טל גל כהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טל גל כהן
Tal Gal Cohen second.jpg

טל גל כהן הוא עיתונאי, מרצה ומומחה בינלאומי ליין, בירה ואלכוהול. נשיא מסדר אבירי הגריל בישראל.

ביוגרפיה

נולד בשם טל כהן לרינה ומשה כהן וגדל בחולון. אמו הייתה מורה וכיום מרצה להעצמה נשית ואביו היה מנהל רכש. הוא האח בכור, אחיו, צחי כהן, הוא כירופרקטור ואחותו, אודליה כהן-גרין, היא מדיום ומאמנת אישית. בזמן התיכון הוריו נסעו לשליחות באוסטרליה והמשפחה התגוררה באדלייד, שם השלים את התיכון והחל לעבוד כעוזר ברמן במסעדה. הוא בוגר .Wine & Spirits Academy of Australia - Adelaide S.A. בערבים החופשיים מלימודיו עשה קורס בבישול בירה וזיקוק משקאות חריפים. כששב לישראל התגייס לצה"ל ושירת כקצין קשר ואלקטרוניקה בחטיבת החרמון וסיים בדרגת רב-סרן במילואים. נבחר פעמיים כחייל מצטיין בידי אלוף פיקוד הצפון יורם יאיר ופעם אצל נשיא המדינה. לאחר שחרורו התחיל לעבוד כברמן בפאב הסימטה ביפו העתיקה ובסופי השבוע בקרלטון תל אביב. ב-1989 עבר קורס יין ביקבי כרמל מזרחי על מנת להכיר את יינות ישראל.

ב-1989 פתח את "אשכולות", בית הספר לברמנים הראשון בישראל. הוא פתח סניף נוסף בגבעתיים, אחר-כך באילת, בטבריה ובית הספר למלונאות תדמור בהרצליה. בשיאו מנה בית הספר שבעה סניפים ברחבי ישראל.

הוא העביר קורסי ברמנים ברשת בתי המלון ישרוטל, הולידיי אין, רשת מלונות דן, שרתון, הילטון, פתאל, מלונות אטלס, נפטון אילת. העביר קורסים ליין ומשקאות חריפים בטכניון, תדמור, מכללת אילת ומכללת הדסה בירושלים. בנה את מערך הברים של מלונות דן אילת, הרודס אילת, הולידיי אין קראון פלזה אילת והולידיי אין קראון פלזה תל אביב ולימים בנה את מערך היין של המלון הסקוטי בטבריה ושל מלון יערות הכרמל.

תוך כדי כך נתן ייעוץ ובנה תפריטי יין ואלכוהול למסעדות, מרשת ספגטים עד מסעדת רפאל. ב-1991 הקים בר משקאות, יצר בלנד קפה והקים את האספרסו בר הראשון בישראל, ב"נקודה הירוקה", בטרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון (בשטח הדיוטי פרי), הללו פעלו עד 1998 מאז שנת 1991 מרצה באוניברסיטאות ומכללות: הטכניון, מכללת הדסה, מכללת אילת, מכללת רופין, ובית הספר תדמור.

הוא בוגר בית הספר לפרסום מכללת עבודי קריאייטיב (1994). ב-1996 הקים את "אשכולות אירועים", חברת שירותי הבר הראשונה בישראל שפעלה עד 2004. בשנים 1995–2000 אימן את צוות האוויר של חברת התעופה אל על בידע ושירות של יין ואלכוהול. בשנים 1995–2005 הדריך דיפלומטים של משרד החוץ בנושא יין ואלכוהול. ב-2001 הקים את "איגוד הברמנים הישראלי". הקים מחדש את "איגוד המסעדות הישראלי" והביא אותו לאלפיים חברים (2003-2001).

בשנים 2005–2011 שימש ככתב היין של העיתון גלובס, בו היה לו טור שבועי במיסטר G, מוסף סוף השבוע של גלובס. היה בעל טור על אפריטיף ודיג'סטיף ב"יין גורמה ואלכוהול" מיומו הראשון של המגזין ובשלב מסוים שימש אף כמבקר המסעדות של המגזין ותקופה קצרה גם בכתב העת "על השולחן".

הוא הבעלים היחיד של "IsraelWines פורטל היין הישראלי" אשר נוסד בשנת 1999 ומשנת 2013 גם החל לדרג את יינות ישראל ולהעניק להם ציונים.

בשנת 2006 ייסד ביחד עם שגיא קופר את פורטל "בקבוק" – העוסק ביינות, בירות, קוקטיילים ואלכוהול והיה הבעלים של "בקבוק" ביחד עם קופר עד לשנת 2012. בשנת 2012 פיתח ביחד עם עמיר ויינשטוק את "יקבים", אפליקציה לטלפונים סלולריים, שמכסה כמעט את כל היקבים בישראל, מספקת עליהם מידע, מדרגת אותם ומדריכה כיצד להגיע אליהם. הוא מנחה תוכנית מצולמת בשם "תשוקות יין", הקיימת ביו טיוב, המונה למעלה ממאה פרקים בני כ-8–10 דקות כל אחד.

מאז ינואר 2007 הוא מכהן כנשיא מסדר אבירי הגריל ישראל ושייך להנהלה העולמית של המסדר, המונה עשרים חברים.

הוא עבר קורס גישור ועוסק בכך לעיתים. הוא חבר איגוד הוויסקי מאלט הסקוטי (Scotch Malt Whiskey Society) וחבר איגוד מומחי הקפה של ארצות הברית (specialty coffee U.S.A.).

משמש כשופט בתחרויות יין בישראל ובעולם, בהן "אשכול הזהב", "טרה וינו" ועוד. מקיים הרבה סיורי יקבים.

נשוי מאז שנת 1993 לליאור גל, יועצת ארגונית ומכשירת ממונים על תקיפות בענינים שבצניעות. לאחר נישואיהם צירף את שם משפחתה "גל" לשם משפחתו "כהן". הם מתגוררים ביישוב הקהילתי "מתן" והורים לשלוש בנות.

ספרים שכתב

  • (כתב ביחד עם שגיא קופר, צילומים: עודד מרום) אלכוהול וקוקטיילים: המדריך הקלאסי, ירושלים: הוצאת כרטא, תשס"ח 2008.
  • שביל היין: טיול ביקבי ישראל, הוצאת סטימצקי, 2003.
  • משקאות אלכוהוליים, הוצאת פרולוג, 1995

ספר שערך

  • ינס פריבה, יין: המדריך השימושי לבחירה נכונה, מגרמנית - בת שבע דורי קרלייה; עורך המהדורה העברית – טל גל כהן. אור יהודה: הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2006.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0