הפלג הירושלמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפלג הירושלמי
רבי שמואל אוירבך מקים הפלג ומנהיגו הראשון
רבי שמואל אוירבך מקים הפלג ומנהיגו הראשון
אוכלוסייה
כ-60,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
ירושלים, בני ברק, אשדוד, מודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית, בית שמש
שפות
עברית
דת
יהדות
נוסח תפילה
נוסח אשכנז

הפלג הירושלמי היא קבוצה מתוך הזרם הליטאי ביהדות החרדית בישראל, הדוגלת באידאולוגיה שמרנית יחסית לזרם הליטאי המרכזי, ובעקבות המחלוקת בציבור הליטאי התפצלה ממנו החל מ-2012. הקבוצה ידועה בהתנגדותה להתייצבות בני ישיבה בלשכת גיוס, ובהפגנות שהיא מקיימת. הפלג מונה כ-60,000 נפש, ומהווה כ-6.5% מהחרדים בישראל.[1]

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המחלוקת בציבור הליטאי

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 דעכה פעילותו של הרב שך כמנהיג הציבור החרדי וכראש ישיבת פוניבז'. בישיבת פוניבז' החלה מחלוקת פנימית שגרמה לפיצול הישיבה לשתי ישיבות נפרדות ולסכסוכים אלימים בישיבה. מחלוקת זו תרמה ליצירת שני מחנות בציבור הליטאי – ה"מחבלים" וה"שונאים", כשהרב אלישיב שנתפס כמנהיג החרדים לאחר מות הרב שך, והרב שמואל אוירבך תמכו בצד ה"מחבלים", והרב שטיינמן, על אף שלא הביע דעה פומבית במחלוקת נתפס כשייך לפלג ה"שונאים". העיתון יתד נאמן בעריכת נתן גרוסמן תמך בעמדת ה"מחבלים" ובהתאם לכך תקף את עמדותיו של הרב שטיינמן. ב-2012 בוצע מהפך שליטה בעיתון והוא עבר לידי מקורבי הרב שטיינמן, שפיטרו את העורך והמנכ"ל נגד דעתו של הרב אוירבך.[2] כתחליף, הקימו אנשי הרב אוירבך את עיתון הפלס.

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 קראו אנשי הרב אוירבך שלא לתמוך בדגל התורה, ותמכו במפלגת "בני תורה" שהקימו. לאחר הבחירות הורו הרב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי להרחיק את תומכי "בני תורה" ממוסדות הלימוד הכפופים למרותם, דבר שהביא להקמת מוסדות לימוד ייעודיים לתומכי הרב אוירבך ולהתמסדותו של הפלג הירושלמי.

אידאולוגיה

שוטרים מתיזים בואש בהפגנת הפלג הירושלמי

הפלג נוקט באידאולוגיה שמרנית יותר ביחס לזרם הליטאי המרכזי, אך קיצונית פחות ביחס לאנשי העדה החרדית ונטורי קרתא. מחלוקת בולטת בין הפלג לזרם המרכזי היא ההוראה לבני ישיבות לא להתייצב בלשכת הגיוס לצורך קבלת מעמד תורתו אומנותו. בעקבות כך רבים מבחורי הפלג נחשבים משתמטים מגיוס ומפעם לפעם נעצרים אחדים מהם. הפלג מקיים הפגנות בכל פעם שנעצר בחור שלא התייצב ואף הקים ארגוני תמיכה ייעודיים לבחורים אלו.

גם ביחס ליציאת אברכים לשוק העבודה הפלג נוקט בעמדה שמרנית ביחס לזרם המרכזי, והשתתפות הגברים המשויכים לפלג בשוק העבודה קטנה יותר. על אף שבזרם הליטאי שלפני הפיצול הייתה מקובלת לקיחת תקציבים ממשלתיים עבור מוסדות החינוך, חלק ממוסדות החינוך של הפלג מתנגדים לתקצובם ממדינת ישראל מחשש להתערבות ממשלתית באופי ובתכני הלימוד.[3] החל מהבחירות לכנסת ה-22 מנהיגי הפלג מורים שלא להצביע בבחירות לכנסת על אף שבעבר נהגו להצביע.[4]

בזמן מגפת הקורונה בישראל פעלו מוסדות החינוך של הפלג הירושלמי כמעט כרגיל למרות האיסור החוקי על כך.[5]

הנהגה

המנהיג הראשון של הפלג היה הרב שמואל אוירבך שהקים את הפלג ועמד בראשו עד לפטירתו ב-2018. לאחר מותו הקימו אנשי הפלג את "מועצת גדולי עולם התורה" שמשמשת כסמכות ההחלטה הרשמית בפלג.[6] הרבנים הבולטים במועצת הם הרב ברוך שמואל דויטש, אחיו הרב אשר דויטש והרב צבי פרידמן.

בפוליטיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בני תורה (מפלגה)
סמליל מפלגת "בני תורה"

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הקימו אנשי הפלג את מפלגת בני תורה שלבסוף לא התמודדה בבחירות. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 התמודדה המפלגה וזכתה במושבים בערים ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 התמודדה המפלגה גם בערים בית שמש ביתר עילית ואלעד וזכתה לנציגים בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית ובית שמש.

מוסדות חינוך

לפלג הירושלמי מוסדות חינוך (בתי ספר, סמינרים וגני ילדים) בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, אלעד, אשדוד, ביתר עילית, צפת, טבריה, אופקים ונתיבות.[7] הישיבות הגדולות המזוהות עם אנשי הפלג: ישיבת פוניבז' בראשות הרב שמואל מרקוביץ, ישיבת מעלות התורה, ישיבת כנסת יצחק בחדרה, וישיבת גרודנא באשדוד, ישיבת "דעת אליהו" בירושלים בראשות הרב נפתלי עלזאס, "הישיבה הגדולה החדשה - מיסודם של בוגרי ישיבת חברון" בראשות הרב שמואל אריאלי וישיבת "באר מרדכי" בראשות הרב ברוך שמואל דויטש, שפרש מישיבת קול תורה.

תקשורת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפלס (יומון)

כלי התקשורת הרשמי של הפלג הירושלמי הוא עיתון הפלס שהוקם ב-2012 עם הקמת הפלג. בנוסף קיימים קווי תוכן שונים המופעלים על ידי אנשי הפלג ומשמשים בין השאר לקריאה בזמן אמת באמצעות צינתוק המודיע על יציאה להפגנה, או קריאת "ויחזור לתלמודו" המודיעה על סיום ההפגנה.

לאחר פטירת הרב אויערבאך חל פילוג פנימי בפלג הירושלמי, וקבוצת רבנים בכירים בפלג בראשות הרב צבי פרידמן החלה להתנגד לקו ההשקפתי - אידאולוגי הננקט ב"הפלס", שלדבריהם אינו תואם את ההשקפה שהנחיל הרב אויערבאך.

עקב כך החלו רבים בהם לבטל את המנוי לעיתון "הפלס", ובשנת תשפ"א הוקם עיתון חדש בשם "המבט" המבטא את השקפתם של אותם רבנים. העיתון מופיע אחת לשבוע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גלעד מלאך, [www.idi.org.il/articles/25743 המפלגות החרדיות בישראל - מה צופן העתיד?], באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏15 ביולי 2019
  2. ^ נתי טוקרדרמה בעיתון החרדי "יתד נאמן": העורך הראשי פוטר, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2012
  3. ^ משה ויסברג, הרבנים הליטאים ב'דער איד': "לא לקחת תקציבים מהמדינה", באתר בחדרי חרדים, 15 באוקטובר 2016
  4. ^ "'הפלג הירושלמי' לא ישתתף בבחירות"
  5. ^ איך (לא) חרדים מקורונה, באתר כלכליסט
  6. ^ ישראל כהן, ‏לאחר פטירת הגר"ש: הוקמה "מועצת" של רבני 'בני תורה', באתר כיכר השבת, 25 בפברואר 2018
  7. ^ ישראל כהן, ‏הרשימה: מוסדות החינוך של 'הפלג הירושלמי', באתר כיכר השבת, 7 ביולי 2016
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0