טיוטה:תוספות יום טוב
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |  |
 | |
| שער הדפסת הספר מהדורה ראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יום טוב ליפמן הלר |
| שפת המקור | לשון הקודש מעורב במעט ארמית |
| נושא | פירוש למשנה ולפירוש הרע"ב |
| הסכמות | השל"ה, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ |
| הוצאה | |
| הוצאה | דפוס פראג |
| מקום הוצאה |
 האימפריה הרומית ה"קדושה", פראג |
| תאריך הוצאה |
1615 - 1617 (לערך) שע"ה - שע"ז |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורות נוספות | ת"ד, דפוס קראקא |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | תוספות יום טוב |
תוספות יום טוב (שמו המקורי הוא תוספת יום טוב[1]) הוא פירוש על המשנה ועל פירוש הרע"ב מאת רבי יום טוב ליפמן הלר. הספר מהווה כעין השלמה לפירוש הרע"ב, כדוגמת תוספות ביחס לפירוש רש"י על התלמוד בבלי.
רבי משולם כץ תמצת את הספר והוציאו בשם עיקר תוספות יום טוב, בדפוסים רבים נדפס 'עיקר תוספות יום טוב' ללא הספר המלא.
כתיבה והדפסה
רבי יום טוב החל את כתיבת הפירוש בשנות השלושים לחייו, וסיימה בשנת שע"ז, בהיותו כבן 38.
הדפסת הספר החלה בראש-חודש חשון שע"ה בדפוס פראג, והסתיימה בשנת שע"ז, רבי משה בן בצלאל מחוקק כ"ץ היה המוציא לאור[2]. בשנת ת"ד הדפיס רבי יום-טוב מהדורה שנייה עם הוספות ותיקונים בדפוס קראקא[3].
מטרת כתיבת הפירוש
בהקדמה לספר מבאר רבי יום-טוב שתי מטרות שלאורם כתב את הספר. המטרה הראשונה היא עידוד לימוד משנה (כתלמיד המהר"ל מפראג שהרבה לעודד לימוד משנה), ועל ידי ביאור עמוק ומפורט יותר מהרע"ב על דרך העיון, סבר רבי יום-טוב שתפוצת לימוד המשנה תתרחב[4][5].
המטרה השנייה היא השלמת פירוש הרע"ב באופן מובן, רבי יום-טוב סבר ששיטת המשנה היא לפי פירוש הרע"ב, ולאחר שרבי יום-טוב מצא משניות לא מובנות או סותרות, וכן בפירוש הרע"ב עצמו מצא סתירות, ודברים הטעונים פירוש. בעקבות בעיות אלו, ראה צורך לכתוב פירוש שיהווה תוספת (ומכאן שמו) לפירוש הרע"ב (כעין תוספות על רש"י בתלמוד), ויבאר את מה שהרע"ב לא ביאר[5].
הפירוש
מבנה הפירוש
מכיוון שהפירוש נכתב על מנת שיהווה השלמה למה שהרע"ב לא פירש, וכמו כן בפירוש הרע"ב רבי יום-טוב ראה כעין רש"י על התלמוד, ובפירושו שלו ראה כעין תוספות (ודרך לימודו גם הייתה כדרך לימוד התוספות[6]), מכורח כך רבי יום-טוב יותר מתעמק בדיני וטעמי המשנה מהרע"ב, ולעיתים קרובות מביא פירושים ודעות מהראשונים והאחרונים (לצורך כך אף רכש ספרים[7][8]), אך מסייג זאת שלא מביא יותר משיטה אחת בכל נושא, רבי יום-טוב מרבה לפרש את שיטת הרמב"ם במשנה בנוסף לשיטת הרע"ב[9], בנוסף לכך כל פירוש הוא מביא בשם מי שאמרו[5].
דרך הפירוש, היא לבאר בסברות פשוטות בדרך הפשט, יש לכך שתי סיבות אחת כתלמיד המהר"ל מפראג שהתנגד לשיטת הפלפול העדיף את הדרך הפשוטה[9], והסיבה השנייה שלא רצה להכביד על הלומדים[א]. בנוסף לכך כחלק מהעיקרון לפרש על פי הפשט סבר שמותר לפרש את המשנה שלא כפירוש הגמרא (כאשר זה הפשט הפשוט), וסבר בזה כדעת הרמב"ם, אך מסייג זאת בתנאי שאין לכך השלכה להלכה, אלא רק על טעם הדין[ב]. כמו כן כחלק מהעיקרון של פירוש על פי הפשט כותב שאין לפרש על פי תורת הסוד "ואין לנו בחיבור שעל הש"ס שום עסק בנסתרות"[10][11].
מאפיינים נוספים לפירוש
רבי יום-טוב מרבה להגיה את המשנה, המקורות להגהותיו הם משניות שנדפסו באיטליה, המשנה המופיעה בתלמודים, והמשניות שנדפסו עם הבבלי (כגון זרעים), סדר זרעים בכתב יד (עם פירוש רבי אליהו מלונדריש) שמכנהו בשם "משניות כתובים", סדר טהרות עם פירוש מהר"ם מרוטנבורג ומכנהו "נוסחת מהר"ם" או "משניות ישן ומנוקד", ו"נוסחת ארץ ישראל" על סדר זרעים קדשים ומסכת אבות[12]. רבי שלמה עדני ראה בתוספות יום טוב שאחת ממטרותיו הראשיות היא הגהת המשנה.[13] בעבר ההגהות צוינו באמצעות כוכבית ונכתבו על שולי הדף (וכך נדפס בדפוס ראשון), אך הדפוסים החדשים הכניסו את ההגהות לפירוש ואף למשנה עצמה[14].
רבי יום-טוב מרבה לפרש מילים קשות למילים ברורות[11], וכן מרבה לדקדק בלשון הקודש ועל ידי כך לפרש מילים[15], חלק ממקורותיו הם תרגומי אונקלוס ויונתן, מדרשים, פיוטים, וילקוטים. את המילים הזרות תירגם בעזרת ידיעותיו בשפות זרות[16][17].
רבי יום-טוב חילק את פירושו לקטעים קצרים (דיבור המתחיל)[5]. בתחילת כל מסכת מפרש למה היא נסדרה במקומה, כמו הרמב"ם בפירושו למשנה[6].
תפוצת והשפעת הפירוש
היעב"ץ חיבר פירוש על המשנה בשם לחם שמים, ובו מרבה להתווכח עם פירוש התוספות יום טוב, ואף מציין זאת בהקדמה לפירוש, שאחת ממטרות הפירוש היא לדון בדעת התוספות יום טוב[18].
רבי משולם בן יואל כץ, שכתב מחדש וקיצר את הספר תוספות יום טוב, והדפיסו מחדש בספר בשם 'עיקר תוספות יום טוב'. נדפס לראשונה בלמברג בשנת ה'תק"נ (1789-170 לערך)[19]. במרבית הוצאות המשנה נדפס עיקר תוספות יום טוב, ולא הספר המלא תוספות יום טוב.
הערכה
לספר הסכימו רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (ה'כלי יקר') והשל"ה, והוסיפו איסור בגזרת נח"ש להדפיס את הספר במשך ארבע שנים מסיום ההדפסה[20].
רבי שלמה עדני (בעל המלאכת שלמה), בהקדמה לספרו כתב שהוא והתוספות יום טוב פירשו באותו סגנון, ומוסיף שבחים רבים לרבי יום טוב ופירושו[21].
ראו גם
לקריאה נוספת
- סיני כרך ל"ה תשי"ד
- הרב מרדכי הכהן, עניני לשון בתוספות יום טוב, עמוד תכ"ג
- רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, על רבינו בעל התוספות יום טוב, עמוד תי"ד
- הרב מרדכי פוגלמן, בירורים לפירושו למשנה, עמוד תמ"ד
- הרב אהרן יצחק זלנסקי, כבוד יום טוב, עמוד ת"נ
קישורים חיצוניים
- הקדמת בעל התוספות יום טוב לפירושו, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי.
- תולדות רבי יום טוב ליפמן הלר פרק ב', ישראל דוד בית הלוי, באתר אוצר החכמה .
- תוספות יום טוב מאמר באתר תורת הר עציון מאמר 1, ומאמר 2.
- הקדמת המו"ל הראשון, והסכמות הגאונים, באתר אוצר החכמה
ביאורים
- ↑ כמו שרואים בהקדמתו לפירושו, שעל מנת שלא להכביד על הלומדים חילק את פירושו לפסקאות קצרות, בשביל שיוכל הלומד לבחור מה ללמוד ומה לדלג
- ↑ כמו בתוספות יום טוב, מסכת נזיר, פרק ה', משנה ה' ואף מתקיף על כך את הרמב"ם במסכת שביעית, שאין לשנות את דין המשנה ממה שכתבו חכמי הגמרא.תוספות יום טוב, מסכת שביעית, פרק ד', משנה י'
הערות שוליים
- ↑ המחבר נתן את השם "תוספת יום טוב" כפי שניתן לראות בבירור בדף השער של ההוצאות הראשונות, וכן כותב בהקדמתו: על כן ראיתי כי נאות לקרוא חבור זה בשם תוספת יום טוב על שם הפועל והפעול כי זה נושאו שהוסיף ביאור על ביאור הרע"ב ז"ל. Mishna (2018-06-03), English: Scan of the title page of the Mishna with the Tosefet Yom Tov - printed in Prague in the lifetime of the author., נבדק ב-2019-07-15Mishna (2018-06-03), English: Part of the Tosefet Yom Tov preface to his commentary, published in Cracow, נבדק ב-2019-07-15
- ↑ חתימה לספר תוספות יום טוב
- ↑ תולדות רבי יום טוב העליר ישראל דוד בית הלוי באתר אוצר החכמה
- ↑ תולדות רבי יום טוב ליפמן העלר, ישראל דוד בית הלוי באתר אוצר החכמה
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 הקדמת בעל התוספות יום טוב באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- ^ 6.0 6.1 סיני, כרך ל"ה, ניסן אלול תשי"ד עמוד תטו, מאת הרב יחיל מיכל טיקוצינסקי
- ↑ תולדות רבי יום טוב ליפמן העלר, ישראל דוד בית הלוי באתר אוצר החכמה
- ↑ כמו במשנה, מסכת מדות, פרק א', משניות ג'–תוספות יום טו"ב
- ^ 9.0 9.1 סיני, כרך לה, ניסן-אלול תשי"ד, עמוד תמ"ד, הרב מרדכי פוגלמן בירורים לפירוש המשנה
- ↑ מעדני יום טוב/ברכות/פרק א#סימן יב. וכמו במשנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ו'
- ^ 11.0 11.1 אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ג - מרגליות, מרדכי, 1909-1968
- ↑ מבוא לנוסח המשנה חלק ב' יעקב נחום הלוי אפשטיין עמוד 1282 ובעמוד 1283
- ↑ הקדמת המלאכת שלמה למשנה#תוי"ט והחיבור
- ↑ מבוא למשנה חלק ב' יעקב נחום הלוי אפשטיין עמוד 1283
- ↑ סיני, כרך לה, ניסן אלול תשי"ד, הרב מרדכי הכהן, עניני לשון בתוספות יום טוב, ועיין שם בעמוד תכ"ו רשימת דקדוקים על סדר המשנה
- ↑ כמו במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משניות י"ח–תוספות יום טו"ב
- ↑ תולדות רבי יום טוב הלער, ישראל דוד בית הלוי, באתר אוצר החכמה
- ↑ לחם שמים, רבי יעקב בן צבי עמדין, באתר היברובוקס
- ↑ אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ג - מרגליות, מרדכי, 1909-1968
- ↑ הסכמת הגאונים על התוי"ט המהדורה ראשונה, משניות זכר חנוך, באתר אוצר החכמה
- ↑ הקדמת המלאכת שלמה למשנה#תוי"ט והחיבור
| פרשני המשנה | ||
|---|---|---|
| פירושי הראשונים | המאסף • פירוש ריבמ"ץ • פירוש המשנה לרמב"ם • פירוש הר"ש משאנץ • פירוש הרא"ש | |
| פירושי האחרונים | פירוש הרע"ב • תוספות יום טוב • עיקר תוספות יום טוב • מלאכת שלמה • תפארת ישראל • קב ונקי • כף נחת | |
| פרשנות מודרנית | הרב פינחס קהתי • ארטסקרול • חנוך אלבק • משנת ארץ ישראל | |