יבנאל (עיר מקראית)
יַבְנְאֵל היתה עיר בנחלת שבט נַפְתָּלִי, והיא נזכרת ברשימת האתרים שבגבול הדרומי של הנחלה (מצפון לנחלת יִשָּׂשכָר) בין אֲדָמִי הַנֶּקֶב לבין לַקּוּם: ”לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן.” (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים ל"ב-ל"ג). יש להבחין בין יַבְנְאֵל זו ליַבְנְאֵל שבנחלת יְהוּדָה הסמוכה לים, והמזוהה עם יַבְנֶה[1].
זיהוי האתר
התלמוד הירושלמי מזהה את יַבְנְאֵל עם כְּפַר יַמָּה[2] המזוהה עם ח'רבת ימה שליד המושבה יַבְנְאֵל של ימינו, ושבה נמצאו בעיקר חרסים מהתקופה הרומית והביזנטית (כלומר בימי עריכת התלמוד) ומתקופות מאוחרות יותר, אך לא מתקופת המקרא. לעומת זאת בתל אֶ-נַּעַם\יִנְעָם (כ-1.5 ק"מ מצפון לימה - ראו במפה) נמצאו שרידים מתקופת המקרא (ברונזה וברזל)[3][4], וההשערה היא שלפני התקופה הרומית היישוב נדד ממקומו המקורי בתל אֶ-נַּעַם אל האתר הסמוך בימה.
תל אֶ-נַּעַם יושב בסמוך לדרך החורנים הקדומה שחיברה בין עכו לצפון עבר-הירדן[5], ולידו נובע מעין. התל הוא נמוך וקטן (פחות מ-100 מ"ר) וכנראה עבר בלייה טבעית לאורך הדורות בו היה נטוש. במספר חפירות שנערכו בתל ובאתרים סמוכים לו, נמצאו בין השאר עדויות ליישוב גדול וצפוף מהתקופה הכנענית (ברונזה) הכוללים חרסים, פסלים וחפצים קטנים, מבנה גדול המשוער כבית השליט המקומי, ומבנים נוספים סביבו. עיר זו חרבה ועל חורבותיה הוקמה שוב עיר בתקופת הברזל (הישראלית), שגם היא נבנתה בצפיפות. באתר נמצאו עוד עדויות ליישוב גדול מהתקופה הפרסית, ולהתיישבות מוגבלת יותר גם בתקופות מאוחרות.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק י"א
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'. מתוך ויקיטקסט.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על יַבְנְאֵל, כרך ג', עמ' 455
- ^ יבנאל, תל ינעם. אדווין ק"מ ון דן ברינק. חדשות ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, גיליון 129 לשנת 2017. באתר רשות העתיקות
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 48-47
