טוביה קושניר
 | |
| לידה | 12 באוקטובר 1923 |
|---|---|
| פטירה | 16 בינואר 1948 (בגיל 24) |
| ענף מדעי | בוטניקה |
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר הצומח בארץ ישראל | |
טוביה קושניר (12 באוקטובר 1923 – 16 בינואר 1948) היה בוטנאי ארץ-ישראלי, שנהרג במלחמת העצמאות כחלק ממחלקת הל"ה.
תולדות חייו
קושניר נולד בירושלים בשנת תרפ"ד-1923, בנם הבכור של אסתר ושמעון קושניר, חלוצים בני העלייה השנייה ותושבי כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל. הוריו התגרשו בהיותו בן 14. קושניר החל להתעניין בטבע עוד בהיותו בבית הספר, עשה ניסיונות מדעיים שונים עם פרחים ומצא ממצאים שהיו נדירים בזמנו. כמו כן, עוד מגיל צעיר היה בקשר עם בוטנאים שונים לצורכי החלפות מידע ואוספים. הוא גילה את השושן הצחור (בכרמל), סלמנדרות ואת הדבורנית הגדולה (בזמנו הייתה ידועה רק במדבר יהודה).
בנעוריו עבר לפנימיה ביגור, ובאחד מטיוליו על הכרמל פגש קושניר את מיכאל זהרי מהמחלקה הבוטנית של האוניברסיטה העברית ואף התכתב איתו. לבסוף קושניר עבר לבית משפחת זהרי בירושלים והמשיך את לימודיו התיכוניים. הוא זכה להערכה רבה ממוריו, שניבאו לו גדולות בתור מדען.[1]
לאחר סיום לימודיו בתיכון נאלץ למלא מעין שנת שירות בכפרו (כפר יחזקאל). במהלך שנה זו יצא לטיול בחרמון (אז בשליטה צרפתית ומחוץ לגבולות ארץ ישראל) עם חברו יגאל תלמי. בדרכם לחרמון פגשו באביבה, אז בת 14, והחלה חלופת מכתבים בינה לבין קושניר.
קושניר החל ללמוד באוניברסיטה העברית תואר בביולוגיה, ובדצמבר 1946 קושניר ואביבה נישאו. עד לפרוץ מלחמת השחרור ב-1947 התגורר הזוג הצעיר בכפר עיסוויה הסמוך לבנייני האוניברסיטה בהר הצופים.
בדצמבר 1947 התגייס קושניר לפלמ"ח, למחלקה ששמרה על הדרך לירושלים ובסיסה היה במעלה החמישה. אביבה נשארה בירושלים והמשיכה את המחקר הגנטי של קושניר על מוצא הערצב המצוי. קושניר השתתף בפעולות רבות להגנת ירושלים. הוא הצטרף לשיירת הל"ה, שנועדה לעזור לגוש עציון, ונהרג יחד עם שאר המחלקה, על ידי ערבים מאזור הכפר צוריף, בה' בשבט ה'תש"ח.
אוסף האירוסים שנטע קושניר בגן הבוטני הלאומי בהר הצופים, התגלה לאחר שחרור ההר במלחמת ששת הימים, והועבר לקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם.
מחקריו
בשנת תש"ט (1949), כשנה לאחר מותו, ראה אור בהוצאת עם עובד הקובץ "מחקרי טבע ומכתבים" מפרי עטו. מהדורה מתוקנת ומורחבת בעריכת מיכה לבנה, ובה מכתבים והערכות עליו ועל עבודתו, ראתה אור בהוצאת משרד הביטחון בשנת 1982.
בשנת 1952 התפרסם ב-Journal of Genetics שבעריכת ג'ון ברדון סנדרסון הולדן (Haldane) מאמרו של קושניר על ערצב הגינה (Gryllotalpa gryllotalpa) והתפתחותו הביולוגית, ובפרט בבעיות התורשה של הזן האופייני לארצות החוף המזרחי של הים התיכון. המחקר נערך לאחר מותו על ידי אלמנתו וחבריו. בשולי המאמר ציין העורך הולדן כי למקרא המאמר ברורה האבדה שנגרמה לביולוגיה בגין מותו של קושניר.[2]
הנצחתו
על שמו של טוביה קושניר נקראת "סתוונית טוביה" (Colchicum tuviae) – מין מיוחד של סתוונית, הגדל רק במדבר יהודה, צפון הנגב וצפון סיני. הפרח בהיר ואבקניו כהים, בצבעי ירוק ארגמן[3]. גם אירוס עוזיהו (Iris regis-uzziae), צמח נדיר הדומה לאירוס הארצישראלי המצוי בנגב ולא גדל מחוץ לארץ ישראל, נקרא בעבר "אירוס טוביה".[4]
בשנת 1959 פרסם אביו, שמעון קושניר, את הספר "בדמדומי בוקר", שאותו הקדיש לבנו,[5] וב-1970 כתב את "האיריסים עודם פורחים", קורות לחימתם ונפילתם של הל"ה בהדגשת דמותו של טוביה. הסופרת דבורה עומר כתבה עליו ביוגרפיה לבני הנעורים בשם "סערה באביב" (1987).
טוביה קושניר מונצח גם בשירה של נעמי שמר "בכל שנה בסתיו גיורא", בשורה "טוביה מגדל עדיין איריסים שחורים ונדירים".
לקריאה נוספת
- טוביה קושניר, מחקרי טבע ומכתבים, תל אביב: עם עובד, תש"ט 1949.
- מהדורה מתוקנת ומורחבת בעריכת מיכה לבנה, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ג 1982.[6]
- שמעון קושניר, בדמדומי בוקר, תל אביב: מכורה, תשי"ט.
- שמעון קושניר, האיריסים עודם פורחים, תל אביב: עם עובד, תש"ל 1970. (מהדורה ב: תשל"א 1971) (קורות לחימתם ונפילתם של הל"ה, בהדגשת דמותו של בנו טוביה קושניר)
- דבורה עומר, סערה באביב; איורים: אריה למדן, תל אביב: י. שרברק, תשמ"ז 1987. (ביוגרפיה של טוביה קושניר)
קישורים חיצוניים
- סיפור חייו של טוביה קושניר באתר יזכור
- אורי קושניר, לזכרו של טוביה קושניר, באתר "הידען", פברואר 2011
- דוד תדהר (עורך), "טוביה קושניר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2896
- ג. שופמן, שתים שלוש שורות: טוביה קושניר, דבר, 17 באפריל 1953
מפרי עטו:
- Tuviah Kushnir, Heterochromatic polysomy in Gryllotalpa gryllotalpa L., Journal of Genetics 50,3 (February 1952), 361–383, באתר האקדמיה ההודית למדעים
הערות שוליים
- ^ קורות החיים של טוביה קושניר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון.
- ^ Tuviah Kushnir, Heterochromatic polysomy in Gryllotalpa gryllotalpa L., Journal of Genetics 50,3 (February 1952), 361, באתר האקדמיה ההודית למדעים; ה. ו., על דאבדין, דבר, 18 בנובמבר 1952.
- ^ סתוונית טוביה בויקישיתוף; סתוונית טוביה, באתר "צמח השדה"; סתוונית טוביה, באתר "צמחיית ישראל ברשת".
- ^ איריס טוביה, באתר "צמח השדה"; אירוס טוביה, באתר "צמחיית ישראל ברשת".
- ^ ד. ל., מעט לעט: אב ובנו, מעריב, 22 במאי 1959.
- ^ ספרים חדשים: מחקרי טבע ומכתבים, מעריב, 3 בדצמבר 1982.
