צוואת דוד

ציור של הצייר פרדיננד בול המדמה את מעשה צוואת דוד. שמן על קנבס, 1643

לפני מותו של דוד המלך הוא קרא לבנו שלמה, וציווה אותו בנושאים שונים – צוואת דוד. זהו מעשהו האחרון של דוד המוזכר במקרא.

הסיפור מופיע בספר מלכים א', פרק ב', ונוהגים להפטיר בו בפרשת ויחי, העוסקת בברכות יעקב לבניו לפני מותו.

ציוויי דוד

הבקשות הראשונה והשנייה הן בעצם בקשות אישיות מדוד האב הגוסס, לשלמה הנער המתבגר:

• דוד פותח ואומר לשלמה להיות חזק ולהתבגר. ”אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ” (ספר מלכים א', פרק ב', פסוק ב')

• ללכת בדרך אביו, לעבוד את ה' ולשמור את מצוותיו: ”וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה' אֱלֹקֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְו‍ֹתָיו, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה”. אם יעשה זאת, מבטיח דוד, ישמור ה' את מלכותו.

בבקשה הבאה דוד מראה את הידע הפוליטי שלו, בכך שהוא מסלק את האויבים שנשארו לבית דוד בעם ישראל כדי לעזור להמשך שלטונו של שלמה. 

• לנקום ביואב בן צרויה על רצח אבנר בן נר ועמשא בן יתר. דוד לא אומר לשלמה להרוג את יואב, אלא רומז: ”וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ, וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל”, למרות שדוד יודע שיואב מהווה איום לשלמה - יואב בן צרויה שהיה שר צבאו של דוד מנוסה בקרבות רבים: הוא חיסל שני שרי צבא של ישראל, וישנו סיכוי שהוא יתקוף את שלמה ברגע שדוד ימות הממלכה תהיה חלשה, לכן הוא מהווה איום גדול לשלטון של שלמה.
• לגמול חסד עם בני ברזילי הגלעדי, שעזר לדוד בזמן מרד אבשלום. כאשר הציע לו דוד תמורה על עזרתו,הוא סירב לקבל טובה אישית, בנימוק שהוא כבר זקן ואין לו צורך בכלום, אך ביקש שדוד יעזור לבניו.”וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה-חֶסֶד, וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ: כִּי-כֵן, קָרְבוּ אֵלַי, בְּבָרְחִי, מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיך ” (ספר מלכים א', פרק ב', פסוק ז')
• לנקום בשמעי בן גרא, שקילל את דוד בזמן מרד אבשלום. דוד מסביר שהוא אינו יכול לעשות לו דבר, שכן הוא נשבע לו שלא יפגע בו - אך את שלמה הוא מצווה: ”אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת-שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל”.
• ציווי נוסף מופיע בדברי הימים: בניית בית המקדש. וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה: ”בְּנִי, אֲנִי הָיָה עִם-לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹקָי. וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ, לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי... הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה, וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב: כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל-יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו... הוּא יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן וַאֲנִי לוֹ לְאָב; וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם. עַתָּה בְנִי, יְהִי ה' עִמָּךְ, וְהִצְלַחְתָּ וּבָנִיתָ בֵּית ה' אֱלֹקֶיךָ”. דוד מספר לשלמה שהוא כבר אסף זהב, נחושת וברזל, עצים ואבנים, וכל שנותר לשלמה הוא לבנות.

קיום שלמה את הציוויים

את יואב בן צרויה הרג שלמה כאשר אדוניה אחיו ביקש את פילגש דוד, פעולה הרומזת על ניסיון ביסוס כוחו בחצר המלוכה כיריב לשלמה. יואב, שבעבר הלך עם אדוניה, שמע ששלמה הוציא את אדוניה להורג, וברח לאוהל ה', ושלמה ציווה את בניהו בן יהוידע להורגו שם.

את שמעי בן גרא השביע שלמה שלא יצא מירושלים, והזהיר אותו שאם יעזוב את העיר ימות. שמעי הסכים, אך לאחר שלוש שנים ברחו לו עבדים לגת, והוא יצא כדי להשיב אותם. בעקבות זאת זימן המלך שלמה את שמעי, נזף בו על שעבר את התנאי ועל שקילל את דוד, וציווה את בניהו להרוג גם אותו.

את הציווי על בניית בית המקדש קיים שלמה והוא בנה את בית המקדש הראשון.

קישורים חיצוניים

1. דוד סבתו, צוואת דוד, באתר ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים
2. זאב קצנלבוגן, צוואת דוד המלך, באתר יהדות ערכים
3. לאה מזור, צוואת דוד, באתר מקראנט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24505124צוואת דוד