רבי אברהם בן שלמה (תימן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם בן שלמה
השתייכות רבני תימן ראשונים
תחומי עיסוק מקרא, תלמוד ומדרש, הלכה
חיבוריו פירוש לנ"ך בשם "מדרש אלציאני"

ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד. חיבר את אחד הפירושים הארוכים והמקיפים ביותר על הנביאים והכתובים.

קורות חייו

שנות חייו ותקופת פעילותו של ראב"ש לא ידועות בוודאות. יש מהחוקרים הסוברים כי הוא בן המאה ה-14, ויש כאלה המאחרים את תקופת חייו לראשית המאה ה-15. גם שאלת מקומו של ראב"ש איננה מוסכמת בקרב החוקרים וחכמי הדת. עם זאת, מרביתם סבורים כי מדובר בחכם יהודי-תימני ויוצאים מכלל זה הם הרב יחיא קאפח שסבר כי מוצאו של ראב"ש הוא מצרי דווקא[1], וכן פרופ' יהודה רצאבי שסבר כי הוא מאנדלוסיה.

ראיות למוצאו התימני של הראב"ש ניתן למצוא בעובדה שכל כתבי היד ששרדו מפירושיו מוצאם מתימן, בניתוח פילולוגי של הטקסטים המעיד כי ראב"ש היה ממוצא תימני, וכן משמו של הפירוש - "מדרש אלציאני". עם זאת, ניתן ליישב גם בין כל הדעות הללו בהעלאת ההשערה כי מדובר בחכם תימני שבדומה לחכמים תימנים אחרים, נדד במהלך חייו ופעל במקומות נוספים. אולם ייתכן שהציטוטים והמובאות הרבות מחכמי ישראל משאר התפוצות שליקט הראב"ש לפירושו, הם שהביאו את הרב יחיא קאפח ויהודה רצאבי לסבור שאין מוצאו מתימן.

יצירתו התורנית

הראב"ש היה בר אוריין ורחב אופקים. יצירתו מעידה על בקיאות רבה בספרות חז"ל, בספרות הגאונים, בחיבורי הרמב"ם, בפרשני המקרא האחרים ובספרות תקופתו. בפירושו הוא מלקט ביאורים ממקורות שונים, מעמת ביניהם, לעיתים מבקר אותם, ומכניס את פרשנותו המקורית. יצירתו כתובה ברובה בערבית, אך גם בעברית וארמית. פירושו מושפע רבות מדרכי חשיבתו של הרמב"ם.

מלבד תוכן פירושיו גופם, חשיבות כתבי הראב"ש היא, בין היתר, בכך שהוא מצטט מקורות, כולל מדרשי חז"ל, שאינם ידועים לנו ממקור אחר. בנוסף, יצירתו תורמת לחקר היווצרות הסוגה המדרשית בתימן. כמו כן, פירושו תורם לחקר התפתחות הקבלה בתימן, שכן הפירוש מכיל עדויות ראשונות למציאותו של ספר הזוהר בתימן.

פירושו הוא רחב ידיים יסודי ומעמיק, אך כרוב חיבורי חכמי תימן בני זמנו, גם פירושו טרם נדפס במלואו. הרב יוסף קאפח עמל על הוצאת חלק מכתב היד לדפוס, תוך שהוא מתרגם ומבאר מערבית לעברית. הפירוש לכתובים שטרם נדפס מצוי בכתבי יד אצל החוקר יהודה לוי נחום.

הראב"ש חיבר פירושים על התלמוד. אולם רק חלק מפירושיו נמצאו על מקצת מסכתות הש"ס (מסכתות ביצה, פסחים, מועד קטן, מגילה וזבחים). עקב חסרון בית דפוס בתימן, לא יצא חיבור זה לאור כמו חיבורים רבים אחרים של חכמי תימן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בעניין זה, חלק על הרב קאפח נכדו, הרב יוסף קאפח, ובהסתמך על המהרי"ץ, "חלק הדקדוק" לספר יחזקאל, פרק מ"ו, שכתב שר' אברהם הוא קדמון מחכמי צנעא, הסכים לדעת הרוב המזהה אותו כחכם תימני.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35876407אברהם בן שלמה (תימן)