]

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המחלוקת בציבור הליטאי

בסמוך לפטירת מנהיג הליטאים הרב יוסף שלום אלישיב בשנת 2012 התפתח סכסוך בין שני פלגים של היהדות החרדית-ליטאית, המיוצגת בכנסת מאז 1988 על ידי מפלגת דגל התורה, שהקים הרב אלעזר מנחם מן שך. מצד אחד ניצב רוב הציבור הליטאי תחת הנהגת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, עם הרוב הגדול של חברי מועצת גדולי התורה וחברי הכנסת של המפלגה. לעומתם, נאמני הרב שמואל אוירבך החשיבו את רבם כממשיך דרכם של הרב שך והרב אלישיב. עד 2012 שלטו נאמני הרב אוירבך ביומון המפלגה "יתד נאמן", ובמהלך השנה השתלטו נאמני הרב שטינמן על העיתון בטענה כי העיתון בעריכת נתן גרוסמן תוקף את עמדותיו של הרב שטיינמן, והדיחו את הרב צבי פרידמן והרב ברוך שמואל דויטש שהיו מרבני הועדה הרוחנית, וכן את עורך העיתון נתן גרוסמן והמנכ"ל יעקב לבין שהיו נאמנים לרב אוירבך, ובעקבות זאת הקימו האחרונים את העיתון "הפלס".

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 קראו אנשי הרב אוירבך שלא לתמוך בדגל התורה, ותמכו במפלגת "בני תורה" שהקימו. לאחר הבחירות הורו הרב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי להרחיק את תומכי "בני תורה" ממוסדות הלימוד הכפופים למרותם, דבר שהביא להקמת מוסדות לימוד ייעודיים לתומכי הרב אוירבך ולהתמסדותו של הפלג הירושלמי.

אידאולוגיה

שוטרים מתיזים בואש בהפגנת הפלג הירושלמי

הפלג נוקט באידאולוגיה שמרנית יותר ביחס לזרם הליטאי המרכזי, אך קיצונית פחות ביחס לאנשי העדה החרדית ונטורי קרתא. מחלוקת בולטת בין הפלג לזרם המרכזי היא ההוראה לבני ישיבות לא להתייצב בלשכת הגיוס לצורך קבלת מעמד תורתו אומנותו. בעקבות כך רבים מבחורי הפלג נחשבים משתמטים מגיוס ומפעם לפעם נעצרים אחדים מהם. הפלג מקיים הפגנות בכל פעם שנעצר בחור שלא התייצב ואף הקים ארגוני תמיכה ייעודיים לבחורים אלו.

גם ביחס ליציאת אברכים לשוק העבודה הפלג נוקט בעמדה שמרנית ביחס לזרם המרכזי, והשתתפות הגברים המשויכים לפלג בשוק העבודה קטנה יותר. על אף שבזרם הליטאי שלפני הפיצול הייתה מקובלת לקיחת תקציבים ממשלתיים עבור מוסדות החינוך, חלק ממוסדות החינוך של הפלג מתנגדים לתקצובם ממדינת ישראל מחשש להתערבות ממשלתית באופי ובתכני הלימוד.[2] בבחירות לכנסת התשע עשרה הצביעו אנשי הפלג לרשימת יהדות התורה לאחר סיכום של האדמו"ר מגור עם הרב אוירבך, אך החל מהבחירות לכנסת העשרים הפלג נמנע מלתמוך במפלגה כלשהי, ומפאת כך אנשיו אינם מצביעים.[3]

בזמן מגפת הקורונה בישראל פעלו מוסדות החינוך של הפלג הירושלמי כמעט כרגיל למרות האיסור החוקי על כך.[4]

הנהגה

המנהיג הראשון של הפלג היה הרב שמואל אוירבך שהקים את הפלג ועמד בראשו עד לפטירתו ב-2018[5].  

לאחר פטירת הרב אוירבך הוקמה "מועצת גדולי עולם התורה" הכוללת שנים עשר רבנים מהמחנה שמונו כדי לקבוע את הקו האידאולוגי של התנועה[6]. בראשם בלטו הרב צבי פרידמן[7] והרב ברוך שמואל דויטש[8]. עם זאת, התגלעו חילוקי דעות בקרב רבני המועצה על המשך המלחמה בגיוס ועל הצבעה בבחירות. מחנה הרוב, הנתמך על ידי עיתון הפלס[9] ובראשו בולט הרב אשר דויטש, מתנגד בחלק מהמקרים לקיום הפגנות על מעצר עריקים. בראש המחנה האחר בולט הרב צבי פרידמן שמוביל קו מחמיר יותר, תומך בהפגנה בעקבות כל מעצר של עריק מעריקי הפלג ומכריז איסור גורף על השתתפות בבחירות[10].

חילוקי הדעות הובילו לפיצולים ולפיטורים במוסדות "בני תורה"[11]. יש שטענו, כי בחורים שיצאו להפגין בהפגנות שנתמכו על ידי הרב פרידמן סולקו מישיבת גרודנא המזוהה עם הרב אשר דויטש[12].  


בפוליטיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בני תורה (מפלגה)
סמליל מפלגת "בני תורה"

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הקימו אנשי הפלג את מפלגת בני תורה שלבסוף לא התמודדה בבחירות. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 התמודדה המפלגה וזכתה במושבים בערים ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 התמודדה המפלגה גם בערים בית שמש ביתר עילית ואלעד אך זכתה לנציגים רק בבית שמש.

מוסדות חינוך

לפלג הירושלמי מוסדות חינוך (בתי ספר, סמינרים וגני ילדים) בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, אלעד, אשדוד, ביתר עילית, צפת, טבריה, אופקים ונתיבות.[13] הישיבות הגדולות המזוהות עם אנשי הפלג: ישיבת פוניבז' בראשות הרב שמואל מרקוביץ, ישיבת מעלות התורה, ישיבת כנסת יצחק בחדרה, וישיבת גרודנא באשדוד, ישיבת מאירת שמועה באשדוד, ישיבת "דעת אליהו" בירושלים בראשות הרב נפתלי עלזאס, "הישיבה הגדולה מיסודם של בוגרי ישיבת חברון" בראשות הרב שמואל אריאלי, ישיבת "באר מרדכי" בראשות הרב ברוך שמואל דויטש, שפרש מישיבת קול תורה וישיבת היכל הגרי"ש בירושלים.   הישיבות הקטנות בבני ברק: ישיבת "בית דוד" בראשות הרב ברוך לנג, ישיבת "חכמת שלמה" בראשות הרב בנימין בירנבוים, ישיבת "נתיבות התורה" בראשות הרב שמואל להנר' ישיבת "אמרי דעת" בראשות הרב יחיאל שלזינגר וישיבת "בית יוסף" בראשות הרב נתן פפנהים.

ארגונים נוספים הם קופת צדקה "חסדי שלום", ובד"ץ מסורת, הכולל שחיטת בשר ועופות, רישום נישואין ועוד.

תקשורת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפלס (יומון)

כלי התקשורת הרשמי של הפלג הירושלמי הם עיתון הפלס שהוקם ב-2012 עם הקמת הפלג, ושבועון המבט שהוקם ב-2021. בנוסף קיימים קווי תוכן שונים המופעלים על ידי אנשי הפלג ומשמשים בין השאר לקריאה בזמן אמת באמצעות צינתוק המודיע על יציאה להפגנה, או קריאת "ויחזור לתלמודו" המודיעה על סיום ההפגנה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גלעד מלאך, המפלגות החרדיות בישראל - מה צופן העתיד?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏15 ביולי 2019
  2. ^ משה ויסברג, הרבנים הליטאים ב'דער איד': "לא לקחת תקציבים מהמדינה", באתר בחדרי חרדים, 15 באוקטובר 2016
  3. ^ "'הפלג הירושלמי' לא ישתתף בבחירות"
  4. ^ איך (לא) חרדים מקורונה, באתר כלכליסט
  5. ^ ישראל כהן, ‏לאחר פטירת הגר"ש: הוקמה "מועצת" של רבני 'בני תורה', באתר כיכר השבת, 25 בפברואר 2018
  6. ^ ישראל כהן, ‏הערב: כינוס 'מועצת גדולי התורה' הראשון של "בני תורה", באתר כיכר השבת, 4 במרץ 2018
    יענקי כץ, ‏תיעוד: כך יזם הגרב"ש דיטש את הקמת 'מועצת הפלג', באתר כיכר השבת, 5 במרץ 2020
  7. ^ יורשו של הרב אוירבך: חילוני הוא גוי; עדיף שישראל לא הייתה קמה, באתר וואלה!
  8. ^ ויהי אחרי הנהגת הגר"ש אויערבך זצ"ל: הדמות הבכירה ב'פלג הירושלמי' נחשפת לראשונה, באתר בחדרי חרדים, 2 באפריל 2018
  9. ^ יענקי כץ, ‏הגר"צ פרידמן תוקף: "הפלס הצטרפו לעיתונות החרדית", באתר כיכר השבת, 12 בינואר 2020
  10. ^ יענקי כץ, ‏עוד מחלוקת ב'פלג': הרב אוירבך סירב לאסור את הבחירות, באתר כיכר השבת, 15 בספטמבר 2019
  11. ^ שאול כהנא, ‏המחלוקת על החיידרים; מסתמן: יוקם תלמוד תורה חדש, באתר כיכר השבת, 1 במאי 2019
    אבי רבינא, ‏הסכסוך ב"פלג הירושלמי": מנהלת בית הספר - פוטרה מתפקידה, באתר כיכר השבת, 24 ביולי 2019
  12. ^ שאול כהנא, ‏"רדיפת מוסרי הנפש"; בחורים שהשתתפו בהפגנות - סולקו, באתר כיכר השבת, 11 בדצמבר 2019
    שאול כהנא, ‏בחורים שנשמעו לגר"צ פרידמן  - סולקו מישיבת 'גרודנא', באתר כיכר השבת, 29 ביולי 2019
  13. ^ ישראל כהן, ‏הרשימה: מוסדות החינוך של 'הפלג הירושלמי', באתר כיכר השבת, 7 ביולי 2016
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0