טפת בת שלמה
טפת היא בתו של שלמה המלך.
במקרא
טפת מוזכרת פעם אחת בתנ"ך:
בֶּן־אֲבִינָדָ֖ב כׇּל־נָ֣פַת דֹּ֑אר טָפַת֙ בַּת־שְׁלֹמֹ֔ה הָ֥יְתָה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה
המקרא מונה את רשימת 12 נציבי שלמה האחראים על כלכלת המלוכה כל אחד בחודש אחד. בן אבינדב הוא הנציב של נפת דאר, הכתוב מוסיף שהוא נשא את טפת בת שלמה.
לפי רבי יצחק אברבנאל שלמה היה צעיר בעת מינוי הנציבים ועל כן סביר שבן אבינדב נשאה לאחר המינוי. החיד"א בספרו חומת אנך חולק על דבריו ומוכיח זאת מהמילה "היתה"[1] כלומר שהיה נשוי לה בעת המינוי. מכח שני הדיוקים מפרש רבי שמואל לניאדו בספרו כלי יקר שמינוי הנציבים היה בהמשך מלכות שלמה.
נפת דאר מזוהה עם תל דור.[2] מרים סמואל העלתה אפשרות שבן אבינדב מובנו מבית אבינדב אחיו הגדול של דוד המלך.[3] לפי חיים טוויל מקור השם טפת הוא מצרי ועל כן סביר להניח שהיא בתו של שלמה מבת פרעה. זו הסיבה שבעלה קיבל שליטה על עיר חשובה כמו תל דור, זו גם הסיבה לנישואיה לבן משפחת המלוכה.[4]
רבי שמואל קרויזר כתב בשם ספר כתב יד אשכנזי שטפת הייתה בת בנו של שלמה.[5]
אטימולוגיה
רבי אברהם בן שלמה מסביר את פירוש השם טפת מלשון "ממוצעת" כשהכוונה לצורת הליכתה[6]. רבי דוד גולומב טוען שפירוש השם הוא "תכשיט", כמו "טוטפות"[7] כי היא הייתה מפוארת במעלות רבות[8].
מאיר בר-אילן טוען שמקור השם הוא מ"נטף" סוג של עץ ריח[9][10]. באנציקלופדיה מקראית לא התקבל פירושו והוצע הפירוש "נוטפת" כלשון הפסוק "נפת תטופנה שפתותיך" (שיר השירים, ד', י"א). אופציה נוספת היא מלשון "טף" - ילדה או קטנה. השערה נוספת היא שמקור השם מהשורש "טפף", ככינוי לצורת הליכתה (בהסתמך על ספר ישעיהו, פרק ג', פסוק י"ז[11])[12].
לפי מרטין נות, פירוש השם טפת הוא "טיפה", כדימוי של אישה רזה. חיים טוויל טען שמקור השם הוא מצרי, ופירושו "שמימית"[4].
בספרות הדרש
שלמה בובר פרסם מדרש מכתב יד[13] בו מסופר ששלמה ראה במזלות שבתו האהובה עתידה להינשא לעני מרוד. שלמה מכניס אותה למגדל על אי וממנה שבעים סריסים לשמור עליה. לאחר זמן מה בעכו נער צעיר שוכב לישון בתוך נבלת שור. נשר מביא את הנבלה והנער בתוכה לראש המגדל. בת שלמה רואה אותו, מנקה אותה ולאחר זמן נישאת לו, לאחר שנכנסה להריון מהנער, הסריסים מזעיקים את שלמה המכריז שאין תבונה נגד ה'.
בסיפור לא מוזכר שמה של בת שלמה, אך במספר מקורות נקשר שמה של טפת לסיפור.[14]
האגדה התפרסמה במיוחד בשל העיבוד של חיים נחמן ביאליק תחת השם "אגדת שלושה וארבעה".[15] הקשרים בין העיבוד למקור נותחו על ידי מספר כותבים ונכתבו על בסיסו מספר סיפורים.[16]
בתרבות
- המושבה בת שלמה נקראה על שם בטי סלומון דה רוטשילד ואביה בהקשר של טפת בת שלמה.
- טפת - אי זעיר בחוף דור ומעגן מיכאל (על בסיס ההקשר בין טפת לדור).[17]
- חורבת טפת - חורבה ומערות קבורה בתל דור.[18] אגדה עממית מייחסת לאחת המערות את קבר טפת.[19]
- בספר הפסאודואפיגרפי דברי גד החוזה מסופר כי טפת היא היא תמר, וכי לאחר מעשה אמנון ותמר שלמה הציג אותה כבתו ושינה את שמה לטפת.[20]
הערות שוליים
- ↑ בשונה מבשמת בת שלמה – "לקחה"
- ↑ אפרים שטרן, דור המושלת בימים, מוסד ביאליק, 1992
- ↑ מרים סמואל, נשים נסתרות בתנ"ך, חלק ג, תשע"ג, עמ' 206
- ^ 4.0 4.1 חיים טוויל, טפת בת שלמה, בית מקרא, חוברת ד (קנט) (תמוז-אלול התשנ"ט), עמ' 384-372, באתר JSTOR (באנגלית)
- ↑ ילקוט מעם לועז, במקום
- ↑ רבי אברהם בן שלמה, פירוש נביאים ראשונים - ד (מלכים א), תשס"ו, עמ' מ"ב.
- ↑ רבי דוד גולומב, הערוך <עם שלחן הערוך> חלק א, תרע"ה, עמ' כ"ח, א', אות ד'.
- ↑ רבי דוד גולומב, תרגומנא - חלק ב שמות, תרצ"ו, עמ' רי"א, שמות י"ג.
- ↑ מאיר בר-אילן, דברי גד החוזה הוצאה עצמית, 2015, פרק יג, עמ' 379
- ↑ משה הלל חלק על דבריו מפני שזה זיהוי המשתמש בשתי אותיות ולא בשלוש כנהוג.
- ↑ יש שהבינו בישעיהו שהכוונה איזון ועל פי זה פירוש השם הוא מאזנת על שם הליכתה או מידת התקשטותה, רבי אברהם בן שלמה בשם ר' תנחום, ראו: הרב יוסף קפאח (מתרגם ומהדיר), פירוש נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה, מלכים א, תשנ"ט
- ↑ מערכת, "טפת", אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ה, עמ' 409, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ↑ מבוא להוצאת וילנה תרמ"ה אות מ"ב, עמ' 136, לפי כתב יד תנחומא ג'
- ↑ בסדרת מחזותיו של יעקב כהן, בספרו של שלמה כוכבי, מבחר מסיפורי יהודי תימן, 2006, עמ' 96 ועוד
- ↑ בספר האגדה סימן כו ביאליק הביא את האגדה כלשונה
- ↑ דן מירון, בתוך: ביאליק יצירתו לסוגיה בראי הביקורת, מוסד ביאליק, תש"ג, עמ' 399-373; ישראל לבנר, כל אגדות ישראל, אחיאסף-עבר, ירושלים עמ' 354–361, באתר היברובוקס; מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, "מימי בית ראשון: מֵאַגָּדוֹת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה", צפונות ואגדות, תל אביב, עמ' קי"ג-קי"ד בפרויקט בן-יהודה; אסתר אזולאי, גורל ובחירה בסיפור נישואיה של בת שלמה המלך, שנתון "שאנן", תשס"ו; זיוה שמיר, מה זאת אהבה - אגדת שלושה וארבעה: צוהר לעולם הדעות האישי של ביאליק, דביר, 1991
- ↑ שמורת איי חוף דור ומעגן מיכאל באתר טבע ונופים בישראל
- ↑ סער נודל, חורבת טפת, חדשות ארכיאולוגיות, גיליון קז, 1997, עמ' 36-37, באתר JSTOR
- ↑ חורבת טפת באתר עמוד ענן
- ↑ מאיר בר-אילן, דברי גד החוזה הוצאה עצמית, 2015, פרק יג, עמ' 378–379.
| שלמה המלך | ||
|---|---|---|
| משפחתו | דוד • בת שבע • נעמה העמונית • בת פרעה • רחבעם • מלכת שבא • טפת בת שלמה • אמנון • תמר • אבשלום • אדוניה • כלאב • שפטיה • נתן | 
|
| חיבוריו | משלי • קהלת • שיר השירים • מזמורי שלמה • חכמת שלמה | |
| בתנ"ך | צוואת דוד • חלום שלמה בגבעון • עליית שלמה למלוכה • משפט שלמה • תהילים ע"ב • תהילים קכ"ז | |
| שונות | בית המקדש הראשון • ים של שלמה • כסא שלמה • שלמה המלך ואשמדאי • שלמה המלך ומלכת שבא • נציבויות שלמה | |
| הנצחתו | נחל שלמה • הר שלמה • בריכות שלמה • איי שלמה • עמודי שלמה • מרחב שלמה • מבצע שלמה | |
טפת בת שלמה40983271Q9355142