טיוטה:רבי יצחק אייזיק מפשמישל
| לידה |
ה'תצ"ה פשמישל |
|---|---|
| פטירה |
כ"א באייר ה'תקמ"ג (בגיל 48 בערך) פשמישל |
| מקום קבורה | פשמישל |
| מקום מגורים | פשמישל, זארוויץ |
| תחומי עיסוק | מקובל, שוחט, מוהל ומלמד תינוקות |
| חיבוריו | "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק" |
| רבותיו | רבי אשר אנשיל קרמניצר |
| בני דורו | הבעל שם טוב, רבי אהרן הגדול מקרלין |
רבי יצחק אייזיק הלוי מפשמישל (ה'תצ"ה - כ"א באייר ה'תקמ"ג) היה צדיק נסתר ומקובל בפשמישל, מחבר ספרי "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק".
ביוגרפיה
נולד בפשמישל בערך בשנת תצ"ה לרבי יעקב סג"ל. בנעוריו למד בישיבה המקומית בראשות הדיין רבי אשר אנשיל קרמניצר. לאחר נישואיו עבר מפשמישל לכפר ז'וארוויץ (אנ') הסמוך, שם עסק בתורה בהתבודדות בפרישות. כדי להסתיר את מעשיו שימש כשוחט, מוהל ומלמד תינוקות. מקובל כי בתקופה זו עמד הבעל שם טוב על מעלתו, ונסע אליו לפוגשו.
כוחות רבים השקיע בשחיטתו, ומקובל כי היה מתקן באותה עת את הנשמות המגולגלות בבעלי חיים ששחט. אשתו סיפרה לאחר פטירתו לרבי אהרן הגדול מקרלין כי מאז נישואיהם עד פטירתו היו 2 נרות דולקים בביתו באופן רצוף.
בלילות היה מתבודד בתפילתו ובתורתו, והיה כותב מחידושיו בתורת הקבלה. רבי מנחם מנדל מזולקובה שיער בהסכמתו לספרו 'רזא מהימנא', שהיות שסבל ממחסור בספרים, מחסור שלא משתקף בספריו, הרי שכנראה למד מפי מגיד, ואת ששמע מפיו רשם בספריו. כן הוסיף שהיות ולא התפרנס כראוי ממלאכתו, נאלץ לכתוב את חידושיו על שיירי מכתבים. מאידך רבי שלמה דומיניץ העיד שלא כתב חידושים בתקופות שנשכר ללמד תינוקות, מחשש שמא יפגום הדבר בלימודם.
התפרסם בעקבות מקרה בו הרגיע שור מועד ואלים, בהראותו לו את החלף, והלה מסר עצמו לשחיטתו. רבי יצחק חריף מסמבור ששמע על כך פרסם אותו, ובעקבות כך החליט לעזוב את האזור ולהרחיק למקום שאינו מוכר, אך נפטר כעבור זמן קצר, בכ"א באייר ה'תקמ"ג. טרם פטירתו ציווה שמיד לאחר פטירתו יעתיקו את כתביו, בעוד הוא מושכב על הארץ ללא תכריכים, ורק כאשר יראו שינוי בפניו יעצרו ויקברוהו יחד עם כתביו. ואכן לאחר פטירתו עמלו עשרות מבני פשמישל בראשות רבי משה טייטלבוים על העתקת הכתבים. בתום המלאכה קברוהו עם הכתבים.
לאחר פטירתו התפרסם מקום קברו כמסוגל לישועה.
ספריו
- רזא מהימנא - סודר לדפוס על ידי המגיד מקרמניץ, שקראו בתחילה בשם "אריה שאג", אך השם שונה בהמשך על ידי המוציא לאור יהודה לייב מבולחוב. הספר מכיל ביאור קבלי על האותיות האלף-בית, מלבד אות צ'. בין המסכימים לספרו נמנו חכמי הקלויז בברודי: רבי משה אוסטרר ורבי מנחם מנדל מזולקובה.
- הליכות עולם - ליקוט מאמרים מהתלמוד, בדרך המוסר ומידות טובות. הודפס על ידי רבי אברהם זאב בן המגיד מקרמניץ.
- אותיות דרבי יצחק - חלק ראשון מכיל אף הוא ביאור על אותיות האלף בית, וחלק שני מכיל ביאור על פסוקי התורה. הודפס על ידי רבי אברהם זאב בן המגיד מקרמניץ. בין המסכימים נמנה רבי משה לייב מסאסוב.
- זבח השלמים - חיבור קבלי על קרבנות הנשיאים.
- שלשה דרכי האותיות - על שלשה אופנים לחשב את האותיות.
- זבח תודה - על הלכות שחיטה וסודיה.
- יסוד יצחק - על הלכות מילה ושמירת הברית בנגלה ובנסתר. הספר הודפס במהדורות רבות, בעקבות עדותו של רבי שלום מבלז "כי החזקת ספר יסוד יצחק מסוגלת לשמירה בבית, ובמיוחד אצל יולדת". בין המסכימים לספרו נמנו: רבי מאיר רבה של בראד, רבי אפרים זלמן מרגליות ורבי אריה לייב הלר
קישורים חיצוניים
- שיף, מנשה יצחק מאיר, הילולא קדישא - אייר, תשע"ד, עמ' תקה-תקיד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הצדיק הנסתר ר' יצחק אייזיק שוחט דכפר ז'וראוויץ, ספר קהילה "פשמישל", ישראל תשכ"ד, עמ' 55, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)